ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אוסאמה פראנש נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת לובנא תלחמי סוידאן

התובע:
אוסאמה פראנש
ע"י ב"כ: עו"ד ג'ואד ג'ראיסי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: הלשכה המשפטית

החלטה

1. לפניי בקשת התובע מיום 2/10/19 להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי מטעם בית הדין, ד"ר עידו ציון (להלן: "הבקשה").

2. בתגובתו מיום 11/11/19 , הנתבע התנגד לבקשה.

3. רקע – בהחלטה מיום 25/8/19 , ובהסכמת הצדדים, מונה ד"ר עידו ציון כמומחה רפואי מטעם בית הדין, על מנת שייתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי לו טוען התובע במרפק ימין לבין תנאי עבודתו, כפי שע ולים מהעובדות המוסכמות . חוות דעתו של המומחה נתקבלה ביום 18/9/19.

4. לאחר שעיינתי בבקשה, תגובת הנתבע, חוות דעתו של המומחה וכלל החומר אשר בתיק, ולאור המדיניות הליברלית של בתי הדין בנוגע להפניית שאלות הבהרה, אשר מחליפות את חקירתו הנגדית של המומחה, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל.

5. אי לכך, המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה שלהלן:

א. רצ"ב חוות דעתך אשר ניתנה בתיק ב"ל 18288-06-13 (חיפה) אלי ריפקס – המל"ל – האם הנך מסכים כי תשובתך בתיק זה לפיה "במקטע נהיגה כולל החלפת הילוכים וסיבוב ההגה, שאין מנח חריגה להפעלת עומס בגידים המיישרים של שורש כף יד ואין סבירות מעל 50% לקשר בין מקטע עבודה זה לליקוי" (תשובה לשאלה 7(ב)) , סותרת את קביעתך בתיק בל (חיפה) 18288-06-13 הנ"ל וכי קביעתך בתיק זה ראויה לשקילה מחדש?
ב. האם הנך מסכים כי אופן החלפת ההילוכים זהה לחלוטין בשני התיקים, שכן מדובר בהחלפת הילוכים עם מוט גיר רגיל של משאית?
ג. אם מדובר באותו מנח יד של החלפת ההילוכים ביד ימין תוך יישור המרפק הימני וכיפופו, מדוע קבעת בתיק 18288-06-13 כי תנועות אלו יכולות לגרום לדלקת כרונית במרפק במוצא הגידים המיישרים תחת מנגנון המיקרוטראומה, בעוד שבמקרה שלנו קבעת שאין מנח חריג להפעלת עומס בגידים מיישרים של שורש כף היד?
ד. האם הנך מסכים לכך שקביעתך בתשובה 7(ב), לפיה ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% ק יום קשר סיבתי בין עבודת התובע לעניין מתיחת ושחרור הרצועות, לבין הליקוי במרפק ימין ו קביעתך בתשובתך לשאלה7(ג) לפיה , מקטע העבודה הנ"ל מתאים לתנועה חוזרת ונשנית במגנון המיקרוטראומה, סותרות את תשובתך לשאלה 7(ד) לפיה אין קשר של גרימה או החמרה בין עבודת התובע לליקוי, רק בשל רישום אירוע רפואי לתקופה קצרה וחולפת בחודשים 6-9/2017?
ה. האם הנך מסכים שמקום שקבעת כי התובע סובל מתסמונת של מרפק טניס המתבטא בכאב לטראל אפיקונדיליטיס במרפק ימין ומקום שקשרת סיבתית, בסבירות מעל 50% , בין ת נאי עבודתו במתיחת הרצועות ושחרורן, עפ"י תורת המיקרוטראומה , הרי שאין שום משמעות למספר הטיפולים ו/או כמות הרישומים הרפואיים, עת איבחנת כי המדובר במפרק טניס מימין?
ו. כיצד עוזרת כמות הרישומים בתיק הרפואי, לביסוס הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי?
ז. על מה מבוססת קביעתך בתשובתך לשאלה 7(ד) שאילו עבודת התובע גרמה לליקוי, צפוי ש הליקוי היה מופיע שנים רבות קודם לכן? האם תשובתך נתמכת במחקר רפואי כלשהו הדורש הופעת התסמונת מרפק טניס לאחר תקופה קצרה של עבודה?
ח. לאור קביעתך לפיה ביצוע מתיחות ושחרור הרצועות בתדירות ובהיקף המתואר מתאים לתנועה חוזרת ונשנית במנגנון המיקרוטראומה, מדויתכן המסקנה לפיה פגיעות זעירות אלו יימשכו מספר רב של שנים עד שהכאב יופיע במרפקו של התובע?
ט. האם הנך מסכים כי לכל גוף תגובה אחרת בכל הקשור למועד הופעת תסמונת מחלתית כלשהי הקשורה לחשיפת אותו גוף לתנאי עבודה דומים?
י. בהתאם לעדותו, התובע התחיל לסבול מכאב במרפק ימין בתחילת שנת 2017 ונבדק לראשונה בחודש 6/17 או 8/17 . בהתאם לרישומו של ד"ר גטאס מיום 17/8/17, אותו ציטטת בחוות דעתך, התובע התלונן על כאבים באזור המרפק "מזה מספר חודשים" - האם יש בכך כדי לשנות מקביעתך?
י"א. האם הנך מודע לרישום אצל אורטופד נוסף ד"ר חביב שחאדה מיום 4/7/17 בדבר אבחנה מסוג מרפק טניס?
י"ב. לעניין קביעתך בתשובה לשאלה 7(ד) בחוות דעתך – האם הנך מסכים שלפחות בתקופת התיעוד הרפואי שמחודש 9/2017 ועד 5/2019 אין כל תלונות למרות שבתקופה זו התובע המשיך בעבודתו, אינה תומכת בקביעה כי אין קשר בין העבודה לליקוי?
י"ג. האם לטעמך יש מקום שתערוך לתובע בדיקה קלינית?
י"ד. האם אתה מסכים כי בתיקו הרפואי של התובע אין שום אבחנה חד משמעית על סכרת?
ט"ו. האם הנך מסכים שלאור התחלת הכאבים אצל התובע בתחילת שנת 2017, ולאור הרישום אצל האחיות בבדיקות הדם בדבר המוגלובין מסוכר בתאריך 29/7/19, אין כל קשר בין הסוכרת הקלה, אשר מאוזנת ומטופלת מזה שנה בלבד במינון תרופתי נמוך מאוד של כדור אחד מסוג גלוקומין 850 מ"ג, לבין תסמונת מרפק טניס?
ט"ז. האם קביעת לעניין השפעה אפשרית של הסוכרת על הופעת דלקות בשלד, נתמכת במחקרים רפואיים? אם כן באיזה איברי גוף נפוץ לפי אותם מחקרים רפואיים כי תופיע הדלקת?

י"ז. בהנחה שלסוכרת השפעה כלשהי על דלקות בשלד האדם, האם הנך מסכים שלא מדובר במקריות גרידא בין הופעת דלקת במרפק הימני, לבין עבודה של אימוץ יד ימין בסוג העבודה לגביה קבעת כי מתאימה למיקרוטראומה וקיומו של קשר סיבתי מעל 50% בין עבודת התובע הנ"ל בין הליקוי במרפק ימין, דבר שצריך לשלול אפשרות של השפעת כלשהי לסוכרת?
י"ח. בהנחה שישנה השפעה כלשהי לסכרת על דלקות כלשהן בשלד, מדוע הדלקת לא הופיעה באברי גוף אחרים והופיעה דווקא במרפק ימני אותו מרפק המאומץ בסוג העבודה לגביה קבעת כמאימה למיקרוטראומה?
י"ט. לעניין קביעתך שהממצאים הקשורים למרפק טניס, לא נתמכו בהדמיה רלוונטית כגון צילום או אולטראסאונד – האם הנך מסכים ש ניתן להגיע לאבחנה בדבר מרפק טניס על סמך בדיקה קלינית של מומחה אורטופד כמו האורטופד של קופ"ח ד"ר דאוד גאטס, אף בהעדר תמיכה של הדמיה כלשהי?
כ. האם לדעתך יש מקום להפנות את התובע לבדיקת הדמיה כלשהי?
כ"א. בתשובתך לשאלות 7(ד) ו- 7(ה) קבעת כי למרות שמנגנון החשיפה בעבודה מתאים לקשר סיבתי בסבירות מעל 50% לעבודת התובע, הרי שבפועל על פי התיעוד הרפואי לוחות הזמנים לאבחון הליקוי וסיום התיעוד לתלונות, אין קשר בין עבודת התובע לליקוי – מדוע בטלת את השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמים אחרים? האם קיימת השפעה של גורמים האחרים על ליקוי מסוג מרפק טניס? במידה וכן – מה הם אותם גורמים?
כ"ב. האם הנך מסכים שדווקא לאור קביעתך לפיה אין כל תיעוד לאירוע חבלה רלוונטי למרפק ימין, הדבר אמור להוביל למסקנה לפיה תנאי העבודה הם שגרמו לתסמונת מרפק הטניס?
כ"ג. האם הנך מסכים שלאור קביעתך כי מדובר בתסמונת מרפק הטניס ימני ולאור קביעתך לפיה מדובר בתנאי עבודה המתאימים למנגנון המיקרוטראומה בכל הנוגע למתיחות ושחרור רצועות וכי לגבי עבודה זו ניתן לקבוע, בסבירות מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין העבודה לליקוי במרפק, ואף בהנחה שקיימים גורמים המסייעים אחרים כטענתך, לא ניתן לשלול השפעת העבודה על הופעת הליקוי וכי יש לכמת באחוזים את השפעת העבודה על הליקוי, בשיעור של 20% לפחות, זאת בהעדר הוכחה להשפעת גורמים אחרים ?

6. יש לציין כי לא מצאתי מקום להפניית שאלות הכוללות עובדות אשר אינן חלק מהעובדות המוסכמות. בנוסף, אין מקום להפניית שאלות הבהרה חוזרות.

7. כבוד המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 21 יום מיום קבלת החלטה זו.

8. מזכירות בית הדין תעביר למומחה החלטה זו יחד עם התיעוד הרפואי.
שכרו של המומחה ישולם ע"י בית הדין כמקובל.

51293719. לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, היא תועבר לצדדים והם יקבלו ארכה בת 15 יום, על מנת להשלים את טיעוניהם, שאם לא כן, ייחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.
467831

ניתנה היום, כ"ב כסלו תש"פ, (20 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

לובנא תלחמי סוידאן , שופטת


מעורבים
תובע: אוסאמה פראנש
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: