ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיה מושקא הופמן נגד מועצה אזורית עמק לוד :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' ניצה פרידמן
נציג ציבור (מעסיקים), מר אלכסנדר ליפשיץ

התובעת
חיה מושקא הופמן
ע"י ב"כ עו"ד בן אור
-
הנתבעת
מועצה אזורית עמק לוד
ע"י ב"כ עוה"ד משה ושפירא

פסק דין

1. התובעת עבדה אצל הנתבעת כחצי שנה, בתפקיד מורה במשרה חלקית, בבית ספר בישוב חמד. בתובענה זו, בה נתבעו 209,350 ₪, התובעת טוענ ת שפוטרה מעבודתה בעת שהיתה בהיריון ובגלל ההיריון. על יסוד טיעון זה נתבעו פיצויים לפי חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988.

2. רקע עובדתי:
א. התובעת עבדה כמורה למתמטיקה (מתגברת) בבית הספר החל מיום 1.12.2016.

ב. שנת הלימודים בבית הספר הסתיימה, כמקובל בכל בתי הספר היסודיים, ביום 30.6.17.

ג. התובעת ציפתה לעבוד גם לאחר תום שנת הלימודים, החל מיום 1.7.17, במסגרת קייטנה שהנתבעת הפעילה בשטח בית הספר.

מדובר בהעסקה לשלושה שבועות, חמישה ימים בשבוע, היינו 15 ימי עבודה בסך הכל.

ד. לטענת התובעת (שתתברר בסעיפים הבאים בפסק הדין), כל העובדים שהועסקו בבית הספר כעובדי משרד החינוך נקלטו לעבודה בקייטנה, אצל הנתבעת, בחודש יולי 2017, ואילו לתובעת נאמר (בשלב מאוחר יותר) שהסיבה היחידה לאי קבלתה לעבודה בקייטנה היתה ההיריון.

ה. התובעת ילדה ביום 14.8.17 ובמועד פתיחת שנת הלימודים העוקבת (1.9.17), שהתה בחופשת לידה.

3. בכתב התביעה נטען כי התובעת פוטרה/ לא הועסקה (לא ניתנה גירסה אחת ואחידה) ועוד נטען כי ביום 1.7.17 עבר הטיפול השוטף בבית הספר ובתלמידיו מידי משרד החינוך לידי הנתבעת ומדובר בחילופי מעסיקים.

4. במהלך דיון קד"מ בפני כבוד הרשמת חבקין, עלתה סוגיית הקלטות שבידי התובעת והנתבעת ביקשה לקבל עותק מהן. לאחר הדיון הנתבעת הגישה בקשה מנומקת ומפורטת, לקבל (בין השאר) "עותק מדיה כל ההקלטות שיש ברשותה של התובעת עם מי מהנתבעת". התובעת לא הגיבה לבקשה. ביום 10.3.19 ניתנה החלטת הרשמת חבקין לפיה על התובעת להמציא את המסמכים הנדרשים.

5. התובעת הגישה תצהירי עדות ראשית – שלה ושל בעלה. לתצהירים צורפו שני תמלולי שיחה. שיחה ראשונה בין בעלה של התובעת ובין "מנהלת", שהזדהתה כמנהלת מחלקת תרבות במועצה. השיחה השניה היא של התובעת עם "מנהלת", שמדבריה עולה ששוחחה קודם עם בעלה של התובעת.

הקלטות של השיחות (קבצי אודיו) לא נמסרו לעיון הנתבעת וגם לא הוגשו לתיק בית הדין.

6. מטעם הנתבעת העידה גב' טלי בן דוד, מנהלת משאבי אנוש בנתבעת.

7. התובעת ובעלה נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם.

ביחס לתצהירים אלה יש לציין, כי ספק אם התובעת או בעלה קראו אותם בעיון או ברצינות המתבקשת טרם חתימה על תצהיר עדות ראשית שכמוהו כעדות בבית הדין. הדבר נלמד, למשל, מכך שבעלה של התובעת חתם בשולי התצהיר מבלי ששם לב שהשם שצוין שם אינו שמו (עמוד 12 שורה 29 עד עוד 16). ר' גם עדותה של התובעת לגבי סעיפים בתצהירה שכללו התייחסות לדין, ללא ציון שנרשמו בתצהיר לפי ייעוץ משפטי. ר' בעמוד 7 שורות 29 – 30 לפרוטוקול:

"ש. מפנה לסעיף 4 לתצהירך, מי זו פרנסיס רדאי?
ת. אני אמורה לדעת את המשפטים של עורך הדין? לא. אני אמורה לדעת מאיזה חוק הוא הוציא את זה? אני לא אמורה להיות בקיאה בחוקים משפטיים."

בהקשר זה ר' גם תשובות התובעת בהתייחס לאמור בסעיף 25 לתצהירה, שגם הוא כולל רק הפנייה לפסיקה, בעמוד 11 שורות 3 -4, 20 -21.

8. גם מבחינת תוכן העדות, התובעת לא הותירה רושם מהימן. בעוד שבתצהירה התובעת טענה שלא הועסקה / פוטרה בסיום הלימודים (סעיף 14), הרי שבחקירתה הנגדית התברר שהתובעת התפטרה מעבודתה במהלך שנת הלימודים העוקבת, ולמעשה כלל לא שבה לעבודה בתחילת שנת הלימודים, לאחר חופשת הקיץ. כלומר בפועל, עבדה ששה חודשים, בין דצמבר ליוני 2017, ילדה במהלך "החופש הגדול", שהתה בחופשת לידה במועד תחילת שנת הלימודים הבאה ומספר חודשים לאחר מכן מסרה הודעת התפטרות.

ר' לעניין זה עדות התובעת בעמוד 6 לפרוטוקול, החל משורה 2:
ש. האם פוטרת או התפטרת מהעבודה בביה"ס?
ת. מתי? לא התפטרתי ולא פוטרתי. סיימתי את השנה שלי, הייתי אמורה לעבוד שם בקיץ ולא קיבלו אותי.
ש. אני לא מדבר על הקייטנה, אלא על העבודה כמורה בביה"ס, התפטרת או פוטרת?
ת. פוטרתי, לא היתה להם שום עבודה בשבילי. מהקייטנה כבר לא היתה עבודה והייתי צריכה למצוא עבודה אחרת.
ש. אני מציג לך מכתב התפטרות שאת העברת למועצה, ביום 2.11.18.
ת. אה שביקשו כי לא חזרתי לעבודה. אני לא יודעת למה אתה מתכוון. לא היתה להם עבודה בשבילי. לאחר שאני מעיינת במסמך... אוקיי.
מוגש ומסומן נ/1.
ש. מביה"ס פוטרת או התפטרת?
ת. אני מבחינתי פוטרתי כי בתחילת שנה היתה שם מנהלת חדשה בביה"ס, ולא היה לה שום עבודה בשבילי, היא ידעה שהיא מחויבת לי לפי החוק ל-14 שבועות מאז שאני חוזרת מחופשת לידה ורציתי לחזור כי הייתי צריכה את הכסף, ולא היתה לה שום משרה נורמלית בשבילי, אני מורה למתמטיקה עם תואר שני, היא רצתה להציע לי להיות ממלאת מקום כמורה לספורט ולאנגלית. לא היו לה שעות ולכן זה סוג של פיטורים. לכן חיפשתי עבודות במקומות אחרים, וחיפשתי עבודה ומצאתי במקום אחר, אז המשכתי שם והייתי צריכה לכתוב שאני לא ממשיכה שיהיה לפי החוק.
לשאלת ביה"ד:
ש. המכתב הזה הוא מ-2.11, מתי שנת הלימודים מתחילה?
ת. ב-1.9 אבל הייתי בחופשת לידה כי ילדתי ב-14 באוגוסט, הייתי בחופשת לידה עד תחילת דצמבר. המכתב נכתב כשהייתי בחופשת לידה.
המשך ח.נ.:
ש. כלומר בהתאם למכתב הזה, התפטרת מרצונך החופשי ולא פוטרת.
ת. זה לא רצוני החופשי אלא ברירת המחדל שנותרה לי.
ש. את חתומה על מכתב ההתפטרות.
ת. נכון."

9. זאת ועוד – גם בנושא שהוא בלב המחלוקת – השאלה אם התובעת פוטרה או לא התקבלה לעבודה בקייטנה, בשל ההיריון, התובעת מסרה שתי גרסאות.

בתצהיר התובעת נטען כי "הנתבעת קיבלה לעבודה בקייטנה במסגרתה את כלל העובדים של משרד החינוך אשר ביקשו לעשות כן, מלבדי, וזאת תוך אמירה ברורה ומפורשת כי אני לא תמשיך בעבודתה ולא תעבוד בקייטנה אך ורק בשל הריוני, וזאת על אף שאין חולק כי אני הינה בעלת מלוא הכישורים והיכלות המקצועיות הנדרשות לתפקיד מדריכה בקייטנה, אותו ביצעה אף במשרד החינוך כמורה, משך שנים, כאמור" (סעיף 8 לתצהיר התובעת, כל הטעויות במקור – ד.ו.).

בדומה, במקום אחר בתצהיר (סעיף 20), התובעת טענה ש"כל העובדים שהועסקו באמצעות משרד החינוך נקלטו בנתבעת, מלבד אלו אשר לא היו מעוניינים בהמשך העסקה בנתבעת, על כן בחרו שלא לעבודה בקייטנה ואני – אשר סורבתי על הסף, בנימוק – "את בהיריון, תנוחי".

כלומר, התובעת טענה שכלל לא התקבלה לעבודה בקייטנה מאחר שהיתה בהיריון.

לעומת זאת בחקירתה הנגדית, התובע מסרה גרסה שונה, לפיה התקבלה לעבודה בקייטנה, מצאה סידור לילד ורק לאחר מכן נאמר לה שלא תעבוד בקייטנה. ר' בעמוד 7 שורות 18 – 22:

"מי שהיה אחראי על הקייטנה בביה"ס זה היה מחנך כיתה ו', הוא בחר את המורות ורשם אותי בין המורות שהיו צריכות לעבוד בקייטנה, ואני זוכרת ששאלתי אותו אם סופית אני בקייטנה, כי רציתי לסדר את החופשה בבית עם הילד והוא ענה לי שסופית כן, ולכן מצאתי סידור לילד. המורה היה אדיר וגם דיברתי עם הסגן שלו."

ור' גם בעמוד 9 לפרוטוקול, שורה 15: "אמרו לי שהתקבלתי ואז אמרו לי שאת לא יכולה לעבוד."

התובעת חזרה על גרסה זו גם בתשובות לשאלות בחקירה חוזרת. בשלב זה של עדותה, התובעת אף הגדילה וטענה שהפניה למורות היתה בקבוצת "וואטסאפ" וכך גם התשובה שקיבלה ("בוואצאפ יש לי את זה שאני סופית בקייטנה").

הדעת נותנת שראיה כה מרכזית היתה מוצגת או לכל הפחות מוזכרת בתצהיר התובעת. העובדה שלא נעשה כך, שוקלת לחובת התובעת.

10. כשהתובעת התבקשה להסביר את הפער בין שתי הגרסאות, התובעת היתממה, טענה ש"אני לא עו"ד, אני בסך הכל מורה שרוצה לעמוד על הזכויות שלי" ולא מסרה הסבר כלשהו.

11. זאת ועוד, מחקירתה הנגדית של התובעת עולה כי גרסתה, לפיה כל המורים המשיכו לעבוד בקייטנה, חוץ ממנה, אינה נכונה. התובעת אישרה בחקירתה הנגדית שבקייטנה הועסק רק חלק מהמורים, בין שליש למחצית מהמורים בבית הספר (עמוד 9 שורות 1 – 6). כשהתבקשה להסביר את הפער בין הנטען בתצהירה ובין הגרסה בבית הדין, טענה ש"גם אם זה לא מוסבר טוב זה עניין טכני" (שם שורה 6). בראות עינינו ולאור התרשמותנו מעדות התובעת, מדובר בתשובה מיתממת.

נציין כבר בשלב זה, כי על פי הנתונים שבנ/2 – מסמך שהוצג על ידי עדת הנתבעת לבקשת בית הדין, הכולל טבלה ובה המועמדים שהתקבלו לעבודה בקייטנה, הרי שמדובר רק ב – 11 מורים (כולל מנהל וסגן).

גם בהיבט זה, גרסתה של התובעת לא עמדה בחקירה נגדית.

12. הראיה המרכזית שהתובעת הציגה בתמיכה לטענה לפיה לא התקבלה לעבודה מאחר שהיתה בהיריון, היא תמלולי השיחות שצורפו לתצהיריה.

כאמור, התובעת לא הציגה את ההקלטות עצמן, למרות בקשת הנתבעת, ועניין זה מעורר ספק לגבי מהימנות התמלול.

התובעת אישרה בחקירתה הנגדית כי השיחה התקיימה עם עובדת בשם רונית שהיא אחראית על הקייטנה. התובעת אישרה במובלע כי מדובר באישה שיש לה היכרות אישית איתה – "רונית, היא כבר לא עובדת, העדפתי לא להגיד את השם שלה, אני יודעת שהיא חולה כרגע, זה גם לא באופן אישי נגדה, היא גם גרה בכפר" (עמוד 10 שורות 13- 14). עניין זה כשלעצמו מעורר שאלות לגבי נסיבות השיחה שתמלולה הוצג.
גם העובדה שרק בחקירתה הנגדית של התובעת, נמסרה זהותה של הדוברת איתה בוצעו השיחות שהוקלטו, שוקלת לחובת התובעת. זאת מאחר שאם פרטי הדוברת היו נמסרים קודם לכן, הנתבעת יכלה לזמנה לעדות ולהתמודד עם התמלולים שהוצגו.

בעניין זה יש להזכיר כי התובעת ציינה בתצהירה (סעיף 21) שהשיחות המתומללות בוצעו עם אחראית כ"א בנתבעת. מנהלת משאבי אנוש בנתבעת, גב' בן דוד, העידה מטעם הנתבעת וציינה בתצהירה שזהותה של האשה שנטען שהיא עובדת המועצה ואשר איתה התקיימה השיחה, אינה ידועה לה (סעיף 16 לתצהיר בן דוד).

לא למותר לציין כי בחקירתה הנגדית, התובעת לא חזרה על הטענה שהדוברת בשיחה היא אחראית כ"א בנתבעת, אלא טענה באופן מגומגם כי "אני לא יודעת מה התפקיד שלה. אני לא יודעת אם היא קשורה לכ"א. היא קשורה בעקיפין כי הרשימות עוברות דרכה והיא מאשרת" (עמוד 10 שורות 18 – 19).

13. לאור כל ההערות שלעיל לגבי תמלולי השיחות שהוצגו, איננו סבורים כי התמלולים הנ"ל מהווים ראיה שיש לייחס לה משקל משמעותי. האופן שבו התובעת נהגה ביחס לתמלולים שהציגה – העדר אפשרות להשוותם להקלטות עצמן, הסתרת פרטי הדוברת בשיחה (הפועלת לכאורה כנציגת הנתבעת), העובדה כי התובעת עצמה העידה כי הדוברת בשיחה מוכרת לה מהכפר, כל אלה מעוררים סימני שאלה משמעותיים לגבי נסיבות ביצוע ההקלטות ואם תוכנן משקף שיחות המייצגות את עמדת הנתבעת לגבי עבודתה של התובעת בקייטנה.

14. לא נעלם מעינינו, כי בחלקים מסויימים בשיחות המתומללות ניתן להסיק כי התובעת לא התקבלה לעבודה בקייטנה מאחר שמאן דהוא בנתבעת סבר שהתובעת תיעדר מהעבודה בגלל ההיריון. ר' למשל בשיחה הראשונה, בעמוד 2 שורות 22 – 26 לתמלול:

"אני לא מחוייבת ... בקייטנה. אני לא משרד החינוך שהיא עובדת כל השנה ואני אגיד לה בגלל שאת בהיריון אני לא יכולה.. הביתה. אני לא מוכרחת להעסיק אותה. היא אישה בהיריון בכלל לא מחויבת לקחת אותה, מלכתחילה, החוק לא מחייב אותי לקחת אותה. אסור לקחת אישה בהיריון."

ור' גם בעמוד 3 החל משורה 1 לתמלול:

"אני לא מעסיקה אותה. אני לא רוצה להעסיק אישה בהיריון. אני צריכה אישה שנמצאת כל תקופת הקייטנה ללא פשרה ללא יכולת להחסיר, אני לא יכולה עם משהי שהיום היא לא פה, היום היא לא יכולה... אני צריכה משהי שמתחילה מהשני לחודש עד לסוף החודש ללא החסרה".

עם זאת, לאור הספקות שנותרו בלבנו לגבי נסיבות הקלטת השיחות והשאלה אם אמנם הן משקפות שיחות שנעשו עם גורמים מוסמכים בנתבעת, וכן בשים לב להתרשמותנו הכללית מעדות התובעת ובעלה, לא מצאנו כי נכון יהיה לקבל את גרסת התובעת לאירועים, רק על סמך התמלולים שהוצגו.

15. בסעיפים שלעיל בחנו רק את גרסת התובעת וראיותיה. לצד ההסתייגויות מגרסת התובעת וראיותיה, כפי שפורטו לעיל, ראוי לציין כי גרסת הנתבעת לאירועים לא נסתרה כלל.

גב' בן דוד, מנהלת משאבי אנוש בנתבעת, הסבירה בתצהירה כי התובעת לא פוטרה מעבודתה בבית הספר, אלא בחרה שלא לשוב לעבודתה, בתום חופשת הלידה. עניין זה אושר גם בעדותה של התובעת (ר' גם מכתב ההתפטרות - נ/1).

כן הסבירה כי פעילות הקייטנה בחודש יולי היתה מנותקת משנת הלימודים ולא כל המורים בבית הספר גויסו לעבוד במסגרתה. בתצהירה פירטה את תהליך קליטת המורים שנבחרו לעבוד בקייטנה ומדובר בפחות ממחצית מצוות המורים בבית הספר, כאשר התובעת לא נבחרה בשל ותק נמוך לעומת שאר המורים.

גרסתה בעניין זה לא נסתרה גם בחקירתה הנגדית:

"יש לנו רכז, מרכז מביא לנו את ההמלצות, אנחנו עוברים על ההמלצות אל מול וותק העובדים, מקבלים לעבודה קודם כל את הותיקים ביותר, ממלאים את המכסות, ולאחר מכן... אני בודקת את ההמלצות, ולאחר מכן..
ש. ישירות אל מול הרכז?
ת. לא. הרכז ומנהלת ביה"ס בתחילת חודש יוני מקבלים מאיתנו בקשה לבדוק מי ממורי ביה"ס ירצו לעבוד בקייטנה של החופש הגדול, הם מרכזים את רשימת המורים המעוניינים. הרכז הוא מורה בביה"ס מורה וותיק. ואז אנחנו יושבים במועצה, הגב' רבקה ריבקין ורונית עמר ואני, יושבים למול הרשימות, מה שמוביל אותנו בתהליך הקליטה זה קודם כל וותק המורה והמלצות של מנהלת ביה"ס על תפקודו במהלך השנה האחרונה. לאחר מילוי מכסות, אנחנו מפסיקים ומודיעים שאין יכולת. לגבי התובעת - היא בסך הכל עובדת חצי שנה.

ור' גם בהמשך העדות:

"לשאלת ביה"ד האם השם של התובעת עלה לדיון במסגרת בחינת המועמדים לעבודה בקייטנה, אני מבהירה שהוא עלה אבל יש למעלה מ-30 מורים בביה"ס, בחרנו את 11 הוותיקים ביותר, לראיה יש עוד 2 מורות שעבדו בקייטנה, שעובדות גם מטעם המועצה, והן פשוט וותיקות יותר ממנה. התובעת התחילה לעבוד במועצה ב- 1.12.16, קרי ביוני היא היתה בדיוק חצי שנה. יש לי כאן את רשימת הוותיקים של העובדים."

רשימת העובדים הוגשה לבקשת בית הדין וסומנה נ/2. מעיון בה עולה כי נבחרו רק 9 מורים לעבוד בקייטנה וכן מנהל וסגן. סה"כ – 11 אנשי הוראה.

16. כאמור, גרסת הנתבעת לא נסתרה. למעשה, הוכח שהתובעת לא פוטרה מעבודתה אצל הנתבעת, אלא התפטרה בחודש נובמבר 2018, לאחר שבפועל עבדה אצל הנתבעת רק חצי שנה ועד מועד הלידה קיבלה שכר בחופשת הקיץ, כמקובל אצל עובדי הוראה (תלושי שכר צורפו לתצהיר הנתבעת). עוד הוכח שהתובעת שלחה הודעת התפטרות, במהלך חופשה לידה ממנה לא שבה לעבודה אצל הנתבעת.

17. אשר לעבודה בקייטנה – מדובר בהתקשרות מובחנת ושונה ממשימת ההוראה במהלך שנת הלימודים, והיא תחומה לתקופה קצרה ומצומצמת של שלושה שבועות במהלך חופשת הקיץ. לראיה – התובעת המשיכה לקבל שכר כעובדת הוראה גם בחופשת הקיץ, כך שה שכר בגין העבודה בקייטנה היה בגדר תוספת לשכר ששולם לה בגין עבודתה כמורה. לכל היותר ניתן לראות בטענות התובעת לגבי קליטתה לעבוד בקייטנה, כטענות לגבי אי קבלה לעבודה (בשונה מפיטורים).

גרסת התובעת לגבי נסיבות אי קבלתה לעבודה בקייטנה נשענת על עדויות לא מהימנות שנגלו בהן פרכות וכן ראיות המעוררות סימני שאלה ותהיות שלא נמצא להם הסבר. לעומת זאת, גרסת הנתבעת מבוססת על עדותה המהימנה של גב' בן דוד, לפיה רק חלק קטן מהמורים בבית הספר עבדו בקייטנה (עובדה שגם התובעת אישרה בעדותה), וזאת לפי מפתח של ותק – פרמטר שהתובעת לא עמדה בו (עבדה רק ששה חודשים בבית הספר במועד פתיחת הקייטנה).

בשקילת שתי הגרסאות זו כנגד זו, בשים לב לאיכות הראיות מכל צד, מצאנו לקבל את גרסת הנתבעת ולדחות את גרסתה של התובעת לאירועים.

בכל הנוגע לקבלתה של התובעת לעבודה במסגרת קייטנת חודש יולי, לא הוכחה גרסת התובעת לפיה לא התקבלה לעבוד בקייטנה בגלל ההיריון. בשקילת העדויות מטעם התובעת, על כל ההסתייגויות שתוארו לעיל, לעומת גרסתה העקבית והאחידה של הנתבעת, מתקבלת גרסתה של הנתבעת, לפיה הסיבה שבעטיה התובעת לא התקבלה לעבוד בקייטנה היתה העובדה שהיה לה ותק נמוך אצל הנתבעת (ששה חודשי עבודה).

18. משהגענו למסקנה זו, דין התביעה להידחות.

התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך 5,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב ניסן תש"פ, (06 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

ניצה פרידמן
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת

אלכסנדר ליפשיץ
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: חיה מושקא הופמן
נתבע: מועצה אזורית עמק לוד
שופט :
עורכי דין: