ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עומר בן אסעד מתוולי נגד מדינת ישראל :

בפני: כבוד השופט י' קדמי

העורר: עומר בן אסעד מתוולי

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים
מיום 30.1.97 בב"ש 1056/97 שניתנה על ידי
כבוד השופטת יהודית צור

תאריך הישיבה: כ"ח בשבט תשנ"ז (6.2.97)

בשם העורר: עו"ד אזחימאן

בשם המשיבה: קובי אמסלם

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

1. נגד העורר הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום (בת.פ. 331/97), המייחס לו עבירה של סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, התשל"ז1977-, בכך שיידה יחד עם אחרים נפצים לעבר ג'יפ של משמר הגבול מתוך כוונה לפגוע בשוטרים שהיו בתוכו.

העורר כופר באשמתו וטוען, כי הפעיל במקום הארוע זיקוקים בגדר משחק וללא כוונה לפגוע בג'יפ של משמר הגבול שחנה בסמוך או בנוסעיו.

לבקשת התביעה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בכתב האישום הנ"ל, ומכאן הערר שבפני.

2. ואלה טענותיו העקריות של בא-כוח העורר כנגד מעצרו של שולחו:

א. משחק בזיקוקים אינו מהווה עבירה פלילית; ויש לראות את כתב האישום שהוגש נגד העותר ככתב אישום שאינו מגלה עבירה.

ב. אין בחומר הראיות אחיזה לכך, שהעורר זרק את הזיקוקים - שבהפעלתם הוא מודה - לעבר הג'יפ של משמר הגבול.

ג. בעת זריקת הזיקוקים - דרך משחק - הג'יפ חנה במקום; ואילו העבירה המיוחסת לעורר מדברת בזריקת דבר לעבר רכב הנמצא בתנועה.

3. לא מצאתי להיעתר לעורר ואלה עקרי טעמי:

א. אין אחיזה לטענה, שכתב האישום אינו מגלה עבירה: העורר אינו מואשם ב"משחק" בזיקוקים, אלא בידוי נפצים - או זיקוקים - לעבר ג'יפ משמר הגבול, כשבתוכו נמצאים "נוסעים"; ובנסיבות הענין, מהווה מעשה כזה - אם יוכח - עבירה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין כמיוחס לעורר בכתב האישום.

ב. בהודעותיהם מוסרים השוטרים הסמויים מס' 74 ומס' 23: כי העורר זרק זיקוקים - או נפצים - לעבר הג'יפ; וכי חלק מהזיקוקים הללו פגעו בג'יפ. בכך, נשמט הבסיס מתחת לטענה בדבר העדר תשתית ראייתית - לכאורית - לכך, שהמדובר בזריקת "דבר" לעבר הג'יפ.

ג. אכן, מן האמור בהודעותיהם של השוטרים הסמויים מס' 74 ומס' 23 מסתבר, כי בעת שהעורר זרק את הזיקוקים לעבר הג'יפ, היה זה במצב של עמידה מוחלטת ולמעשה "חנה" במקום.

ברם, אין בכך כדי להועיל לעורר. האיסור הקבוע בסעיף 332(3) הנ"ל, אינו מצומצם לזריקת "דבר" לעבר כלי תחבורה הנמצא בנסיעה דוקא; ועל פי לשון האיסור, די בכך שכאשר נזרק "דבר" לעברו, משמש כלי התחבורה בתור שכזה, וה"דבר" נזרק מתוך כוונה "לפגוע בנוסע" כאמור בפתיח לסעיף הנ"ל.

במקורו - בסעיף 332 לפקודת החוק הפלילי, 1936 - דיבר הסעיף ב"סיכון נוסע רכבת"; כאשר בפתיח דובר בעשיית אחד המעשים הקבועים בסעיפים הקטנים "בכוונה לפגוע בנוסע במסילת ברזל ... או לסכן את בטיחותו" (ההדגשה שלי - י.ק.). במסגרת תיקון מס' 12 לחוק העונשין, תש"מ1980- (ס"ח תש"מ, 112) הוחלף הדיבור "מסילת הברזל" בדיבור "נתיב תחבורה או כלי תחבורה"; ותכלית האיסור הורחבה בהתאם, להגנתו של נוסע ב"נתיב תחבורה או בכלי תחבורה". לענין הגנתו של "נוסע" כאמור, אין נפקא מינה, אם כלי התחבורה שהוא נמצא בו, נמצא בעת עשיית המעשה האסור במצב של "עמידה" או של "נסיעה"; ואכן, לא נקבעה בגוף האיסור - לא במקור ולא בנוסח המתוקן המחייב עתה - מיגבלה כלשהי בהקשר זה.

כתב האישום מדבר בזריקת נפצים לעבר ג'יפ משמר הגבול שעה ששימש ככלי תחבורה, מתוך כוונה לפגוע בו גופו ובנוסעים שהיו אותה שעה בתוכו; וכאמור, לשיטתי, אין מקום להבחנה שמציע בא-כוח העורר, בין זריקת זיקוקים לעבר ג'יפ שעצר לחניה כשנוסעים בתוכו, לבין זריקת זיקוקים לעבר אותו ג'יפ כאשר הוא בתנועה.

אילו נתקבלה גישתו של בא-כוח העורר, לא היה בידוי זיקוקים לעבר אוטובוס מלא בנוסעים העומד בתחנה משום מעשה עבירה לפי סעיף 332 הנ"ל, כל עוד לא החל בנסיעה. תוצאה זו אינה סבירה, אינה מתחייבת מלשון הסעיף ועומדת בניגוד לתכלית האיסור הקבוע בו.

הערר נדחה.

ניתנה היום, ד' באדר א' תשנ"ז (11.2.97).

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97007630.H02
/שס


מעורבים
תובע: עומר בן אסעד מתוולי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: