ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמואל אזנקוט נגד רזיאל אלישיב :

בפני כבוד הרשם הבכיר איתי רגב

תובע ונתבע שכנגד

שמואל אזנקוט

נגד

נתבע ותובע שכנגד
רזיאל אלישיב

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד. התביעות נוהלו בסדר דין מהיר ופסק הדין ינומק, לפיכך, בקצרה.

בכתב התביעה (שסכומו כ-47 אלף ₪) נטען, בתמצית, כדלקמן –
התובע מעניק במסגרת עסקו, בין היתר, שירותי נכיון שיקים. התובע ביצע עסקת נכיון שיקים עבור אילי קציר (להלן: קציר), וזאת לאחר שנמסר לו מקציר כי השיקים התקבלו בקשר לעסקת מכר של זכיון ממכר כלי רכב, ולאחר שיחה עם הנתבע שאישר את ביצוע הנכיון. אחת ההמחאות נפרעה במועדה והיתרה (שש המחאות בסך 7,800 ₪ כל אחת) לא נפרעו.
לטענת התובע הוא אוחז כשורה בהמחאות וזכאי לקבל את תמורתן.

בכתב התביעה שכנגד (שסכומו 15 אלף ₪) נטען, בתמצית, כדלקמן –
התובע שכנגד (להלן, למען הנוחות והעקביות – הנתבע) התקשר בהסכם זכיינות להקמת סוכנות לממכר כלי רכב. הסכם הזכיינות היה עם חברת ש.נ.נ. מאליבו גרופ (להלן: החברה), שבעליה הרשום הוא ציון ג'רבי (להלן: ציון) ואשר נוהלה בפועל על ידי תומר עדיקא (להלן: תומר ; במסגרת ההליכים התברר כי תומר וקציר – חד הם . ר', למשל, עמ' 4 לפרוטוקול בשורה 6). הנתבע שילם לחברה מקדמה ומסר לידיה שלושים המחאות בסך 7,800 ₪ כל אחת. החברה הפרה את ההסכם עם הנתבע ולא פעלה להקמת הסוכנות.
במקביל, לבקשתו של תומר, החליף הנתבע חלק מההמחאות שמסר לחברה ונתן תמורתן המחאות ללא ציון שם המוטב. תומר הבטיח להוסיף על גבי ההמחאות את חותמת החברה, אך בפועל הטעה את הנתבע ולא עשה כן.
הנתבע מציין כי החברה פרעה את המקדמה ששילם לה, כמו גם את שתי ההמחאות הראשונות. ההמחאה השלישית (התשלום הרביעי) נפרעה על ידי עסקו של התובע (אגם השקעות), כאשר בדיעבד התברר לנתבע כי התובע מכיר את תומר ומקיים עמו עסקים רבים. זמן קצר לאחר מכן, וכעולה מהפרסומים בתקשורת, נעצר תומר בחשד לעבירות הונאה.
משהתברר לנתבע כי נפל קורבן למרמה, וכי לא קיבל תמורה כלשהי בעד ההמחאות, ביטל את ההמחאות הנותרות.
הנתבע טוען כי על התובע להשיב לו את תמורת השיק שנפרעה (7,800 ₪) וכן לפצותו בגין עגמת הנפש שנגרמה לו בנסיבות המתוארות בכתב התביעה שכנגד.

לתמיכה בכתבי טענותיהם הגישו הצדדים תצהירים (תצהיר התובע מיום 18.3.19; תצהיר הנתבע מיום 17.5.18) , בהם חזרו על הגרסאות שפורטו בכתבי הטענות.
מטעמו של הנתבע הוגש גם תצהירו של אמנון קאפח (תצהיר מיום 18.2.18), שתיאר נסיבות מקרה דומות למחלוקת שלפני, בקשר לאותם צדדים (התובע ותומר).

בדיון נחקרו התובע והנתבע וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.
על פי עדותו של התובע, כאשר הגיעו השיקים לידיו היה רשום עליהם שם הנפרע, הוא שם עסקו (אגם השקעות) ו הוא עומת, בין היתר, עם הטענה כי השיקים היו של חברה אחת ונוכו ביחס לכרטיס לקוח של חברה אחרת, כרטיס שנפתח על פי פרטיו של אדם שאינו הבעלים של חברות אלו. התובע העיד כי מישהו מטעמו שוחח עם הנתבע לפני שנוכו השיקים, ולא יכול היה לומר מי זה ששוחח עמו. על פי עדותו של התובע, הוא והנתבע שניהם קורבנות של אותה "עקיצה".
הנתבע, בעדותו, חזר (בין היתר) על תיאור נסיבות החלפת השיקים ומסירתם של השיקים ללא ציון שם הנפרע.
ב"כ הנתבע ציין בסיכומיו כי השיקים בוטלו כדין, נוכח כשלון התמורה המלא של עסקת היסוד. לעמדת הנתבע, אין התובע אוחז כשורה ונוכח הלכת טל טריידינג דין התביעה להדחות. ב"כ הנתבע הזכיר כי לא ניתן ללמוד מהראיות מי זה שמילא את פרטי הנפרע בשיקים (שהיו מסומנים "למוטב בלבד") והפנה לסתירות שמצא בגרסת התובע.
ב"כ התובע הזכירה את הטענה כי גם התובע נפל קורבן למרמה בנסיבות שתוארו, ותהתה מדוע בתביעה שכנגד העלה הנתבע טענות נגד התובע ולא נגד תומר. הוזכר כי התובע קיבל את השיקים כששם הנפרע (עסקו של התובע) רשום עליהם. כאשר השיקים התקבלו בתום לב, כשהם שלמים ותקינים על פי מראם, וכאשר ניתנה תמורה בעדם – יש לראות את התובע כמי שאוחז בשטרות כשורה ולקבל את התביעה.

ככלל, בתביעה אזרחית הנטל להוכיח את התביעה מוטל על כתפי התובע. עם זאת, בדיני שטרות פטרו את התובע מנטל השכנוע המוטל בדרך כלל על בעל דין המוציא מחברו. כך נעשה באמצעות יצירת חזקות שונות (חזקת תמורה, חזקת אחיזה כשורה ועוד). הכלל בתביעה על פי שטר הוא כי הנתבע נחשב מוציא מחברו ועליו מוטל נטל השכנוע.
לא שוכנעתי כי עלה בידי הנתבע להטות את מאזן ההסתברויות במידה הנדרשת לשם הרמת נטל זה, ומכאן – כי דין התביעה להתקבל.
על גבי השיקים, כפי שנסרקו לתיק ההוצאה לפועל, מופיע שם עסקו של התובע בכתב יד כשם הנפרע. הנתבע אישר כי מסר את השיקים כששם הנפרע לא רשום על גביהם ואין בידו, לפיכך, כדי לסתור את גרסת התובע שהשיקים שנמסרו לידיו היו שלמים וכבר כללו את פרטי הנפרע עליהם. הצדדים לא זימנו לעדות את תומר ואין לפני בית המשפט אלא את גרסת הנתבע (שמסר שיקים ריקים) ואת גרסת התובע (שקיבל שיקים מלאים), המשלימות זו את זו ואין ביניהן סתירה.
בסעיף 29(ב) לפקודת השטרות נאמר " כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה". מקביעת החזקה לטובת אוחז השטר נובע ש על הנתבע לסתור ולשלול את אחיזתו כשורה של התובע.
אין בידי הנתבע אף לסתור את הטענות לעניין נסיבות התמורה ששולמה בעד השיקים ומן המקובץ עולה כי התובע אכן נטל את השיקים כשהם שלמים ותקינים לפי מראהם, לפני שעבר זמנם וכל זאת בתום לב ובעד ערך – ומכאן, כי הוא, כטענתו, אוחז בהם כשורה. לא מצאתי ראיות לכך שבעת שהשיקים נמסרו לידי התובע (כאמור, כששם עסקו מופיע עליהם כשם הנפרע) היתה לתובע ידיעה שזכות קניינו של המסחר נפגמה.
כידוע, "האוחז כשורה מקבל זכות טובה מזו שהייתה למי שהעביר לו את השטר… האחיזה כשורה היא תקנת שוק במובן זה שהיא מעבירה לאוחז בעלות נקייה בשטר. עם רכישת השטר, הופך אוחז כשורה לבעל הקניין למרות שהמעביר עצמו לא היה כזה." ( ש' לרנר, דיני שטרות, עמ' 260) .
גם אם עלה בידי הנתבע להראות כי עסקת היסוד אכן הופרה, ונדמה כי אף מתקיימת לגביה הטענה לכשלון תמורה מלא, וגם נוכח טענותיו לעניין סתירות ותהיות העולות מגרסתו של התובע, אין בכך כדי לגרוע מזכותו של התובע ביחס לשיקים ואת טענותיו של הנתבע בהקשר זה עליו להפנות, כפי הנראה, לצדדים השלישיים שהיו מעורבים בה (תומר או אחרים). התובע במקרה דנן, יוזכר, אינו מי שהשטר סוחר לטובתו אלא, כפי שעולה מהראיות, מי שה שטר נערך לפקודתו.

התוצאה היא, לפיכך, שהתביעה שכנגד נדחית והתביעה העיקרית מתקבלת באופן שיראו את ההתנגדות כאילו נדחתה. ההליכים בתיק הוצאה לפועל 505470-02-18 ישופעלו ככל שעוכבו וככל שלא ייפרע החוב בתוך 30 ימים מהמצאת פסק הדין לידי הנתבע. לסכום החוב יצורפו הוצאות ושכ"ט התובע בסך 6,000 ₪.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ד' אייר תש"פ, 28 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שמואל אזנקוט
נתבע: רזיאל אלישיב
שופט :
עורכי דין: