ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה קאשי נגד המוסד לביטוח לאומי סניף רחובות :

לפני:

כבוד השופט תומר סילורה
נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם גלאי

התובע
שלמה קאשי
ע"י ב"כ: עו"ד אריה רואש
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי סניף רחובות
ע"י ב"כ: עו"ד נעם בן שלום

בית הדין הארצי לעבודה דן במספר הזדמנויות בשאלת חוקתיות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי וסבירותו ומצא כי הוא עומד בתנאי פיסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת בהתחשב בתכלית גמלאות הביטוח הלאומי, בצורך במימון קצבאות על ידי כספי המוסד וכן בכך שאין לעודד מבוטחים להשתהות בהגשת תביעות לגמלה. כך נפסק:

פסק דין

1. לפנינו תביעתו של מר שלמה קאשי כנגד החלטת הנתבע מיום 5.4.2017, לפיה תביעתו לקצבת זקנה אושרה רטרואקטיבית רק מחודש מרץ 2016 ולא מהמועד בו הגיע לגיל 67 בחודש מרץ 2014.
וזו החלטת הנתבע מיום 5.4.2017:
"אנו מביאים לידיעתך את השינויים האלה:
מ- 03/2016 אתה זכאי לקצבת זקנה חודשית"

2. מכאן התביעה שלפנינו.
טענות התובע
3. התובע, יליד 1947, היה זכאי החל מחודש מרץ 2014 (גיל 67) לקבל מהנתבע קצבת זקנה על פי חוק. בפועל, וככל הנראה בשל טעות בירוקרטית, לא קיבל את הקצבה.
ביום 9.3.17 פנה התובע לנתבע על מנת לברר מדוע אינו מקבל את הקצבה, מה שהוביל להודעת הנתבע מיום 5.4.17 כי החל מחודש מרץ 2016 הוא זכאי לקצבת זקנה חודשית.
4. התובע פנה לנתבע על מנת לברר מדוע אושרה הקצבה רק ממרץ 2016 ולא מרץ 2014, ונענה כי הנתבע משלם רק שנה לאחור.
5. לטענת התובע, הוא זכאי לסך קצבה הזהה לזו שנקבעה עבורו מחודש מרץ 2016 גם בעבור השנתיים שממרץ 2014 ועד מרץ 2016 - סך של 52,210 ₪.
עמדת הנתבע
6. זכאות התובע לקצבת זקנה קמה עת הגיש את תביעתו לנתבע לראשונה - ביום 9.3.17 - בשיהוי, וזו אושרה רטרואקטיבית ממרץ 2016.
7. התובע אינו זכאי לקצבת זקנה לתקופה הקודמת לחודש מרץ 2016, בהתאם וכאמור בהוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי.
8. הנתבע שלח לתובע הודעות בדבר זכאותו להגיש תביעה לקצבת זקנה בתאריכים 4.3.14, 28.4.15 ו- 17.4.16 - אולם התובע לא נענה למכתבים אלה ולא פעל להגשת תביעה.
תיאור ההליכים
9. בתאריך 13.5.18 התקיים דיון מקדמי אצל כבוד סגנית הנשיאה (כתוארה אז) השופטת הדס יהלום, במהלכו טען ב"כ התובע כי התובע זכאי עד ארבע שנים לאחור ולאחרונה ניתן פסק בדבר זכאות ל- 7 שנים. ב"כ הנתבע ביקשה לבדוק ולהודיע עמדתה לבית הדין.
10. בתאריך 21.5.18 הודיעה ב"כ הנתבע כי כדין שולמה לתובע קצבה למפרע למשך 12 חודשים כאמור בסעיף 296(ב)(2) סיפא, וכי האמור ברישא לסעיף זה חל על מבוטח שהגיש תביעתו באיחור של למעלה מ- 48 חודשים מעבר לגיל המזכה.
11. בתאריך 19.6.18 הגיש התובע הודעה במסגרתה ביקש להשלים את טיעונו כאמור:
"סמוך להגיעו לגיל 67 התובע קיבל הודעה מהנתבע כי הנו זכאי להגיש בקשה לקצבת זקנה ואמנם הוא הכין בקשה כאמור וביקש להגישה אולם פקידת הנתבע ברחובות סירבה לקבל את הבקשה והודיעה לתובע כי אינו זכא י לקצבת הזקנה כי יש לו הכנסות. לא רק זאת אלא שהתובע נדרש לשלם דמי ביטוח בסך 108 ₪ לחודש ומשלא עמד בהם הוטלו קנסות וננקטו כנגדו הליכים ועיקולים. התובע ניסה עוד מספר פעמים לברר למה לא זכאי לקצבה כי יש לו הכנסות, אולם בגיל 70 הסכימו לקבל בקשתו ואז קיבל הגמלה רטרואקטיבית לשנה ובנוסף החזירו לתשלומים והקנסות ששילם כאמור."

12. בתארך 21.6.18 ניתנה החלטת בית הדין, כדלקמן:
"לאור הודעת התובע, יקבע התיק להוכחות בפני מותב.
הפלוגתא - האם זכאי התובע לקצבת זקנה באופן רטרואקטיבי, מעבר לסכומים ששולמו בפועל..."

13. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ודיון הוכחות התקיים בתאריך 8.7.19, לאחריו הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
14. בתצהירו ובסיכומיו המשיך התובע לטעון, כי במהלך השנים ניסה מספר פעמים להגיש תביע ה לתשלום קצבת זקנה, ובכל פעם נשללה ההגשה על ידי הפקידה שטענה שיש לו הכנסות ותביעתו תידחה. זאת, עד שהיה בן 70.
דיון והכרעה
15. סעיף 296 לחוק קובע כי משהוגשה תביעה ואושרה, ניתן לשלם גמלאות באופן רטרואקטיבי, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים קודם להגשת התביעה. כך פעל המוסד בעניינו של התובע.
16. במקרה דנן, עולה השאלה באשר לגרסתו המאוחרת של התובע, אותה הוסיף בתצהירו ובסיכומיו באשר לסירובן של פקידות הנתבע לקבל את תביעתו בשל מבחן ההכנסות, טענה שהנתבע כלל לא העלה בהגנתו, מה גם שהנתבע שילם בפועל קצבה לשנת 2016, בה עדין חל מבחן ההכנסות.
17. לטענת התובע, נראה כי מקור הטעות של פקידות הנתבע היה בחינת הכנסות התובע כאילו הייתה אישית שלו, בעוד ההכנסה הייתה משותפת לו ולאשתו, דהיינו מחצית לכל אחד - דבר שמשנה את כל התמונה.
טוען התובע כי יש לדחות את טענת הנתבע באשר לעדות כבושה ומאוחרת, שכן היה בטוח שמיד כשיגיש תביעה יאשר לו הנתבע את הקצבה לשנתיים החסרות, מה גם שגרסתו עדיפה על גרסת הנתבע לפיה לא עשה דבר עד שנת 2017 - אין מחלוקת שהתובע קיבל הודעות מהנתבע אודות זכאותו לקבלת קצבת זקנה, ולא יעלה על הדעת שלא יגיע לנתבע לקבל את שמגיע לו מהמדינה, מה גם שכל אותה תקופה נדרש לשלם דמי ביטוח.
בנוסף, טוען התובע כי יש לדחות את טענות הנתבע לעניין רישום הפעולה במחשבי הנתבע, שכן לא הובא איש מחשבים או גורם חיצוני שיעיד על כך, ושנית, לא רשומים למשל גם העיקולים שבוצעו בעניינו. לכן, הנתבע לא יכול לטעון שהכל רשום בתדפיסיו.
18. לטענת הנתבע, על אף טענותיו המאוחרות של התובע, לפני מרץ 2017 כלל לא נפתח לו תיק זקנה. בנוסף, טענותיו אלה לא הגיוניות, לא מוכחות ונוגדות את דרך העבודה הרגילה לפיה טיפול בתיק מתחיל עם הגשת תביעה.
עוד טוען הנתבע כי אילו היה התובע פונה לפקידיו, הייתה נרשמת פעולה על כך במערכות המחשב של הנתבע, ובהיעדר רישום שכזה בתדפיסים שהוגשו בדיון ההוכחות - משמע שלא היו פניות כאלו של התובע. התובע לא הוכיח שהוטעה על ידי פקידות הנתבע (הוא לא זוכר את שמות הפקידות שלכאורה הטעו אותו למרות שיש בידיו מסמך פניות פעילויות מחודש ינואר 2014 (אין מדובר במלוא תיקו של התובע בביטוח הלאומי אלא רק בתיעוד פניותיו שלו ולכן לא מופיעים פרטי העיקולים), הוא לא הציג את הטפסים הממולאים שביקש להגיש. בכל מקרה, טענת התובע כי הוטעה (שהיא טענה נזיקית שאין לבית הדין סמכות לדון בה) - אין בכוחה להקנות לתובע זכות מכוח החוק.
19. בסיכומי התשובה שהגיש, טוען התובע כי נמסר לו בנתבע שהייתה טעות לגביו ועליו פשוט להגיש תביעה לקבלת ההפרש בציון שהייתה טעות - וכך עשה, כי הוא אינו משנן את שמות הפקידות ותאריכי הגעתו אך מציין שהגיע פעמים רבות לסניף.
להבדיל מפסקי הדין שצוינו בסיכומי הנתבע, אין מדובר כלל על ייעוץ אלא על סירוב לקבל בקשה למתן קצבה, ואין פה כל עילה נזיקית. פקידי הנתבע הם אורגן מובהק שלו, וככל שפקיד מסרב לקבל בקשה, משמע שהנתבע סרב לקבלה - וברי כי יש לראותה כאילו הוגשה (אם הסירוב לא היה מוצדק).
הכרעה
20. סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע:

בית הדין הארצי לעבודה דן במספר הזדמנויות בשאלת חוקתיות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי וסבירותו ומצא כי הוא עומד בתנאי פיסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת בהתחשב בתכלית גמלאות הביטוח הלאומי, בצורך במימון קצבאות על ידי כספי המוסד וכן בכך שאין לעודד מבוטחים להשתהות בהגשת תביעות לגמלה. כך נפסק:

"תיקון סעיף 296(ב) לעניין קיצור תקופת תשלום הגמלה הרטרואקטיבית, חל על כמעט כל סוגי הגמלאות על פי החוק. ומשבאים לבחון טענת אי עמידת התיקון בתנאי פיסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אין להתעלם מהשלכת רוחב של הטענה לו תתקבל. בהתאם לפסיקה העקיבה של בית דין זה (למשל בעב"ל 114/06 מיכאלי - המוסד, בהלכת פריג' [פורסם בנבו] וב עב"ל 1304/04 כץ - המוסד [פורסם בנבו] שהבג"ץ עליו נמחק) - תכלית תשלום הגימלה למיניה הינו ליתן מענה לצורכי הקיום השוטף של המבוטח, כאשר דרך המלך לעניין זה הותוותה בסעיף 296(א) לחוק, לפיו יש להגיש תביעה למוסד תוך שנה מהיום בו נוצרה עילתה. סעיף 296(ב) לחוק מאפשר סטייה מדרך המלך באפשרו תשלום רטרואקטיבי מוגבל. לאור זאת על המבוטח לפעול בהקדם למימוש זכויותיו כמתחייב מהמצב בו הוא נתון עם היווצרות התנאים המזכים בגימלה ולא להמתין בהגשת התביעה מתוך הנחה שתמיד ישולם לו בגין העבר. גישה שכזאת מערערת את כל מערך הביטחון הסוציאלי, המושתת על דמי ביטוח למימון הגמלאות הגבייתיות". ( עב"ל 711/08 צ'רבינסקי - המוסד , 17.3.10)

21. הלכה פסוקה היא כי על מנת ליצור זכאות לקצבה יש להגיש תביעה לנתבע. הדבר קבוע גם בסעיף 1 לתקנות הביטוח הלאומי ( הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), תשנ"ח-1998. מדובר בכלל מהותי, שכן עסקינן בכספי ציבור. על כן, כפי שבית הדין אינו רשאי לפסוק סעד שלא התבקש, כך הנתבע אינו רשאי לשלם מיוזמתו קצבה שלא נתבעה (עב"ל ( ארצי) 628/08 פרופ' אליעזר גלעדי - המוסד, 15.4.10) :
"תנאי הכרחי להענקת גמלה לפי החוק הינה הגשת " תביעה" למוסד ( דב"ע נא/31- 0 המוסד - אהרון ציון, [פורסם בנבו] פד"ע כג' 367 ; לג/51- 0 יצחק אדרי - המוסד, [פורסם בנבו] פד"ע ד' 381). הגשת תביעה היא תנאי הכרחי ובלעדיה לא תבחן זכאותו של התובע ( דב"ע לח/95-0 המוסד לביטוח לאומי - יצחק בר [ פורסם בנבו] פד"ע י', 247)."

22. במקרה שלפנינו התובע הגיש תביעה לנתבע לראשונה במרץ 2017. קודם להגשת תביעה זו - אין כל תיעוד להגשת תביעה נוספת.
נוסף על כך, לא עלה בידי התובע להוכיח כי הוטעה על ידי מי מפקידי הנתבע ומהי הסיבה לכך שלא הגיש תביעתו קודם לכן, למרות שקיבל את מכתבי הזכאות מהנתבע. יוער, כי הטענה בדבר ההטעיה על ידי הפקידות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה בכתב התביעה אלא רק בשלב מאוחר יותר על כל המשתמע מכך. הרי אילו היה מוטעה על ידי פקידי הנתבע היה בוודאי כותב זאת במפורש ובאותיות גדולות בכתב התביעה. בכל מקרה, מקום בו הנטל להוכיח כי הוטעה נח על כתפיו של התובע והוא לא עמד בנטל זה - אין לנו אלא לדחות (בצער רב) את תביעתו לתשלום רטרואקטיבי של מעל 12 חודשים - נוכח הוראותיו הברורות של סעיף 296(ב)(2) לחוק.
23. קצבת זקנה הינה מסוג הקצבאות שנועדו למחייתו השוטפת של המבוטח, ואף טעם זה תומך במסקנה המצדיקה תשלום הקצבה באופן רטרואקטיבי לתקופה מוגבלת בלבד ( עב"ל ( ארצי) 96/03 דוד פריג' - המוסד, 31.12.03).

סוף דבר:
24. התביעה נדחית.
25. משמדובר בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ז חשוון תש"פ, (25 נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור, מעסיקים
מר אברהם גלאי

תומר סילורה, שופט


מעורבים
תובע: שלמה קאשי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי סניף רחובות
שופט :
עורכי דין: