ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניתוב חברה לנהול ופיתוח בע"מ נגד נאצר צנובר :

לפני:

כבוד השופט אלעד שביון
נציג ציבור עובדים מר משה בן דוד
נציג ציבור מעסיקים מר אבי אילון

המערערת:
ניתוב חברה לנהול ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד טובה כהן
-
המשיב:
נאצר צנובר
ע"י ב"כ עו"ד ואיל עקל

פסק דין

לפנינו ערעור על החלטת כבוד הרשמת סימה קרמר מיום 21.1.20 (סע"ש 15103-03-19) לפיו נדחתה בקשת המערערת לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה (להלן – ההחלטה).

במסגרת ההחלטה ציינה כבוד הרשמת, כי המשיב טען כבר בעת התפטרותו כי הוא מתפטר עקב מצב רפואי, אישור רפואי מיום 15.9.18 קבע כי אינו יכול לעבוד בשל בעיות גב וכי אמנם מדובר באישור רפואי שניתן לאחר סיום יחסי העבודה אולם אין בכך בהכרח לפסול אותו. עוד צוין בהחלטה, כי המערערת לא הבהירה מדוע המשיב אינו זכאי להפרשות לפנסיה והיא הודתה, כי בפועל לא בוצעו הפרשות. בנסיבות אלו נקבע בהחלטה, כי קיימות ראיות לכאורה לחלק הארי של התביעה ועל כן הבקשה נדחית.

בהודעת הערעור טענה המערערת כי בהחלטת כבוד הרשמת נפלו שגיאות כדלקמן:
בקביעתה כי המשיב הביא אישור רפואי הקובע כי הוא אינו יכול לעבוד בשל בעיות גב.
בכך שנתנה משקל לאותו אישור רפואי שנערך לאחר מועד התפטרותו של המשיב, וזאת למרות שהאישור לא מתייחס למועד ההתפטרות ולמרות שהאישור נערך ע"י רופא שאינו תושב ישראל ולא במסגרת קופת חולים מוכרת.
בכך שנתנה משקל לעובדה שבעת התפטרותו ייחס המשיב את סיום העסקתו למצבו הבריאותי.
בכך שהפכה את נטל הראיה לעניין תחולת צווי הרחבה על המערערת כשקבעה כי המערערת לא הבהירה מדוע המשיב לא זכאי לפנסיה בהתאם לצו ההרחבה.
בכך שלא נתנה משקל להיעדרותו של המשיב מהבדיקה אליה זומן ובה יכול היה, אם אכן יש אמת בטענתו, להוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים.
בכך שלא נתנה משקל לבקשת המשיב לתיקון כתב התביעה ולהוספת רכיב פיצויי פיטורים שלא לרגל מצב בריאותי לקוי, שבאה בעקבות הבהרת בית הדין לגבי סיכויי התביעה לפיצויי פיטורים להתקבל.

המשיב הגיב לערעור וציין, כי יש לדחותו. כבוד הרשמת קבעה שקיימת ראשית ראיה בעניין הסיבה להתפטרות; המערערת לא הציגה כל ראיה להוכיח תשלומן של הזכויות הסוציאליות; קיימת זכאות להפרשות לפנסיה וכפי שעולה מתלושי השכר לא הופרש דבר בגין פנסיה; לא קיימים כל טעמים להתערבות ביה"ד בהחלטה; התובע צרף אישור לפיו בקשתו לקבל היתר כניסה לישראל סורבה ולכן לא היה יכול להיבדק ע"י רופא תעסוקתי; הנוהל שצרפה המערערת אינו רלבנטי שכן הוא עוסק בטיפול רפואי ולא בבדיקה ע"י רופא תעסוקתי.

במסגרת תשובה לתגובה ציינה המערערת, כי המשיב שב ומנסה להטעות את ביה"ד לגבי מהות ונוסח האישור הרפואי עליו הוא מבסס את עיקר תביעתו. בניגוד לטענות המשיב, האישור הרפואי אינו קובע כי המשיב לא יכול לעבוד אצל המערערת; המסמך שצרף המשיב לתגובה אינו מעיד כי כניסתו לישראל סורבה, אלא מדובר בהעתק של בקשה להיכנס לישראל לצורך טיפול רפואי; המשיב לא התייחס לטענת המערערת לפיה נטל ההוכחה לתחולת צו ההרחבה חל עליו, בפרט לאור הלכת גבעת זאב; המשיב לא הביא ראשית ראיה לעיקר התביעה.

בתאריך 23.2.20 ניתנה החלטה במסגרתה התבקשו הצדדים להודיע עד ליום 5.3.20 האם הם מבקשים לקיים דיון בערעור או שניתן ליתן פסק דין על יסוד המסמכים שהוגשו. בתאריך 4.3.20 הודיעה המערערת, כי היא מבקשת ליתן פסק דין על יסוד כתבי הטענות שהוגשו. המשיב לא הגיב להחלטה. בנסיבות אלו ניתן פסק דין על יסוד המסמכים שהוגשו לתיק ביה"ד.

לאחר שעיינו בהודעת הערעור, בתגובה ו בתשובה ושקלנו את טענות הצדדים מצאנו לדחות את הערעור. ונפרט.

תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כדלקמן:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה".

תכלית התקנה הינה למנוע מצב במסגרתו מעסיקים ייאלצו להתמודד עם תביעות בלתי מבוססות תוך השקעת כספים בניהול ההליך ללא כל הצדקה. מ לשון תקנה 116א(ב) עולה, כי תובע שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות החתומות על אמנת האג, יפקיד ערובה לתשלום הוצאות הנתבע (ככל שהוגשה בקשה על ידו) אולם בית הדין רשאי שלא לחייב תובע זה בהפקדת ערובה, בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:
התובע הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו;
התובע הראה, כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה;
מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו.

מצאנו, כי החלטת כבוד הרשמת המתייחסת לרכיב פיצויי הפיטורים (סעיף 5 להחלטה) מנומקת ומבוססת על הדין וההלכה הפסוקה ואין מקום להתערב בה.

בהתאם לפסיקה, על מנת לבסס התפטרות עקב מצב בריאות, על העובד להוכיח באמצעות אישור רפואי שמצב הבריאות שלו אינו מאפשר לו להמשיך בעבודתו נוכח תנאי העבודה ומהווה סיבה מספקת להתפטרות. האישור הרפואי אינו חייב להיות של רופא תעסוקתי. כמו כן, העובד אינו חייב להצטייד באישור רפואי לפני ההתפטרות, אלא די בכך שהאישור הרפואי יאשר את קיומו של המצב הרפואי במועד ההתפטרות (סע"ש (חיפה) 14271-10-17 ג'דיר מוניב – פוליאורטן בע"מ , 7.1.20; ע"ע (ארצי) 17706-07-11 ג'אלב אבו גוש – הרפובליקה האיטלקית – הקונסוליה האיטלקית בירושלים , 20.2.14).

המשיב צרף לכתב התביעה אישור רפואי מיום 15.9.18 ולפיו הוא אינו יכול להרים משאות כבדים ואינו יכול לעמוד במשך זמן רב. מדובר אמנם באישור שהוצא בסמוך לאחר סיום יחסי העבודה, ברם די באישור רפואי זה כדי להוות ולו ראשית ראיה וזאת לנוכח טענת התובע לפיה התפטר עקב מצב בריאותו (סעיף 15 לכתב התביעה).

לעניין רכיב ההפרשות לפנסיה יובהר, כי אכן אנו סבורים שלא מוטל על המערערת הנטל להבהיר מדוע המשיב אינו זכאי להפרשות לפנסיה, ברם בהתחשב בטענת המשיב לפיה לא בוצעו עבורו הפרשות לפנסיה והודאת המערערת כי אכן לא בוצעו הפרשות (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון בתיק 15103-03-19, שורה 15) ואישורה לגבי מהות עיסוקה ("אנו עוסקים בעבודות פיברגלס" ו"אנחנו עושים מסיטי רוח למשאיות" – עמ' 2,שורות 4-8) , הרי שקיימת ראשית ראיה לעניין רכיב זה.

מעבר לאמור יצוין, כי מעיון בפרוטוקול הדיון בתיק 15103-03-19 מיום 1.1.20 עולה, כי המערערת הודתה שלא שילמה למשיב דמי הבראה עבור החודשים 1-8/18 (עמ' 1, שורה 14), כך שקיימת ראשית ראיה אף לגבי רכיב תביעה זה.

בנסיבות אלו מצאנו לדחות את הערעור.

המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ז אדר תש"פ, (23 מרץ 2020) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר משה בן דוד, נציג ציבור עובדים

אלעד שביון, שופט - אב"ד

מר אבי אילון, נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: ניתוב חברה לנהול ופיתוח בע"מ
נתבע: נאצר צנובר
שופט :
עורכי דין: