ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מסיעי אריה שאשא בע"מ נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ :

לפני כבוד ה רשמת הבכירה ליאת ירון

תובעת

מסיעי אריה שאשא בע"מ

נגד

נתבעות

1.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
2.אלון מוסכי רכב (1992) בע"מ

נגד

צד ג'
אלון מוסכי רכב (1992) בע"מ

פסק דין

תביעה זו עניינה נזק שנגרם לרכב מ.ר 55-208-68 בבעלות התובעת (להלן: "האוטובוס") ,כתוצאה מתאונה, שארעה ביום 4.5.16 (להלן: "התאונה").
תחילה הוגשה התביעה נגד נתבעת 1, מבטחת רכב מ.ר 31-931-72, שפגע באוטובוס (להלן: "המשאית") , ומאוחר יותר, הוגש כתב תביעה מתוקן, במסגרתו צורפה נתבעת 2, שבשטחה התרחשה התאונה (להלן: "המוסך"), נגדה הוגשה גם הודעה לצד שלישי על ידי נתבעת 1.
סכום התביעה הועמד על הסך של 43,222 ₪, וכולל נזק לאוטובוס בסך של 36,440 ₪ בהתאם לחוות דעת שמאי התובעת, סך של 2,282 ₪ בגין שכר טרחת שמאי התובעת וסך של 4,500 ₪ בגין "הפסד ימי עבודה".
במעמד הדיון שהתקיים בפני, הודיעה התובעת כי הוסכם כי ראש הנזק, הנתבע בגין "הפסד ימי עבודה" , ימחק.

בין הצדדים אין מחלוקת כי המשאית פגעה באוטובוס, וכי אותה פגיעה התרחשה עת כלי הרכב האמורים היו בשטח המוסך.
בכתב התביעה נטען, כי התאונה ארעה עת האוטובוס עמד בעצירה מלאה, כאשר המשאית התדרדרה ופגעה בחלקו הקדמי.

בכתב ההגנה מטעם נתבעת 1 נטען, כי נהג המשאית החנה את המשאית בחניה במוסך, הציג לעובד המוסך את הליקויים שהתבקש לתקנם, מסר את מפתחות המשאית לעובד המוסך, ועזב את שטח המוסך. עוד נטען, כי: "לאחר זמן מה, התקשר לנהג מבוטח רכב הנתבעת מס' 1 עובד המוסך וביקש שישוב הואיל ונגרמה תאונה לרכב המבוטח" (סעיף 4 לכתב ההגנה).
בהינתן האמור, טוענת נתבעת 1 כי יש לדחות התביעה נגדה, שכן נתבעת 2 אחראית לקרות התאונה, שעה שרכב הנתבעת היה "באחריותה ובהחזקתה הבלעדית".

מנגד, נטען על ידי נתבעת 2 כי נהג המשאית החנה את המשאית במוסך, כי התאונה התרחשה טרם מסירת המשאית למוסך, וכי בזמן שנהג המשאית "עלה לפתוח כרטיס, רכבו הדרדר ופגע ברכב התובעת" (סעיף 8 לכתב ההגנה). בהינתן האמור, טוענת נתבעת 2 כי האחריות לקרות התאונה היא של נהג המשאית, וכי יש לדחות התביעה וההודעה לצד שלישי נגדה.

במעמד הדיונים שהתקיימו בפני העידו נהג האוטובוס, נהג המשאית וכן מר שי דבורה, שבעת הרלבנטית עבד במוסך (להלן: "עובד המוסך").

לאחר שעיינתי בכלל המסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט ולאחר ששמעתי את עדויות העדים, אני קובעת כי נתבעת 2 נושאת באחריות להתרחשות התאונה.

נהג האוטובוס העיד, כי השאיר את האוטובוס במוסך ועזב את המוסך, וכי לאחר פרק זמן "התקשרו ואמרו שקרה משהו לאוטובוס ואני צריך להגיע. המנהל שלי אמר לי לנסוע למוסך, ואז הגעתי לשם ואז ראיתי שהאוטובוס פגוע" (עמ' 4 שורות 7-8 לפרוטוקול). משנשאל אודות נסיבות התרחשות התאונה, השיב כי "אני לא יכול לדעת מה קרה, אני באתי ראיתי אוטובוס שבור" (עמ' 4 שורה 18 לפרוטוקול).

נהג המשאית העיד, כי החנה את המשאית במוסך "כמו שצריך וניגשתי לחפש את נציג המוסך למלא אותו דף, כרטיס. התחלתי לחפש אותו , אמרו לי שהם בהפסקה. עברו איזה כמה דקות, הם ירדו מההפסקה....והתחלנו על מנת להעביר את הכרטיס, מילאנו כל מה שצריך וכל מה שצריך טיפול . לאחר מכן עזבתי את המקום , שחרר אותי, נתתי לו את המפתחות , אמר לי אתה משוחרר" (עמ' 6 שורות 12-15 לפרוטוקול).
עוד העיד, כי "במוסך עצמו הייתי לבד רבע שעה, עד שעשינו את הכל" (עמ' 7 שורה 7 לפרוטוקול), וכי לאחר מכן עזב את המוסך ו"יצאתי לכיוון הכביש, היה אמור לאסוף אותי מישהו...הייתי בלי רכב...הוא אמר לי שזה יקח קצת זמן, קניתי לי משהו לאכול והלכתי בכיף כזה.....פרק זמן של 20 דקות חצי שעה מינימום ממתי שעזבתי את המקום מתקשרים אלי מהמוסך ואמרו לי אתה חייב לבוא לראות מה קרה. אני מגיעה אני רואה את המשאית תקועה בתוך האוטובוס...אמרו לי שהמשאית התדרדרה ונכנסה באוטובוס. אמרתי לו אני לא מאמין לדבר כזה, עזבתי את המקום הכל היה תקין ובסדר" (עמ' 6 שורות 15-26 לפרוטוקול).

עדות זו של נהג המשאית, שהיתה בהירה והותירה עלי רושם מהימן, ממנה עולה כי התאונה לא התרחשה בסמוך למועד בו החנה את המשאית, אלא בחלוף פרק זמן של למעלה מחצי שעה מעת עזיבתו את המוסך, לא נסתרה וממילא לא הוצגה על ידי נתבעת 2 כל ראיה, ממנה ניתן ללמוד על פער הזמנים שבין מועד עזיבת נהג המשאית את המוסך לבין מועד התרחשות התאונה.

אוסיף, כי נהג המשאית העיד כי החנה את המשאית בחניון מישורי במוסך (עמ' 7 שורות 1-2 ו-18 לפרוטוקול), כפי שאף עולה מתמונות המקום שהוצגו בפני והוגשו לתיק בית המשפט (נ/1), והאמור אף אושר על ידי עובד המוסך בעדותו ( עמ' 9 שורות 16-17 לפרוטוקול).

בהינתן שהמשאית עמדה בשטח מישורי, ובשים לב לפרק הזמן שחלף מהמועד בו נהג המשאית החנה אותה ועד למועד התרחשות התאונה, לא סביר בעיני כי כטענת המוסך "לפתע" התדרדרה המשאית, כתוצאה מכך שנהג המשאית לא הרים את בלם היד במשאית, ובהקשר זה, ראיתי להפנות לתשובת נהג המשאית, עת נשאל האם יכול שהמשאית התדרדרה כתוצאה מכך שלא הרים את בלם היד והשיב: "לא הגיוני, המקום שם הוא מישור. עבר פרק זמן ממש ממש ארוך. אין סיבה שפתאום רכב מתחיל, אם המקום הוא שיפוע זה רכב כבד, זה משאית. אם היא מתדרדרת אז גם שאני בתוך הרכב לפני שאני יורד ממנו בן אדם שם לב אם הוא מתחיל להתדרדר. עבר מספיק זמן" (עמ' 7 שורות 18-20 לפרוטוקול).

אוסיף, כי ממילא לא הובאה על ידי נתבעת 2 ראיה כלשהי לתמיכה בטענה לפיה בלם היד במשאית לא הורם ו/או הבלמים במשאית לא היו תקינים, כאשר מנגד הכחיש נהג המשאית את טענת נתבעת 2, לפיה לא הרים את בלם היד במשאית, והבהיר כי הבלמים במשאית היו תקינים (עמ' 8 שורות 7-8 לפרוטוקול).

זאת ועוד, עובד המוסך אישר בעדותו כי כלל לא נכח במקום התאונה בעת התרחשותה (עמ' 9 שורות 9-10 לפרוטוקול), וממילא לא העיד כי ראה שבלם היד במשאית לא הורם.

אם לא די באמור, הרי שמשנשאל עובד המוסך האם יכול לשלול אפשרות שהמשאית פגעה באוטובוס כתוצאה מכך ש"מישהו עלה על המשאית ועשה רוורס ופגע באוטובוס" (עמ' 9 שורות 13-14 לפרוטוקול), לא יכול היה לשלול האמור והשיב: "היה עוד אנשים שם. אני הייתי בתוך אבל היו עוד אנשים מחוץ למוסך" (עמ' 9 שורה 15 לפרוטוקול) – למותר לציין, כי איש מאותם נוכחים "מחוץ למוסך" לא הובא לעדות, ובכך יש משום חזקה לפיה מתן עדות מי מטעם אותם העדים, היתה פועלת לחובת נתבעת 2 ותומכת בגרסת נתבעת 1 ( ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ [פורסם במאגרים]).

בשים לב למכלול האמור, אני קובעת כי האחריות להתרחשות התאונה היא של נתבעת 2, שבחזקתה ובשליטתה היתה המשאית בעת התרחשות התאונה, ושלא עמדה בנטל להוכיח כי התאונה התרחשה כתוצאה מהתנהלות כזאת או אחרת של נהג המשאית.
בהתאם, אני דוחה את התביעה נגד נתבעת 1 ומקבלת התביעה נגד נתבעת 2.
מחייבת את נתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 38,722 ₪, בתוספת הוצאות בסך של 940 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 4,670 ₪.
משנדחתה התביעה נגד נתבעת 1, נדחית גם ההודעה לצד שלישי.
נתבעת 2 תישא בהוצאות נתבעת 1 בסך של 940 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 4,670 ש"ח.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 45 ימים.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ב שבט תש"פ, 07 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מסיעי אריה שאשא בע"מ
נתבע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: