ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד באבו טאיק :

בש"פ 97 / 2786

בפני: כבוד השופט מ' חשין

המבקשת: מדינת ישראל

נגד

המשיב: באבו טאיק

בקשה להארכת מעצר ראשונה מעבר לשנה

תאריך הישיבה: ז' באייר תשנ"ז (14.5.97)

בשם המבקשת: עו"ד א' פלמור-הרץ

בשם המשיב: עו"ד ז' עזריה

החלטה

המשיב עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירה של ניסיון לרצח. עם הגשת כתב-האישום נעצר המשיב עד תום ההליכים, לאחר שבית-המשפט נשתכנע כי יש בתיק המשטרה ראיות לכאורה לביסוס האשמה.

עברה-חלפה שנה ומשפטו של המשיב לא נסתיים. מכאן בקשתה של המדינה - היא הבקשה שלפני - להאריך את מעצרו של המשיב בשלושה חודשים נוספים; ןהכל כאמור בסעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-. בא-כוח המשיב מתנגד בכל תוקף לבקשה, ושמעתי את טיעוניהם של באי-כוח בעלי הדין.

ניתנת אמת להיאמר שקצב שמיעתו של המשפט מעלה הרהורים נוגים על נושא מעצרם של נאשמים עד תום ההליכים. הנה-כי-כן כתב-האישום הוגש ביום 17.5.96; ביום 15.7.96 היתה הקראת כתב-האישום; ואילו שמיעת הראיות לא החלה אלא ביום 24.3.97. פירוש הדברים הוא, שמשפטו של המשיב לא החל אלא כעשרה חודשים לאחר הגשת כתב-האישום. ואם נביא במניין שמעשה ניסיון הרצח המיוחס למשיב היה ביום 22.4.96, נדע כי המשיב ישב במעצר כאחד-עשר חודשים קודם שהחלה שמיעת משפטו. הכל יודעים כי מעצרו של אדם אמור להימשך, ככלל, לא למעלה משנה, ולאחר שנת מעצר זכאי הוא, לכאורה, להיפטר לביתו. הלא כן הוא דברו של סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי, שבעבור מעצר של שנה לאחר הגשת כתב-האישום "ישוחרר [נאשם] מן המעצר". אכן, מוסמך הוא שופט של בית-המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר - זו הארכת המעצר המתבקשת ממני - אך תחנת המוצא היא שחרור ממעצר. והנטל הוא על המדינה - ונטל שאינו קל הוא - לשכנע את בית-המשפט בצורך הדוחק להמשיך ולהחזיק את הנאשם במעצר מעבר לשנת מעצר.

מהלך הפתיחה שהמדינה החלה בו אינו מלמד עליה זכות. הנה זה נאשם יושב במעצר עשרה חודשים לאחר הגשת כתב-אישום, ורק אז מתחיל משפטו. האם העלה מי בדעתו כי המשפט יסתיים בתוך חודשיים ימים ויישמעו כל עשרים ושלושה עדי התביעה ועליהם עדי ההגנה אף-הם? בוודאי שלא. פירוש הדברים הוא, שמעיקרו של משפט ידעו הכל כי יבוא יום והמדינה תבקש מעצר נוסף מעבר לשנת מעצר, אך לא נעשו דברים של-ממש כדי למנוע את הצורך לבקש מעצר מעבר לשנת מעצר. לא נוכל להסיק מכאן אלא זאת, שדבר החוק היה להלכה ואין מורין כן; כמו החוק הוא לעצמו והחיים הם לעצמם. אם אין די בכך, נוסיף ונזכיר כי המדינה מבקשת הארכת מעצרו של המשיב עד ליום 17.8.97, אך עד לאותו מועד לא נקבעו אלא כארבעה מועדי שמיעה בלבד. ידענו מכאן שבקשת ההארכה השניה יבוא זמנה אף-היא.

עד כאן - לחובתה של המדינה.

מן הצד האחר יעמוד המעשה החמור המיוחס למשיב, ולפיו ניסה לרצוח את חברתו-לחיים בבקשו לחתוך אותה בסכין: בצווארה, בחזה, בבטנה ובידיה. אכן המשיב הוכיח את עצמו, לכאורה, כאדם רע ומסוכן עד-למאוד לחברתו- לחיים. ואם בכך אין די - ומשידענו שהמשפט החל לאחר עשרה חודשי מעצר אפשר אין בכך די - באה העובדה הנוספת והכריעה בדעתי. והעובדה הנוספת היא, שכחמישה חודשים לאחר הגשת כתב-האישום חתמה המתלוננת על תצהיר ובו מכחישה היא את תלונתה על מעשה המשיב בגופה. מסתבר כי לא המשיב הוא שחתך את המתלוננת בסכין אלא פלוני נעלם עשה זאת. ומדוע אמרה למשטרה בתחילה את שאמרה, אלא משום ש"הייתי בתרדמה ושתויה, תחת השפעה של כדורי הרגעה מסוג ואליום". באותו הקשר ראוי להוסיף, שאין זו הפעם הראשונה שהמתלוננת חוזרת בה מתלונתה נגד המשיב. כך היה גם במעשה המיוחס למשיב משנת 1994, שעה שתקף את המתלוננת באמצעות מברג, ולא עברו חודשים מרובים עד שהמתלוננת חזרה בה מתלונתה. אם היה צורך להצדיק את הוראת סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש] - לכאורה, כמובן - ניתן להצביע על ענייננו-שלנו.

אכן המשיב הוכיח עצמו, לכאורה, כאיש רע ומסוכן לחברתו-לחיים, וראוי הוא כי מעצרו יוארך בשלושה חודשים נוספים.

אשר למצב בריאותו של המשיב, חזקה על שלטונות בית-המעצר כי יזכו אותו בטיפול המתאים, ומכל מקום אין במצב בריאותו כדי להצדיק שיחרורו ממעצר.

אסיים באומרי כי חזקה על בית-המשפט המחוזי כי יעשה כמיטבו כדי לסיים את המשפט בעגלא ובזמן קריב, וכי יוסיף מועדי שמיעה גם לפני תום שלושה חודשים של הארכת המעצר.

אבקש כי החלטתי זו תובא לפני מותב בית-המשפט המחוזי בחיפה בת.פ. 79/96.

אני מחליט, איפוא, להיעתר לבקשת המדינה, ולהאריך את מעצרו של המשיב בשלושה חודשים נוספים החל ביום 17.5.97, או עד למתן פסק-דין במשפטו (בת.פ. 79/96, מחוזי חיפה), לפי המוקדם.

היום, ז' באייר תשנ"ז (14.5.97)

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
אמ/ 01G.97027860


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: באבו טאיק
שופט :
עורכי דין: