ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין י. ל . נגד שומרה חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופט צבי ויצמן

מבקש

י. ל .

נגד

משיבה
שומרה חב' לביטוח בע"מ

בית המשפט, בהחלטתו מיום 21.10.18 קיבל את הבקשה באופן חלקי ומינה אך ורק מומחה בתחום האורתופדי – ד"ר יצח ק קורן, אשר מצא בחוות דעתו מיום 24.5.19 כי למבקש נותרה נכות אורתופדית בשיעור של 5%.

החלטה

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בפ"ת (כבוד הש' א. רוטקופף) מיום 1.12.19 במסגרתה דחה בית המשפט את בקשת המבקש למינוי מומחה בתחום הכאב לבחינת נכותו כתוצאה מתאונה מיום 8.3.17.

עיקרי העובדות הנדרשות לנדון

בית המשפט, בהחלטתו מיום 21.10.18 קיבל את הבקשה באופן חלקי ומינה אך ורק מומחה בתחום האורתופדי – ד"ר יצח ק קורן, אשר מצא בחוות דעתו מיום 24.5.19 כי למבקש נותרה נכות אורתופדית בשיעור של 5%.

2. ביום 28.6.19 שב המבקש והגיש בקשה למינוי מומחה בתחום הכאב, הבקשה נק בעה לדיון במסגרת דיון קדם משפט הקבוע לצדדים כאשר בין לבין צורף ע"י המבקש תיעוד נוסף בתחום הכאב.

החלטת בית משפט קמא מיום 1.12.19

3. בית משפט קמא ציין כי כבר ביום 21.10.18 דן בבקשת המבקש למינוי מומחה בתחום הכאב וקבע כי לא קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה. בית המשפט ציין כי לא הוגשה בקשת רשות לערער על ההחלטה הראשונית שדחתה הבקשה למינוי מומחה בתחום הכאב וכי לא הובאו לפניו נסיבות חדשות המצדיקות דיון מחודש בבקשה.

למעלה מן הצורך הבהיר בית המשפט כי מהתיעוד הרפואי שצורף לא עולה כי קיימת תסמונת כאב כרוני הרלבנטית למינוי מומחה בתחום הכאב וגם הפניה לחשד למחלת הפיברומיאלגיה לא רלבנטית לתחום רפואת הכאב.

על החלטה זו מבוקשת הרשות לערער.

תמצית טענות המבקש

4. שגה בית המשפט בהתעלמו מהעולה מהתיעוד הרפואי שהונח לפניו ובכלל זה תיעוד שהוסף במסגרתה של הבקשה החוזרת ומלמד על ראשית ראייה לקיומה של נכות בתחום הכאב. לאורך כל הטיפול במבקש מעת פגיעתו בתאונה הוא הופנה לטיפול במרפאת כאב שם הוא מטופל עד היום, ואף קיבל טיפול תרופתי לטיפול בכאב מסוג פרקוסט או זריקות אפדורל וכן אושר לו שימוש בקאנביס רפואי.
יתר על כן המבקש אובחן במסגרת הטיפול שנעשה בו ככזה הסובל מבעיית כאב כרונית.

תמצית טענות המשיבה

5. לצורך מינוי מומחה בתחום הכאב ראוי לבחון האם מדובר בתסמונת כאב יחודית החורגת מפגיעה בתחום לגביו מונה מומחה ואשר לא קיבלה מענה בחוות הדעת המצויות בתיק. בנדון מונה ע"י בית המשפט מומחה אורתופד אשר מצא כי למבקש נותרה נכות מינורית ביותר בשל הגבלות תנועה קלות, והוא אף לא מצא כי יש מקום למינוי מומחה נוסף בתחום הכאב למרות שמלוא התיעוד הרפואי הומצא לעיונו, לפיכך לא נפל כל פגם בשיקול דעת הערכאה הדיונית אשר מצאה כ אין בתיעוד שהוצג ע"י המבקש בכדי ללמד על תסמונת כאב כרוני. אין מדובר בהחלטה חריגה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

6. במהלך חודש אפריל 2018 , לאחר התאונה הנדונה, נפגע המבקש בברכו בתאונה נוספת משמעותית יותר, בגינה אף הגיש תביעה למל"ל ושם דיווח על כאבים עזים בברכו (להלן- התאונה השנייה). ואם כן , ככל שאכן המבקש סובל מכאבים קשים אין הם תוצאת התאונה הקלה יחסית נושא הבקשה.

*****

אחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור וזאת מכוח סמכותי ע"פ סע' 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ואחר שניתנה לצדדים ההזדמנות להתייחס למתווה דיוני זה והתרשמותי כי לא יהיה בו לפגוע במי מהצדדים.

דין הערעור להתקבל.

7. אכן מינוי רופא בתחום רפואת הכאב ראוי שיעשה בזהירות שכן על דרך הכלל אין לנו צורך במומחיות שכזו כאשר אדם סובל מכאבים ישירים מעצם המכה או החבטה שארעה לו במהלך התאונה שאז יבחן מצבו הכולל ע"י המומחה שמונה לצורך בדיקת והערכת הפגיעה בכללותה בין אם הוא , כדוגמה, אורתופד או נוירולוג. אך ורק עת עסקינן בכאב ההופך לכאב כרוני ניתן לחרוג מקבלת חוות דעתו של מומחה אחר דוגמת אורתופד או נוירולוג האמון כל אחד על אבחון הכאב בתחומו הוא, וכדברי כבוד הש' א. ר יבלין בעניין רעא 3504/11 - שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח, (2011) –

"ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוונטיים או של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי... אכן, יתכנו מקרים שבהם יסבול תובע מתסמונת כאב כרונית נפרדת, ובמקביל יסבול גם מכאבים שמקורם בבעיה רפואית ספציפית אחרת. במקרה כזה, אין לשלול מינוי מומחה נפרד בתחום הכאב, אפילו אם הכאבים הספציפיים קיבלו כבר ביטוי בחוות דעת של המומחה בתחום הרלוונטי" (ה.ש – צ.ו; וראו לעניין זה גם - רע"א 4299/07 ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (2007)

8. כאמור, בקשתו הראשונה של המבקש למינוי מומחים נדונה ע"י בית משפט קמא ביום 21.10.18 , ובקשתו השנייה אשר הוגשה ביום 28.6.19 נדונה ביום 1.12.19 כאשר המבקש הוסיף תיעוד רפואי ניכר לבקשתו אשר יש בו לסברתי לגלות ולו ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום הכאב. התרשמתי, כפי שאפרט בהרחבה להלן, כי תיעוד נוסף זה יש בו לשמש עילה מוצדקת לעיון מחדש בטענתו של המבקש למינוי מומחה בתחום הכאב ולא היה מקום לחסום את דרכו על הסף.

9. כבר ביום 24.8.17 אובחן המבקש כמי שסובל מכאבי צוואר וגב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל והומלץ לפניו לקבל זריקת אפידורל. ביום 18.3.18 , כשנה לאחר התאונה, ועוד קודם לתאונה השנייה, נמצא בבדיקת אורתופד כי אין שיפור בכאביו הוא הופנה לטיפול במרפאת כאב ונרשם לו טיפול תרופתי בפרקוסט –

יתרה מזו , ביום 21.1.19 אושר למבקש ע"י משרד הבריאות שימוש בקנאביס רפואי –

כך צויין באבחנתו של פר' דניאל רייס, אשר טיפל במ בקש, כי הוא סובל מכאבים כרוניים של רקמות דקות אשר אינם מגיבים לטיפולים קונבנציונלים. מילים אחרות, יש, לכאורה, קשר ישיר בין הצורך בקנאביס לתופעת הכאב הכרוני שאובחנה אצל המבקש.

המבקש טופל לאורך זמן במרפאת כאב לצורך הקלה באותו כאב כרוני ממנו סב, כך , כדוגמה, עולה ממסמך מיום 19.11.18

ובמסמך מיום 19.9.19 הוא אף אובחן כסובל מפיברומיאלגיה –
וכן –
ודוק, בניגוד להחלטות שיפוטיות שונות שצוטטו בתגובת ב"כ המשיבה, בנדון נראה כי הטיפולים אותם קיבל המבקש ובכלל זה השימוש שהותר לו בקנ אביס נוגעים ישירות לכאבים כרוניים שעניינם נטען ע"י המבקש החל ממועד התאונה הנדונה כאשר אפשר בהחלט כי אלו חורגים מהכאב החוסה תחת התחום האורתופדי.

ואם כן, לסברתי כלל התיעוד הנזכר יש בו לגבש ראשית ראיה לקיומו של כאב ייחודי החורג מכאבים אורתופדיים שגרתיים עניין המצדיק מינוי מומחה תחום רפואית הכאב. למותר לציין, כי המומחה הרפואי יידרש לבחון אף את סוגיית הקשר הסיבתי ובכלל זה האם יש לייחס את הכאב לתאונה הנדונה או התאונה השנייה וכיוצ"ב.

10. סוף דבר –

א. החלטת בית משפט קמא בטלה. בית המשפט ימנה מומחה בתחום רפואת הכאב לבדיקת נכותו של המבקש בתחום זה כתוצאה מתאונת הדרכים מיום 8.3.17 תוך אבחנה מפגיעתו בתאונות אחרות .

ב. בשכר טרחת המומחה תישא לעת עתה המשיבה ולו בשל כך שנקבעה למבקש נכות אורתופדית כך שהדעת נותנת כי הוא זכאי לפיצוי כספי ולכל יותר יקוזז התשלום מפיצוי זה ככל שימצא שאין לו נכות בתחום המבוקש.

9. ניתן לפרסום ללא פרטי שם המבקש.

ניתנה היום, ט' טבת תש"פ, 06 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: י. ל .
נתבע: שומרה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: