ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דיאנה ליבמן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת רחל גרוס

המערערת:
דיאנה ליבמן, ( ת.ז.-XXXXXX880)
ע"י ב"כ: עו"ד אבי בוסקילה

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עמרי בוניאל

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 26.2.19, אשר קבעה למערערת נכות אורטופדית צמיתה בשיעור 19% החל מיום 1.11.16, בגין פגיעה מיום 3.8.16 אשר הוכרה כתאונת עבודה (להלן: "הוועדה").

2. הערעור נסוב על החלטת הוועדה בדבר שלילת הקשר הסיבתי בין תלונותיה של המערערת בתחום אף אוזן גרון לבין תאונת העבודה מיום 3.8.16.

3. עיקר טענות המערערת

א. הוועדה טעתה עת שללה את הקשר הסיבתי בין תלונותיה של המערערת בתחום א.א.ג לבין התאונה וזאת, על אף שתלונות המערערת בתחום א.א.ג לא נדחו באופן מפורש על ידי פקיד התביעות.

ב. הוועדה טעתה משלא נתנה את המשקל הראוי למנגנון הפגיעה. המערערת נפגעה בתאונת דרכים כאשר רכב פגע ברכבה בצידו השמאלי. בחדר המיון אובחנו אצל המערערת כאבים בפלג גוף שמאלי, חבלת ראש משמאל, חבלה בדופן בית החזה השמאלי.

ג. הוועדה לא מילאה אחר חובת ההנמקה ולא התייחסה כנדרש לאמור בחוות הדעת של ד"ר אורון יהב, מומחה בתחום א.א.ג (להלן: "ד"ר יהב"). ד"ר יהב ציין כי לאחר התאונה המערערת חשה טנטון פועם, קבוע משמאל המפריע לתפקודה, וכן התייחס לממצאי בדיקת שמיעה מתאריך 13.12.16 ובהתאם העניק למערערת נכות בשיעור 10% בגין טנטון קבוע.

בנסיבות הענין, לנוכח הטעויות המשפטיות של הוועדה, יש מקום להורות על החזרת עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר; שכן, ע ולה חשש של ממש שהוועדה תהיה "נעולה" בהחלטתה. לחילופין, יש להורות על החזת עניינה של המערערת לוועדה באותו הרכב, על מנת שתיתן דעתה לממצאים האובייקטיבים הקליניים ולחוות הדעת של ד"ר יהב.

4. עיקר טענות המשיב

החלטת הועדה מפורטת ומנומקת, ולא נפל פגם משפטי בהחלטתה. הוועדה התייחסה באריכות לטענות בדבר פגימה באוזניים בפרק הבדיקה וניתחה את מצבה של המערערת. בפרק המסקנות הוועדה סיכמה כי לא נגרם נזק לאוזניים הפנימיות וקבעה כי אין קשר בין תלונות המערערת בתחום א.א.ג לבין התאונה. הסבר הוועדה ברור וקל להבינו. חוות הדעת של המומחה בתחום א.א.ג, ד"ר יהב, אינה קובעת מאומה לעניין הקשר הסיבתי בתחום א.א.ג אשר נשלל על ידי הוועדה. יתרה מכך, בהתאם למסמך, מצב האוזניים תקין.

בנסיבות העניין, טוען המשיב כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה וכי דין הערעור להידחות.

דיון והכרעה

5. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

6. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרי ם או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו עב"ל 10014/98 הוד - המוסד, פד"ע לד' 213 ).
היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

7. מעיון בפרוטוקול עולה, כי הוועדה בדקה את המערערת, ורשמה את ממצאיה כדלקמן:

"בבדיקה: כתף ימין – רגישות דיפוזית, כיפוף 130 מעלות, טווח תנועות כיפוף 130 מעלות, אבדוקציה 120 מעלות, רגישות מעל גבשושית הגדולה. ע.ש. מותני – הגבלה קלה בתנועות ע.ש. מותני, אגן יציב. בדיקה נוירולוגית תקינה.
בבדיקת א.א.ג – תופיות תקינות, מגיבה לקולן באופן תקין. בדיקת שמיעה מ 13/6/18 – שמיעה עצבית תקינה לחלוטין, ליקוי קל ב 6000 ו 8000 הרץ ללא הסבר קליני. בהיותה במיון ביום התאונה לא נבדקה על ידי א.א.ג, לא היו כל תלונות על האוזניים. בבדיקת OAE התקבלו הדים כוכלארים עד 4000 הרץ".

8. בסיכום הדיון סיכמה הוועדה את מסקנותיה כדלקמן:

"מבחינה אורטופדית – הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות בשיעור 5% לפי סעיף 35 1 א'-ב' מותאם בגין כתף ימין ובשעור 10% לפי סעיף 37 7א' בגין גב תחתון. בגין השבר באגן נכותה בשעור 5% לפי סעיף 37 8א' כפי שנקבע בוועדה מדרג ראשון.
מבחינה נוירולוגית – לא נמצא חסר נוירולוגי המקנה נכות.
מבחינה א.א.ג – לא נגרם כל נזק לאוזניים הפנימיות, אין קשר סיבתי בין תלונותיה בתחום א.א.ג לתאונה הנדונה".

9. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל, להלן אפרט את הנימוקים להחלטה זו.

10. מקובלת עליי טענת המערערת שלפיה הוועדה לא נימקה כנדרש את החלטתה שלפיה "אין קשר סיבתי בין תלונותיה בתחום א.א.ג לתאונה הנדונה". הקביעה האמורה הינה מסקנה בלבד, והוועדה לא מסבירה מהם הטעמים שעמדו בבסיס החלטה זו.

ואוסיף, אין בעובדה שהוועדה התייחסה בפרק הבדיקה לפגימה באוזניים וציינה כי אין הסבר קליני לליקוי השמיעה הקל שהיא מצאה בבדיקת השמיעה מיום 13.6.18, כדי למלא אחר חובת ההנמקה החלה עליה. כך, אין גם בעצם ציון העובדה כי ביום התאונה המערערת לא נבדקה על ידי מומחה א.א.ג וכי לא היו תלונות על האוזניים , כדי למלא אחר חובת ההנמקה ביחס לסוגיית הקשר הסיבתי. ככל שהוועדה סברה כי העובדה שלא היו תלונות בקשר לאוזניים ביום התאונה במיון, מלמדת כי לא קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין תלונתיה של המערערת בתחום א.א.ג, הרי שהיה עליה לציין זאת באופן ברור וזאת על מנת שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה.

11. זאת ועוד, הוועדה לא התייחסה כלל להערכת הנכות מטעם המומחה , ד"ר יהב, אשר התייחס, בין היתר, למנגנון הפגיעה- חבלת ראש ולכך שמלאחר התאונה המערערת חשה בטנטון פועם, קבוע, משמאל. יש לציין, כי במסגרת הערכת הנכות האמורה, ד"ר יהב התייחס גם לבדיקת שמיעה מיום 13.12.16, בדיקה אליה לא התייחסה הוועדה.

12. לא נעלמה מעיניי טענת הנתבע שלפיה ד"ר יהב לא התייחס לסוגיית הקשר הסיבתי במ סגרת מסמך הערכת הנכות מיום 12.12.17. עם זאת, לא מצאתי בטענה זו כדי לייתר את הצורך בהתייחסות הוועדה למסמך הערכת הנכות שהינו מסמך מהותי בתיק. ואבהיר, ד"ר יהב מתייחס בהערכת הנכות לפגיעה בעבודה ובסופה מעריך את נכותה של המערערת בתחום א.א.ג בשיעור 10% בשל טנטון קבוע.

13. אשר להרכב הוועדה, הכלל הוא כי דרך המלך להחזרת עניינו של מבוטח לועדה רפואית היא החזרתו לוועדה המקורית שבדקה את המבוטח, ורק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא 'נעולה' על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות מוחזר הענין לועדה בהרכב אחר (ראו דב"ע (ארצי) לב/ 28-0 שלמה בוסקילה נ' המוסד לביטוח לאומי, פב"ל יב, 166; עב"ל (ארצי) 282/99 אבן חן נ' המוסד (פורסם בנבו)).

בנסיבות הענין, שוכנעתי כי לא הועלה טעם בדין שיצדיק את החזרת הענין לוועדה בהרכב שונה. העובדה כי חלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה שהתכנסה פעם אחת, אינה מלמדת שהוועדה תהיה "נעולה" בדעתה. חזקה על הוועדה, שתעשה מלאכתה נאמנה, ללא משוא פנים ותפעל על פי ההנחיות של בית הדין ועל כן, אין מקום לסטות מהכלל ולהורות על החלפת הרכב הוועדה.

14. לאור האמור לעיל, עניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב, על מנת שתשקול בשנית את סוגיית הקשר הסיבתי בין תלונותיה של המערערת בתחום א.א.ג ובכלל זה בעניין הטנטון לבין התאונה. ככל שהוועדה סבורה כי אין קשר סיבתי בין תלונותיה של המערערת בתחום א.א.ג לתאונה הנדונה, הוועדה תנמק ותפרט החלטתה. כמו כן, הוועדה תתייחס באופן ענייני ומנומק למסמך הערכת הנכות מ טעם ד"ר יהב מיום 12.12.17 ותיתן דעתה גם לטענות המערערת ביחס ל מנגנון הפגיעה וחבלת הראש .
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
המערערת וב"כ יוזמנו לטעון טענותיה בפני הוועדה בעניינים הנ"ל.

15. המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט בסכום של 2,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

16. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, י"ב שבט תש"פ, (07 פברואר 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.


מעורבים
תובע: דיאנה ליבמן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: