ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד עמיד חאג' יחיא :

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש

המבקשת: מדינת ישראל

נגד

המשיב: עמיד חאג' יחיא

בקשה להוצאת צו מעצר לפי סעיף
54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח
משולב], תשמ"ב1982-

בשם המבקשת: עו"ד י' ליבליין

בשם המשיב: עו"ד י' שפטל

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

זוהי בקשה להוצאת צו מעצר לפי סעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשמ"ב1982-, עקב הפרת תנאי חלופת המעצר בידי המשיב.

המשיב הועמד לדין ביחד עם אחר בעבירות של מסחר בסם מסוכן ושל החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. באחד האישומים דובר על כמות של חצי קילוגרם הרואין. עם הגשת כתב האישום נעצר המשיב עד תום ההליכים.

בתום שנה למעצרו של המשיב לא נסתיים המשפט, ובית משפט זה הורה להמיר את המעצר בחלופת מעצר בתנאים, לפיהם ישהה המשיב במעצר בית מלא עד לתום משפטו. לאחר שהפר המשיב את תנאי חלופת המעצר, הורה בית משפט זה על מעצרו מחדש לתקופה של 3 חודשים או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם.

בהתקרב מועד סיום שלושת חודשי המעצר, ולאחר שהתברר כי בידי המשטרה חומר חקירה שלא נמסר לסניגוריה, דבר שגרם להתמשכות ההליכים מעבר לצפוי, הוסכם בין הצדדים כי המשיב ישוחרר בשנית מן המעצר בתנאי מעצר בית מלא.

כעת מבקשת המדינה להחזיר את המשיב למעצר פעם נוספת, לאחר שהפר את תנאי המעצר בשתי הזדמנויות נוספות.

ההפרה הראשונה עליה מדובר אירעה ביום 2.4.97. באותו יום, קיבל המשיב אישור לצאת למרפאה בתל-אביב. כבר בשעה 12:53 יצא ממשרדו של בא כוחו סיכום של הביקור אצל הרופא והפניה מטעמו לבדיקת אולטרא סאונד. באותו יום, יצא סיור משטרתי, לבקשת הפרקליטות, לביתו של המשיב בטייבה. כפי שעולה ממזכרי השוטרים, שהוגשו בידי בא-כוח המבקשת, בשעה 14:05 לא מצאו השוטרים את המשיב בביתו. השוטרים אף ביקשו מאחיו, המתגורר בקרבת מקום, כי יפתח להם את ביתו של המשיב על-מנת לוודא שהוא אכן לא נמצא שם. גם בביקורת שנערכה בהמשך היום, בשעה 17:30, לא נמצא המשיב בביתו. ביחס להפרה זו, טען בא-כוחו של העורר, כי בתום הבדיקה אצל הרופא נסע מרשו בתחבורה ציבורית לבצע את בדיקת הרנטגן, ורק אחר-כך שב לביתו.

ההפרה השניה עליה מדובר אירעה ביום 4.4.97. באותו יום הודיע המשיב לרכז המודיעין של המשטרה כי הוא יוצא לבדיקות רפואיות, אך אותו רכז הבהיר למשיב, כי אין הוא מוסמך לאשר את יציאתו. ביקורות שנערכו באותו יום בביתו של המשיב, העלו כי נעדר מביתו, לפחות החל מן השעה 18:40. כפי שעולה מן הדו"חות השונים, השוטרים עשו מאמצים כדי לחפש את המשיב בביתו וברחובות הכפר, אך לא עלה בידיהם למצוא אותו. רק בשעה 20:20, ירד אל השוטרים אחיו של המשיב ומסר כי הוא לא יגיע, שכן הוא נמצא בטיפול רפואי בתל-אביב. מאוחר יותר באותו ערב, הגיע המשיב לביתו, ונשאל בידי השוטרים לגבי מקום הימצאו קודם לכן. המשיב מסר תעודה מחדר המיון של בית החולים "לניאדו" בנתניה, ממנה עולה כי הגיע לחדר המיון בשעה 20:40, נבדק בשעה 20:50 ושוחרר בשעה 21:20. אשר להפרה זו, הציג בא-כוח המשיב דו"ח של בדיקת פוליגרף שנערכה למשיב, לפיה נמצא המשיב דובר אמת באומרו כי לא יצא מביתו לפני השעה 19:50 באותו יום. לדו"ח זה צירף בא-כוח המשיב שלושה תצהירים של אנשים שמסרו כי היו במחיצת המשיב בביתו עד השעה 19:45. הסניגור טען, כי לא נתקיימה חקירה ראויה בנסיבות ההפרה הנטענת, וביקש לעמוד על כך שההפרה לא הוכחה במידת ודאות המצדיקה את מעצרו של מרשו.

לאחר עיון בחומר שהוגש בידי הצדדים, שוכנעתי כי אכן הפר המשיב את תנאי החלופה בשתי ההזדמנויות האמורות.

אשר להפרה הראשונה, אף אם הייתי מקבלת את הגרסה לפיה נסע המשיב בתחבורה ציבורית, כדי לבצע בדיקת רנטגן מיד לאחר שיצא מן הרופא, ופנה לשם כך ביוזמתו למקום שונה מזה שנתבקש על ידי סנגורו, עדיין אין בכך כדי להסביר מדוע גם בשעה 17:30 טרם הגיע המשיב לביתו, וזאת כאשר כבר בשעה 12:53 יצא הדו"ח המסכם של הפגישה אצל הרופא ממשרדו של סניגורו.

גם באשר להפרה השנייה, אני סבורה כי אין במסמכים שהוצגו בידי הסניגור כדי לקעקע את כוחם הראייתי לכאורה של הדו"חות המפורטים שנערכו בידי השוטרים בדבר ההפרה הנטענת.

כפי שעולה מהחלטות רבות של בית משפט זה, השאלה אם הפרת תנאי שחרור מצדיקה את ביטולו היא שאלה שיש לבחנה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מקובל עלי שלא כל הפרה קלה כחמורה מחייבת את ביטולו של שחרור בערובה.

במקרה שלפנינו, מדובר באדם בעל עבר פלילי מכביד, המואשם בעבירות סמים חמורות. המשיב הפר פעמיים את תנאי המעצר, כאשר ההפרה השנייה מבין השתיים בוצעה לאחר שידע כי המשטרה מודעת להפרה הראשונה. הפרות התנאי אינן בבחינת מעידה חד פעמית. כאמור, המשיב כבר נעצר פעם אחת עקב הפרת תנאי שחרור ולא היה בכך כדי להרתיעו מלהמשיך ולהפר אותם. בנסיבות אלה, יש בהפרות תנאי השחרור כדי להעיד על זלזול כה חמור מצד המשיב בתחליף המעצר, עד כי נראה כי המסקנה המתבקשת היא, שאין ליתן אמון במשיב ולהסתפק בתחליף המעצר.

לאור כל האמור לעיל, אני נענית לבקשה ומורה כי המשיב ייעצר לתקופה של 3 חודשים החל ממעצרו או עד למתן פסק הדין במשפט המתנהל נגדו, לפי המוקדם.

ניתנה היום, יא' בניסן תשנ"ז (18.4.97).

ת

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97022550
חכ'


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: עמיד חאג' יחיא
שופט :
עורכי דין: