ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין או.אמ.די ציוד ומזון לחיות בע"מ נגד שמעון בזדטני :

14
בפני כבוד הרשמת הבכירה טלי מירום

המבקשות-הנתבעות

  1. או.אמ.די ציוד ומזון לחיות בע"מ
  2. סמארט פט בוניטה בע"מ

נגד

המשיב-התובע

שמעון בזדטני

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 15.1.2020 בהעדר כתב הגנה מטעם המבקשות.
ביום 22.10.19 הגיש המשיב תביעה כספית נגד המבקשות, בה הוא טוען לחוב של מבקשת מס' 1 כלפיו בגין שני שיקים שמשכה לפקודתו ואשר חוללו בהעדר פרעון ; כן טען המשיב, כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין שתי המבקשות ולחייב את מבקשת מס' 2 בחובה של מבקשת מס' 1, לאחר שזו העתיקה את פעילותה העסקית למבקשת מס' 2, אך זאת באופן פיקטיבי ולמראית עין בלבד, כאשר שתי החברות נשלטות למעשה על ידי אותו אדם, עז לבקוביץ.
בד בבד עם הגשת התביעה הגיש המשיב בקשה לצו עיקול זמני על נכסיה של מבקשת מס' 2, ובהחלטה מיום 24.10.19 נעתרתי לה והוריתי על מתן צו עיקול זמני כמבוקש.
ביום 17.11.19 הגישו המבקשות כתב טענות שכותרתו "התייחסות ראשונית לחומר ובקשה דחופה", כאשר מעיון בכתב הטענות עולה, כי למעשה מדובר בבקשה לביטול העיקולים הזמניים שהוטלו.
בבקשה כפרו המבקשות בדרישה להרים את המסך ביניהן וטענו, כי מבקשת מס' 2 נכנסה בנעליה של מבקשת מס' 1 זמן רב בטרם הוגשו ההליכים בתיק ולפיכך אין כל קשר עסקי או אחר בינה ובין המשיב; עוד נטען, כי מבקשת מס' 1 נקלעה למצב כלכלי קשה כתוצאה ממעשה "עוקץ" של צד שלישי שרימה והונה אותה, הפקיד שיקים שמסרה בידיו מבלי שהתמלא התנאי המוקדם להצגתם לפרעון לפי המוסכם ביניהם, והפר את התחייבותו לשלם לה את תמורתם.
במסגרת הבקשה צויין, כי בין הצדדים מתנהל הליך מקביל, בקשה לביצוע השיקים שנמשכו על ידי מבקשת מס' 1 לפקודת המשיב, ואשר חוללו בהעדר פרעון, והתנגדות שהוגשה על ידי המבקשת. התנגדות זו נמחקה בהחלטה של כבוד הרשם שמעון רומי, מן הטעם שלא הוגשה במועד ולא הוצגה בקשה להארכת המועד להגשתה (ת"ט 30682-07-19, להלן: ההליך המקביל). על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט השלום כאן, הערעור התקבל, ונקבע כי בכפוף לתשלום הוצאות יוארך המועד להגשת ההתנגדות והיא תידון לגופו של עניין.
ביום 3.12.19 התקיים דיון בבקשה לביטול העיקולים ובהמשך (7.12.19) ניתנה החלטה בה נקבע כי אין מקום לביטול העיקולים, אולם הם יבוטלו בכפוף להפקדת ערבון בגובה מלוא סכום התביעה.
ביום 13.1.20 הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וביום 15.1.20 נעתרתי לבקשה והוריתי על מתן פסק דין על יסוד כתב התביעה כמבוקש.
הבקשה לביטול פסק הדין
ביום 16.1.20 הגישו המבקשות בקשה בהולה לביטול פסק הדין ובקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה. נימוקי הבקשה, שאורכה עמוד אחד בלבד, היו כדלקמן: האחד - למעשה מתנהלים בו זמנית שלושה הליכים בגין השיקים נשוא התובענה (ההליך הנוכחי, ההליך המקביל והערעור על מחיקתו); השני - בדיון בביטול העיקול העיר בית המשפט שבנסיבות אלו מן הראוי יהא לאחד את הדיון בהליכים; והשלישי - נקבע מועד לדיון בהליך המקביל.
לבקשות צורפו תצהירי תמיכה "בג"ציים" של בעליה של מבקשת מס' 1, עז לבקוביץ, ושל בעליה של מבקשת מס' 2, שונית קלייט, שהיא אחותו.
המשיב מתנגד לבקשות וטוען כי דינן להידחות תוך חיוב המבקשים בהוצאות. לחלופין מבקש המשיב, כי אם ייעתר בית המשפט לבקשה, הוא יחייב את המבקשות בהוצאות משמעותיות וכן יחייבן להפקיד את סכום התביעה כתנאי להמשך ההליך.
לטענת המשיב, הבקשה לאקונית וסתמית ואינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה ביחס לבקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, משלא הובא כל הסבר למחדל שבאי הגשת כתב ההגנה ומשאין בבקשה כל התייחסות לסיכויי ההגנה של המבקשות; כל זאת כאשר המדובר בבקשה לביטול פסק דין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט ולא מטעמי צדק, שהרי אין חולק כי כתב התביעה הומצא למבקשות כדין.
בתגובתן לתשובת המשיב חזרו המבקשות בקצרה על האמור בבקשתן ו הוסיפו, כי הן יצאו מנקודת הנחה כי שני ההליכים יאוחדו וכי כתב ההגנה יוגש לתיק המאוחד בתוך גדרי הזמן החוקי להגשתו ממועד ההחלטה; עוד הוסף, כי במקביל הוגשה בקשה לאיחוד שני ההליכים.
דיון והכרעה
שקלתי את טענות הצדדים, ובסופו של דבר, לא בלי היסוס, מצאתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין, וזאת לפנים משורת הדין ובכפוף לתשלום הוצאות והפקדת בטוחות .
אומר מיד: יש טעם רב בטענות המשיב. הבקשה לביטול פסק הדין אינה עומדת בשום פנים ואופן בקריטריונים הברורים שנקבעו בפסיקה לעניין בקשה לביטול פסק דין. אכן, אין מקום לביטול פסק הדין מטעמי צדק כבמקרה של פגם בהמצאה או פגיעה בכללי הצדק הטבעי, ועסקינן במקרה בו נדרש בית המשפט לבחון, האם נופל המקרה בגדר שיקול הדעת המסור בידי בית המשפט לבטל את פסק הדין מקום ששוכנע כי ראוי ונכון לעשות כן.
הלכה פסוקה היא, כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה הם האחד - סיבת המחדל שבאי הגשת כתב ההגנה במועד, והשני - סיכויי ההגנה של המבקש (ראה רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל [5.8.1992]; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ [29.10.2000]; ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ [16.1.2005]; רע"א 1119/05 גודלסיל נ' ביליה רוברט נכסים ובניה בע"מ [27.2.2005]).
אין בבקשת המבקשות כל התייחסות לסיבת המחדל שבאי הגשת כתב הגנה במועד. עובדת קיומו של הליך מקביל אין בה כדי להוות סיבה למחדל שבאי הגשת כתב הגנה בהליך הנוכחי, ודאי שלא להצדיק מחדל זה; גם הנימוק שהועלה, בהקשר זה, בתגובת המבקשות על תשובת המשיב, כי הניחו שהדיון בהליכים יאוחד וכי רק אז יוגש כתב הגנה במניין הימים הרלוונטי לאחר מתן החלטת האיחוד, אין בו כדי להסביר את המחדל, קל וחומר להצדיקו. ברי, כי כל עוד לא ניתנה החלטה על איחוד ההליכים, לא היה מקום להניח כי ניתן יהא להסתפק בהגשת כתב הגנה אחד לגבי שניהם; זאת ועוד, בשלב זה אין כלל מקום לאיחוד ההליכים, שכן כל אחד מהם מתנהל בסדר דין שונה: ההליך המקביל הינו התנגדות לתביעה שטרית אשר טרם נידונה ו ממילא טרם התקבלה, ואילו ההליך כאן הינו הליך של תביעה בסדר דין רגיל, אשר יש להגיש בו כתב הגנה בזכות.
אשר לסיכויי ההגנה, אלו לא פורטו כלל בבקשה, ואין לי אלא לשער כי ב"כ המבקשות יצא מנקודת הנחה , כי בית המשפט יודע מהן טענות ההגנה של המבקשות, משאלו הועלו במסגרת הבקשה לביטול צו העיקול והדיון בה. אין צור ך לומר, כי הנחה זו משוללת יסוד. הדיון בבקשה לביטול העיקול הינו הליך משני להליך העיקרי, במסגרת סעד זמני, ואין האחד מוציא את האחר. מכאן, ש היה על המבקשות לפרט בבקשתן כדבעי את נימוקי ההגנה שלהן, בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון באשר לבקשה לביטול פסק דין.
זאת ועוד: על אף שבתשובתו לבקשה טען המשיב מפורשות לעניין אי עמידתה של הבקשה בקריטריונים הקבועים בפסיקה לעניין בקשות מסוג זה , לא ניצלו המבקשות את ההזדמנות לתקן ולהשלים את החסר, ובתגובתן לתשובה הסתפקו בחזרה על הטענות בבקשה המקורית, הקצרה והלאקונית.
ואחרי כל הדברים הללו, מצאתי לנכון בכל זאת להיעתר לבקשה, לבטל את פסק הדין ולהאריך למבקשות את המועד להגשת כתב הגנה.
סבורני, כי מהנסיבות עולה שהיתה למבקשות כוונה להתגונן בפני התובענה, וכי אי הגשת כתב הגנה אינו נובע מזלזול בהל יך המשפטי או בצד שכנגד, אלא הוא נובע מטעות בתום לב, שייתכן שאף איננה של בעלי הדין עצמם.
לא אחת נפסק, כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה הגישה היא ליברלית וניתן לרפא את הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות ו/או בהפקדת בטוחות להבטחתן (ראה רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' [2.6.2015]; רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב [29.12.2014]; רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני [12.9.2017]; רע"א 640/19 אבו חאמד נ' אלבאחבסה ואח' [17.4.2019]).
בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכותן של המבקש ות, כי המחלוקת בינן ובין המשיב תוכרע לאחר בחינה עניינית של טענות הצדדים, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל.
עם זאת, באיזון בין זכותן של המבקש ות לבירור טענותיהן ובין זכות ו של המשיב שלא לסבול ממחדליה ן הדיוניים של המבקש ות, ובשים לב לטענות הצדדים כמפורט לעיל, אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לכל שלושת אלו:
א. הפקדת הוצאות בסך של 3,000 ₪ לכיסוי הוצאות המשיב ולפיצוי על הפגיעה באינטרס ההסתמכות של ו. לאחר ביצוע ההפקדה יוכל המשיב לקבל לידיו סכום זה באמצעות בא כוח ו.
ב. הפקדת סך של 15,000 ₪ להבטחת תוצאת ההליך .
ג. הגשת כתב הגנה עד ליום 3.3.2020.
ההפקדות תבוצענה אף הן עד ליום 3.3.2020 בקופת בית המשפט.
עם ביצוע ההפקדות האמורות והגשת כתב ההגנה יגישו המבקש ות הודעה על כך ואורה על ביטול פסק הדין.
לא יקויימו התנאים האמורים, יוותר פסק הדין על כנו ואפסוק את הוצאות בקשה זו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' שבט תש"פ, 01 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: או.אמ.די ציוד ומזון לחיות בע"מ
נתבע: שמעון בזדטני
שופט :
עורכי דין: