ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ד"ר שולמית פחימה נגד עיריית קריית שמונה :

לפני כבוד השופטת לובנא תלחמי סוידאן

התובעת:
ד"ר שולמית פחימה
ע"י ב"כ: עו"ד רונן יאיר

-
הנתבעת:
עיריית קריית שמונה
ע"י ב"כ: עו"ד א.רשף

החלטה

1. לפניי הבקשות הבאות:

א. בקשת הנתבעת מיום 30/12/19, "למתן צו לעיון במסמכים ולהעתקתם" (להלן: "בקשת הנתבעת").
ב. בקשת התובעת מיום 6/1/20, "למתן צו שיורה לנתבעת להשיב לשאלון" (להלן: "בקשת התובעת").

רקע

2. תחילתו של ההליך אשר לפניי הוא בבקשת התובעת, אשר מכהנת כמנהלת אגף הרווחה בעיריית קריית שמונה החל מיום 13/3/17 , למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעת לפטרה, עד למתן החלטה אחרת . הפיטורים היו אמורים להיכנס לתוקף ביום 31/10/19 .

3. תגובת הנתבעת לבקשה למתן צו מניעה זמני הוגשה ביום 22/10/19, ודיון בה התקיים ביום 24/10/19, זאת לאחר שהמועד הקודם שנק בע לדיון נדחה לבקשת התובעת. במסגרת הדיון מסרו הצדדים את הדברים הבאים:
"לאחר ששמענו את דברי בית הדין, אנו מסכימים לאחד את ההליכים בהליך הזמני עם ההליך העיקרי.
הנתבעת, תגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מהיום.
לאחר הגשת כתב הגנה, תינתן החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית כשהצדדים שומעים מבית הדין שתינתן עדיפות דיונית לניהול ההליכים בתיק.
עד למתן פסק דין בהליך, הצדדים מסכימים שהמבקשת תמשיך בביצוע תפקידה, כששני הצדדים מצהירים שבתקופת הביניים הם יתנהלו באופן ענייני ומקצועי.".

4. בכתב התביעה טענה התובעת, בין היתר, כי החלטת הפיטורים מיום 18/9/19 התקבלה שלא כדין, על ידי גורמים בוועדת הפיטורים שלא היו יכולים לקחת חלק בוועדה זו, בהליך פגום מעיקרו, תוך שיקולים פוליטיים לא מקצועיים ו-"תפירת תיק" נגדה בחוסר תום לב תוך הפרה גסה של כללי חוקת העבודה.

5. הנתבעת הגישה כתב הגנה ביום 10/12/19 (זאת לאחר שהגישה בקשה לארכת מועד, אליה בית הדין נעתר) ובו טענה, בין היתר, כי התובעת לא ממלא את תפקידה כראוי, אינה מתאימה לתפקיד מנהלת אגף הרווחה, לוקה בחוסר מקצועיות ביצירת ממשקי עבודה עם גורמים ועובדים בעירייה, לא נפל פגם בהרכב ועדת הפיטורים והחלטתה הינה החלטה מנהלית אשר התקבלה על בסיס נתונים מנהליים תקינים.

6. ביום 10/12/19 ניתנה החלטה במסגרתה ניתן צו הדדי לגילוי מסמכים ועיון בהם, וכן בית הדין הורה על הגשת תצהירי הצדדים.

בקשת הנתבעת

7. הנתבעת מבקשת לקבל לידיה את המסמכים הבאים:

7.1. "כל הודעות דוא"ל אשר נשלחו מחודש 3/2017 ועד ליום 3/2019 לגורמי הבאים: מזי מלכה, ראש העיר, מנכ"ל העירייה וחברי מליאת המועצה".
7.2. "רשימת מועדי ישיבות עם משרד הרווחה, הן בעירייה והן מחוצה לה, משנת 2017 ועד 2019 לרבות פרוטוקולים."
7.3. "סיכומי ישיבה עם משרד הרווחה במשך השנה האחרונה, ניתן להשחיר שמות או פרטים חסויים)."

לטענת הנתבעת בבקשתה , בין היתר, היא פנתה לב"כ התובעת בבקשה לעיין ולהעתיק את המסמכים האמורים בסעיף 7.1 לעיל, מדובר במסמכים אשר התובעת הזכירה בכתב התביעה ובגילוי המסמכים מטעמה, ומכאן הם ברי עיון. בנוגע למסמכים האמורים בסעיף 7.2. ו- 7.3. לעיל, מדובר במסמכים שברשות התובעת ואשר רלוונטים לתביעה ודרושים לשם הוכחת הגנת הנתבעת והכרעה בפלוגתאות.

8. בתגובתה מיום 8/1/20, טענה התובעת, בין היתר, כי בקשת הנתבעת הינה בבחינת "פישינג" לקבלת מידע לא רלוונטי לתביעה, מדובר בדרישה גורפת לקבלת כל המיילים במשך 3 שנים לגורמים שונים בעירייה, מבלי לציין כל רלוונטיות או זיקה ברורה בין הגילוי הנדרש לבין טענות הנתבעת. מדובר במיילים אשר נשלחו בתקופת הרשות הקודמת כשלא ברור מה הקשר עם החלטת הפיטורים אשר התקבלה לפני 3 חודשים. יש בבקשה משום סרבול ההליכים והרחבת המחלוקת. מהבקשה ניתן להבין כי הנתבעת מעוניינת לתור אחרי מניעים נוספים להחלטת הפיטורים.
באשר לדרישת הנתבעת לקבל מסמכים הנוגעים לישיבות עם משרד הרווחה – מדו בר במסמכים הכוללים, בין היתר, פרטים אישיים של לקוחות, מצוקות משפחתיות ודרכי טיפול של אגף הרווחה אשר "נהנים" מחסיון. ככל ובית הדין ימצא לנכון כי קיימת רלוונטיות למסמכים אלה הרי יש לקבל את תגובת המחוז במשרד הרווחה.

9. בתשובתה מיום 16/1/20, טענה הנתבעת, בין היתר, כי הכלל הוא להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע רלוונטי למחלוקת, התובעת בעצמה הצהירה בגילוי המסמכים ובכתב התביעה על מיילים עם גורמים שונים בעירייה ובמחוז. סירובה של התובעת לאפשר לנתבעת לעיין בתכתובות הדוא"ל ולהעתיקם מעלה חשש כבד כי התנגדותה נובעת בשל רצונה להסתיר מידע רלוונטי מעיני הנתבעת. עולה כי התובעת חשפה תכתובת דוא"ל חלקיות אשר משרתות את האינטרס שלה, כשמדובר בתכתובות אשר עשויות לשמש ראיות אשר יכריעו בתביעה. התובעת צירפה הודעות ספיצפיות אותן בחרה להציג, ואילו הנתבעת סבורה כי יש להציג בפני בית הדין את מלוא התמונה ולא רק חלק ממנה. האמור נכון לגבי טענות הנתבעת ביחס לתפקוד מחלקת הרווחה – העדר טיפול ו/או טפול לקוי אשר הביאו לסיום העסקת התובעת. באשר לדרישה שפורטה בסעיף 7.2. ו- 7.3. לעיל, הנתבעת הוסיפה לטענה כי התובעת היא זו שטענה להקמת "וועדה מלווה" בהובלת משרד הרווחה כשמדובר במסמכים הנוגעים לגדר המחלוקת ולהם זיקה ישירה וממשית לעניין.

10. המסגרת הנורמטיבית – בתקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), נקבע כך:
"בית הדין רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

11. נקודת המוצא לדיון בהליך גילוי ועיון במסכמכים, כפי שנפסק זה מכבר, היא:
"...גילוי הדדי מירבי ורחב של ראיות הצדדים כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית וככלי לשיפור יכולת בית המשפט לחשוף את האמת. בעל דין רשאי לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'." [ראו למשל: בר"ע 33454-12-13 איגור גריבובסקי – אבי גל (7/2/15)].

12. בבוא בית הדין לדון בבקשה לגילוי מסמכים, תחילה נבחנת שאלת הרלבנטיות, הכוללת שני תנאים, לאמור:
"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות.
אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי."
[ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים – אבנציק (28/3/07), ור' גם ע"ע (ארצי) 129/06 טמבור – אברהם אלון (7/5/06), בר"ע (ארצי) 54124-06-12 הורסיו דיוינסקי – HSBC Private Bank ואח' , (7/3/13)].

13. בהינתן כי יסוד הרלבנטיות מתקיים, יש לבחון בשלב שני את האיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים נגדיים, אשר עשויים לשלול את גילוי המסמכים, כגון הכבדה ממשית, פגיעה באינטרסים חיוניים של הציבור, פגיעה בפרטיות וכד' [ר' ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים – פלצ'י (21/9/10), ע"ע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – צמח קיסר (24/3/05)].
בבוא בית הדין להחליט, עליו לאזן את מכלול השיקולים המושכים לכאן ולכאן בבקשות לגילוי מסמכים: "מחד, עקרון הגילוי המרבי שעניינו התדיינות משפטית הוגנת ויעילה החותרת לגילוי האמת; ומאידך, הרצון למנוע הימשכות וסרבול של ההליכים המצויים בשלב 'הפרוזדור בדרך לטרקלין המשפט'...כמו גם הכבדה יתרה על הצד שכנגד." [רע"א 6955/16 חברת אולמי אחים סעיד אל הוד בע"מ ואח' נגד אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ (09/01/16)].

14. דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את בקשת הנתבעת, תגובת התובעת, תשובת הנתבעת וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפי ה דין בקשת הנתבעת להתקבל באופן חלקי בלבד, כפי שיפורט להלן.

15. לעניין – " כל הודעות דוא"ל אשר נשלחו מחודש 3/2017 ועד ליום 3/2019 לגורמי הבאים: מזי מלכה, ראש העיר, מנכ"ל העירייה וחברי מליאת המועצה" – מדובר בדרישה גורפת ומכבידה. ראשית יש לציין כי תכתבות הדוא"ל עם הגורמים הנ"ל בעירייה אמורה להיות ברשותם, כמובן החל מתחילת כהונת ההנהלה הנוכחית מסוף שנת 2018, כך שלא ברור מדוע פונה הנתבעת לתובעת בדרישה למסמכים אשר חלקם אמורים להיות בחזקתה.
שנית, הנתבעת לא פרטה מדוע מיילים קודמים לתחילת כהונת ההנהלה הנוכחית רלוונטים להליך הפסקת עבודתה של התובעת אשר היא בעצמה החליטה עליו. מן הסתם הנתבעת אף לא טוענת כי התלונות אשר נתקבלו על התובעת ועבודתה "חדשות לבקרים" היו מתקופה הקודמת לתחילת כהונת ההנהלה החדשה (היינו, לפני סוף שנת 2018), כך שלא ברור מדוע התכתובת הספיציפית עם בעלי התפקידים לשעבר רלוונטית לניהול תיק זה.
שלישית, ככל והנתבעת טוענת לקיומה של מסמך זה או אחר, לרבות התכתבות דוא"ל מהשנים האמורים, הרלוונטי לניהול ההליך, עליה לציין באיזה מסמך בדיוק מדובר ומהי הרלוונטית שלו, דבר שלא עשתה.
רביעית, הנתבעת מלינה על צירוף מיילים מסויימים וספיציפים על ידי התובעת וטוענת באופן לקוני כי מדובר בתכתובת חלקית, כשהיא לא מביאה בפני בית הדין מה הרלוונטיות של הצגת תיבת הדואר היוצא המלאה לגורמים האמורים במשך שנתיים תמימות.
חמישית, טענת הנתבעת לפיה היא מבקשת לתמוך את טענותיה ביחס לתפקוד מחלקת הרווחה באותם מסמכים, עדיף היה אילו לא נטענה. נראה כי טענות הנתבעת ביחס לסוגיה זה אמורים להיות מבוססים על מסמכים שברשותה ולא על מסמכים אשר את תוכנם אין היא יודעת ולא ברור כלל אם הם רלוונטים.

יחד עם זאת, במכתב בא כוחה של התובעת לב"כ הנתבעת מיום 23/12/19, נרשם כי בידי התובעת "התכתבויות באמצעות המייל עם גורמים שונים בעירייה ועם המחוז". התובעת אף צירפה התכתבויות מעין אלה גם לבקשה למתן צו מניעה זמני. אי לכך, ככל וברשות התובעת התכתבויות נוספות כאמור , מעבר לאלה אשר צורפו לבקשה למתן צו מניעה זמני, והיא מעוניינת להגישם כראיה, עליה להעבירם לנתבעת.

16. לעניין – "רשימת מועדי ישיבות עם משרד הרווחה, הן בעירייה והן מחוצה לה, משנת 2017 ועד 2019 לרבות פרוטוקולים." ו- "סיכומי ישיבה עם משרד הרווחה במשך השנה האחרונה, ניתן להשחיר שמות או פרטים חסויים)." – הנתבעת אינה מעלה כל טיעון ממשי לעניין הרלוונטיות של המסמכים הנ"ל. יש לציין כי מחד הנתבעת טוענת כי היא מבקשת לקבל את המסמכים הואיל והתובעת בעצמה טענה על הקמת "וועדה מלווה" בהובלת משרד הרווחה, ומאידך התנגדה לבקשתה של התובעת למתן צו לקבלת הדו"ח המלא של אותה וועדה. גם בקשה זו הינה בקשה כוללנית ומכבידה אשר משאירה לכאורה רושם לפיו הנתבעת מבקשת כעת "לעבות" את החלטותיה בעניינה של התובעת. בנוסף, יש טעם בטענת התובעת לפגיעה בפרטיות אלה אשר הישיבות האמורות דנו בעניינם, וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות משמדובר בפגיעה לא מידתית בנסיבות העניין. אי לכך, הבקשה בכל הנוגע למסמכים הנ"ל, נדחית.

17. לסיכום, על התובעת לפעול כאמור בסעיף 15 לעיל, כך שככל וברשותה התכתבויות נוספות מעבר לאלה שצורפו לבקשתה למתן צו מניעה זמני, והיא מעוניינת להגישם כראיה, עליה להעבירם לנתבעת, תוך 14 ימים מהיום.

בקשת התובעת

18. התובעת מבקשת שהנתבעת תשיב בשאלון לשלוש השאלות אשר פורטו בסעיף 7 לבקשתה. לטענת התובעת, בין היתר, יש בהפניית השאלות כדי לגלות את המניעים האמיתיים לפיטורי התובעת, חשיפת ההתנהלות הפוליטית והדרת התובעת מסמכויותיה, חשיפת התלונות להם טענה הנתבעת וכן אופן התנהלותו של מנכ"ל הנתבעת.

19. בתגובה לבקשה זו, טענה הנתבעת, בין היתר, כי התובעת לא הציגה טעם מיוחד לקבלת הבקשה, כאמור בהוראות הדין וההלכה הפסוקה לעניין הפניית שאלון. צו למסירת שאלון יינתן בבית הדין ככל וקיימים טעמים מיוחדים ובמקרים נדירים, דבר שלא מתקיים בעניינה של התובעת.

20. המסגרת הנורמטיבית – בתקנה 46(ב) לתקנות נקבע כך:
"בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין."

21. דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את בקשת התובעת, תגובת הנתבעת וכלל החומר אשר לפניי, הגעתי למסקנה לפי ה דין בקשת התובעת להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

22. שאלון הינו כלי פרוצדורלי שהשימוש בו נדיר בבתי הדין לעבודה, ואפשרי רק מטעמים מיוחדים שיירשמו , כשהתובעת לא העלתה קיומם של טעמים מיוחדים כאמור, כך שלא שוכנעתי שמובר באחד מאותם מקרים נדירים. בנוסף, ברור כי לתובעת עומד הכלי של חקירה נגדית, אשר מן הסתם באמצעותו תוכל לקבל תשובה לשאלות אותם היא מבקשת להפנות.

23. לסיכום, הבקשה השניה נדחית.

24. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב שבט תש"פ, (07 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

לובנא תלחמי סוידאן , שופטת


מעורבים
תובע: ד"ר שולמית פחימה
נתבע: עיריית קריית שמונה
שופט :
עורכי דין: