ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד רושדי אמארה :

בפני כבוד השופטת הבכירה - שאדן נאשף-אבו אחמד
תובעים

1. מדינת ישראל
מדינת ישראל

נגד

נתבעים

1. רושדי אמארה
ת"ז XXXXXX872

החלטה

לפניי בקשת הנתבע לביטול פסק דין שניתן נגדו ביום 20.11.19 בהעדר הגנה.

ביום 19.8.19 הגישה התובעת תביעה לפינוי וסילוק ידו של הנתבע מהמקרקעין המצוינים בכתב התביעה, בטענה כי הנתבע פלש למקרקעין, ת פס בהם חזקה ועושה בהם שימוש שלא כדין. עוד עתרה התובעת לחיוב הנתבע בתשלום דמי שימוש ראויים וכן למתן צו מניעה קבוע המורה לנתבע להימנע מן השימוש במקרקעין הנ"ל.

ביום 19.11.19 הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ולפיה כתב התביעה לידי הנתבע ביום 2.9.19, ואליה צורפו אישור מסירה חתום ע"י הנתבע ותצהיר מוסר.

ביום 20.11.19 ניתן פסק דין בהעדר הגנה (להלן: "פסק הדין").

הנתבע עותר לביטול פסק הדין שניתן נגדו במעמד צד אחד וטוען, בין היתר, כי פסק הדין הומצא לו בדואר רשום ביום 24.12.19.

בנימוקי הבקשה שלפניי נטען, כי הנתבע מעולם לא קיבל לידיו את כתב התביעה וכי החתימה המתנוססת על גבי אישור המסירה אינה חתימתו. משכך, כתב התביעה לא הומצא לו כדין ומכאן עתירתו לביטול פסק הדין משיקולי צדק. אשר לטענות התביעה לגופן, מכחיש הנתבע גרסת התובעת כי הוא פלש למקרקעין, תפס חזקה ועושה בהם שימוש שלא כדין. לטענתו, הוא מתגורר במגרש סמוך למקרקעין הנ"ל ואין ביניהם הפרדה. הנתבע אינו שולל כי חלק מהציוד שהוא מניח במגרשו "גלש" לתוך חלק מהמקרקעין הנ"ל, אך אין מדובר , לשיטתו, במעשה של בניית קבע או הסגת גבול הפוגעת בזכויות התובעת. נוסף לכך, נטען כי מדובר במקרקעין נטושים שתושבי השכונה משתמשים בהם כתחנה לפסולת.

התובעת מתנגדת לבקשה וט וענת בתגובתה כי כתב התביעה הומצא לנתבע כדין וכי היא שלחה את פסק הדין לנתבע במסירה אישית באמצעות אותו שליח שמסר לו את כתב התביעה , כאשר על אישור המסירה של כתב התביעה חתם הנתבע, ואילו על גבי אישור המסירה של פסק הדין הוא כתב את שמו כחתימה. המוסר הוא אדם אובייקטיבי ואין לו שום עניין לתת תצהיר שקרי לגבי מסירת כתב התביעה. לפיכך, אין מדובר בביטול משיקולי צדק ולנתבע אין הגנה אמתית לא ביחס להסגת הגבול ולא ביחס לחיוב בדמי שימוש ראויים. הנתבע בעצמו מודה בהסגת הגבול, אך מנסה "להמעיט" מהפלישה, כשטען ל"גלישה" לא מכוונת של ציוד שלו לתוך המקרקעין של התובעת. לשיטת התובעת, הנחת ציוד במקרקעין היא בבחינת תפיסה ושימוש במקרקעין שלא כדין , ומשכך אין הצדקה לביטול פסק הדין לעניין פ ינוי המקרקעין ואיסור השימוש. אשר לעניין דמי השימוש, הנתבע לא סתר את הערכת השמאי מטעם התובעת ולא הביא שומה נגדית מטעמו. לחילופין, ככל שיבוטל פסק הדין בחלקו לעניין דמי השימוש בלבד, יש להתנות את הביטול בחיוב הנתבע בתשלום הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד. לתגובת התובעת צורף תצהיר המוסר, שאישר כי ביצע באופן אישי שתי מסירות לידי הנתבע: כתב התביעה ביום 2.9.19 ופסק הדין ביום 28.12.19, וכן שהנתבע חתם על גבי שני אישורי המסירה.

בתשובתו לתגובת התובעת חוזר הנתבע על טענתו, כי כתב התביעה כלל לא הומצא לידיו וכי החתימה המופיעה על אישור המסירה של כתב התביעה אינה חתימתו. כן מבהיר הנתבע כי פסק הדין הומצא לו פעמיים, פעם אחת בדואר רשום ביום 24.12.19 ופעם שנייה כאשר הונחה מעטפה מב"כ התובעת המכילה את פסק הדין, בנגריה שלו הנמצאת מחתחת לביתו, בלא שהיה מפגש בינו לבין השליח וללא שחתם הנתבע על אישור מסירת פסק הדין.

לאחר עיון בכתובים ושקילת טענות הצדדים, אני מחליטה להיעתר לבקשה.

ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד יכול להיעשות מכוח שתי עילות: האחת ביטול מתוך חובת הצדק, העוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינתה; והשנייה ביטול על-פי שיקול דעת (ראו: ספרו של זוסמן, "סדר הדין האזרחי", עמ' 737-738).

ראשית, יש לבחון טענת הנתבע לפגם בהליך ההמצאה -

התובעת עומדת על כך, שבוצעה המצאה של כתב התביעה לידי הנתבע, שאישר את ההמצאה בחתימתו. התובעת הגישה תיעוד על כך באמצעות אישור מסירה של התביעה חתום ושני תצהירים מטעם השליח, שמאשר כי הנתבע חתם על שני אישורי המסירה הן של התביעה והן של פסק הדין.

מנגד, טוען הנתבע שהתביעה לא הומצאה לידיו, החתימה על גבי אישור המסירה של התביעה אינה חתימתו והיא זויפה , ופסק הדין הומצא לו פעמיים, ללא שחתם על אישור למסירתו.

משכך, לפניי שתי גרסאות סותרות לעניין המצאת כתב התביעה והחתימה על אישור מסירתו, כשאין בידיי כלים כדי להכריע בין הגרסאות, כאשר מצד אחד גרסת הנתבע בהקשר זה נטענה באופן כללי ולא הובאו דוגמאות של חתימות שניתן לקבוע כי לכאורה החתימה של הנתבע זויפה ובכך לעורר ספקות באשר לתקינות הליך ההמצאה, ואילו מן הצד השני לא צירפה התובעת את אישור המסירה של פסק הדין ל ידי הנתבע, על מנת להראות שהאחרון חתם על שתי מסירות, כטענת ה שליח מטעמה. לאור האמור, לא מצאתי לנכון להכריע, בשלב זה, בשאלה האם אכן בוצעה מסירה כדין לנתבע במועד הנטען ע"י התובעת, אם לאו, כ ך שאינני נדרשת לשאלה האם יש הצדקה לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

לפיכך, אפנה לבחון את הבקשה בגדר שיקול הדעת המסור בידי בית המשפט לבטל את פסק הדין מקום ששוכנע כי ראוי ונכון לעשות כן. המסגרת הנורמטיבית המסדירה את השיקולים לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד בנויה על שני אדנים: האחד, הסיבה למחדל המבקש והשני, סיכויי הגנתו כנגד התביעה , כאשר בדרך כלל יש לתת משקל רב יותר לסיכויי ההגנה כנגד התביעה, במיוחד שניתן לכפר על מחדלו של המבקש ב פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד (ראו: רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' (2.6.2015)).

כידוע, הגישה בבקשה לביטול פסק הדין בהעדר הגנה היא גישה ליבראלית, ואף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה נבע מאי הבנה או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין בכך הבעת זלזול מופגן בבימ"ש, ייטה בימ"ש לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים , מבלי לשלול מהמבקש את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית , וכל זאת כאמור תוך ריפוי הפגם באמצעות פ חיוב המבקש בתשלום הוצאות.

בענייננו, הנתבע כופר מכל וכל בטענת התובעת, כי פלש למקרקעין ו הקים בהם מבנה של קבע. מדובר בטענות הגנה הדורשות בירור במסגרת ההליך, לאחר שתינתן לצדדים אפשרות להציג בפני בית המשפט את ראיותיהם, ולא ניתן לומר, בשלב זה, כי מדובר בהגנה נעדרת כל סיכוי.

אמנם, הנתבע אינו שולל היתכנות הנחת ציוד שלו באופן בלתי מכוון בתוך מקרקעי התובעת, וזאת בשל אי קיומה של הפרדה ברורה בין המגרשים. אולם, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי גרסה זו היא בבחינת הודאה מפורשת בפלישה הנטענת בתביעה, על כל רכיביה וממדיה, באופן המצדיק הותרת פסק הפינוי על כנו, במיוחד שלפסק דין זה יש השלכה על עצם החיוב בדמי שימוש ראויים, אם בכלל, וקביעת שיעורם.

לאור כל המפורט לעיל, אני מורה כי פסק הדין יבוטל.

להבטחת הוצאות התובעת בגין ביטול פסק הדין יישאר הסך של 5,000 ₪ שהפקיד הנתבע כתנאי לעיכוב ההליכים, בקופת בית המשפט עד לסיום ההליך, והחלטה סופית בעניין הוצאות בקשה זו תינתן, במידת הצורך, בתום ההליך.

הנתבע יגיש כתב הגנה תוך 30 יום מהיום.

התיק לעיון ומעקב ביום 1.6.20.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תש"פ, 23 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: רושדי אמארה
שופט :
עורכי דין: