ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גלינה אלבו נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט אסף הראל
נציג ציבור (עובדים) מר דניאל אמזלג
נציג ציבור (מעסיקים) מר אמיר אבין

התובעת
גלינה אלבו , ת.ז. XXXXXX794
ע"י ב"כ: עו"ד א' רזי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד י' סידיק

פסק דין

התובעת עבדה כעובדת מטבח בבית אבות "מעון הורים סיני" (להלן- בית האבות) ואחר כך כעובדת מטבח בבית חולים כרמל (להלן- בית החולים). היא טוענת כי בשני מקומות עבודה אלו עסקה בקילוף וחיתוך ידני של ירקות במשך מספר שעות ביום באופן המקים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה לליקוי נטען בשתי כפות הידיים.

שמענו את עדותה של התובעת. מטעם הנתבע העידו יהודה אגסי אשר ניהל את בית האבות במשך 15 שנים לרבות בתקופה שבה עבדה בו התובעת (להלן – אגסי); וכן בנאי חביב, אשר ניהל את המטבח בבית החולים בתקופה שבה עבדה בו התובעת (להלן – חביב). לאחר שנתנו את דעתנו לכלל הראיות שהוצגו בפנינו ולכלל טענות הצדדים, באנו לידי מסקנה כי דין התביעה להידחות. זאת מאחר והתובעת לא עמדה בנטל השכנוע להראות קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה בהתייחס לליקוי הנטען בכפות ידיה.

העבודה בבית האבות
אנו מקבלים את טענתה של התובעת כי עבדה בבית האבות בתקופה שמ – 14.2.12 ועד 30.11.16. טענתה זו של התובעת בתצהירה זוכה לתמיכה ממסמך של בית האבות מיום 8.1.17 אשר צורף לתצהיר התובעת, שם צוי ן במפורש כי זו היתה תקופת העסקתה שם .
התובעת טוענת כי בעת שעבדה בבית האבות עסקה במשך שעתיים מידי יום ברצף בקילוף ידני של ירקות ושעתיים נוספות בחיתוכם הידני . לאחר מכן ביצעה עבודות מטבח שונות כגון סחיבת סירים, מגשים כבדים, בישול וניקיון המטבח (סעיפים 2-3 לתצהיר התובעת; הודעתה לחוקר הנתבע – מוצג נ/1 – בשורות 21-23; 39-44; 52; 60-61; עדותה בעמודים 8-10 לפרוטוקול). גרסה זו של התובעת בנוגע למשך הזמן שבו עסקה בקילוף וחיתוך ידני של ירקות – לא מקובלת עלינו.

בפתח הדברים יש לציין כי התובעת הסבירה שקילוף הירקות נעשה כאשר היא אוחזת את הירק ביד שמאל ואילו ביד ימין – שהיא היד הדומיננטית – אוחזת התובעת בקולף ירקות ומבצעת את פעולת הקילוף (עדותה בעמ' 8 לפרוטוקול). מגרסה זו של התובעת ניתן לקבוע כבר עתה, כי אין כלל תנועות חוזרות ונשנות של יד שמאל. מדובר ביד סטטית אשר מחזיקה ירק. התנועות הנטענות הן רק ביד ימין. באשר לפעולת החיתוך, לא טענה התובעת כי היא חותכת ירקות ביד שמאל שאיננה היד הדומיננטית. כבר מטעם זה יש לדחות את טענת התובעת לקיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה בנוגע ליד שמאל.

התובעת טוענת כי מתכונת עבודתה בבית האבות כללה שלושה ימים שבהם עבדה מהשעה 07:00 בבוקר ועד 20:00 בערב ושלושה ימים שבהם עבדה מהשעה 14:00 עד 20:00 (עדות התובעת בעמ' 8 לפרוטוקול; הודעתה לחוקר הנתבע – מוצג נ/1 – בשורות 14-16). גרסה זו כלל לא הוכחה. ראשית, התובעת לא תמכה טענה זו במסמך כלשהו. כך למשל לא הציגה תלושי שכר, ככל שאלה יכולים לתמוך בטענה. כך למשל לא הציגה עותק מפנקס שעות עבודה, ככל שזה יכול היה לתמוך בטענה. שנית, גרסתו של אגסי עמדה בסתירה מוחלטת לטענת התובעת בעניין זה. אגסי הסביר כי תפקידה של התובעת היה לעבוד במשמרות ערב אשר מתחילות בשעה 14:00 ומסתיימות בשעה 20:00. רק במקרים חריגים שא ירעו "אחת לכמה חודשים טובים", התבקשה התובעת לעבוד גם במשמרת הבוקר החל משעה 07:00 בבוקר ועד שעה 20:00 בערב. גרסתו זו היתה עקבית הן בהודעתו לחוקר הנתבע והן בעדותו בבית הדין (הודעת אגסי לחוקר הנתבע מוצג – נ/2 – שורות 20-30; עדותו בעמ' 12-13 לפרוטוקול). מצאנו לקבל את גרסתו העקבית של אגסי. לא נטען, וממילא לא הוכח, כי היה לאגסי אינטרס כלשהו להעיד בצורה שאיננה נכונה. אגסי הסביר כי כמנהל בית האבות נכח בבית האבות מידי יום במשך שעות רבות וכי ביקר במטבח מספר פעמים מידי יום על מנת לוודא את תפקודו התקין של המטבח (עדות אגסי בעמ' 11-12 לפרוטוקול). לאור זאת אנו קובעים כי מתכונת עבודתה של התובעת היתה שישה ימים בשבוע, שכן גרסת התובעת בנוגע לכמות הימים לא נסתרה. אולם, שעות עבודתה מדי יום עבודה היו בין השעה 14:00 לשעה 20:00 ורק אחת למספר חודשים עבדה בין השעות 07:00 ל-20:00. לאור מתכונת עבודה זו שאותה קבענו, בלתי סבירה בעינינו גרסתה של התובעת כי מדי יום עבודה של שש שעות הקדישה ארבע שעות רק לקילוף וחיתוך ירקות בצורה ידנית . גרסה זו בלתי סבירה, שכן יש לזכור שעבודתה של התובעת בבית האבות כללה תחומי אחריות רבים, לרבות בישול, ניקיון, הגשת האוכל לדיירים ופינוי חדר האוכל (עדות התובעת בעמוד 9 לפרוטוקול; הודעת אגסי לחוקר הנתבע בשורות 32-34; הודעת התובעת לחוקר הנתבע בשורות 22-23). כלל לא מקובל עלינו כי פעולות מגוונות אלו ביצעה התובעת במשך פרק זמן קצר של שעתיים בלבד. אגסי הסביר בעדותו כי הדבר איננו הגיוני, בין היתר, לאור העובדה שארוחת הערב היתה אמורה להיות מוכנה להגשה כבר בשעה 17:00-17:15 לצוות בית האבות (עדות אגסי בעמוד 11 לפרוטוקול).

לא רק שמתכונת עבודתה של התובעת מבחינת היקף השעות בבית האבות אינה תומכת בגרסתה בנוגע לזמן שהקדישה לקילוף וחיתוך ידני של ירקות, אלא שגרסה זו לא זכתה לתמיכה כלשהי מגרסתו של אגסי. אגסי הסביר כי בבית האבות היתה מכונת קילוף ירקות ומכונת חיתוך ירקות. באשר לקילוף ירקות באמצעות המכונה, הרי המכונה קילפה רק תפוח אדמה וגזר. התובעת כלל לא עסקה בקילוף ידני של ירקות אלו, שכן פעולת הקילוף באמצעות המכונה בוצעה על ידי צוות התחזוקה. הוא ציין כי נעשה שימוש גם במכונת חיתוך הירקות (עדות אגסי בעמוד 10 לפרוטוקול). אגסי הסביר כי בכל הנוגע לארוחת הערב, שהיא הארוחה היחידה שעל הכנתה היתה אחראית התובעת, היה צורך בקילוף ידני של ירקות רק לצורך הכנת מרק ירקות ותבשיל קישואים. מרק ירקות הוכן בתדירות של פעם בשבוע. תבשיל קישואים הוכן פעם בשבוע או פעם בשבוע וחצי. אגסי שלל בצורה נחרצת את טענת התובעת כי עסקה בקילוף וחיתוך ידני של ירקות במשך ארבע שעות מדי יום עבודה. הוא הסביר כי התובעת הכינה דברים קלים "שלא דרשו בשום אופן חיתוך וקילוף כמו שהתובעת אומרת". כך, למשל, הוא העריך כי קילוף הקישואים, אשר נעשה לצורך הכנת תבשיל הקישואים בתדירות של פעם בשבוע או פעם בשבוע וחצי, התמצה בקילופם של עשרה קישואים. הוא הסביר כי התובעת לא נדרשה לחתוך בצורה ידנית סלט ירקות, שכן סלט כזה לא הוגש כלל לדיירים בבית האבות בארוחת הערב וכי התובעת הכינה סלט כזה רק כדי לפנק את צוות בית האבות, ולא מדובר היה בכמות גדולה אלא בקערה אחת (עדות אגסי בעמודים 11-12 ו-14 לפרוטוקול). גרסתו זו של אגסי מקובלת עלינו. מדובר בגרסה עקבית שחזרה על עצמה גם בעדותו וגם בהודעתו לחוקר הנתבע. כך, למשל, אגסי הסביר בהודעתו כי יש בבית האבות מכונת קילוף ומכונת קיצוץ ירקות והתובעת כמעט ולא היתה חותכת ירקות בידיה (מוצג נ/2 – שורות 63-64). גרסתו עולה בקנה אחד עם התפריט של בית האבות (מוצג נ/5). גם כאן, לא נטען, וממילא לא הוכח, כי היה לאגסי אינטרס כלשהו למסור גרסה שאיננה נכונה.

התוצאה הינה כי התובעת כלל לא הוכיחה את גרסתה כי מדי יום עבודה בבית האבות עסקה במשך ארבע שעות, או זמן דומה לכך, בעבודה של קילוף וחיתוך ירקות בצורה ידנית. לאור זאת, יש לקבוע כי התובעת לא הוכיחה – בכל הנוגע לתקופת עבודתה בבית האבות – קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה בנוגע לליקוי הנטען בכפות הידיים.

העבודה בבית החולים
לא היתה מחלוקת כי התובעת עבדה בבית החולים בתקופה 1.12.16 ועד 30.6.17. התובעת טוענת כי בעת עבודתה בבית החולים עבדה שישה ימים בשבוע במשך שמונה שעות ביום (סעיפים 4-6 לתצהיר התובעת; הודעת התובעת לחוקר הנתבע – מוצג נ/1 – בשורה 16). אנו מקבלים את גרסתה זו אשר לא נסתרה ועולה בקנה אחד עם הגרסה שמסר חביב (הודעת חביב לחוקר הנתבע – מוצג נ/3 – בשורות 12-13).

בהתייחס לעבודה בבית החולים טוענת התובעת כי מדי יום עסקה במשך שבע שעות בקילוף וחיתוך ידני של ירקות (סעיפים 4-6 לתצהיר התובעת; עדותה בעמוד 10 לפרוטוקול; הודעתה לחוקר הנתבע – מוצג נ/1 – בשורות 28-30). אנו דוחים גרסה זו של התובעת. הגרסה כלל לא הוכחה. היא עומדת בסתירה חזיתית לגרסה שהציג חביב.

הוכח בפנינו כי בעת שהתובעת עבדה בבית החולים, פעל המטבח שם מתוך מבנה זמני, שכן המטבח הקבוע עבר שיפוץ (עדות חביב בעמוד 16 לפרוטוקול; הודעתו לחוקר הנתבע – מוצג נ/3 – בשורות 23-24). התובעת אישרה בעדותה כי אכן עבדה בבית החולים במטבח זמני (עדותה בעמוד 8 לפרוטוקול). חביב הסביר כי התובעת לא נדרשה לקלף ולחתוך ירקות בצורה ידנית. באשר לקילוף ירקות, הוא הסביר כי לאור העובדה שהמטבח פעל במבנה זמני, רכש בית החולים ירקות קלופים. לא מצאנו טעם שלא לקבל גרסתו זו. אנו דוחים את טענת התובעת כי גרסתו של חביב בעניין זה לא הוכחה מאחר ולא הציג מסמכים בעניין רכש הירקות הקלופים. יש ליתן את הדעת כי חביב שלל את גרסת התובעת בדבר קילוף ידני של ירקות לא רק בשל טענתו כי בית החולים רכש ירקות קלופים, אלא גם מאחר ובבית החולים היתה קיימת מכונת קילוף ירקות. הוא הסביר כי התובעת אכן עבדה ברוב תקופת עבודתה בבית החולים במחלקת הירקות במטבח, אולם עבודה זו לא היתה כרוכה בקילוף או חיתוך ידני של ירקות. חיתוך הירקות נעשה על ידי הטבחים המקצועיים והתובעת סייעה להם בכך, לכל היותר, בהיקף של חצי שעה מדי יום (עדות חביב בעמוד 17 לפרוטוקול; הודעתו לחוקר הנתבע – מוצג נ/3 – בשורות 23-28 ו-36-37). הוא הסביר כי עבודתה של התובעת במחלקת הירקות כללה שטיפת וחיטוי הירקות; הכנסתם למכונת חיתוך הירקות; ולכל היותר, חיתוך הגבעול של הירקות (עדותו בעמוד 16 לפרוטוקול).

מצאנו לאמץ את גרסתו של חביב. לא נטען, וממילא לא הוכח, כי היה לו אינטרס להציג גרסה שאיננה נכונה. גרסתו היתה עקבית, הן בעדותו והן בהודעה שמסר. היא זכתה לחיזוק אף מעדותה של התובעת אשר אישרה כי עבדה במטבח זמני בבית החולים. לאור זאת, אנו דוחים את גרסתה של התובעת כי עסקה מדי יום עבודה בבית החולים במשך שבע שעות, או זמן דומה לכך, בקילוף וחיתוך ידני של ירקות. לאור זאת לא הוכיחה התובעת – בנוגע לעבודתה בבית החולים – קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה הנוגעת לליקוי הנטען בכפות הידיים.

סיכום
משלא הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, יש לדחות את התביעה. זאת, מבלי צורך למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמו של בית הדין.

אין צו להוצאות. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק הדין, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, ט' שבט תש"פ, (04 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר אמיר אבין
נציג ציבור (מעסיקים)

אסף הראל, שופט

מר דניאל אמזלג
נציג ציבור (עובדים)


מעורבים
תובע: גלינה אלבו
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: