ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רז רזי נגד המוסד לביטוח לאומי :

08 אפריל 2020
לפני: כבוד השופט כאמל אבו קאעוד - סגן נשיא
התובע:
רז רזי

ע"י ב"כ: עו"ד אריאל בן יוסף

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד יהודה אדרעי

החלטה

לפניי בקשת הנתבע להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמונה על ידי בית-הדין, פרופ' אריה איתן (להלן: "המומחה הרפואי" או "המומחה").
הרקע לבקשה
בעניינו של התובע מונה מומחה רפואי על-מנת שיחווה דעתו בדבר פגיעתו של התובע.
העובדות שנקבעו בעניינו של התובע הן, בקצרה, כדלקמן:
התובע יליד 1974.
התובע עבד בתקופה הרלוונטית בעיריית ירושלים באגף תברואה במשך 20 שנה ותפקידו היה פועל משאית אשפה.
ביום 15.2.2017 הרים התובע רדיאטור של הסקה כבד מהרגיל.
התובע פנה לטפול רפואי ביום 16.2.2017 ונמצא כי יש לו בקע מפשעתי.
המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות:
האם יש קשר סיבתי בין העבודה שביצע התובע ביום 15.2.2017 לבין הבקע המפשעתי שהופיע אחריו.
במידה וקיים קשר סיבתי כאמור האם יש להכיר בתקופת אי כושר כלשהי בעקבות אותו בקע ואם כן באיזה תקופה.
ביום 22.12.2019 התקבלה בבית-הדין חוות-דעת המומחה, בה השיב לשאלות בית-הדין, כדלקמן:
המומחה קבע כי "יש קשר סיבתי בין העבודה שביצע התובע לבין הופעת הבקע המפשעתי".
עוד קבע המומחה, כי אי הכושר לעבודה נגרם כולו עקב האירוע שעבר התובע בעבודתו. לפיכך, יש להכיר בתקופת אי כושר לעבודה החל מיום 16.2.2017 ועד סוף חודש מרץ 2017. וכן, בתקופת אי הכושר ממועד הניתוח שעבר התובע לתיקון הבקע ביום 21.5.2017 למשך 14 ימי מחלה, וכן למשך 6 שבועות בהם חלה מניעה מהרמת משקל העולה על 5 ק"ג.
דיון והכרעה
כפי שצוין בפתח הדברים, במסגרת הבקשה שלפניי ביקש הנתבע להפנות אל המומחה מספר שאלות הבהרה.
הנתבע התנגד להעברת שאלות אלה למומחה בטענה כי אינן רלוונטיות או לחילופין בטענה כי הן מטעות.
בפסק-הדין בעניין בן חמו , נפסק כי:
"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית-הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון ( דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית-הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...". [ההדגשות הוספו – כא"ק].
עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות, שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה, אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית-הדין.
כמו-כן נפסק, כי המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על-פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה.
לאחר שעיינתי בכל החומר המונח בפני בית-הדין, בחוות-הדעת, בבקשת הנתבע, בתשובת התובע ובתגובת הנתבע לתשובה זו, החלטתי כי יש מקום להעברת שאלות הבהרה למומחה הרפואי, תוך שינוי נוסחן. זאת, בשים לב לכך כי עיון בשאלות ההבהרה בכללן מעלה כי הנתבע ביקש לחדד סוגיה מסוימת בחוות-דעת המומחה, הרלוונטית לשאלת הקשר הסיבתי במקרה דנן. והכל כפי שיפורט להלן:
למעשה מבקש מן המומחה להבהיר האם נתן דעתו לכך שהתובע לא התלונן על כאבים בסמוך לאירוע. שכן, ברשומה הרפואית מיום 16.2.2017 אין תיעוד לתלונת התובע על כאב באזור המפשעה; וכל שנכתב הוא כי התובע "גילה לעצמו נפיחות במפשעה השמאלית. ללא כאבים". בעניין זה, ראוי לעמוד על ההבחנה שיש בין הקביעה העובדותית האם התובע התלונן בפועל על כאבים- הנמצאת בתחום סמכותו של בית הדין (והאמנזה הרפואית מהווה אחת מהראיות לכך), לבין הקביעה האם קיומן או היעדרן של תלונות על כאב מיד לאחר האירוע, מעיד או שולל קיומו של קשר סיבתי – הנמצאת בתחום אחריותו של המומחה.
על כן, המומחה יתבקש להכריע מבחינה רפואית כיצד קיומן או היעדר קיומן של תלונות משפיע על שאלת הקשר הסיבתי, אולם ההכרעה העובדתית, תיוותר לפתחו של בית הדין.
לא מצאתי טעם של ממש בהתנגדות התובע. התנאים הקבועים בס' 84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, מהווים תנאי סף בלבד, הנוספים על הדרישה לקיומו של קשר סיבתי מבחינה רפואית ( ר' בעניין זה את סקירתו הרחבה של בית הדין הארצי בעב"ל (ארצי) 53/08 לאוניד ברלכיס - המוסד לביטוח לאומי (2.10.08) .
אשר לבקשתו החלופית של התובע, להפנות את המומחה למסמך מיום 16.3.17, ממנו עולה שהתובע התלונן על כאבים, הרי שמדובר במסמך כחודש לאחר האירוע, שאינו יכול להעיד על תלונות בזמן באמת. מכל מקום, מדובר בקביעה עובדתית, והתובע יוכל להתייחס לכך בסיכומיו. מעבר לכך, מצאתי לנכון להוסיף לשאלת הנתבע הערה למומחה, שיתבקש באופן כללי להצביע על מסמכים מהם עולה שהתובע התלונן על כאבים.
על כן, אל המומחה תועבר השאלה כדלקמן:
"בסוף חוות דעתך סיכמת כי בין הקריטריונים לקביעת קשר סיבתי: "ביום האירוע סבל התובע מכאב ניכר במשפעה השמאלית".
הינך מופנה לרשומה הרפואית מיום 16.2.17 (למחרת האירוע) , בה נרשם: "גילה לעצמו נפיחות במשפעה השמאלית, ללא כאבים". אם כן, על מה התבססה מסקנתך לפיה התובע סבל מכאבים באותו היום? בתשובתך אנא התייחס למסמכים רפואיים אחרים מהם עולה שהתובע התלונן על כאבים.
ככל והתובע לא התלונן על כאבים, האם ניתן לקבוע שהופעת הבקע לא נובעת מהאירוע ביום 15.2.17? בתשובתך, אנא התייחס למחקרים שציטטת, מהם עולה ש-93% כלל אינם קשורים לעבודה.
סוף דבר
ממכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני רואה לקבל את בקשת הנתבע להעברת שאלות ההבהרה למומחה בחלקה, בכפוף לאמור לעיל, ותוך ניסוחן מחדש ואיחודן של השאלות לצורך בהירות הדברים.
לצד החלטה זו תינתן החלטה נפרדת אשר תועבר למומחה.

ניתנה היום, י"ד ניסן תש"פ, (08 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: רז רזי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: