ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רן קרמר נגד עיריית אשקלון :

לפני: כבוד השופטת רחל גרוס
נציג ציבור (מעסיקים) מר יהודה פלצ'י

התובע:
רן קרמר, ( ת.ז.-XXXXXX932)
ע"י ב"כ: עו"ד רועי גיל

-
הנתבעת:
עיריית אשקלון
ע"י ב"כ: עוה"ד מיכל פרידמן ואסף ברנזון

פסק דין

1. השאלה העולה בפסק-דין זה הינה, האם קביעות שקיבל התובע בעת ששירת בתפקיד פקח במחלקת השיטור העירוני בנתבעת ובטרם זכה במכרז פנימי לתפקיד מציל בנתבעת, מזכה את התובע החל ממועד כניסתו לתפקיד ו כמציל במעמד של 'מציל דור ב' קבוע' כהגדרתו בהסכם הקיבוצי הכללי מיום 6.9.16, או שעליו להשלים תקופת ניסיון נפרדת בתפקיד ההצלה על מנת להיחשב ל'מציל דור ב' קבוע'.
התביעה היא למתן סעד הצהרתי שלפיו התובע הינו 'מציל דור ב' קבוע' החל מחודש אוגוסט 2016; ובהתאם לתשלום תוספת הצלה לה זכאי 'מציל דור ב' קבוע' ולתשלום הפרשי זכויות סוציאליות הנובעות מתוספת ההצלה.
רקע עובדתי
2. התובע החל לעבוד בנתבעת במהלך חודש ינואר 2014, בתפקיד פקח במחלקת השיטור העירוני של הנתבעת.
3. ביום 14.4.16 קיבל התובע קביעות "כפקח מסייע בשיטור העירוני", וזאת החל מחודש ינואר 2014 .
4. במהלך חודש יוני 2016 פורסם בנתבעת מכרז פנימי לתפקיד מציל ים. התובע ניגש למכרז זה, וביום 24.7.16 קיבל הודעה כי זכה במכרז. עוד נכתב בהודעה, כי המינוי לתפקיד מציל הינו "לתקופת נסיון של חצי שנה כמקובל, החל מיום 01/08/2016".
5. ביום 7.5.17 קיבל התובע הודעה כי סיים את תקופת הניסיון לתפקיד מציל בהצלחה, וכי הוחלט למנותו "למציל בתחנת הצלה, במינהל תפעול, ב-100% משרה, החל מיום 01/08/2016".
המסגרת הנורמטיבית
6. המקורות המסדירים את תנאי העסקתם של מצילי הים ברשויות המקומיות והרלוונטיים לבחינת טענות התובע הינם חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות (להלן: "חוקת העבודה"), ה הסכם הקיבוצי הכללי בדבר תנאי עבודתם של מצילי הים שנערך ונחתם ביום 11.4.2000 (להלן: "הסכם 2000") וההסכם הקיבוצי הכללי המסדיר את תנאי עבודתם של המצילים ברשויות המקומיות שנערך ונחתם ביום 6.9.16 (להלן: "הסכם 2016").
7. חוקת העבודה
סעיף 2 לחוקת העבודה, שהינו סעיף הגדרת המונחים בחוקה, קובע בין היתר כדלקמן:
"עובד קבוע פירושו: עובד העובד בעבודה קבועה אשר משך קיומה אינו מוגבל מראש ומקבל משכורת כעובד קבוע".
סעיף 116 לחוקת העבודה מסדיר את תנאי העבודה ותנאיהם הנלווים של מצילים בחופי הים. סעיף 116.21 לחוקת העבודה קובע כדלקמן:
"116.21 קביעות:
מציל, שעבד בהצלה בחוף-ים, ברשות מקומית 2 עונות ברציפות ולפחות 4 חודשים בכל עונה ויש עבורו תקן פנוי בתקציב הרשות המקומית, מקבל בגמר העונה השלישית מעמד של עובד חדשי קבוע ברשות המקומית שתחילתו, מראשית העונה השלישית, ודינו כדין כל העובדים הקבועים ברשות המקומית לכל דבר...".
סעיף 116.81 לחוקת העבודה, שכותרתו "מצילים דור ב'" מסדיר את תנאיהם של מצילים ש יתקבלו לעבודה ברשויות המקומיות ממועד חתימת הסכם 2000 ואילך וקובע כי:
"מצילי דור ב' יהיו עובדים קבועים בתום שתי עונות רחצה מלאות ורצופות. עונת רחצה מלאה לעניין זה – תקופה של לפחות 5 חודשים".
8. הסכם 2000
למעשה חוקת העבודה מעגנת בתוכה את הוראות הסכם 2000.
כך, הגדרת "מציל דור ב'" בסעיף 6 להסכם 2000 הינה "מצילים שיתקבלו לעבודה ברשויות המקומיות ממועד חתימה הסכם זה ואילך" (הגדרה זהה לזו שבסעיף 116.81 לחוקת העבודה שהובא לעיל).
כמו כן, לעניין קביעות של 'מצילי דור ב'' קובע סעיף 6(ד) להסכם 2000 כי "מצילי דור ב' יהיו עובדים קבועים בתום שתי עונות רחצה מלאות ורצופות" כאשר "עונת רחצה מלאה לעניין זה" הינה "תקופה של לפחות 5 חודשים" (הוראה מקבילה וזהה להוראת סעיף 116.81 (ד) לחוקת העבודה שהובא לעיל ).
9. הסכם 2016
סעיף 7 להסכם 2016 קובע את הגדרתם של מצילי דור ב' כדלקמן:
"מציל דור ב' – כהגדרתו בסעיף 6 בהסכם 2000...
מציל דור ב' קבוע - מציל דור ב' שהוא עובד קבוע אצל המעסיק מציל דור ב' זמני – מציל דור ב' שאינו עובד קבוע אצל המעסיק".
בסעיפים 44 ו-45 להסכם 2016 הוארכה תקופת הניסיון של מציל דור ב' לקבלת קביעות, כדלקמן:
"44. תקופת הניסיון של מציל דור ב' לקבלת קביעות מוארכת בזאת לעבודה בארבע עונות רחצה רצופות שבכל אחת מהן עבד בתפקידי הצלה לפחות 5 חודשים.
45. מובהר, כי האמור בסעיף 44 חל גם על מציל דור ב' שהחל לעבוד לפני מועד חתימת הסכם זה ולא היה זכאי לקביעות במועד חתימת הסכם זה".
סעיף 29 להסכם 2016 קובע כי "מציל דור ב' קבוע יקבל החל מיום 1.4.2016 תוספת שכר שקלית חודשית קבועה בסך של 2,000 ₪ (להלן – תוספת הצלה קבועה )..." (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
סעיף 62 להסכם קובע כי:
"ועדה בהרכב של נציג מרכז השלטון המקומי או נציג שלוש הערים הגדולות, לפי העניין, ונציג ההסתדרות תעקוב אחר ביצוע הסכם זה ותכריע פה אחד בחילוקי הדעות הנוגעים לו".

טענות הצדדים
10. משמדובר במחלוקת המחייבת פרשנות של הסכמים קיבוציים ארציים ובחינת הזכאות לתנאי שכר ברשות מקומית בהתאם להסכמים 2000 ו-2016, נתבקשה עמדת הצדדים להסכמים הקיבוציים, מרכז השלטון המקומי בישראל והסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "ההסתדרות"), וכן עמדת הממונה על השכר במשרד האוצר (להלן: "הממונה") אשר אישר את ההסכמים.
מרכז השלטון המקומי והממונה תמכו בפרשנות הנתבעת ואילו ההסתדרות לא הגישה עמדתה לתיק. להלן יובאו טענותיהם של כל הצדדים.
11. עיקר טענות התובע
לאור העובדה שהתובע היה עובד קבוע בנתבעת (כפקח) בטרם מונה לתפקיד מציל, יש לראות בו כ 'מציל דור ב' קבוע' כבר החל ממועד כניסתו לתפקיד מציל בנתבעת ולהעניק לו החל ממועד זה (1.8.16) את כל הזכויות הנובעות ממעמדו כ'מציל דור ב' קבוע', לרבות "תוספת ההצלה הקבועה" . התובע מבסס את טענתו על האדנים הבאים:
בהסכמים 2000 ו- 2016 אין הגדרה ל"עובד קבוע". על כן, ההגדרה מיהו "עובד קבוע" נלמדת מחוקת העבודה. סעיף 2 לחוקת העבודה קובע כי "עובד קבוע פירושו: עובד העובד בעבודה קבועה אשר משך קיומה אינו מוגבל מראש ומקבל משכורת כעובד קבוע" ואילו "עובד זמני פירושו: עובד המתקבל במעמד זמני (עד 12 חודש ולא יותר)". בסעיף 5 להסכם הקיבוצי מיום 25.10.09 בין המרכז לשלטון מקומי לבין ההסתדרות הוארכה תקופת הניסיון הקבועה בחוקת העבודה מ-12 חודשים ל- 24 חודשים. עוד נקבע בסעיף 10 לחוקת העבודה כי "עם תום תקופת הניסיון כנ"ל יקבל העובד מכתב מינוי מאת ההנהלה וייחשב כעובד קבוע. בזכויות של עובד כזה נכללת גם תקופת הניסיון" (ההדגשה הוספה-ר.ג.).

הנתבעת פעלה בהתאם להוראות חוקת העבודה המפורטות לעיל, והעניקה לתובע מעמד של עובד קבוע בעירייה לאחר כשנתיים של עבודה כפקח . בנסיבות הענין, משחוקת העבודה אינה מגדירה סוגי עבודות ברשות המקומית ואינה משנה את ההגדרה של עובד קבוע מתפקיד כזה לתפקיד אחר, הרי שהמעמד שהוענק לתובע כעובד קבוע בעירייה חל עליו גם בתפקידו כמציל.
עוד טוען התובע, כי רק בשל העובדה שהיה עובד קבוע יכול היה לגשת למכרז הפנימי לתפקיד מציל, ועל כך אף הנתבעת אינה חולקת.
אף בתלושי השכר שקיבל התובע כמציל, הגדירה אותו הנתבעת כ"עובד קבוע" כבר מתחילת העסקתו כמציל.
התובע מוסיף וטוען, כי תקופת הניסיון (למשך חצי שנה) שהוא היה צריך למלא לאחר קבלתו לתפקיד מציל, אין לה כל קשר לעניין קביעות בתפקידו החדש כמציל, אלא כדי לבחון מבחינה מקצועית את התאמתו לתפקיד.

ההבדל העיקרי בין עובד קבוע לעובד זמני ברשות המקומית הוא חובתה של הרשות לקבל את הסכמת ועד העובדים לפיטורי עובד קבוע וככל שאין הסכמה אף לפנות להליך בוררות טרם הפיטורים בהתאם לפרק יז' לחוקת העבודה. כל המטרה של הקביעות היא לתת הגנה ארגונית ותו לא. בענייננו, לא ניתן לבטל את הקביעות שניתנה לתובע וברור כי במהלך תקופת עבודת התובע כמציל לא ניתן לפטר אותו ללא הסכמת הוועד שכן, קיבל כבר קביעות כפקח ומכאן ברור שהתובע לא יקבל שוב קביעות בעירייה לאחר 4 שנות עבודה כמציל. על כן, המסקנה היא ש התובע הינו מציל קבוע כבר ממועד תחילת עבודתו כמציל.

אין בהסכמים 2000 ו-2016 כל התייחסות לכך שלעניין הגדרת 'מציל דור ב' קבוע' הניסיון הנדרש לצורך קבלת הקביעות צריך להיות דווקא בתפקיד הצלה. יתירה מכך, סעיף 6 (ד) להסכם 2000 הקובע כי "מצילי דור ב' יהיו עובדים קבועים בתום שתי עונות רחצה מלאות ורצופות" נוקט במילים "עובדים קבועים" ולא "מצילים קבועים" או "עובדים קבועים בהצלה" והוא בא להסדיר אך ורק את נושא קבלת הקביעות בעירייה ואינו מגדיר תקופת עבודה לצורך קבלת זכויות כספיות.

הדברים עולים בקנה אחד גם עם הקבוע בסעיף 116.21 לחוקת העבודה הקובע כי "מציל, שעבד בהצלה בחוף- ים, ברשות מקומית 2 עונות ברציפות ולפחות 4 חודשים בכל עונה ויש עבורו תקן פנוי מתקציב הרשות המקומית, מקבל בגמר העונה השלישית מעמד של עובד חודשי קבוע ברשות המקומית שתחילתו, מראשית העונה השלישית, ודינו כדין כל העובדים הקבועים ברשות המקומית לכל דבר..." (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
מהאמור עולה, כי כאשר נרשם בהסכמים 2000 ו- 2016 "עובד קבוע", הכוונה לעובד קבוע ברשות המקומית ולזכויות המוקנות לעובד שכזה ולא למציל קבוע המקנה לו זכויות מכוח היותו מציל.
הנתבעת הכניסה מושג חדש של "קביעות בהצלה" ונתלית בו על אף העובדה כי מושג זה כלל לא הוזכר בהסכמים הקיבוציים.

גם אם הנתבעת טוענת כי לנוכח הסכמים 2000 ו- 2016 תנאי לכך שעובד יהיה עובד קבוע בהצלה הוא עבודה ב- 4 עונות רחצה רצופות , הרי שסעיף 6 להסכם 2000 הדן בתנאי העבודה והשכר של "מצילים דור ב'" מתייחס ל"מצילים שיתקבלו לעבודה ברשויות המקומיות ממועד חתימת הסכם זה..." ואילו התובע לא התקבל לעבודה ברשות המקומית כמציל, אלא כבר עבד ברשות המקומית מספר שנים קודם לכן.

סעיף 44 להסכם 2016, המאריך את תקופת הניסיון של מציל דור ב' לצורך קבלת קביעות משתי עונות רחצה לארבע עונות רחצה , מתייחס לעובדים חדשים שהתקבלו לעבודה בעירייה או לעובד זמני שטרם השלים שנתיים עבודה כמציל. הסעיף אינו משפיע על התובע שבמועד החתימה על ההסכם כבר הייתה לו קביעות בעירייה.

כאשר קיימת דרישה לעבודה בפועל בתפקידי הצלה כתנאי לזכויות מכוח הסכם 2016, נוקט ההסכם בלשון מפורשת בעניין. כך למשל, בסעיף 33 להסכם, שעניינו תוספת חודשית משתנה נקבע כי : "מציל דור ב' קבוע שעבד בהצלה... יהיה זכאי...". משלא נקט ההסכם בלשון זאת בנוגע להגדרת "מציל דור ב' קבוע", הרי שהקביעות עליה מדובר בהגדרה זו איננה נוגעת לניסיון כמציל דווקא אלא לקביעות ברשות המקומית.

בהסכם 2016 המחוקק מפריד בין זכויות המגיעות למצילים אשר עסקו בהצלה בפועל לבין היות המציל עובד קבוע ברשות המקומית. לעניין זה מפנה התובע לסעיף 11 להסכם 2016 הנוקט במילים "...20 שנות עבודה בתפקידי הצלה אצל המעסיק..." וכן "25 שנות עבודה בתפקידי הצלה אצל המעסיק"; ולסעיף 34 להסכם 2016 הדן ב"מציל דור ב' קבוע שעבד בהצלה".
לאור האמור, התובע טוען כי יש להבדיל בין קבלת זכויות מכוח ההסכם הנובעות מעבודה בהצלה בפועל, לבין זכויות מכוח היות המציל עובד קבוע. הזכות לקבלת תוספת הצלה כאמור בסעיף 29 להסכם 2016 אינה נקנית מכח עבודה בהצלה אלא מכוח היות המציל עובד קבוע.

בהתאם להסכמים קיימות שתי הגדרות בלבד למצילים (חוץ מ'מציל ותיק' שאין חולק כי התובע אינו עונה להגדרה זו) – מציל דור ב' קבוע ו מציל דור ב' זמני. אם התובע אינו מציל דור ב' קבוע, הכיצד ניתן להגדירו כמציל דור ב' זמני כשיש לו קביעות בעירייה? על כן, יש לראותו כמציל דור ב' קבוע לעניין הסכם 2016, על כל המשתמע מכך.

לעניין הסעדים הממוניים הנתבעים (מעבר לסעד ההצהרתי בדבר היותו של התובע "מציל דור ב' קבוע"), טוען התובע שמכוח היותו "מציל דור ב' קבוע" הוא זכאי החל מחודש אוגוסט 2016 לתוספת ההצלה הקבועה בס כום של 2,000 ₪ לחודש. כמו כן , ה וא זכאי להפרשות לפנסיה, לפיצויים ולקרן השתלמות לפי שכר הבסיס כולל תוספת ההצלה הקבועה.
12. עיקר טענות הנתבעת
אין לקבל את פרשנות התובע להסכמים הקיבוציים, פרשנות שלפיה מ קום שהוא היה עובד קבוע בעירייה בטרם זכה במכרז לתפקיד מציל, הוא זכאי לתוספת הצלה קבועה לה זכאי רק מציל דור ב' קבוע.
הזכאות למעמד של מציל דור ב' קבוע מותנית בהשלמת תנאי הניסיון בהצלה בהתאם לסעיף 6 (ד) להסכם 2000 וכפי שתוקן בסעיף 44 להסכם 2016 (החל על התובע), הקובע כי תקופת הניסיון של מציל דור ב' לקבלת קביעות בתפקידי הצלה הינה ארבע עונות רחצה, שבכל אחת מהן עבד המציל בתפקידי הצלה לפחות 5 חודשים. תנאי זה הינו תנאי מהותי ורק לאחר שהתובע ישלים את תקופת הניסיון בהצלה , הוא יהפוך למציל דור ב' קבוע כמשמעו בהסכם 2016, ויהיה זכאי לתוספת הצלה קבועה וכל תוספת שכר אחרת הנגזרת מכך.
הנתבעת מבססת פרשנותה לעיל על האדנים הבאים:
פרשנות התובע סותרת את לשון ההסכמים:

מלשונם הברורה של סעיף 6 (ד) להסכם 2000 וסעיף 44 להסכם 2016 עולה, כי מציל דור ב' יהיה עובד קבוע רק לאחר השלמת הניסיון המקצועי הספציפי בהצלה. אין דבר בלשון ההסכמים המעיד על כך שהצדדים התכוונו לאפשר לעקוף את דרישת הניסיון המוארכת באופן מהותי, לקצר אותה או להקל בה בנסיבות הרלוונטיות לתובע. לא קיים בהסכמים סעיף מפורש הקובע כי מי שהיה עובד קבוע בעירייה קודם לעבודתו כמציל, יהיה פטור מהשלמת תקופת הניסיון של מציל לצורך קבלת קביעות.
כנגד הארכת תקופת הניסיון בהסכם 2016, הסכימו הצדדים כי מציל דור ב' קבוע יקבל תוספת שכר חדשה, שלא הייתה קיימת בהסכם 2000. לשון סעיף 29 להסכם 2016 משקפת את אומד דעת הצדדים, אשר ביקשו להעניק תוספת הצלה קבועה רק למי שהוא מציל דור ב' קבוע והשלים את תקופת הניסיון המוארכת של מציל דור ב' כקבוע בסעיף 44 להסכם 2016.
הלשון הברורה של הסכם 2016 מתייחסת לקביעות בתפקיד מציל וניכר ממנה כי המטרה של הקביעות לא הייתה רק לתת הגנה ארגונית, אלא גם לשפר את שכרו של המציל לאחר שהשלים את תקופת הניסיון בהצלה. עדות לכך ניתן למצוא בשמה של התוספת "תוספת הצלה קבועה" הניתנת ל"מציל דור ב' קבוע" בלבד.

פרשנות התובע סותרת את תכלית ההסכמים:

פרשנות התובע מאפשרת לעקוף את תנאי הניסיון המקצועי המהותי לקבלת קביעות למצילים דור ב' אשר הצדדים הסכימו כי כנגדו תינתן תוספת השכר המשמעותית בהסכם 2016.
הוראות ההסכמים לא התכוונו להעניק למציל דור ב' שזה עתה נקלט כמציל (אף שהינו עובד קבוע בעירייה), מעמד עדיף על זה של מציל חדש (שלא היה עובד קבוע בעירייה).
אין ממש באבחנה שיצר התובע בין תוספת חודשית קבועה (סעיף 29 להסכם 2016 ) לבין תוספת חודשית משתנה (סעיף 33 להסכם 2016 ). שתי התוספות הנ"ל משולמות אך ורק למי שהינו "מציל דור ב' קבוע"; תוספת חודשית משתנה מהווה תמריץ התמדה ולפיכך כוללת גם תנא י של עמידה במינימום עבודה בפועל.
הפנית התובע לסעיף 11 להסכם 2016 אינה רלוונטית לענייננו, שכן הסעיף עוסק במציל ותיק ולא במציל דור ב'.

לאור האמור, הפרשנות הסבירה וההגיונית של הוראות הסכם 2016 אשר מתיישבת עם התכלית האובייקטיבית של הסכם 2016 הינה, כי הכוונה בהגדרת "מציל דור ב' קבוע" הינה למציל דור ב' אשר השלים את תקופת הניסיון לקביעות למציל דור ב' כקבוע בסעיף 44 להסכם 2016.

הוראות חוקת העבודה אינן מסייעות לתובע:

על התובע חלות הוראות של הסכמים קיבוציים ספציפיים, הגוברים על הוראות חוקת העבודה.
הקביעות בנתבעת (בתפקיד פקח) הקנתה לתובע זכויות שונות כגון ביטחון תעסוקתי, הגנה ארגונית והזכות להתמודד במכרזים פנימיים בנתבעת. עם זאת, אין כל עיגון בחוקת העבודה לכך שהקביעות בתפקיד פקח יכולה להקנות לתובע את הזכויות הייחודיות שנקבעו למי שעמד בתנאי הניסיון לקביעות על פי הסכמי המצילים.
התובע אף אינו עונה להגדרת "עובד קבוע" שבסעיף 2 לחוקת העבודה שכן, הוא לא קיבל משכורת כעובד קבוע.
אין באמור בסעיף 116.21 לחוקת העבודה כדי לגבור על נוסחם של הסכם 2000 והסכם 2016.

התנהגות הנתבעת אינה תומכת בפרשנות של התובע:

במכתב הנתבעת לתובע מיום 7.5.17, הנתבעת הודיעה לתובע כי סיים את תקופת הניסיון בהצלחה ולא הודיעל זכאותו לקביעות בתפקיד מציל, זאת להבדיל ממצילים אחרים שהשלימו את תקופת הניסיון הנדרשת בהסכם אשר להם הודע במפורש על זכאות לקביעות. תקופת הניסיון האמורה הינה תקופת ניסיון בתפקיד, ומשמעותה אפשרות הנתבעת להשיב את התובע לתפקידו הקודם במקרה של חוסר שביעות רצון מתפקודו כמציל, אך אין לה קשר לעניין הקביעות.

פרשנות הנתבעת נתמכת באומד דעת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בלשון ההסכמים וההקשר התעשייתי. עמדותיהם של המרכז לשלטון מקומי- שהינו צד להסכמים, והממונה- שאישר את ההסכמים, תומכות בעמדת הנתבעת, ובהעדר פסיקה מטעם התובע לפרשנות ההסכמים כפי הבנתו, יש להעדיף את הפרשנות שנותנים להם הגופים הנ"ל, אשר היו מעורבים בגיבוש ההסכמים.
ההסתדרות, אשר הינה צד להסכמים, החליטה שלא לתת עמדה בתיק, על אף שהוזמנה לתת עמדה ועל אף שהתובע עמד בקשר ישיר עם יו"ר ארגון המצילים וכן עם ועד העובדים בעירייה, דבר המעיד על כך שגם ההסתדרות אינה תומכת בפרשנות שמציע התובע להסכם 2016.
בנסיבות הענין, התובע אינו עומד בזמנים הרלוונטיים לתביעה בתנאי הניסיון לקבלת מעמד של מציל דור ב' קבוע, ובהתאם הוא אינו ז כאי לתוספת ההצלה הקבועה בסעיף 29 להסכם 2016 ולזכויות הסוציאליות הנובעות ממנה.

13. עמדת מרכז השלטון המקומי
התובע לא נכנס להגדרת מציל דור ב' קבוע מאחר ובמועד חתימת הסכם 2016 הוא לא השלים עבודה כמציל בשתי עונות רחצה מלאות כמתחייב מהסכם 2000. רק לאחר שהתובע ישלים ארבע עונות רחצה רצופות שבכל אחת מהן יעבוד בתפקידי הצלה לפחות 5 חודשים, הוא יחשב כמציל דור ב' קבוע לעניין הסכם 2016.
בהתאם לפסיקה, התנהגות צד להסכם קיבוצי מלמדת על הפרשנות הנכונה שיש לתת להסכמות שבין הצדדים להסכם. העובדה שההסתדרות, כמי שחתומה על הסכם 2016, לא התייצבה לדיונים ולא הגישה עמדה בתיק, מלמדת כי היא לא חולקת על הפרשנות של המרכז לשלטון מקומי ושל הממונה על השכר להסכם 2016 וכי היא לא תומכת בפרשנות התובע . במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים בתיק, התובע הודיע שיביא לעדות נציג מטעם ההסתדרות ואף הודה בעדותו בבית הדין כי שוחח אם יו"ר ארגון המצילים ועם ועד העובדים, אך בסופו של יום ההסתדרות בחרה שלא להתייצב לדיון . העובדה שהתובע לא הביא לעדות נציג כלשהו מטעם ההסתדרות מלמדת כי לו הייתה מובאת עמדתה, הדבר היה פועל לחובת התובע.
אין בכך שלתובע קיימת קביעות בנתבעת, שמשמעותה הגנה ארגונית/ קיבוצית מפני פיטורים, כדי לשנות מכך שמהרגע שעבר להיות מציל חלים עליו ההוראות הספציפיות שבהסכמי המצילים ובכלל זה בעניין הזכאות לקביעות בהצלה. לא היה בכוונת מנסחי ההסכמים לתת את תוספת ההצלה הקבועה לעובד ביומו הראשון בתפקיד הצלה, ויש לתת תוקף להעדר כוונה זו בפרשנות ההסכמים. מלשון הסכם 2016 לא ניתן ללמוד כי כוונת הצדדים הייתה שכל עובד שהוא עובד קבוע ברשות המקומית והפך להיות מציל, יחשב באופן מידי כמציל דור ב' קבוע. קבלת פרשנות התובע מייתרת למעשה את המשמעות של הדרישה לעבודה ב-4 עונות רחצה רצופות שבכל אחת מהן עבד בתפקידי הצלה לפחות 5 חודשים כדי לזכות במעמד של מציל דור ב' קבוע. התובע גם לא נותן צידוק כלכלי כלשהו לכך שעובד שרק התחיל לעבוד כמציל יקבל תוספת שכר המשולמת רק למי שעבד 4 עונות רחצה מלאות ברשות המקומית.
14. עמדת הממונה על השכר
עמדת הממונה הינה כעמדת המרכז לשלטון מקומי , שלפיה התובע טועה בפרשנות ההסכם, שכן קביעותו כפקח אינה משליכה על הגדרתו כמציל דור ב' קבוע. הקביעות המוזכרת בהסכמי ההצלה הינה קביעות מכוח תקופת העבודה בהצלה ואינה מכח כל עבודה אחרת ברשות המקומית.
טענת התובע לקביעות באשר היא, ללא הצמדה לתחום או לדירוג, אינה נכונה שכן, לאור לשון הסכמי ההצלה ולאור הכללים והנהלים החלים ברשות המקומית, מעבר של עובד לדירוג אחר ושונה מהדירוג הקיים שלו, מצריך מעבר של מכרז ומביא לשינוי בתנאי הקביעות של העובד, אשר מתחדשים בהתאם לתנאי המכרז לדירוג החדש.
הסכם 2016, בהיותו הסכם קיבוצי, הינו בראש ובראשונה הסכם ולכן חלים עליו הכללים הנוגעים לפרשנות חוזים, לרבות סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הקובע כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין...". בהתאם לפסיקה קיימת חזקה פרשנית הניתנת לסתירה, שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את פשט הלשון. החזקה ניתנת לסתירה במקרים בהם בית המשפט משתכנע מתוך נסיבות העניין, כי הלשון אינה פשוטה כפי שנחזתה להיות במבט ראשון. נוסף על כך, בהתאם לפסיקה עדכנית יש לקחת בחשבון בעת פרשנות הסכם קיבוצי, בין היתר, אף את ההקשר התעשייתי הרלוונטי והדרך בה יושם ההסכם הקיבוצי הלכה למעשה ע"י הצדדים להסכם, בשים לב לעמדות הצדדים בשנים שלאחר חתימתו.
בענייננו, ההגדרה בהסכם 2000 למצילי דור ב' הינה "... מצילים שיתקבלו לעבודה ברשויות המקומיות..." ממועד חתימת ההסכם ואילך. ודוק – מציל דור ב' קבוע הוא ראשית לכל מציל, ולא פקח. זאת ועוד, סעיף 6 (ד)להסכם 2000 וסעיף 44 להסכם 2016 נוקטים בלשון "עונות רחצה", ו"תפקידי הצלה" בכל הנוגע לניסיון הנדרש לצורך קבלת קביעות כמציל ויש בכך כדי ללמד כי כוונת הצדדים לעניין הגדרת עובד כמציל דור ב' קבוע הייתה לעובד קבוע בעבודתו כמציל ולא בתפקיד אחר ברשות.
כמו כן, ניתן ללמוד על אומד דעת הצדדים לפרשנות ההסכמים משנת 2000 ו-2016 מעמדות הצדדים להסכמים אלה בהליך דנן - המרכז לשלטון מקומי והממונה - המנוגדות לפרשנות שנותן להם התובע. אף ההקשר התעשייתי של ההסכמים מלמד על כוונה שלא למנות תקופת העסקה בתפקידים אחרים.
דיון והכרעה
15. בהתאם להגדרות שבסעיף 7 להסכם 2016 "מציל דור ב' קבוע" הינו "מציל דור ב' שהוא עובד קבוע אצל המעסיק".
16. אין חולק כי התובע הינו "מציל דור ב'" החל ממועד תחילת העסקתו כמציל בחודש אוגוסט 2016 . כאמור, הגדרת "מציל דור ב'" בהסכם 2016 מפנה להגדרה שבהסכם 2000, שלפיה ייחשב ל"מציל דור ב'" כל מציל שהתקבל לעבודה ברשויות המקומיות לאחר חתימת הסכם 2000. מכאן שהתובע, אשר אין חולק שהחל לעבוד בנתבעת כמציל במהלך שנת 2016, עונה להגדרה זו.
17. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לפרשנות המילים "שהוא עובד קבוע אצל המעסיק", אותן ניתן, לכאורה, לפרש בשני אופנים כדלקמן:
(א) מציל דור ב' "שהוא עובד קבוע אצל המעסיק", הינו רק מציל שהשלים את תקופת הניסיון של מציל דור ב' לקבלת קביעות כקבוע בסעיף 44 להסכם 2016 (ארבע עונות רחצה שבכל אחת מהן עבד המציל בתפקידי הצלה לפחות 5 חודשים) (פרשנות הנתבעת).
(ב) בנוסף לאמור בסעיף א' לעיל, מציל דור ב' שהיה עובד קבוע בעירייה בתפקיד אחר בטרם זכה במכרז לתפקיד מציל, יש לראות בו כ"מציל דור ב' שהוא עובד קבוע אצל המעסיק" ולהעניק לו את כל הזכויות הנובעות ממעמד זה , מבלי שיצטרך להשלים תקופת ניסיון בתפקידי הצלה (פרשנות התובע).
18. נקדים אחרית לראשית ונציין, כי במחלוקת הפרשנית לעיל בין הצדדים, אנו מעדיפים את פרשנות הנתבעת; ועל כן, דעתנו היא כי דין התביעה להידחות . להלן ננמק קביעתנו זו.

הכללים בפרשנות הסכם קיבוצי
19. על פירושו של הסכם קיבוצי חלים כללי הפרשנות הנוגעים לחוזים רגילים, כלומר, פרשנות המבוססת על תכלית המנסה לאתר את אומד דעת הצדדים לחוזה, את האינטרסים, המטרות והערכים שההסכם נועד להשיג:
"על פירושו של הסכם קיבוצי חלים דיני החוזים הרגילים, ובראשם ההוראה שבסעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) שעל פיו יפורש הסכם לפי אומד דעתם של הצדדים. כל מקום שאומד דעתם של הצדדים אינו עולה מההסכם עצמו, יתייחס בית הדין לנסיבות העניין בלשון סעיף 25 כאמור".
20. התחקות אחר אומד דעתם של הצדדים תעשה בראש ובראשונה לפי לשון ההסכם העולה מתוכו:
"בבואנו לפרש הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי ולהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים להסכם עלינו ליתן משקל ראשוני ללשונו של ההסכם".
וכן:
"התחקות אחר אומד דעתם של הצדדים בקשר לפירוש הסכם 2000, כמו בקשר לפירושו של הסכם קיבוצי בכלל, מחייבת בראש ובראשונה התייחסות ללשונו של ההסכם".
עוד נקבע כי:
"ככלל לשון ההסכם הקיבוצי, מהווה נקודת המוצא לפרשנותו משחזקה היא כי תכליתו הסובייקטיבית של ההסכם נלמדת מלשונו".
21. עם זאת, בשל מאפייניו הייחודיים של הסכם קיבוצי, פרשנות של הסכם קיבוצי צריך שתיעשה "תוך הבנה והתייחסות להקשרו התעשייתי, לאופן יישומו בפועל ולעמדות הצדדים בשנים שלאחר חתימתו". לאור האמור, פרשנות הסכם קיבוצי לא תיעשה רק על יסוד משמעותו המילולית ויש להביא בחשבון את מכלול הנסיבות. כמו כן, יש לתת משקל גם "לתכלית האובייקטיבית של ההסכם, אשר משקפת עקרונות של סבירות, היגיון ותום לב, תוך התחשבות בהוראות הדין הכללי ובתכליתו של משפט העבודה" .
22. עוד נפסק כי:
"בבואנו לפרש מסמך, אין לעקור פסוק או קטע ממקומו ולפרשו באופן מילולי כעומד בפני עצמו מבלי לשים לב למסמך כולו ולהדבק הדברים. הכלל הראשון של פרשנות מסמך, הוא לנסות לרדת לכוונתו האמיתית של הכותב על יסוד הדברים הכתובים במסמך כולו ובהתחשב ברקע הידוע של הענין. לא תמיד קובע מוב נם המילולי של המילים שהשתמשו בה ם. אין לראות במילים הכתובות חזות הכל, שעה ש הקשר הדברים והנסיבות הסובבות את הענין מצביעות על כוונה אחרת מזו העולה מן הפירוש הרגיל של הכתוב" (ההדגשה הוספה – ר.ג.).
23. ויודגש, כאשר קיימת בחירה מבין מספר פירושים אפשריים, חובה לפנות לא רק ללשון המסמך, אלא אף לנסיבות החיצוניות מחוץ להסכם, ולפרוש תשתית עובדתית מתאימה, אשר תסייע להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים.
24. בפרשת הבנק הבינלאומי סיכם בית הדין הארצי את כללי הפרשנות הנוגעים להסכם קיבוצי כדלקמן :
"לסיכום פרק זה - הסכם קיבוצי יפורש פרשנות תכליתית תוך איתור אומד דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים, בהתאם לאינטרסים, המטרות והערכים שההסכם נועד להגשים. אומד דעת הצדדים יילמד בראש ובראשונה מלשון ההוראה הרלוונטית, תוך התחשבות במכלול הנסיבות לרבות לשון החוזה בכללותו, מהות ההסדר, הנסיבות שקדמו לכריתת ההסכם, ההקשר התעשייתי - המפעלי, הענפי והמשקי, התנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם ודרך יישומו בפועל, כמו גם הסכמים מאוחרים יותר שנכרתו בין הצדדים.
בעת פרשנות הסכם קיבוצי, בפרט חלקיו הנורמטיביים, יינתן משקל גם לתכליתו האובייקטיבית של ההסכם, היינו ל"מטרות, האינטרסים והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים. תכלית אובייקטיבית זו אמורה לשקף אומד דעת של צדדים הפועלים על פי אמות מידה של סבירות, היגיון ותום לב, ותוך התחשבות בהוראות הדין הכללי ובתכליתו של משפט העבודה" (ההדגשה במקור- ר.ג.).
25. מהאמור עולה כי למרות שללשון ההסכם הקיבוצי מקום של כבוד במלאכת פרשנות ההסכם, אין היא מהווה דרך פרשנית בלעדית להוראות ההסכם, ויש להתחשב בנוסף בשיקולים נוספים כגון מהות ההסדר; הנסיבות שקדמו לכריתת ההסכם; ההקשר התעשייתי – המפעלי, הענפי והמשקי; התנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם ודרך יישומו בפועל. בפרט , בחלקיו הנורמטיביים של ההסכם, יש ל תת משקל לתכליתו האובייקטיבית של ההסכם, קרי למטרות שהסכמות קיבוציות מעין אלה נועדו להגשים.
מן הכלל אל הפרט
26. לאור האמור, להלן נבחן את הפרשנות שיש לתת להגדרת "מציל דור ב' קבוע" בהסכם 2016, מתוכו, על פי לשונו ו תכליתו ובשים לב להקשרו התעשייתי.
א. לשון ההסכמים ותכליתם
27. לשונו של סעיף 7 להסכם 2016 נוקטת, כאמור, במילים " עובד קבוע אצל המעסיק ". הלשון הפשוטה מאפשרת, לכאורה, גם את פרשנות התובע, שלפיה מדובר בכל עובד שיש לו קביעות בנתבעת וכי על מנת להיחשב כ"מציל דור ב' קבוע" אין צורך שהמציל ישלים תקופת ניסיון בהצלה דווקא .
28. עם זאת, שוכנענו, כי אומד דעת הצדדים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בלשון ההסכמים ותכליתם, תומכת בפרשנות הנתבעת שלפיה הקביעות האמורה בסעיף 7 להסכם 2016 קשורה קשר ישיר לניסיון מקצועי מהותי בהצלה, ונסביר.
29. דעתנו היא, כי פרשנות המונח "עובד קבוע אצל המעסיק" שבהגדרת "מציל דור ב' קבוע" בהסכם 2016 אינה צריכה להיעשות בחלל ריק, אלא בהקשר התעשייתי הרלוונטי ובהתייחס למהות ההסדר שמטרתו להטיב עם עובדי ההצלה. לאור האמור, לטעמנו , לא ניתן לאמץ מהסכם 2000 רק את הגדרת "מציל דור ב'" – כמתחייב מהוראת סעיף 7 להסכם 2016 – מבלי לאמץ אף את כללי הקביעות שב סעיף 6 (ד) להסכם 2000 לצורך הגדרת "עובד קבוע" . ניתוק ואבחנה בין שני חלקי ההגדרה של "מציל דור ב' קבוע" בהסכם 2016 – "מציל דור ב'" ו -"עובד קבוע אצל המעסיק" – תוך אימוץ תת-הגדרה אחת בלבד מבין השתיים מהסכם 2000, הינה מלאכותית ומובילה לפרשנות שאינה מתיישבת עם התכלית האובייקטיבית של הסכם 2016 , אשר מטרתה להיטיב עם תנאיהם של מצילים בעלי ניסיון בהצלה.
30. ויובהר, כללי הקביעות בענף ההצלה הינם ייחודיים לענף ומוגדרים בעונות רחצה. כאמור לעיל, ב סעיף 6 (ד) להסכם 2000 נקבע כי "מצילי דור ב' יהיו עובדים קבועים בתום שתי עונות רחצה מלאות ורצופות. עונת רחצה מלאה לעניין זה – תקופה של לפחות 5 חודשים". בהסכם 2016 הוארכה תקופת הניסיון לצורך קבלת קביעות "לעבודה בארבע עונות רחצה רצופות" (ההדגשות הוספו- ר.ג.).
מהאמור עולה, כי הקביעות בענף ההצלה הינה במונחים של עונות רחצה, וההקשר התעשייתי מחייב לתת למונח "עובד קבוע" בהסכם 2016 – שהוא הסכם בענף ההצלה – פרשנות שלפיה על מנת להיחשב כמציל דור ב' קבוע, נדרש המציל למלא את תקופת הניסיון הנדרש בהצלה כאמור בסעיף 6(ד)להסכם 2000 וסעיף 44 להסכם 2016 .
הנה כי כן, מלשון סעיף 6 (ד) להסכם 2000 עולה, כי כוונת הצדדים הייתה כי רק לאחר השלמת הניסיון הספציפי בהצלה יהפוך המציל להיות " מציל קבוע".
31. אין בידנו לקבל את טענת התובע שלפיה כל המטרה של הקביעות בהסכמים היא לתת הגנה ארגונית ותו לא. עיון בהסכם 2016 מעלה , כי מטרת הקביעות לא הייתה רק לתת הגנה ארגונית, אלא גם לשפר את שכרם של המצילים שהשלימו את תקופת הניסיון הנדרשת לצורך קבלת הקביעות.
כך, בסעיף 29 להסכם 2016 הסכימו הצדדים כי "מציל דור ב' קבוע" יקבל תוספת שכר חדשה וזה לשונו:
"תוספת הצלה קבועה למציל דור ב' קבוע
29. מציל דור ב' קבוע יקבל החל מיום 1.4.16 תוספת שכר שקלית חודשית קבועה בסך של 2,000 ₪ (להלן: "תוספת הצלה קבועה"), שתעודכן לפי הוראות סעיף 12 לעיל".
לשונו של סעיף 29 להסכם 2016 הדן ב"תוספת הצלה קבועה" (ההדגשה הוספה- ר.ג.) ולא בתוספת לעובדים קבועים, מלמדת אף היא על אומד דעת הצדדים ועל כוונתם להעניק את תוספת ההצלה הקבועה רק למי שהשלים את תקופת הניסיון המוארכת בהצלה.
32. נציין, כי לא מצאנו לקבל את האבחנה שיוצר התובע בין "תוספת ההצלה הקבועה" לבין "תוספת ההצלה החודשית המשתנה". הטענה כי ביחס ל"תוספת ההצלה החודשית המשתנה" ההסכם נוקט בלשון מפורשת של דרישה לעבודה בפועל בתפקידי הצלה, להבדיל מהלשון הננקטת כתנאי להגדרת "מציל דור ב' קבוע", דינה להידחות. עיון בלשון הסכם 2016 מעלה, כי שתי התוספות משולמות רק למי שהינו "מציל דור ב' קבוע". העובדה כי ביחס ל"תוספת ההצלה החודשית המשתנה" יש גם פירוט של עבודת ההצלה הנדרשת לצורך קבלת התוספת, נובעת מכך שמדובר בתמריץ התמדה הדורש פירוט של תנאי הזכאות לתשלום.
33. לא נעלמה מעיננו טענת התובע שלפיה בשים לב לכך שהוא כבר קיבל קביעות כעובד העירייה בתפקידו כפקח, לא ניתן לבטל את הקביעות שניתנה לו וברור שבמהלך תקופת עבודתו כמציל לא ניתן לפטר אותו ללא הסכמת הוועד; ו על כן, לטענתו, המסקנה היא שהוא מציל קבוע כבר ממועד תחילת עבודתו כמציל.
בשים לב לכך כי במסגרת הליך זה איננו נדרשים להכרעה האם התובע זכאי להגנה ארגונית מפני פיטורים מקום שהוא מציל דור ב' זמני ומאידך קיבל קביעות בעירייה כפקח , לא מצאנו מקום להכריע בסוגיה זו בהליך דנן.
34. מהאמור לעיל עולה, כי בשים לב לכך שמדובר בדרישה לניסיון מקצועי מהותי המקנה בצידה גם תוספת שכר ואינה רק דרישה טכנית לקבלת קביעות, הרי שכוונת הצדדים הייתה להחיל את דרישת הניסיון בצורה שווה על כל עובד שיתקבל לעבודה כמציל דור ב', ובכלל זה ביחס לעובד שקיבל בעבר קביעות בעירייה בתפקיד אחר.
35. טענת התובע שלפיה בהסכם 2016 המחוקק מפריד בין זכויות המגיעות למצילים אשר עסקו בהצלה בפועל לבין היות המציל עובד קבוע ברשות המקומית, דינה להידחות . אמנם, התובע צודק כי בסעיף 11 להסכם 2016 המחוקק פירט והבהיר כי את התוספת יקבל מי שהשלים מספר שנות עבודה כקבוע בסעיף בתפקידי הצלה; ואולם, אין באמור כדי לקבוע כי ביחס להגדרת "מציל דור ב' קבוע", לא נדרש כי המציל יעבוד בתפקידי הצלה לצורך קבלת הקביעות. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח לשונו של סעיף 6 (ד) להסכם 2000, אשר כפי שפורט לעיל, דן בעונות רחצה, כך שברור כי מדובר בתפקידי הצלה.
36. עוד נוסיף, כי מקובלת עלינו טענת הנתבעת שלפיה הוראות ההס כמים בכללותן אינן מתיישבות עם כוונה להעניק למציל דור ב' שהיה עובד קבוע בעירייה בתפקיד אחר את תוספת ההצלה הקבועה מיד עם קליטתו לעבודה כמציל, ובכך להעניק לו מעמד עדיף על מציל חדש שלא היה עובד הרשות טרם קליטתו לעבודה כמציל ואשר יידרש להשלים את תקופת הניסיון לקביעות עד שיקבל את תוספת השכר.

קבלת פרשנות התובע אכן עלולה להוביל לניסיון לעקוף את דרישת הניסיון בהצלה, על ידי כך שעובדים ינסו ל התקבל לעבודה בעירייה בתפקידים שבהם דרישת הניסיון היא קצרה יותר ואולי אף פשוטה יותר, ורק לאחר מכן להתמודד במכרזים פנימיים לתפקיד מציל שבו דרישת הניסיון ארוכה יותר. ונוסיף, האבחנה שיוצר התובע בין מציל שקיבל את הקביעות בעירייה עד לחתימת הסכם 2016 (שיהיה זכאי לטענתו לקביעות בהצלה מכוח הקביעות בתפקיד האחר) לבין מציל שיתמודד למכרז בעירייה לאחר חתימת הסכם 2016 (שלא יהיה זכאי לקביעות בהצלה מכח הקביעות בתפקיד האחר), הינה אבחנה מלאכותית שאין לה בסיס בלשון ההסכמים.
זאת ועוד, העובדה שהתובע מסכים כי לצורך השלמת תקופת הניסיון הנדרשת לקבלת קביעות בהצלה, לא ניתן להביא בחשבון תקופת ניסיון בתפקיד אחר שמילא המציל בעירייה בטרם זכה בתפקיד ההצלה ככל שהוא לא קיבל קביעות בעירייה בתפקיד האחר, מחזקת אף היא את המסקנה, כי הניסיון הנדרש לצורך קבלת קביעות בהצלה ה ינו ניסיון בעבודת ההצלה בלבד. ויובהר, לו ניתן היה כטענת התובע להסתפק בניסיון שנצבר בתפקיד אחר שבעקבותיו קיבל העובד קביעות בעירייה על מנת שייחשב כ"עובד קבוע בהצלה", מדוע שלא ניתן יהיה, לכאורה, להביא בחישוב תקופת הניסיון הנדרשת לצורך קבלת הקביעות בתפקיד ההצלה, גם את אותו ניסיון שכבר נצבר בעירייה בתפקיד אחר כאשר העובד לא הספיק לקבל את הקביעות בתפקיד האחר?
37. זאת ועוד, עיון בלשון ההסכמים מעלה, כי הצדדים לא התכוונו לאפשר לעקוף את דרישת הניסיון הנדרש בהצלה ולא התייחסו כלל לניסיון שנצבר בתפקידים אחרים. בשני ההסכמים לא קיים חריג מפורש הקובע שמי שהיה עובד קבוע בעירייה לפני שהתחיל לעבוד כמציל, יהיה פטור מהשלמת תקופת הניסיון הנדרשת בהצלה לצורך קבלת קביעות.
38. לאור כל האמור לעיל, פרשנות התובע אינה מתיישבת אף עם התכלית האובייקטיבית של הסכם 2016, שמטרתה להיטיב את תנאיהם של מצילים בעלי ניסיון בהצלה . מאידך, פרשנות הנתבעת מתיישבת עם מכלול הוראות ההסכם אשר קבעו, בין היתר, תקופת ניסיון מוארכת לקבלת מעמד של מציל דור ב' קבוע ובמקביל קבעו תוספות שכר שלא היו קיימות בהסכם 2000 למי שישלים את תקופת הניסיון.
ב. הוראות חוקת העבודה והתנהגות הנתבעת אשר אינה תומכת בפרשנות התובע 39. התובע טוען כי בהתאם לסעיף 2 לחוקת העבודה, "עובד קבוע" הוא "עובד העובד בעבודה קבועה אשר משך קיומה אינו מוגבל מראש ומקבל משכורת כעובד קבוע", ולכן הוא "עובד קבוע" אף כמציל. התובע אף צירף תלושי שכר מתקופת העסקתו כמציל, מהם עולה שהנתבעת הגדירה אותו כ"עובד קבוע".
40. עם זאת, חוקת העבודה הינה הסכם קיבוצי כללי החל על כל עובדי הרשויות המקומיות הנמנות על מרכז השלטון המקומי, בעוד שהסכם 2016 מהווה הסכם ספציפי שהוראותיו לעניין תנאי הזכאות לקביעות ולתוספות שכר המשולמות למצילים קבועים גוברות על ההסכם כללי. בכל מקרה, חשוב לציין, כי חוקת העבודה אינה כוללת הוראה שלפיה עובד שזכה בקביעות בתפקיד מסוים זכאי לקביעות גם במעבר לתפקיד אחר, כאשר בתפקיד האחר קיימים תנאים ספציפיים לקבלת הקביעות.
41. עוד יש להוסיף, כי על אף שהנתבעת הגדירה את התובע בתלושי השכר כ"עובד קבוע" (לאור הקביעות שקיבל בעבודתו כפקח), הרי שבפועל התובע לא קיבל משכורת כמציל קבוע, ובכלל זה את תוספת ההצלה הקבועה, כנדרש לצורך עמידה בתנאי סעיף 2 לחוקת העבודה- "ומקבל משכורת כעובד קבוע". בנסיבות הענין, לא ניתן גם לומר כי התנהגות הנתבעת שציינה בתלוש השכר שהתובע הינו "עובד קבוע" תומכת בפרשנות התובע, שהרי אין חולק כי הנתבעת לא שילמה לתובע שכר כמציל קבוע.
זאת ועוד, אין חולק כי בהתאם לכתב המינוי מיום 24.7.16, התובע מונה למציל בתחנת ההצלה לתקופת ניסיון של חצי שנה החל מיום 1.8.16; ועל כן, טענת התובע שלפיה הוא היה עובד קבוע בהצלה כבר מיום 1.8.16, אינה עולה בקנה אחד גם עם הגדרת "עובד קבוע" שבסעיף 2 לחוקת העבודה.
אשר לעובדה כי התובע מונה לתקופת ניסיון של חצי שנה בהצלה ולא לתקופת ניסיון של ארבע עונות רחצה רצופות כנדרש בסעיף 44 להסכם 2016 לצורך קבלת קביעות בתפקיד מציל, שוכנענו, כי תקופת הניסיון של שישה חודשים בלבד אשר צוינה בכתב המינוי, אינה מלמדת על מילוי תקופת הניסיון הנדרשת לצורך קבלת קביעות בהצלה והיא נבעה מהצורך "לשחרר" את תפקידו של התובע כפקח . תקופת הניסיון בת חצי שנה הייתה לעניין החזרת התובע לתפקיד פקח ולא לעניין זכאותו לקביעות בהצלה. בהתאם, בכתב המינוי שקיבל התובע ביום 7.5.17 צוין כי הוחלט למנות ו "למציל" ולא "למציל קבוע"; זאת, להבדיל ממכתבים שמוסרת הנתבעת למצילים שקיבלו קביעות כמציל בהם מצוין באופן מפורש כי הוחלט להעניק להם קביעות בעבודה בתפקיד מציל חוף. לעניין זה ראו סעיפים 8-9 לתצהיר עדת הנתבע, הגב' גרשון מלכה, המשמשת בתפקיד מנהלת אגף משאבי אנוש בנתבעת (להלן: "גב' מלכה") וכן נספח נת /2 לתצהיר שלא נסתר ועדותה בביה" ד:
"ש. מה שהכחשתם בסעיף 3 לכתב ההגנה זה את כתב המינוי של התובע, מתי הוא היה אמור לקבל מינוי של קבע?
ת. מינויו כמציל. הוא קיבל כתב בתחילה שיש ניסיון שישה חודשים. לאחר שעברו השישה, ציינתי כדי לשחרר את התפקיד שלו. יש פה כתב מינוי שמראה שהוא כרגע מציל.
ש. תסבירי לי מה הכוונה בסעיף 3 לכתב ההגנה שהנתבעת לא הודיעה שמינויו יהיה מינוי של קבע?
ת. זה ברור כשמש. הכוונה שהוא לא קיבל תפקיד של מציל קבוע כי החוק אומר שמציל קבוע חייב ארבע עונות. הוא קיבל שהוא מציל בתחנת ההצלה.
ש. הוא היה גם מציל חצי שנה לפני?
ת. נכון. לאחר שעבר תקופת ניסיון של חצי שנה הוא קיבל מינוי כמציל בתחנת ההצלה.
ש. מה היה השוני מלפני חצי שנה?
ת. עברה חצי שנה של ניסיון ומפה הוא ישאר בתפקיד אם הכל יהיה תקין. שוב, אני לא יכולה לעשות מה שעולה על רוחי. אני כפופה להסכם הקיבוצי, גם אם רציתי לתת לו את התוספת זה לא ניתן" (ההדגשה הוספה- ר.ג.) .

42. לזאת יש להוסיף, כי בסעיף 116.21 לאותה חוקת עבודה מעוגנים כללי קביעות ספציפיים עבור מצילים (לשון הסעיף הובא לעיל), ובהתאם לסעיף זה יש לראות עבודה כמציל בעונות רחצה כתנאי לקביעות בענף ההצלה אף לפי חוקת העבודה.
ג. עמדת המרכז לשלטון מקומי אשר הינו צד להסכמים ועמדת הממונה על השכר 43. בשים לב לכך כי המרכז לשלטון מקומי הינו צד להסכמים 2000 ו-2016 וכי הממונה על השכר אישר אותם מבחינה תקציבית, הורה בית הדין בהחלטה מיום 7.10.18 על קבלת עמדתם.
44. כידוע, בעת בחינת ההקשר התעשייתי בית הדין נותן משקל רב לעמדות הצדדים להסכם. זאת ועוד, בסעיף 62 להסכם 2016 נקבע כי ועדה בהרכב של נציג המרכז לשלטון מקומי ונציג ההסתדרות תכריע בחילוקי דעות הנוגעים לביצוע ההסכם. צא ולמד, כי גם מנסח ההסכם נתן משקל בכורה לעמדת המרכז לשלטון מקומי (וההסתדרות, שעל התנהלותה נדון בהמשך) בכל הנוגע לדרך הנכונה ליישומו של ההסכם.
45. כאמור לעיל, המרכז לשלטון מקומי הגיש עמדתו החד משמעית התומכת בפרשנות הנתבעת (ראו סעיף 13 לעיל). בדומה, גם הממונה תמך באופן חד משמעי וברור בפרשנות הנתבעת (כפי שפורט בסעיף 14 לעיל).
46. על אומד דעתם וכוונתם של הצדדים להסכם ניתן ללמוד גם מדברי ב"כ מרכז השלטון המקומי בדיון המוקדם שהתקיים ביום 24.12.18, שהסביר כדלקמן:
"המשא ומתן ביחס להסכם הזה נערך בסדר גודל של 3 שנים עד שהוא נחתם. מצילי דור ב' הקבועים קיבלו בו תמורות מאוד מאוד גדולות ומצד שני גם נתנו וזה בסדר. לא היתה שום כוונה שעובד שהגיע להצלה יקבל את התוספת מהיום הראשון שהוא בהצלה. אני מפנה לסעיף 7 בהסכם 2016 שמפנה לסעיף 6 ד בהסכם 2000 ולסעיפים 44 ו-45 בהסכם 2016. מדובר בהסכם ספציפי על אוכלוסיה ספציפית עם תנאים ספציפיים שונים לחלוטין מתנאים של שאר העובדים ברשויות המקומיות. לא היתה כוונה וגם מלשון ההסכם לא ניתן ללמוד כוונה שלפיה כל עובד שהוא קבוע ברשות והפך להיות מציל הוא אוטומטית מציל דור ב' קבוע" (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
ד. הימנעות ההסתדרות מלהגיש עמדה בהליך
47. חיזוק למסקנה שלפיה הקביעות כמציל מותנית בהשלמת תקופת ניסיון של ארבע עונות רחצה רצופות בתפקיד הצלה, ניתן למצוא גם בהתנהגות ההסתדרות, שהינה צד להסכם 2016, בהליך זה. אין חולק כי ההסתדרות הוזמנה על ידי בית הדין להביע עמדתה בהליך דנן, והיא בחרה שלא לעשות כן. זאת ועוד, ב"כ התובע הצהיר במהלך הדיון המוקדם, כי בכוונתו לזמן לדיון ההוכחות נציג מטעם ההסתדרות, על מנת לקבל בדרך זו את עמדת ההסתדרות; ואולם נציג מטעם ההסתדרות לא הוזמן על ידי התובע להביע את עמדתה גם בדיון ההוכחות.
הימנעות התובע מלזמן לדיון ההוכחות נציג מטעם ההסתדרות על מנת שתביע את עמדתה לעניין פרשנות ההסכם בקיבוצי שהיא צד לו, מלמדת כי לו היה מובא נציג ההסתדרות למתן עדות בבית הדין, היה הדבר פועל לחובת התובע.
זאת ועוד, העובדה שההסתדרות לא הגישה עמדה בתיק ולא התייצבה לדיונים, מלמדת אף היא כי ההסתדרות אינה תומכת בפרשנות התובע ומאידך, מסכימה עם פרשנות הנתבעת, המרכז לשלטון מקומי והממונה. ויובהר, בהתאם להלכה הפסוקה, בחירתה של ההסתדרות שלא להתייצב בהליך כאשר מדובר בתביעה המעלה סוגיה של פרשנות של הסכם קיבוצי, הינה בגדר עמדה שבשתיקה ויש לה משקל נכבד, וזאת בשים לב לכך שכאשר ההסתדרות מתנגדת לפרשנות הנטענת בהליך, היא מתייצבת ומביעה את עמדתה במפורש.
48. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי התובע הבהיר בעדותו כי פנה לוועד העירייה וכי יושב ראש ועד העובדים שוחח עם יושב ראש ארגון המצילים הארצי, מר אפיה, וחרף זאת לא הובא לעדות מטעם התובע גם נציג כלשהו מטעם ועד העובדים. יתירה מכך, כאשר התובע נשאל באופן מפורש האם ועד העובדים תומך בתביעתו, התובע השיב תשובה מתחמקת כדלקמן:
"לשאלה אם ועד העובדים בעיריה תומך או לא תומך בתביעה שלי אני משיב שנאמר לי שהוא אינו יודע ואינו מבין בהסכם הזה ובשאלה זו, ועל כן הוא התייעץ עם מר אבי אפיה שאמר לו להגיש לוועדה פריטטית. דיברתי עם דודו וכולם ואמרו לי לא לגשת לוועדה פריטטית".
יתירה מכך, גב' מלכה אשר העידה מטעם הנתבעת, העידה כי היא פנתה לוועד העובדים "כדי למצוא פרצה ולעזור לעובד, לנסות לסייע" וכי ועד העו בדים לא תומך בתביעת התובע.
סוף דבר
49. לאור כל האמור לעיל, הקביעות שקיבל התובע בעת ששירת בתפקיד פקח במחלקת השיטור העירוני בנתבעת ובטרם זכה במכרז לתפקיד מציל בנתבעת, אינה מזכה את התובע החל ממועד כניסתו לתפקיד ו כמציל בנתבעת במעמד של 'מציל דור ב' קבוע' כהגדרתו בהסכם 2016 ועליו להשלים תקופת ניסיון נפרדת בתפקיד ההצלה על מנת להיחשב ל'מציל דור ב' קבוע'.
50. בנסיבות הענין, משהתובע אינו עונה בזמנים הרלוונטיים לתביעה להגדרת "מציל דור ב' קבוע" כהגדרתו בסעיף 7 להסכם 2000, התובע אף אינו זכאי לתשלום תוספת הצלה קבועה לפי סעיף 29 להסכם 2016 ולהפרשי שכר ו/או זכויות סוציאליות אחרות הנובעות ממעמד של "מציל דור ב' קבוע".
51. אשר על כן, התביעה נדחית.
52. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסכום של 5,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.
53. זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז ניסן תש"פ, (10 אפריל 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

מר פלצ'י יהודה
נציג ציבור מעסיקים

רחל גרוס
שופטת


מעורבים
תובע: רן קרמר
נתבע: עיריית אשקלון
שופט :
עורכי דין: