ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יחזקאל יעקובי נגד מדינת ישראל :

ע"פ 97 / 1164

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

המערער: יחזקאל יעקובי

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 17.2.97 בתיק פלילי
326/97 שניתן על ידי הרכב כבוד סגן הנשיא
השופט צמח

בשם המערער: עו"ד י' קמר

בשם המשיבה: עו"ד למברגר

בית המשפט העליון

החלטה

1. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשה מגונה (עבירה לפי סעיף 348 (ב) בצירוף סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז1977- (להלן: "החוק") התעללות מינית בקטין (עבירה לפי סעיף 368ג לחוק ומעשה סדום (עבירה לפי סעיף 347(ב) לחוק). כל זאת בהתייחס למעשים שביצע המערער, לפי הנטען בכתב האישום, במתלונן, שהוא קטין יליד 1983. בטרם החל שלב ההוכחות במשפט הגיש המערער בקשה להסרת החיסיון על עדות הפסיכולוג המטפל במתלונן ועל כל החומר והמידע המצוי בידי הפסיכולוג אודות המתלונן. המשיבה צרפה לתגובתה לבקשה חוות דעת מטעמו של הפסיכולוג המטפל במתלונן, בה פורטו כל הנתונים, הנוגעים לדעת עורך חוות הדעת לחשד להתעללות מינית במתלונן. בין היתר נכתב בחוות הדעת:
"החשד מפני התעללות עלה לראשונה בשעת הראיון המקדים שנערך להורים ע"י עובד אחר עם הגיעם לתחנה באוגוסט 1992. ההורים סיפרו שאדיר היה במשפחתון והוצא משם לאחר שקיבלו מידע לפיו מדובר במשפחה מוזרה ובעייתית מאד - הרבה קללות וריבים, כמו גם מוזרות של אחד מבני המשפחה בן 26 שהתעסק עם ילדים קטנים, כך אמרו השמועות בשכונה."

בעקבות הגשת תגובת המשיבה, על חוות הדעת שצורפה לה, הגיש המערער בקשה לפסלות המותב שדן בהליך, זאת משום שהמותב נחשף לחוות הדעת, שכללה, לטענתו, עדויות שמיעה המשחירות את פני המערער ויוצרות דעה שלילית לגביו. (המערער התייחס בטיעוניו בפני בית המשפט קמא גם לקטעים נוספים בחוות הדעת, אולם ריכז את טיעוניו בקטע שצוטט לעיל). כל זאת בשעה שהפסיכולוג עורך חוות הדעת אינו נמנה כלל עם עדי התביעה. בתגובתה לבקשת הפסלות ביקשה המשיבה, בין היתר, לתקן את כתב האישום ולצרף את הפסיכולוג כעד תביעה.

בית המשפט (כבוד השופט י' צמח , סגן-נשיא וכבוד השופטות מ' נאור ומ' ארד) קבע, כי מלכתחילה לא היתה המשיבה זכאית לצרף לתגובתה לבקשה להסרת חסיון את חוות הדעת, אפילו היה הפסיכולוג רשום כעד וכי -
"מלכתחילה ואלמלא בקשתה של המאשימה, לצרף את הפסיכולוג המטפל כעד - אכן היה מקום להעביר את הדיון למותב אחר, שעינו לא שזפה את חוות הדעת ולהורות על הוצאת חוות הדעת מהתיק."

עם זאת, קבע בית המשפט, כי משנמצא שיש מקום להתיר את תיקון כתב האישום, על דרך הוספתו של הפסיכולוג המטפל לרשימת עדי התביעה, הרי תובא בפני בית המשפט ממילא חוות דעתו של הפסיכולוג ואפילו ייחשף בית המשפט, אגב הדיון בעדות זו, למידע שיימצא בלתי קביל אין בכך כדי להביא לפסלות המותב הדן באישום. בית המשפט קבע, כי לא היה מקום להכללת הקטע שצוטט לעיל בחוות הדעת, אולם הוסיף, כי בתי משפט נחשפים כעניין של יום ביומו, לעדויות בלתי קבילות הנשמעות בבית המשפט ומוכרזות מניה וביה כראיות פסולות. באשר לקטע האמור ציין בית המשפט קמא:
"אין לנו ספק כי נדע להתעלם מאמרה זו וכי נפסוק על פי הראיות הכשרות ועל פיהן בלבד."

למעלה מן הצורך, ולאחר שקבע, כי טענות המערער אינן מקימות עילת פסלות, הוסיף בית המשפט וציין, כי משמעותה המעשית של קבלת בקשת המערער הינה דחייה של הדיון, שאינה מתיישבת עם טובת המתלונן.

בערעור שבפני חוזר המערער על הטענות שהעלה בפני בית המשפט קמא ומציין, כי נוכח השתלשלות הדברים בתיק עד כה איבד כל אמון בסיכוייו למשפט הוגן וענייני וכי מראית פני הצדק נפגמה באופן שאינו מאפשר עוד את ניהול ההליך בפני בית המשפט קמא.

המשיבה טוענת, כי בית משפט נחשף לא פעם לעדויות בלתי קבילות: כך, לדוגמא, במשפטי זוטא, שבסופם נפסלות הודאות נאשמים, כך כאשר נאשם חוזר בו מהודאתו. בנסיבות אלו, טוענת המשיבה, אין בית המשפט הדן בתיק פוסל עצמו מלהמשיך ולדון ובית משפט זה אישר פרקטיקה זו.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי שדין הערעור להידחות. כבר פסקנו לא פעם, כי חשיפה לראיות שהוכרזו בלתי קבילות אינה פוסלת, מניה וביה, את השופט שדן בתיק (וראה: ע"פ 101/97 סטגסי נ' מדינת ישראל , טרם פורסם, ע"פ 177/97 ועקנין נ' מדינת ישראל , טרם פורסם), כך גם פסקנו באשר למקרים בהם חזר נאשם מהודאתו (וראה: ע"פ 1650/97 בגלמן נ' מדינת ישראל , טרם פורסם וע"פ 4020/94 דורפמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מח (4) 768). לעתים אין מנוס מחשיפת בית המשפט לראיות שיתברר בדיעבד, כי הן בלתי קבילות (כך במשפטי זוטא וכך כאשר נאשם חוזר בו מהודאתו). לעתים קורה הדבר עקב מעשה או מחדל של הצדדים להליך ( וכך במקרה שלפנינו). קביעה גורפת, כי בכל מקרה מעין זה יידרשו השופט או המותב הדן בתיק לפסול עצמם תפגע פגיעה של ממש בהליכי המשפט.
"כדי לפסול שופט צריכה להתגבש המסקנה כי
המשקל המצטבר של הנסיבות הוא כזה ששופט סביר לא יוכל לדעת הערכאה השיפוטית לשחרר עצמו
מהשפעתו עליו של המידע שהגיע אליו, וכי אין להניח שהשופט יוכל לגבור על ההתרשמות האמורה אותה ספג. נקודת המוצא של בית המשפט היתה
בדרך כלל כי המקצועיות של השופט בתור שכזו, הערכים אשר הם חלק מהכשרתו ומכשירותו,
התפיסות של שופט בתחום המשפט ובכלל זה
השאיפה המתמדת להנתקות מהשפעות פסולות
שהסביבה מולידה, כל אלה מונעים קיומה של
אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה קדומה."
"על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" (גבורות לשמעון אגרנט (התשמ"ז) עמ' 87, 118.

חזקה על בית המשפט קמא, כי ידע להבחין בין ראיות קבילות לראיות בלתי קבילות וכי לא יושפע מעדויות פסולות. תחושתו הסובייקטיבית של המערער, כשלעצמה, אין די בה כדי לסתור חזקה זו.

הערעור נדחה.

ניתנה היום ט"ז בניסן התשנ"ז (23.04.97)

א

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97011640.A02/דז


מעורבים
תובע: יחזקאל יעקובי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: