ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נתנאל רבינוביץ נגד עשה זאת בעצמך יו סנטר בע"מ :

לפני:

כבוד השופטת יפית זלמנוביץ גיסין

התובע/המבקש
נתנאל רבינוביץ
ע"י ב"כ: עו"ד שאול אמרני
-
הנתבעת/המשיבה
עשה זאת בעצמך יו סנטר בע"מ

פסק דין

בפני בקשת המבקש, מר נתנאל רבינוביץ, להורות למשיבה, מעסיקתו לשעבר, לקיים את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה מכח סמכותו לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט (להלן – "הפקודה").

העובדות הצריכות לענין

1. ביום 14.8.2019 במהלך דיון שהתקיים בפני כבוד הרשמת מרב חבקין הגיעו הצדדים להסכמות, להן ניתן תוקף של פסק דין, וזו לשונן:

"הגענו להסכמה כי לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות התובע מהנתבעת, ומבלי להודות בכל טענה ולצורכי פשרה בלבד, תשלם הנתבעת לתובע סך של 6,000 ש"ח כהחזר הוצאות משפט וכן סך של 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ כשכ"ט עו"ד כנגד חשבונית מס כדין.
הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום...
בנוסף, מוסכם כי נושא ההפרשים לקופת הגמל יוסדר בתוך 30 יום, כך שב"כ הנתבעת ימציא לידי ב"כ התובע אסמכתא לגבי תשלום ההפרשות הפנסיוניות בהתייחס לכל תקופת העבודה של התובע, לרבות 6 חודשים ראשונים, ובהתאם לאחוז ההפרשה הנדרש בהתאם לצו ההרחבה"

(ר' פרוטוקול עמ' 3 שורות 33-31 ובעמ' 4 שורות 8-1)

2. בבקשת המבקש נטען, כי המשיבה בחרה שלא לפעול בהתאם לפסק הדין ולא מילאה אף אחת מהתחייבויותיה על פיו ובכך הפרה את פסק דינו של בית הדין (כבוד הרשמת חבקין).

3. טוען המבקש, כי "לפי ההלכה הפסוקה כל בעל דין חייב לציית לכל החלטה שיפוטית, ככתבה וכלשונה, ולפעול על פיה כל עוד ההחלטה לא בוטלה או שונתה כדין" זאת ועוד. בהתאם להלכות הנוהגות, כך על פי הבקשה, סעיף 6 לפקודה מאפשר להטיל סנקציה של קנס לצורך אכיפה של צווי בית הדין על מנת לשכנע את המפר, כי המשך אי הציות אינו כדאי.

4. בתגובה לבקשה ציינה המשיבה/הנתבעת, כי שילמה למבקש באמצעות בא כוחו תשלום בסך 6,000 ש"ח וכן את שכר הטרחה בו חויבה, בסך של 1,170 ש"ח בהתאם להוראות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. ואולם, המשיבה סברה, כך על פי התגובה, כי "חבות החברה לגבי התובע ביחס לזכויותיו הסוציאליות בחברת הביטוח הראל הוסדרו בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פס"ד". משכך, ביקשה המשיבה לדחות את בקשת המבקש.

5. המשיבה צרפה לתגובתה עותק המחאה על סך 6,000 ש"ח משוכה לפקודת ב"כ התובע שזמן פרעונה 12.9.2019, עותק המחאה על סך 1,170 ש"ח משוכה לפקודת ב"כ התובע שזמן פרעונה אף הוא 12.9.2019 וכן הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, בין הנתבעת לבין הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן – "הראל") במסגרתו התחייבה הנתבעת לשלם להראל חוב פרמיות שנוצר עקב אי העברת תשלומים לפוליסת ביטוח המנהלים של המבקש בחודשים אוקטובר 2018 עד דצמבר 2018.

6. המבקש טען בתשובתו, כי לא קיבל אף אחת מן ההמחאות אותן טענה המשיבה ששלחה אל בא כוחו וכי אף הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בין המשיבה לבין הראל לא מולא, מאחר ובדיקה שערך המבקש אל מול הראל העלתה, כי הכספים מכח הסכם הפשרה לא הופקדו.

7. המבקש ציין עוד, כי "אף לו היתה המשיבה ממלאת אחר ההסכם כלשונו...גם אז היה בכך הפרה של פסק הדין, ולו משום שסעיף 2.2 להסכם עוסק בהשלמת ההפקדות רק לתקופה שבין אוקטובר 2018 לבין דצמבר 2018. ואולם פסק הדין קובע מפורשות שעל המשיבה להשלים את החסר בהפקדות גם עבור תקופת העבודה הראשונה של המבקש. וכאמור אין בהסכם יישום של חלק זה בפסק הדין".

8. בהחלטתה מיום 27.10.2019 כתבה כבוד הרשמת חבקין:

"לגבי ההמחאות שהעתקן הוצג אך נטען כי לא התקבלו, הנכון הוא כי הצדדים יעמדו בקשר ישיר לפתור את ענין מסירת ההמחאות.
לגבי התקופה שהוסדרה בהסכם מול קופת הגמל נראה כי ממילא היתה הסכמה שהנושא יוסדר בהליך שנוהל מול קופת הגמל...על כן גם לענין זה אין מקום להוראות נוספות שכן חזקה כי קופת הגמל פעלה כמתחייב בנוגע לזכויות העובדים לגבי התקופה מושא ההליך שהגישה לרבות עמידה על קיום ההסכם.
נותר אפוא נושא ההפקדות הפנסיוניות בחצי שנה הראשונה: טוען ב"כ התובע כי לכאורה לא נראה שבהסכם מול קופת הגמל קיימת לכך התייחסות. על פי נוסח ההסכם בכתב מול קופת הגמל לכאורה יש בסיס לטענה זו.
לאור התגובה הכללית מצד הנתבעת, נדרשת הנתבעת להגיש התייחסות ספציפית לנושא הסדרת ההפרשות לחצי שנה הראשונה, שכן על פי הסכם הפשרה היה על הנתבעת להציג אסמכתא לגבי תשלום ההפרשות לתקופה כאמור.
. . .
מובהר כי דרישת ההתיחסות נדרשת ומחויבת טרם ישקל אופן הדיון בנגוע לבקשת הביזיון שהיא בקשה דרסטית במהותה".

9. המשיבה השיבה, בהתאם להחלטת כבוד הרשמת חבקין, וציינה כי "משיחה שהתקיימה עם סוכן הביטוח של חברתנו נאמר על ידו, כי בהתאם להוראות צו ההרחבה לפנסיה, נקבע כי העובד יהיה זכאי לביטוח פנסיוני בחלוף 6 חודשים ראשונים מיום תחילת עבודתו. אי לכך אין חברתנו חבה כל חבות פנסיונית בתקופה זו".

10. ביום18.12.2019 התקיים דיון בבקשת הביזיון. במסגרת הדיון התברר, כי לא מצוי בידי הצדדים מידע הנוגע להפקדות שבוצעו על ידי המשיבה, לכאורה, מכח הסכם הפשרה שנחתם בינה לבין הראל ביחס לחוב פרמיות לחודשים אוקטובר 2018 עד דצמבר 2018 ואף לא היו בידיהם העתקי תלושי השכר.

11. משכך, הוריתי למשיבה להמציא לבית הדין את מלוא תלושי השכר של המבקש ולהראל - להמציא לב"כ המבקש את דו"ח ההפקדות לפוליסת ביטוח המנהלים שהתנהלה על שמו של המבקש בהראל.

12. ביום 22.1.2020 הגישה הראל הודעה ולפיה, הסכומים אותם התחייבה המשיבה לשלם מכח הסכם הפשרה לו ניתן תוקף של פסק דין שולמו ואולם מאחר והתשלום בוצע על ידי צד שלישי, גב' ענבל דהרי, דרשה הראל אישור נוסף המאפשר תשלום כספים על ידי צד שלישי ולא על ידי המעסיקה. עד מועד הגשת הודעתה של הראל, כך בלשון הפניה, טרם הועבר אישור כאמור ועל כן הכספים ששולמו לא שויכו לפוליסת ביטוח המנהלים של המבקש.

13. ביום 23.1.2020, בהמשך להחלטתי מיום 25.12.2019 בה נקבע מועד הדיון, החלטה אותה היה על המבקש להמציא למשיבה, התקיים דיון נוסף. אלא, שהמשיבה ו/או מי מטעמה כלל לא התייצבו לדיון. בהחלטתי שניתנה במעמד המבקש ובא כוחו קבעתי:

השעה כעת 14:26 ואין התייצבות לנציג הנתבעת.
לאור דברי בא כח התובע, לפיהם מסר לנציג הנתבעת על מועד הדיון היום, אין מנוס מחיובה של הנתבעת בהוצאות הישיבה היום.
בשים לב לכך שמדובר בבקשה לבזיון בגין אי מילוי הוראות פסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים ביום 14.8.19, ובכך שמדובר בהפקדות לפנסיה של התובע, מחויבת הנתבעת בהוצאות הישיבה היום בסך של 6,000 ₪ שתשולמנה בתוך 14 יום מהיום.
בנוסף, על הנתבעת, באמצעות נציגה, להבהיר מדוע לא התייצבה לדיון היום, בשים לב למהות הדיון.

14. המבקש הודיע למחרת הדיון, כי מסר את החלטתי מיום 23.1.2020 לנציג המשיבה, אשר היה מודע, כך על פי העדכון, לקיומו של הדיון ועל כן ראה המבקש בהעדרות נציג המשיבה כבחירה של המשיבה לחמוק מביצוע הסכם הפשרה.

15. במענה להחלטתי הודיע נציג המשיבה כי נפל למשכב לפני מספר ימים ועל כן מועדו של הדיון שנקבע בפני, נשכח ממנו. נציג המשיבה הפנה תשומת ליבנו להודעת הראל ולפי הופקד הסכום מכח הסכם הפשרה שנחתם עימה. עוד הוסיפה המשיבה, כי "כפי שציינה הנתבעת בהודעותיה הקודמות, משאירה לשיקול דעת כבוד בית הדין האם על הנתבעת לשאלת בתשלום נוסף" וביקשה, כי ההוצאות שנפסקו לחובתה בהחלטתי מיום 23.1.2020 תופחתנה.

16. המבקש המציא התייחסותו להודעת המשיבה וציין, כי אף אם היה נציג המשיבה חולה, היה עליו ליידע את בית הדין ואת המבקש ובא כוחו וחזר על טענתו ולפיה, אף אם העבירה המשיבה את הכספים מכח הסכם הפשרה בינה לבין הראל ליעדם, אין בכך כדי "לתת מענה לאי הפקדת הכספים בגין 6 החודשים הראשונים להעסקת המבקש במשיבה".

17. ביום 26.1.2020 ניתנה החלטתי שזו לשונה:

"הסכום שהופקד מתוקף הסכם הפשרה בין הנתבעת להראל מתייחס לחודשים אוקטובר עד דצמבר 2018 (ר' הודעת הראל מיום 22.1.2020).
בפסק הדין שניתן על ידי כבוד הרשמת חבקין, לאור הסכמות הצדדים, התחייבה הנתבעת לשלם את ההפרשות הפנסיוניות לכל תקופת עבודתו של התובע לרבות ששת החודשים הראשונים.
מנספח 13 לכתב התביעה עולה, כי הנתבעת החלה בביצוע הפקדות לקופת הגמל של התובע בחודש 6/2018.
מאחר והתובע החל עבודתו אצל הנתבעת ביום 26.10.2017 היה על הנתבעת לאור הוראות פסק הדין, להעביר בגינו תשלומים רטרואקטיביים בגין החודשים דצמבר 2017 – מאי 2018 (כולל) ובסך הכל 6 חודשים.
הצדדים יודיעו, איפוא, האם הם מוכנים להשאיר לשיקול דעתו של בית הדין את חישוב הסכומים בהם תחויב הנתבעת מכח פסק הדין ובהנתן שמלוא תלושי השכר של התובע הומצאו על ידי הנתבעת לתיק בית הדין, תוך ששאלת החיוב בהוצואת – משבהליך ביזיון עסקינן – תוותר לשיקול דעת בית הדין, וכל צד יוכל לטעון בענין זה, בקצרה, בכתב.
ההוצאות בהן חויבה הנתבעת בגין אי התייצבותה לדיון ביום 23.1.2020 תלקחנה בחשבון בסוף ההליך".

18. המשיבה השיבה והודיעה כי היא מסכימה שהסכום יחושב על ידי בית הדין וביקשה, שלא להענש בשל אי התייצבות נציגה לדיון היות ובשל מחלתו נבצר ממנו להתייצב.

19. המבקש השיב, כי מאחר ומדובר בבקשת ביזיון, על בית הדין לקבוע את "המסגרת לביצועו של פסק הדין...שהרי אין משמעות לקביעה כי על המשיבה להפקיד סכום זה או אחר שעה שברור שבהיעדר הפעלת הסמכות מכח הפקודה, גם ההחלטה שעתידה להתקבל מכח הצעת בית הדין הנכבד, תזכה ל"מעמד" של החלטה שבוזתה על ידי המשיבה. ואם כך "מה הועילו חכמים בתקנתם"?

20. עוד ציין המבקש, כי אין לראות בהודעת הראל כאסמכתא לכך שהכספים הופקדו בפועל בפוליסה של המבקש, שכן לא הופקדו בפועל. לדידו של המבקש, בהתאם להוראות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, יש לחייב את המשיבה בהפקדות לקופת הגמל של המבקש בגין כל תקופת עבודתו בהתאם לתנאי העסקתו כלשון התגובה (ר' סעיף 6 לתגובה מיום 30.1.2020), כלומר: 8.33% למרכיב הפיצויים + 6.5% למרכיב תגמולי המעסיק ובסך הכל 14.83%.

21. על פי חישובי המבקש עומדים הסכומים אותם חייבת המשיבה למבקש מכח הוראה זו בפסק הדין שניתן על ידי כבוד הרשמת חבקין, על 10,048.51 ש"ח, תוך שהחישוב בוצע בהתאם למכפלת 14.83% מסך כל השתכרותו של התובע בחודשים 10/2017 עד מאי 2018, כולל.

22. באשר לסוגית ההוצאות - טען המבקש "כי אין מקום להתחשב בהוצאות הביניים שנפסקו עקב העדרות המשיבה מהדיון ביום 27.1.20 במסגרת פסיקת ההוצאות בתום ההליך". נציג המשיבה יכול היה, כך על פי התגובה, לשלוח הודעה לבית הדין ולבקש את דחיית הדיון. עוד ציין המבקש, כי העדרות המשיבה מן הדיון מטרתה לסכל ביצוע מסירת אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל בתיק שנפתח נגדה על ידי עובדת לשעבר של המשיבה.

23. המבקש אף עמד על חיובה של המשיבה בהוצאות ההליך בנוסף להשלמת הסכומים המגיעים לו, על פי חישוביו, בגין התקופה שממועד תחילת עבודתו אצל המשיבה ועד לחודש מאי 2018, החודש האחרון טרם תחילת העברת ההפקדות לקופת הגמל. בענין זה סבר המבקש כי יש לחייב את המבקש בהוצאות לדוגמא בהנתן הסעד המבוקש מכח הפקודה.

24. המשיבה בתשובתה חזרה על הסכמתה ולפיה בית הדין יערוך את החישובים וציינה, כי "המבקש מנסה לעשות שימוש בפקודת ביזיון בית הדין על מנת לגבות כספים מהנתבעת אשר הנה ישות משפטית נפרדת ממנהלה". עוד ציינה המשיבה כי אין זה ראוי כי המבקש יהלך אימים, כך בלשון התשובה, על המשיבה על מנת לעקוף את הוראות חוק הוצאה לפועל.
דיון והכרעה

25. סעיף 6 לפקודה קובע:

"(1) בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצוה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה".

26. "כידוע, הליכי בזיון בית משפט לא נועדו להעניש את הממרה, אלא לגרום לו לציית (על תכלית האכיפה העומדת בבסיס הליכי הבזיון, ראו בין היתר רע"א 3888/04‏ שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) 49 (2004); ע"פ 7174/09 רייפמן נ' עו"ד איתן ארז [פורסם בנבו] (13.10.2009)). לכן, גם אם יש הצדקה להטיל מאסר על הממרה, על בית המשפט לבחון מהי תקופת הזמן הראויה והנחוצה כדי לאכוף על הממרה את הוראת בית המשפט. האפקטיביות של הליכי בזיון בית משפט בכלל ופקודת מאסר בפרט היא תלוית נסיבות, ועל בית המשפט "לתפור" חליפת סנקציות בהתאם למידותיו של הממרה ולהערכת הסיכוי לכך שהסנקציה תביא את הממרה לציית לצו בית המשפט".

(ר' עפ 491/20 מיכאל מכלוף מיקי אילוז נ' י.א מרכז מזון כפר תבור בע"מ (2020))

27. עוד נקבע בפסיקת בית המשפט העליון מן העת האחרונה, כי "בשל ייחודיותו של הליך זה, נפסק לא פעם כי אין אוכפים מכוח הפקודה אלא צווים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד. צו שאינו ברור וחד-משמעי, לא יראו בהפרתו משום ביזיון בית-משפט. כן נקבע כי לא יהיה זה ראוי להיזקק להליך מכוח הפקודה כאשר קיימת מחלוקת פרשנית בתום לב בין הצדדים ביחס להוראות הצו אותו מבקשים לאכוף (ראו: עניין וינברג, בפסקה 13; רע"א 6858/14 צדוק נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, פסקה 9 (11.1.2015)). הלכה זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטה במסגרתה ניתן תוקף להסכמות בין הצדדים (רע"א 1932/18 נמבר נ' רושל, פסקה 8 (29. 3.2018))" ( רעא 8277/19 קי.גי.אס. אינווסטמנטס בע"מ נ' גיא אורן (2020)).

28. בעניננו, פסק הדין שנתן תוקף להסכמות הצדדים היה ברור וחד משמעי. במסגרת הסכם הפשרה וכפי שכתבה כבוד הרשמת חבקין בהחלטתה מיום 27.10.2019 שצוטטה לעיל, הסוגיה שעמדה במחלוקת היא ההפקדות הפנסיוניות בחצי השנה הראשונה.

29. משהגבילו הצדדים את סכום החיוב לגובה ההפקדות בששת חודשי העסקתו הראשונים של המבקש, היה על המשיבה לשלם למבקש או במישרין להראל, את סכום ההפקדות בגין החודשים נובמבר 2017 עד אפריל 2018 (כולל) (להלן – "תקופה הקובעת").

30. מתלושי השכר שהוגשו על ידי המשיבה לתיק בית הדין ביום 20.12.2019 עולה, כי סך כל שכרו של המבקש בתקופה הקובעת עמד על 56,825.44 ש"ח. בניגוד לטענת המבקש, גובה ההפקדות הועמד על ידי הצדדים, כעולה מנוסח הסכם הפשרה לו ניתן תוקף של פסק דין, על השיעורים הקבועים בצו ההרחבה, כלומר: 6% לרכיב תגמולי העובד, 6.5% לרכיב תגמולי המעסיק ו-6% למרכיב הפיצויים (וסך הכל חלק המעסיק – 12.5%) וְלא על 14.83% כנטען.

31. לא זו בלבד שנוסח ההסכמה שניתן לה תוקף של פסק דין – שעה ששני הצדדים היו מיוצגים – קובע מפורשות כי גובה ההפקדות יקבע בהתאם להוראות צו ההרחבה, עיון בתלושי השכר מעלה, כי שיעור הפקדות המעסיק עמד על 12.5% מן השכר.

32. זאת ועוד. עיון בכתב התביעה שהגיש המבקש מעלה, כי הסכומים שנתבעו בגין חובה של המשיבה למבקש עקב אי ביצוע הפקדות לקופת הגמל חושב בהתאם לסך כל חלקו של המעסיק בהפקדות שהועמד על 12.5% (ר' סעיפים 27.8-27.7 לכתב התביעה).

33. המשיבה מחויבת, איפוא, לשלם למבקש סך של 7,103.18 ש"ח, חלקה בהפקדות לקופת הגמל בגין החודשים נובמבר 2017 עד אפריל 2018. הסכום ישולם לתובע בערכי נטו. ככל שהמבקש יבקש להפקיד את הסכומים בקופת הגמל שלו, יפעל מול קופת הגמל ויוסיף לסכום זה ששילמה המשיבה, את חלקו בהפקדות (6%).

34. באשר לסכום ההוצאות – לא היה מקום להתחכמות המשיבה, אשר לא מילאה אחר הוראות פסק הדין שנתן תוקף להסכמות הצדדים, שעה ששני הצדדים היו מיוצגים, ולהעלאת הטענה המאוחרת לפיה כלל לא קמה לה חובה בהתאם להוראות צו ההרחבה, להעביר בגינו של המבקש הפקדות לקופת הגמל בששת חודשי העסקתו הראשונים.

סיכומו של דבר

35. סכום ההוצאות שהוטל על המשיבה ביום 23.1.2020 בסך של 6,000 ש"ח יעמוד בעינו ואולם המשיבה לא תחויב בהוצאות נוספות בגין הליך הביזיון. סברתי, כי על המשיבה לשאת בהוצאות משמעותיות בשל בזבוז הזמן השיפוטי שנגרם עקב אי התייצבות נציגה של המשיבה לדיון, כמו גם הצורך בנקיטת הליך זה, אשר לו היתה המשיבה מכבדת את הסכם הפשרה, לא היה בא לעולם.

36. על המשיבה מוטל קנס בהתאם להוראת סעיף 6 לפקודה בסך של 4,000 ₪, סנקציה כספית שנועדה, בנסיבות הענין, לגרום למשיבה למלא אחר הוראות פסק הדין שנתן תוקף להסכמות הצדדים.

37. המשיבה תשלם למבקש סך של 7,103.18 ₪ נטו, בגין חלקה בהפקדות לקופת הגמל בחודשים נובמבר 2017 עד אפריל 2018 (כולל).

38. המשיבה תמציא להראל, לאלתר, ולא יאוחר מיום 1.3.2020, אישור בהתאם לכללים ולתקנות החלות על הראל, המאפשר תשלום הכספים על ידי צד שלישי שאינו המעסיקה ועל מנת שניתן יהיה לשייך את הכספים שהתקבלו בהראל לפוליסת המבקש.

39. כל הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק דין זה לידי המשיבה, בהמחאה לפקודת התובע אשר תשלח למשרד ב"כ התובע.

ניתן היום, י"ב שבט תש"פ, (07 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: נתנאל רבינוביץ
נתבע: עשה זאת בעצמך יו סנטר בע"מ
שופט :
עורכי דין: