ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישראל שימונוב נגד מנורה מבטחים לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובע

ישראל שימונוב

נגד

נתבעת

מנורה מבטחים לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעה בעטיה של תאונת דרכים. כיוון שמדובר בתביעה בסדר דין מהיר, פסק הדין ינומק בקיצור.

לטענת התובע, ביום 10.3.19 חנה רכב התובע, מונית, בחניה בצד הדרך כשדלת המונית הייתה פתוחה מעט. בזמן שהתובע התכוון להיכנס לרכבו, לפתע הגיעה משאית , חלפה על פני רכב התובע, תוך שהיא פונה ימינה בחדות, בחוסר זהירות ומבלי לשים לב לדלת הפתוחה.

לטענת הנתבעת, אחריות לתאונה מוטלת על התובע. כאשר חלף רכב התובעת, המשאית, על פני רכב הנתבעת , לפתע נפתחה אחת מדלתות התובעת , בחוסר זהירות , פגעה במשאית וגרמה לתאונה , כתוצאה מהתרשלות נהגה.

התובע תיאר בהודעה לחברת הביטוח, כי המונית חנתה בחניה בצד ימין של כביש חד סטרי. נהג התובעת התכוון להיכנס למונית. לאחר פתיחת הדלת של המונית הגיעה משאית שביקשה לפנות ימינה וכאשר סטתה ימינה פגעה בדלת המונית.

לתיאור זירת התאונה, כפי שהוצגה לבית המשפט, חשיבות הכרחית לבחינת המחלוקת שבתיק היות ובכוחה לשפוך אור על מהלך ההתנהלות בכביש המצופה מהנהגים המעורבים ובהתאם היא מאפשרת לנתח באופן מיטבי את פעולותיהם המוכחות על פי החומר הראייתי ולהסיק ממנו מסקנות הכרחיות. הזירה היא רחוב חד סטרי צר. לפי התמונות שהוצגו בפני בית המשפט המונית חנתה בחניה לצד הכביש והתאונה אירעה כאשר המשאית חלפה על פני המונית וביקשה לחנות מיד לאחר המונית בפניה ימינה.

גרסת התובע
" הייתי אצל הרואה חשבון שלי, שסיימתי אצלו ירדתי לרכב שחנה בצד ימין, באתי להיכנס לרכב, הכביש חד סטרי, באתי להיכנס לרכב ראיתי את המשאית מגיעה, נצמדתי לרכב, היא באה לפנות ימינה ושפש פה לי את הרכב בצד ימין (מדגים לבית המשפט איפה הייתה המכה). לשאלת בית המשפט, הוא ירד אלי מהמשאית לאחר התאונה שאלתי אותו "לא שמת לב, היית דורס אותי אם הייתי שם" הוא לא הכי דיבר עברית, לא ממש הבנתי אותו, ביקשתי את המסמכים לצלם. לשאלת בית המשפט, ברגע ההתנגדות, הדלת הייתה פתוחה הייתי מחוץ לרכב, לא הספקתי להיכנס לרכב. הדלת הייתה פתוחה כי רציתי להיכנס לרכב. אני הייתי בין הרכב לדלת כשהדלת פתוחה. הדלת למעשה הגנה עלי."

גרסת נהג הנתבעת:

"לשאלת בית המשפט, שמי מנאואל סעיד. נכנסנו לרחוב, אחרי שחצינו האוטו חנה בצד, אחרי שחצינו עם המשאית, הוא פתח את הדלת של האוטו. אני משיב, הכביש היה פקוק, אני יצאתי והסתכלתי על המראה, הוא עצר עצירה שלמה והוא שיחק בטלפון וראיתי אותו בעיניים. מראה לבית המשפט בתמונות, הסתכלתי במראה וראיתי אותו בתוך האוטו. לשאת בית המשפט, היה פקק ואנחנו עמדנו, השתחרר הפקק, הסתכלתי במראה שלי ולא ראיתי כלום, והתחלתי לנסוע ימינה ואז המשכתי. אני עצרתי יותר מ 15 שניות ואחר כך התחלתי לנסוע. וכשעמדתי הוא ישב בתוך האוטו והיה ברור שהוא שיחק בפלאפון. לשאלת בית המשפט, אני רחוק ממנו מהמדרכה עד הכביש בערך של 40 סנטימטרים יש לי חבלים במשאית, הדלת שלו נתקעה בחבל. הוא פתח את הדלת עד הסוף הוא רצה לצאת.
ש. כשהוא עבר את המונית, הוא הסתכל במראה, איך ראית את הנהג יושב? מה ראית?
ת. הוא ישב בתוך האוטו, אולי הוא שיחק בפלאפון או במונה של המונית.
......
ת. אני לא אמרתי לו שאני עובד חדש, אני כבר 6 שנים עובד שם. הוא ירד מהמונית עצבני, הוא אמר לי שאני פותח את הדלת ב10 סנטימטר. אני ראיתי שהדלת פתוחה 50-60 סנטימטר, הכל פתוח. נלחצתי, ואמרתי לו דבר עם הבוס שלי הינה המספר טלפון של הבוס שלי תדבר איתו. ולא אמרתי לו שאני חדש, אני עובד כנהג מאז 89."

גרסת עד מטעם הנתבעת:

" לשאלת בית המשפט, אני ישבתי ליד החבר שלי, אנחנו עובדים יחד. המונית עמדה בצד ימין, המשאית המשיכה והייתה צריכה לעמוד ליד המונית. לשאלת בית המשפט, לגבי הדלת, אני יושב לידה, המשאית המשיכה, המשאית הייתה צריכה לעלות על מדרגה, אחרי שהמשאית עוברת ברובה את הרכב, המונית פתחה את הדלת. ואז המשאית פגעה בו. אני לא יודע למה הוא פתח את הדלת על המשאית. הוא היה בתוך המשאית, הסתכלנו על המראה ולא היה כלום, אני יושב לידו אני גם הסתכלתי במראה. הסתכלתי במראה וראיתי את הדלת סגורה ואחר כך הוא פתח את הדלת. לשאלת בית המשפט, הנהגים דיברו בניהם אבל אני לא שמעתי."

לאחר עיון בטענות הנהגים העד והראיות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקי למסקנה זאת;

ראשית, המחלוקת בענייננו היא מחלוקת עובדתית. במצב כזה נדרשת הערכאה הדיונית "לשקול גרסה מול גרסה ולקבוע איזה מהן אמינה יותר בעיניו" (ע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן, פורסם בנבו, ניתן ביום 16.2.04). לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על מכלול הראיות שהוצגו לי, אני נוטה לקבל כגרסה אמינה את גרסת עדי הנתבעת ולהעדיפה על פני גרסת התובע.

יחד עם זאת, יש לציין כי גרסת עדי הנתבעת לא הייתה טלית שכולה לתכלת ואף היא סבלה מחוסר עקביות וסתירות בעדויות שני העדים. ואולם, בהינתן שנטל ההוכחה מוטל על התובע וכפות המאזניים מעוינות, המשמעות היא שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו. כך היא הלכת בית המשפט העליון בעניין 1184/04 גרשון קרויזר נ' אנטשיל שוורץ:

" אכן מדובר בטענה בעלת אופי שלילי – אולם גם עובדה זו אינה מסירה מעל התובע (המשיב) את החובה להוכחתה. משום כך גם היה עליו נטל הבאת הראיה (הנטל המשני) והיה עליו להתחיל בהבאת הראיות בנושא זה. ומה שחשוב מכך – כפות מאזניים מעוינות מצביעות על כך כי הוא לא הרים את הנטל, ויש לדחות תביעתו."

שנית, על פי התמונות אשר צירף התובע עצמו עולה , כי דלת המונית הייתה פתוחה לרווחה בעת התאונה. עניין זה סותר לחלוטין את טענת התובע בכתב ההגנה ולפיה דלת התובע הייתה "פתוחה מעט". באם המשאית אכן חלפה על פני רכב התובע והתובע היה לפני כניסה למונית , צריך היה מחמת זהירות להיכנס מיד למונית או להיצמד למונית ולסגור את דלת המונית ככל האפשר. אלא שהתאונה אירעה כיוון שדלת המונית הייתה פתוחה לחלוטין.

שלישית, בהינתן התמונות שהוצגו בפני בית המשפט אני מניח כי התאונה אירעה כיוון שהתובע פתח את הדלת באפן בלתי זהיר. בניגוד לטענת התובע ולפיה התאונה אירעה כאשר עמד להיכנס למונית, לטענת עדי הנתבעת התאונה אירעה כאשר התובע ישב ברכבו ופתח את הדלת. בעניין זה יש לקבל את גרסת עדי הנתבעת ולדחות את גרסת התובע. הטעם הראשון לכך, הוא שלילת גרסתו של התובע כאמור לעיל. הטעם השני לכך הן תמונות מזמן ההתנגשות כגון ת/8 ומהן ניתן להסיק שלאחר שהחלק הארי של המשאית עבר את רכב התובע, ביקש התובע לפתוח את דלת המונית , הוא פתח את הדלת בחו סר תשומת לב ואז הדלת פגעה במשאית. כאמור, עדות העד מטעם הנתבעת הייתה כך: "המשאית הייתה צריכה לעלות על מדרגה, אחרי שהמשאית עוברת ברובה את הרכב, המונית פתחה את הדלת. ואז המשאית פגעה בו. אני לא יודע למה הוא פתח את הדלת על המשאית. הוא היה בתוך המשאית, הסתכלנו על המראה ולא היה כלום".

יודגש כי תקנה 80 לתקנות התעבורה מורה אותנו כך:
" פתיחת דלת וסגירתה תק' (מס' 3) תש"ל-1970 80. (א) לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.
(ב) לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע."

בהתאם לתקנה זו האחריות לפתיחת דלת הרכב מוטלת רובה ככולה על התובע וכך הוא במקרה דנן. אבהיר- כי דין טענת התובע ולפיה המשאית סטתה לימין ולכן פגעה בדלת המונית, להידחות, שכן לא עצם סטייתה של המשאית לימין היא הגורם לנזק, אלא דלת המונית הפתוחה לרווחה היא הגורם העיקרי לתאונה והאחריות לכך צריכה להיות מוטלת על התובע בעיקר.

מכל המקובץ, דין התביעה להידחות. אדגיש. נטל השכנוע מוטל על התובע. היה על התובע להוכיח, על-פי מידת ההוכחה הנוהגת במשפט אזרחי - נטייה של מאזן ההסתברות לטובתו - כי נתקיימו היסודות המקיימים את זכותו. בנטל זה לא עמד התובע. על-פי כתב התביעה , היה על התובע להוכיח, על-פי מאזן ההסתברות, כי האחריות לפגיעה בדלת מוטלת על נהג המשאית ואולם הוא לא עמד בנטל זה. בהינתן שהתביעה נדחית לפי מאזן הסתברות, אני קובע שכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ב שבט תש"פ, 07 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ישראל שימונוב
נתבע: מנורה מבטחים לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: