ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב קפוסטה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אירית הרמל
נציג ציבור (עובדים) מר אברהם בן קרת
נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי שטרן

התובע
יעקב קפוסטה
ע"י ב"כ: עו"ד אביגיל ברן תושיה
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אירית ריכנברג

פסק דין

1. לבית הדין הוגשה תביעת מר יעקב קפוסטה (התובע) כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (הנתבע) שלא להכיר בפגיעה בגבו באירוע מיום 27.10.16 כבתאונת עבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995 (החוק).

2. הצדדים הגיעו להסכמה על פיה ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין. למומחה הועברו העובדות הבאות (החלטה מיום 24.02.19):
א. התובע יליד 1959.
ב. ביום 27.10.16 בשעה 15:00 או בסמוך לכך נפגע התובע בתאונת עבודה כקבלן משנה של חברת "נורסטוא-מדיה בע"מ" ובמהלך עבודתו עבורם כחשמלאי, כשהאדמה עליה עמד ועבד, כשהוא רכון עם גופו מטה, קרסה לפתע תחתיו.
כתוצאה מכך התובע נפל עם גופו מטה לתוך בור החפירה שתחתיתו היה בסיס לשלט החוצות, והוא פגע עם גופו במשטח הבטון שהיה בתחתיתו, לעומק של כ-3 מטר.
התובע לא צפה את הנפילה ולא בלם אותה, וכתוצאה מכך סבל מזעזוע בכל חלקי גופו ובעיקר בגבו, בצווארו בידיו וברגליו.

3. המומחה התבקש להשיב לשאלות:

א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בגבו כעולה מהחומר הרפואי שלפניך ?
ב. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה מיום 27.10.16 כמתואר בעובדות המקרה?

4. המומחה השיב בחוות דעת ביום 12.03.19:
"תשובה לשאלה א:
בבדיקת MRI אובחנה למר קפוסטה פריצת דיסק בין החוליות המותניות הרביעית לחמישית. הפריצה גורמת ללחץ על עצב היוצא מעמוד השדרה לרגל שמאל.
תשובה לשאלה ב:
קיים קשר סיבתי על דרך של החמרה בסבירות של מעל 50%.
מר קפוסטה נפגע בתאונת עבודה בתאריך 27.10.16. פנה ליעוץ לראשונה לאחר התאונה הנידונה, בתאריך 15.12.16 – כ- 7 שבועות לאחר התאונה הנידונה.
תיאור תלונותיו תואם את ממצאי ה- MRI, שבוצע בהמשך, מבחינת הכאב בגב התחתון ורגל שמאל – אופיו ומיקומו.
לפי התיעוד הרפואי שהוגש הייתה החמרה פתאומית קשה של אותו כאב, ללא חבלה נוספת, מתחילת אפריל 2017, כ-5 חודשים לאחר התאונה הנידונה, מלווה בממצאים נוירולוגיים של חולשה וירידת תחושה.
בתיעוד הרפואי הקודם לתאונה הנידונה. תלונות לכאב גב תחתון המקרין לרגל שמאל ב- 11.12.2010, וב- 8.2010, מאז ועד לתאונה הנידונה אין תיעוד לכאב גב תחתון.
פרשנותי לאמור לעיל היא כי למר קפוסטה הייתה הפרעה דיסקאלית מותנית קודם לתאונה הנידונה, אשר לא גרמה לכאב או הפרעה ב- 5 השנים שקדמו לתאונה הנידונה.
מאז התאונה החלו כאבים מתונים, המתאימים למיקום פריצת הדיסק, ויש לראות בהם החמרה לעומת המצב הקודם לתאונה. כאבים אלו נמשכו עד להחמרה קשה שאירעה בעקבות תנועה פתאומית כחצי שנה לאחר התאונה הנידונה.
לפי תיקו הרפואי היה רצף כאב מאז התאונה הנידונה ועד להחמרת הכאב בתחילת אפריל 2017; דצמבר 16; ינואר 17; מרץ 17; ולכן יש לראות קשר בין התאונה למצבו הנוכחי.
יש לראות בתאונה הנידונה כתחילתה של החמרה בליקוי דיסקאלי בחוליות 4-5L."

5. לצדדים ניתנה רשות להעביר למומחה שאלות הבהרה, הנתבע ביקש לשאול את המומחה שאלות, לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה ניתנה החלטה על פיה יועברו למומחה שלוש שאלות (החלטה מיום 19.07.19):
א. האם תסכים כי תלונותיו של התובע על כאבי גב תחתון המקרין לרגל שמאל בשנים 2010 ו- 2011 מרמזים על קיום של פגיעה עצבית שורשית בע"ש מותני משמאל?
ב. האם לדעתך תתכן פריצת דיסק בלא שיהיה אירוע מקומי מוגדר?
ג. האם אתה יכול לשלול בצורה חד משמעית אפשרות של החמרה בליקוי הדיסקאלי בתקופה מיום התאונה ועד לפנייתו של התובע לעזרה רפואית לראשונה, מסיבות אחרות טראומטיות או ספונטניות וזאת ללא קשר לאירוע התאונתי?

6. המומחה השיב בחוות דעת מיום 11.08.19:
תשובה לשאלה א:
נכון – ואף יותר ממרמזים, ראה תשובה ב' בחוות הדעת: "פרשנותי לאמור לעיל היא כי למר קפוסטה הייתה הפרעה דיסקאלית מותנית, קודם לתאונה הנידונה...". הפרעה דיסקאלית שגרמה להפרעה עצבית שורשית, דיסק שלוחץ על עצב יכול לגרום להפרעה בתפקוד העצב, לרוב באופן התקפי ולא קבוע.
תשובה לשאלה ב:
רוב פריצות הדיסק הינן הדרגתיות. לא תמיד ידוע בדיוק מה הסיבה להופעת כאב בזמן מסוים, ומדוע הוא זמני.
תשובה לשאלה ג:
אני יכול לקבוע סבירות בהסתמך על התיעוד שנמסר. ראה תשובה ב' בחוות הדעת המקורית:
"מאז התאונה החלו כאבים מתונים, המתאימים למיקום פריצת הדיסק, ויש לראות בהם החמרה לעומת המצב הקודם לתאונה.
כאבים אלו נמשכו עד להחמרה קשה שאירעה בעקבות תנועה פתאומית כחצי שנה לאחר התאונה הנידונה.
לפי תיקו הרפואי היה רצף כאב מאז התאונה הנידונה ועד להחמרת הכאב בתחילת אפריל 2017, דצמבר 16', ינואר 17', מרץ 17', ולכן יש לראות קשר בין התאונה למצבו הנוכחי.
יש לראות בתאונה הנידונה כתחילתה של החמרה בליקוי דיסקאלי בחוליות 4-5L.

7. הצדדים הגישו סיכומיהם, הנתבע סבור שאין לקבל את התביעה והתובע מבקש להכיר בפגימה כבתאונת עבודה.

דיון והכרעה
8. הלכה היא שחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי. ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, סומך ידו עליה ולא סוטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן ראה לעניין זה דב"ע נו/0-24 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, (26.02.1997); עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי, (06.06.05) ;עב"ל 388/05 אליעזר וידר נ' המוסד לביטוח לאומי, (28.02.2006).

9. המומחה הרפואי בחוות דעתו כתב " קיים קשר סיבתי על דרך של החמרה בסבירות של מעל 50%." וסיכם: "יש לראות בתאונה הנידונה כתחילתה של החמרה בליקוי דיסקאלי בחוליות 4-5L." המומחה התייחס למצבו של התובע עובר לתאונה והסביר מדוע הוא מוצא כי קיימת החמרה במצבו כתוצאה מן התאונה. המומחה התייחס גם לפנייה לטיפול רפואי כ- 7 שבועות אחרי קרות האירוע. המומחה ציין כי ההפרעה הדיסקאלית של התובע לא גרמה לכאבים בחמש השנים שקדמו לתאונה.
גם לאחר שנשאל שאלות הבהרה והשיב להן , הסביר המומחה מדוע התאונה גרמה להחמרה בכאבים מהם סבל התובע . ופירט: " לפי תיקו הרפואי היה רצף כאב מאז התאונה הנידונה ועד להחמרת הכאב בתחילת אפריל 2017: דצמבר 16', ינואר 17', מרץ 17', ולכן יש לראות קשר בין התאונה למצבו הנוכחי."

10. הנתבע סבור שהמומחה טעה בין בלט דיסק לפריצת דיסק בחוות דעתו (סיכומי הנתבע סע' 12-10) וסבור כי יש למנות מומחה אחר או נוסף תחתיו. לטענתו המומחה לא נימק כנדרש את חוות דעתו.

מצאנו שלא לקבל את עמדת הנתבע, חוות דעת המומחה בהירה ומנומקת היטב, המומחה התייחס באופן ישיר וברור לפער הזמנים בין האירוע והתאונה. עוד יצוין כי התובע סיפק הסבר מניח את הדעת לפער הזמנים בין האירוע והפנייה לטיפול – כשבעה שבועות מאוחר יותר. לא מצאנו סיבה שלא לקבל את חוות דעתו ואף לא סיבה למנות מומחה אחר או נוסף.

אנמנזה רפואית
11. התובע אמנם לא פנה מיד לקבל טיפול רפואי אלא רק ביום 15.12.16 כ אך כבר בביקורו הראשון אצל דר' יוליש מיכאל הוא תיאר את השתלשלות האירועים וציין כי הכאבים החלו לאחר הנפילה וכי הוא ניסה לטפל בהם באמצעות נוגדי כאב. בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה מיום 15.12.16 כתב דר' יוליש כי התובע לא פנה לרופא, אלא לקח מוסקול ואטופן.
מצאנו שהפניה המאוחרת סבירה בנסיבות ובפרט שהתובע דיווח מיד בביקורו אצל דר' יוליש שניסה לטפל בכאב באמצעות תרופות זמינות.

12. לאור האמור, התביעה מתקבלת.

13. מצאנו כי במקרה זה יש מקום לפסוק הוצאות לטובת התובע, הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ח' טבת תש"פ, (05 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נ.צ. (ע) מר אברהם בן קרת

אירית הרמל, שופטת

נ.צ. (מ) מר צבי שטרן


מעורבים
תובע: יעקב קפוסטה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: