ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישראל חזיזה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני

התובע:
ישראל חזיזה
ע"י ב"כ עו"ד ניצן מרום

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד עדי וידנה

החלטה

האם הפגיעה בברכיו של התובע נגרמה לו עקב עבודתו כ אינסטלטור – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.

העובדות והמחלוקת בין הצדדים :

התובע יליד 1948 ועובד כאינסטלטור עצמאי משנת 1967.
התובע הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה בברכיו ובירכיו כפגיעות בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
ביום 25.7.16 דחה הנתבע את התביעה.
הצדדים חלוקים אם הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בברכיו ובירכיו של התובע כפגיעה בעבודה כמחלת מקצוע או על פי תורת המיקרוטראומה.

טענות הצדדים

טענות התובע:

במסגרת עבודתו נאלץ התובע לכרוע על ברכיו בצורה דומה ובאופן חוזר ונשנה תוך הפעלת לחץ רב על ברכיו וירכיו.
התובע עבד 8 – 12 שעות ביום עבודה וביום שישי עבד 6 – 7 שעות.
התובע עוסק בהתקנת צנרת פנים והרכבת כלים סניטרים. התובע תיאר את שלבי עבודתו שבמהלכה מבוצעות פעולות המצריכות התכופפויות וכריע ה על הברכיים.
בתצהירו ובחקירתו הנגדית תיאר התובע את אופן עבודתו. במהלך יום עבודתו ביצע התובע פעולות כיפוף רבות על ברכיו לפחות כשעתיים ביום.
התובע הגיש לבית הדין חוזים עם קבלנים שאימתו את היקף עבודתו.
התובע עותר להכרה בפגיעתו בברכיים ובירכיים כפגיעה בעבודה ומבקש להעביר עניינו של התובע לוועדה רפואית שתקבע את שיעור נכותו.

טענות הנתבע:

התובע לא הניח תשתית עובדתית מספקת על פי תורת המיקרוטראומה. תנועות הכיפוף שביצע התובע במהלך עבודתו ומשך הזמן בו היה במנח סטטי אינו עולה כדי תשתית עובדתית מספקת.
התובע ביצע מגוון רחב של עבודות שכללו מדידה, שרטוט, ריתוך , איזון קשירה, הרכבה וכריעה שנעשתה במנח סטטי.
התובע לא העיד עדים מטעמו. בנו של התובע שעובד איתו אף הוא לא העיד.
התיעוד שצורף ע"י התובע אודות היקף העבודה היא ביחס לשנים בהן הפח ית התובע את עבודתו הפיזית.
אופן עבודתו של התובע היא בתנוחה סטטית שאיננה נוחה.
הרכינה על ברכיו נעשתה לפרקי זמן שונים (כך למשל, התקנת אסלה ארכה שעה).
התובע לא המציא שום נתון ממנו ניתן ללמוד על תדירות, היקף וכמות העבודה.
בתצהירו לא טען התובע לתזוזה עם הברכיים והתקדמות על הברכיים באופן רציף אלא טען להתכ ופפות וכריעת ברכיים. על פי הפסיקה אין די ברכינה על הברך כדי להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה ואף אם נשען התובע על ברכיו הרי שהדבר נעשה לזמן ממושך ולא ברצף תנועות ברכיים.
מאמץ או לחץ על הברכיים אינן פעולות. התובע ביצע מגוון של פעולות ושהייתו על הברכיים הינה בגדר מנח סטטי ואף אם הונחה תשתית עובדתית לתנועה "מזיקה", על פי פסיקת ביה"ד הארצי אין בכך כדי להקים תשתית למיקרוטראומה.
התובע ביצע מגוון של עבודות מדידה, סימון, ריתוך, הנחה , איזון, קשירה, התקנה וביצע מגוון של פעולות: עמידה, כריעה, הליכה, כיפוף, הרמת כלים, הזזת כלים.
אין כל עדות כי מדובר בתנועות חוזרות ונשנות ומשך הכיפוף בין תנועה אחת לרעותה מנתק את הרצף.
גם תנוחה "מזיקה" (הישענות על הברכיים) אין בכך כדי להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה.
ביה"ד מתבקש לדחות את התביעה.

הכרעה:

לאחר ששמענו את עדות התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין מחלת התובע לתנאי עבודתו.

על פי הפסיקה על עובד עצמאי שנפגע לטענתו בעבודתו לא חלה חזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי. קל וחומר, עת מדובר בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה. משכך, על העובד העצמאי מוטל נטל הוכחה להוכיח כי פגיעתו נגרמה לו עקב תנאי עבודתו (עב"ל (ארצי) 104/99 ברדה –המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 241 (2003)).

מהראיות עלה כי עיקר עבודתו של התובע מתבצעת כשהוא כורע על ברכיו תוך הפעלת לחץ על הברכיים והירכיים.

עבודתו של התובע מתבצעת בבניינים ובתים חדשים לפיכך, עבודתו של התובע סדורה ומונוטונית. התובע מניח צנרת על הרצפה. לשם כך התובע מבצע סימון:

"ש. איך אתה מבצע את הסימון?
ת. יש גיר ביד. אתה מסמן עם גיר ועובר עוד נקודה מקביל, שם לוח ומעביר קו. מסמן את רוחב הקיר, 10, 15, 20 מסמן ואח"כ הולך לחדר הבא. מסמן את כל הקומה. ומתחיל להלחים.
ש. אתה יורד על הברכיים?
ת. כן, על הברכיים כל המדידות."
(עמ' 4 לפרו' שורות 29-25)

"ש. אתה מתכופף ומסמן בגיר?
ת. כן. הכול נעשה על הברכיים."
(עמ' 5 לפרו' שורות 2-1)

"ש. תתאר כל אחד מחזיק צינור אתה לא הולך על הברכיים, לוקח על הרגליים?
ת. הולך על הברכיים. מניח אותו, מסמן את הקווים של הפיבורה, תוקע חוטים, מכין חוטים כל מטר, קשורים עם 3 מסמרים, מכין כשאני מבין את הפיבורה. מכין ומתחיל קשור ולשים אבנים ומחכה שהקבלן שם את הרשת השניה."
(עמ' 5 לפרו' שורות 25-22)

"ש. אני רוצה להבין מה אתה עושה, לא משנה לי הרשת. כשאתה מסיים את הנקודה הראשונה איך עובר לנקודה שניה?
ת. זה מטר, אני זז על הברכיים. מזיז איתי את הפלס, מכין את הקשירה, שם אבנים לפי אחוזי שיפוע וקושר. זה יכול לקחת שעה או שעתיים זה תלוי בגודל הפיבורה. כרגע אני מדבר על הלחמות של קווים ראשיים. 4 סול. קופסת ביקורת, מקלחת."
(עמ' 6 לפרו' שורות 5-1)

"ש. מה שלב אחרי הביוב?
ת. צנרת מים. שוב פעם חיצובים, סימונים על הקירות. אני והבן שלי עושים את החיצובים חריצים לפי כיור, מקלחת, לפי סדר. חלק אני חוצב על הברכיים, מקומות נמוכים, חצי מטר כן אני על הברכיים. ואז אני נעמד וממשיך לעמוד. אח"כ הכול כל הרצפה, על הברכיים, לשים שלות (אומגה) לאורך כל הצנרת, זה על הרצפה."
(עמ' 6 לפרו' שורות 17-13)

"ש. מה העבודה שלך בברכיים בצינור של הביוב?
ת. אתה יורד למטה בתעלה, מסדר קווים ישרים. אני מסדר את הצנרת של 6 צול."
(עמ' 6 לפרו' שורות 30-29)

כעולה מהתיאור של התובע, ברי כי עבודתו מחייבת כריעה על הברכיים והוא מתקדם כך לאורך מטרים (3 עד 7 מטר כאורך הצנרת). בנוסף, התובע מרכיב אסלות שהוא רכון על ברכיו וירכיו.

התובע צירף הסכמי התקשרות שלו עם קבלנים מהשנים 2008 – 2014. הנתבע לא הראה כי הכנסותיו של התובע קטנו לפני ואחרי התקשרויות אלו (הנתבע נוהג להציג דו"ח על תשלום דמי ביטוח על מנת להראות כי הכנסות מבוטח קטנו או שמעולם לא היו גבוהות).

אכן, אין מדובר בכריעה ברצף אלא פעולות הכריעה נעשו לאורך יום עבודה בהפסקות בין פעולה לפעולה אולם ניתן לבודדן, אך ברור שהן נעשו לפרקי זמן קבועים.

התובע היטיב לתאר את אופן עבודתו. ביה"ד מעריך את זמן העבודה שביצע התובע בהתכופפויות ובכריעה על הברך במשך למעלה משעתיים כאשר הוא קם וזז קדימה בסַמנו את קווי הצנרת והביוב על פני כל שטח הדירה ולכן ברור כי לשם כך עליו לעבוד בכריעה על הברכיים. אחר כך, התובע מלחים את הצינורות (פעולה שלא נעשית בכריעה אלא על גבי שולחן) ולאחר מכן מניח את הצינורות, וכך הוא עושה בכל קומה וקומה. התובע מבצע גם פעולות אחרות ולאחר מכן שוב מבצע פעולות בכריעה.

יתכן שהתובע כורע במשך יום עבודה יותר משעתיים אך ניתן לקבוע כי למצער התובע כורע במצטבר במשך שעתיים ביום.

סוף דבר

הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה לפיה התובע עבד במשך כשעתיים ביום על ברכיו וירכיו אם כי לא באופן רציף .

החלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים.

ניתן היום, ‏ט"ו שבט תש"פ ( ‏10 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר גיל אלוני,
נציג ציבור (מעסיקים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה


מעורבים
תובע: ישראל חזיזה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: