ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם אלטר קוסטינר נגד ווסלוביצר דני :

לפני כבוד השופט סארי ג'יוסי

התובע

אברהם אלטר קוסטינר ת"ז XXXXXX932

נגד

הנתבעים
.1 א.א.א. קבוצת שיא ניהול פרוייקטים בע"מ
2. ווסלוביצר דני ת"ז XXXX471
3. בן ארויה – מנשרוב צפורה ת"ז XXXXXX182
.4 הרשנזון זהר ת"ז XXXXXX424
.5 עו"ד אלישיב רון
.6 עו"ד רענן צפניה

החלטה

1. עניינה של החלטה זו שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף , האחת מטעם הנתבעת 1 א.א.א. קבוצת שיא ניהול פרויקטים בע"מ, ואילו השנייה היא של הנתבעים 4 ו-6, הרשנזון זהר ועו"ד רענן צפנייה.

2. התובע בהוצאות, זאת לנוכח התנהלותו לאחר שבית משפט זה אישר בהחלטתו מיום 19.8.19 תיקון התביעה.

בהקשר זה טענה הנתבעת 1, כי התובע התמהמה בהגשת כתב התביעה המתוקן, זה הוגש בחלוף למעלה מחודש מהמועד שנקבע בגדרי ההחלטה המתירה תיקון התביעה, וממילא האיחור בהגשתה לא היה בעטיו של אותו מצב בריאותי לו טען ב"כ התובע – עו"ד בצר, מאחר והתביעה המתוקנת שהוגשה אינה שונה מזו שצורפה לבקשת התיקון.

עוד טענת הנתבעת 1 כי התובע לא קיים אחר החלטת בית משפט מיום 19.8.19, לא שילם את ההוצאות בהן חויב ואף לא שילם האגרה המתחייבת מתביעתו המתוקנת.

3. על אף אותה עמדה שהביעה התובעת במהלך הדיון מיום 3.3.20 , אעיר כי גם לגופן של טענות אלה דינן היה דחייה, הן משום שלא מצאתי כי האיחור בהגשת כתב התביעה הסב למי מהנתבעים נזק או הפסד כלשהו והן משום שעם הגשתו נתבקשה, אמנם במסגרת הודעה, ארכה לשם כך (ראו הודעה על הגשת כתב תביעה מתוקן מיום 6.11.19).

4. אשר לאגרת התביעה, אכן במסגרת תיקון התביעה, התווספו סכומים של מאות אלפי שקלים על סכום התביעה המקורי שעמד על 409,680 ₪, ולא מצאתי כי בגין סכום זה חויב התובע בתשלום אגרה נוספת בעקבות תביעתו המתוקנת.

בנסיבות דנן, ככל שהאגרה המלאה שולמה בגין סכום התביעה המתוקן, יציג התובע קבלות מתאימות.

ככל שהסכום לא שולם, על התובע להסדיר תשלומו בהקדם תוך 21 יום, והמזכירות מתבקשת להוציא דרישת תשלום אגרה מעודכנת בהתאם לסכומים המופיעים בתביעה המתוקנת (285,000 ₪ + 247,000 ₪ + 632,000 ₪ לעומת התביעה המקורית שהייתה על סכום של 409,680 ₪).

ככל שלא תשולם האגרה, התביעה תידון בהתאם לסכום התביעה המקורי.

גם ביחס לטיעון זה לא מצאתי לחייב את התובע בהוצאות, משלא שוכנעתי כי לנתבעים נגרם נזק או הפסד כספי בגין אותה התנהלות של התובע.

5. ועתה לבקשת הנתבעים 4 ו-6 אשר מבחינת הזמן הוגשה קודם לבקשת הנתבעת 1 אותה צמצם הנתבע מס' 6 – עו"ד צפניה, המייצג את עצמו ואת הנתבע 4 – הרשנזון, במהלך הדיון מיום 3.3.20, כך שמשלל הטענות שהעלו לסילוק התביעה על הסף, נותרה הטענה של העדר עילה כנגד שני הנתבעים – 4 ו-6.

6. בקצירת האומר, לטענתם, על פי דברי התובע עצמו, משהועברה הבעלות במכר על שמו ביום 19.2.18, נסתם הגולל על טענותיו כנגד שני נתבעים אלה, מאחר ובכך עמד הרשנזון בהתחייבות ו כלפיו להמציא את אישורי ההעברה, ומשכך מנוע הוא מלהעלות כל טענה כנגד הרשנזון ועו"ד צפניה.

עוד טוען עו"ד צפניה, כי גם אם יעלה בידי התובע להוכיח את טענתו כי כספי הנאמנות (33,000 ₪) שוחררו להרשנזון , לפני שהמציא את אישור הועדה המקומית הדרוש לשם ביצוע הרישום בפנקס רישום מקרקעין, גם אז לא יהא התובע זכאי לקבל כל סעד כנגד עו"ד צפניה, משהסעד הנתבע ממנו הוא כספי, בגין אותו סכום שהופקד בידיו בנאמנות. לטענת עו"ד צפניה, הוא שימש כנאמן על אות ם כספים המהווים חלק מהתמורה והיה מחויב להעבירם לידי הרשנזון משזה המציא את אישורי ההעברה. מוסיף עו"ד צפניה וטוען, כי בהתאם לחוק הנאמנות לא היה באפשרותו לפעול אחרת, וכי אם התובע היה מעוניין בהשארת הכספים בידי הנאמן, היה עליו להצטייד בצו שיפוטי.

7. מנגד טען התובע, כי יש לדחות הבקשה תוך חיוב המבקשים בהוצאות משמעותיות. ביחס להרשנזון טוען התובע, כי הוא צורף כבר בפועל ל כתב התביעה המקורי טרם תיקונו, ולתיקון לא הי ה לו כל נפקות לגביו. התובע טוען, כי הרשנזון לא טען בעבר לסילוק התביעה, והוא מנוע מלעשות זאת כיום. עוד מעלה התובע בתשובתו טענות נוספות לפיהן יש לדחות הבקשה מטעמי השתק פלוגתא, היותה ניסיון לעקוף את חובת המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט זה שהתירה תיקון התביעה וצירוף הנתבע 6 – עו"ד צפניה.

8. לגופו של עניין טען התובע, כי התביעה מגלה עילות מובהקות נגד הרשנזון ועו"ד צפניה וכי כתב תביעתו אינו קנטרני או טורדני.

אשר להרשנזון, לשיטת התובע התביעה מתייחסת אליו כמי שמכר לו את המקרקעין, והיא מכוונת לביטול הסכם המכר שהתובע חתם עימו בעקבות סיחור האופציה אליו מנתבעת מס' 1. כמו כן התביעה מכוונת לביטול הסכם סיחור האופציה נגד נתבעת 1 ולהשבה, וכן לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם המכר. מכאן, לשיטתו של התובע, אין רלוונטיות להעברת המסמכים לצורך רישום המקרקעין בתאריך 19.2.18, כשנה וחצי לאחר שהוגשה התביעה כנגד הרשנזון.

אשר לעו"ד צפניה טוען התובע, כי כתב התביעה המתוקן מייחס לו התנהלות והתנהגות חמורה, הפרת חבות הנאמנות, או רשלנות כלפי התובע בכל הנוגע לכספים שהופקדו בידיו הנאמנות במסגרת עסקת המכר. עוד טוען התובע, כי עו"ד צפניה ידע היטב כי הוגשה תביעה לביטול הסכם המכר עוד בשנת 2016, ולכל המאוחר נודע לו על כך בנובמבר 2016 , ועל כן היה עליו להימנע מלהעביר את כספי הנאמנות שבידיו להרשנזון, גם אם זה המציא לידיו את האישורים במועד מאוחר – כשנה וחצי לאחר הגשת התביעה. לטענת התובע, בנסיבות כאלה היה על עו"ד צפניה לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת לקבל הנחיה כיצד לטפל בכספי הנאמנות.

9. דחיית התביעה על הסף הינו סעד דרסטי שיש לעשות בו שימוש במשורה וביד קמוצה, שכן אין לגזול מתובע יומו בבית המשפט. רק אם ברור, כי אין צורך בבירור עובדתי ולמעשה בית המשפט יכול להניח כי העובדות הן כטענת התובע, וברור כי לא תהיה תועלת מהמשך ניהול ההליך ואפשר להכריע בו כבר כעת, יהיה בית המשפט רשאי להורות על דחיית התביעה על הסף ( ראה: רע"א 6617/14 תל אור ניהול נכסים בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (02/04/2015)).

10. בהקשר זה נפסק, כי חרף הזהירות המופלגת שיש לנהוג בבקשות לסילוק על הסף, תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מקנות לבית המשפט הסמכות לסלק מדרכו הליכים שבהם ניכר וברור כי גם אם יתבררו עד תום, עדיין לא יהיה ב כך כדי להצדיק פסיקת הסעד המבוקש ( ראה לעניין זה: ע"א 2582/09 הדייה גנאים נ' בית החולים רמב"ם, תק-על 2010(3), 1964 , 1968 (2010); ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721, 724 (1983) וכן ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671-672 (1986)).

11. על האינטרסים הנוגדים המתעוררים כאן התייחס כבוד השופט א' רובינשטיין בע"א 5364/05 צוקית הכרמל פרויקטים נ' מיכה צח חברה לקבלנות ( 04/06/2007):
"על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים – נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט".

12. השאלה העומדת לדיון היא אפוא, האם קיימת אפשרות, ולו קלושה, שהתובע יזכ ה בתביעתו כנגד הרשנזון ועו"ד צפניה, אם יוכיח את העובדות הנטענות בתביעתו. אם התשובה לכך היא חיובית, הרי שאין מקום לסלק את התביעה על הסף.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה המתוקן, מצאתי שאין לסלק את התביעה כנגד הרשנזון ועו"ד צפניה. התובע בכתב תביעתו מייחס לנתבעים 1 – 5 תרמית והטעיה (ראו סעיף 87 לכתב התביעה) , שלפי הנטען כולם היו שותפים מלאים לה כנגד התובע, ובעקבותיה הוחתם על מספר חוזים ומסמכים. בין אלה היה חוזה מכר בין התובע להרשנזון. בתביעתו הוא עותר לביטול כל החוזים. טענות אלה מקימות עילת תביעה לכאורה כנגד הרשנזון.

כתב התביעה כולל טענות לפיהן הפר עו"ד צפניה חובותיו כנאמן במסגרת אותו חוזה נזכר עם הרשנזון, כאשר גם בהקשר זה ראויות טענות אלה להתברר לגופן במהלך בירור התביעה. הטענות מעלות שאלות עובדתיות, שלפיהן נחתכת העמדה המשפטית, ושאלות אלה, כאמור, יש לברר בהמשך.

13. אשר על כן אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף. בנסיבות העניין איני מוצא לנכון לפסוק הוצאות.

ניתנה היום, א' ניסן תש"פ, 26 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם אלטר קוסטינר
נתבע: ווסלוביצר דני
שופט :
עורכי דין: