ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הדיל נאסר נגד איילון חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה רשם בכיר מוהנד חליאלה

תובעים

הדיל נאסר

נגד

נתבעים

1.איילון חברה לביטוח בע"מ
2.מאדי חמזי

פסק דין

1.תביעה בסדר דין מהיר ע"ס 61,641 ₪ לפיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובע בתאונת דרכים.

בכתב התביעה נטען כי בתאריך 14.6.2016 נסע רכב התובע , (להלן: "הרכב"), בכיכר, הנתבע התפרץ לתוך הכיכר מבלי לתת זכות קדימה ופגע ברכב התובע.

2.נתבע 2 , ( להלן: "הנתבע"), טען כי נהג רכב התובעת הוא שגרם לתאונה; רכב התובעת נסע בכיוון הנגדי, חתך את הסיבוב וגרם לת אונה , כשנהג רכב התובעת ניסה לחזור למסלול הוא פגע בחומה בצד ימין . והנתבע פגע בו בחלק ו השמאלי אחורי בלבד. הנתבע הכחיש כי פגע בחלק הימני של רכב התובעת.

3.הנתבעת טענה בכתב הגנה כי התאונה לא ארעה כלל או שארעה בנסיבות שונות מאלו המפורטות בכתב התביעה. משום כך – יש לדחות את התביעה בהיותה תביעת מר מה שנועד ה להוציא כספים שלא כדין מחברת הביטוח.

הוכחות:
4.מטעם התובעת העידו התובעת ובעלה שנהג ברכבה , ( להלן: "הנהג"). מעם הנתבעים העיד הנתבע וחוקר.

דיון והכרעה:

5.שאלת האחריות נזנחה על ידי הנתבע בסיכומיו ועל כן שתי שלאות נותרו להכרעה: הכיסוי הביטוחי וגובה הנזק.

6.לפני שניכנס בעובי הקורה אעיר, כי אין מ מש בטענות בא כוח התובעת לגבי קבילות הודעות הנהג והנתבע בפני החוקר . עדים אלה אישרו כי נחקרו וההודעות נושאות חתימתם. זאת גם זאת, לתובעת ניתנה ההזדמנות לעיין בהודעות לפני תחילת ההוכחות על פי החלטה מיום 8.7.2018.

7.גם הטענה כי ההקלטות לא נמסרו לתובעת אינה פוגעת בקבילות ההודעות עצמן. זה המקום לציין כי לתובעת ניתנה הזדמנות לקבל את ההקלטות ולבחון התאמת ההודעות להקלטות.

8. לא האמנתי לאף אחד מהעדים שהעידו, למעט החוקר. מלבד העובדה כי הרכב נפגע, לא הוכ יחה התובעת דבר.

להלן יובאו הנימוקים באופן תמציתי כמצוות תקנה 214ט"ז.ב לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984:

עדות התובעת:

9.עדותה של התובעת היא עדות שמיעה ועל כן אין לה משקל ככל שהיא נוגעת לעצם התרחשות התאונה ונסיבותיה.

10.א.מעבר לנדרש אוסיף, כי עדות התובעת עשתה עלי רשום שלילי –

10ב.בחקירתה הנגדית העידה כי הרכב רשום על שמה, הנהג הוא בעלה; יש לו עסק של חלקי חילוף, יש להם עוד רכב נוסף על הרכב מושא התביעה.

10.ג. לשאלה הפשוטה מדוע בעלה נהג ביום התאונה דווקא ברכב שלה ולא ברכב שלו השיבה כי "אני לא מבינה" לאחר מכ ן השיבה כי " לא יודעת".

10.ד. לשאלה הפשוטה אם כשהוא נוסע על הרכב שלה ומשאיר את הרכב שלו בבית מישהו נוסע על יו השיבה "לא יודעת".

עדות הנתבע

11.א.כזכור, הנתבע הכחיש בכתב הגנה את האחריות לתאונה והדגיש כי לא פגע בחלק הימני של רכב התובעת.

11.ב. ברם, בעדותו לפני סתר את עצמו וביקש לשכנע כי הוא אשם בתאונה ואף הוסיף וציין ,מבלי שנשאל, כי דווקא פגע בחלק הימני של רכב התו בעת.

11.ג. כתב ההגנה נתמך בתצהירו של הנתבע.

11.ד.השינוי המאסיבי בגרסתו פגוע בצורה קשה במהימנותו.

11.ה.אומנם ניתן להעלות על הדעת מצבים בהם עד מרכזי מוסר בהזדמנויות שונות שתי גרסאות מהותיות סותרות שמן הסתם אחת מהן אינה אמת. אך על מנת שאחת העדויות תשמש ראיה, מצופה ממי שמבקש זאת כי לעשות ניסיון להסביר את הרקע למתן הצהרות סותרות ומדוע יש להאמין דווקא לאחת מההצהרות. בהעדר הסבר שכזה אין לי אל לקבוע כי הנתבע אינו מהימן ואין משקל לעדותו.

12.א.מעבר לנדרש אוסיף כי גם בחקירתו הנגדית עשה עלי הנתבע רושם רע –

12.ב.כך למשל סתר עצמו בשאלה איך הגיע למוסך אחרי התאונה.

12.ג. לא ידע להסביר מדוע אמר לחוקר כי מואנס הוא חבר של הנהג " אני לא ידוע זה ביניהם". זאת לאחר שניסה לתת תושבה מתחכמת :

"ת. אני אסביר מה זה חבר. אם אני אומר ליהודי זה חבר שלי הוא יחשוב שאני גיי, אצל ערבים אם אתם לא חברים אז אתם לא מכירים בכלל בכלל."

12.ד.לשאלה מדוע אמר לחוקר כי " השארנו את הרכבים במקום האירוע ליד הכביש, מואנס הגיע, אסף אותנו מהזירה" בעוד שמעדותו בבית המשפט עולה כי הנהג נסע עם רכבו הביתה השיב כי

"ת. בסדר, אני עברתי על מה שהוא כתב, לדעתי הוא צריך לעבור קורס בעברית. אני לא יודע אז איך אמרתי, אבל אם אמרתי ברבים אני לא יודע למי התכוונתי."

עדות הנהג – עדות יחידה של מי שעניינו בתביעה אינו נופל מהעניין של התובעת:

13.א.בהינתן שעדותה של התובע ת היא עדות שמיעה ו גם לא מהימנה, ובהינתן חוסר המהימנות של עדות הנתבע, כפי שהסברנו לעיל, נ ותרה לפנינו עדותו של הנהג.

13.ב.ודוק: זוהי עדות יחידה של עד מעוניין ממש כאשר בהיותו בעלה של התובעת העניין שיש לו בתביעה אינו נופל במאומה מזה של התובעת עצמה.

13.ג.כפי שיובהר להלן לא ניתן לתת אימון בעדותו של הנהג:

13.ד.הנהג חזר לפני על גרסת התובעת והשיב בחקירתו כי יש לו עסק של פירוק רכבים , הוא לא תיקן את הרכב, הוא לא הכיר את הנתבע "בכלל" לפני התאונה.

13.ה. לשאלה אם צילם תמונות ממקום התאונה, השיב כי "זה הטלפון הזה לפני שנתיים החזקתי טלפון כזה, אין לו מצלמה".

13.ו.הנהג המשיך והשיב כי אחרי התאונה נסע עם הרכב שלו עד הבית ושם אותו בחניה ליד הבית במרחק של 10 מטר; אחרי התאונה הנתבע התקשר לבעל אחותו , ( להלן :" מואנס"). בהקשר זה אמר הנהג כי " אנחנחו משפחה אחת".

13.ז.לשלאה אם הוא מכיר את מואנס השיב כי " כל פעם אומ רים אחד לשני שלום" אך לא מדברים מעבר לכך.

"ש. אין מצב שלמואנס הזה חוץ מלהגיד שלום בכפר אתה לא מדבר איתו?
ת. אם נפגשנו בחתונה בטח שאני אשב איתו בשולחן אחד ונדבר.
ש. חוץ מזה שום דבר?
ת. כלום."

13.ח.לשאלה אם ראה את מואנס במקום התאונה השיב כי "כן הוא אסף את הבחור פה" מיד לאחר מכן חזר בו וטען כי " לא , אני נסעתי הביתה . הוא לקח את הבחור".

13.ט. לשאלה אם הוא הסתלק מהמ קום לפני שמואנס הגיע אזי כיצד ידע כי מואנס הגיע השיב כי " כי התקשרנו אליו" , אך אינו זוכר אם היה זה הנתבע או הוא עצמו שהתקשר לאותו מואנס.

13.י. הנתבע הוסיף כי אחרי התאונה דיבר עם מאונס פעם או פעמיים.

13.י"א. לאחר שהנהג הכחיש כל קשר עם מואנס מלפני התאונה חוץ מלהגיד "שלום" והגביל את שיחותיו עימו אחאונה לאחת או שתיים , חלה תפנית משמעותית בחקירה הנגדית נוכח פלט שיחות שמתעד שיחות רבות מאוד כולל יום לפני התאונה בי ן מאונס ל בין הנהג.

13.י"ב. בשלב זה ,הנהג הסתבך ולא ידע להסביר כיצד מתנהלות כל כך הרבה שיחות יום לפני התאונה בינו לבין אדם שאינו מכיר אותו כשאותו אדם הוא דמות פעילה בטיפול בתאונה שטר ם התרחשה.

13.י"ג.לאור חשיבות הדברים יובא להלן החלק הרלוונטי במלואו:

"ש. אתה דיברת עם מואנס יום לפני זה בשעה 9 וחצי בבוקר. ואחרי זה עוד פעם ב-7 ו-3 דקות, ואחרי זה עוד פעם ב-7 ו-17 דקות, ואחרי זה עוד פעם ב-7 ו-20 דקות, ואחרי זה ב-10 בלילה... אני מדבר על יום לפני התאונה. ב-13.6 11 וחצי בלילה אתה מתקשר אליו. 8 שיחות.
ת. אני לא זוכר, זה כבר יותר מ-5 שנים. יכול להיות שדיברתי איתו. יש פירוט שיחות שהחוקר ביקש והבאתי לו."

ש. מה אתה מתקשר לבן אדם שאמרת קודם לבית המשפט שאתה חוץ משלום שלום לא מכיר אותו. באופן יזום יש שיחות טלפון בינך לבינו? או שאתה מכיר אותו לפני או שאתה לא מכיר אותו לפני. אם אתה לא מכיר אותו כמו שאמרת אז למה שיהיו שיחות כאלה?
ת. הוא עובד בקידוחים. יכול להיות שבעל הבית שלו התקשר אליי כי רוצה איזה חלק או משהו כי יש להם המון רכבים. כל יום נכנס אליי 500 שיחה.
ש. אני אומר לך שהשיחות האלה ממשיכות גם אחרי התאונה עם אותו טלפון. ביום 14.6 ב-8 וחצי בלילה. עד איזו שעה אתה עובד?
ת. עד 5.
ש. אז 8 וחצי בלילה זה כבר אחרי שעות העבודה?
ת. איזה תאריך? מתי זה קרה?
ש. ביום התאונה.
ת. אותו יום התאונה? אז מה יש בזה?
ש. אמרת שאתה לא מכיר אותו.
ת. אבל מה יש בזה?"

"ת. הוא היה איש קשר ביני לבין חמזה.
ש. ויום לפני זה גם היה איש קשר?
ת. אז מה יש בזה בעיה? יש לך פירוט שיחות תראה כמה טלפונים נכנס אליי ביום.
ש. ב-17.6 אתה עוד פעם מדבר איתו.
ת. אני לא זוכר תאריך.
ש. וב-18 לחודש יש 6 שיחות.
ת. אז מה אתה רוצה? אין לי את המספר שלו, הוא באמצע. אין לי את המספר של הנתבע עד היום.
ש. ב-21 לחודש עוד פעם שתי שיחות. ב-23 עוד שיחה. ב-24 שתי שיחות, ב-26 שלוש שיחות, ב-27 4 שיחות, 28 עוד שיחה.
ת. הבן אדם הזה היה איש קשר ביני לבין בעל אחותו. יש לי אוטו 100,000 ₪ ואני רוצה לדעת מי משלם לי".
........
........
ש. אז איך אתה מתקשר אליו כל הזמן והוא מתקשר אליך?
ת. מה זה כל הזמן? יכול להיות שביקשתי טלפון שלו ממישהו ונתן לי. הוא שאל אותי אם יש לך טלפון שלו ואמרתי שאין לי בטלפון מספרים.
ש. למה דיברת איתו לפני התאונה?
ת. אני דיברתי איתו לפני התאונה? כן, אז מה הבעיה? מה יש בזה?
ש. למה אתה מדבר עם מואנס לפני התאונה? על מה אתם מדברים?
ת. שטויות, עבודה."

14. הנהג אף לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא החליף פרטים עם הנתבע במקום התאונה כפי שנהוג ומקובל, ומדוע עשו זאת רק במוסך.

15. ההנג סתר את עצמו בשאלה מהותית כיצד הגיע ל בית אחרי התאונה – בעוד ש לפי עדותו לפני נסע עם הרכב שלו אחרי התאונה, אמר לחוקר כי מואנס הוא שאסף אות ו ביחד עם הנתבע מזירת האירוע. ) ראו נ/1). ההסהר שנתן אינו מניח את הדעת :

"ת. אני לא הסתכלתי על מה שהוא כתב. זו החתימה שלי".

טענות הצדדים לגבי נטל ההוכחה:

16.בא כוח התו בעת השליך יהבו על כך שבטענת מרמה על המבטחת לעמוד בנטל של הוכחת מרמה ברמה שמעבר לנדרש במשפט אזרחי. בא כוח הנתבעת השיב לו , ושני הצד דים הפנו לפסיקה.

17. סבורני כי הפסיקה אילה הפנו שני הצדדים אינה רלוונטית למקרה שלנו.

18.במקרה שלנו – לא האמנתי לאף אחד מעדי הת ובעת ואין לפני ראיות אובייקטיביות אחרות . במצב זה ,הרי שמלבד העובדה הבלתי שנויה במחלוקת שהרכב נפגע בזמן מן הזמנים -לא הוכח דבר.

19.לא הוכח כי הרכב היה מעורב בתאונת הדרכים הנטענת בכתב התביעה. במצב זה, נטל הבאת הראיות לא עבר כלל לשכמה של הנתבעת ועל כן דין התביעה להידחות ואני דוחה אותה.

סוף דבר:

התביעה דחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט (לרבות הוצאות החוקרים) ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח.

הנתבע יישא בהוצאותיו.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ב' כסלו תש"פ, 30 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הדיל נאסר
נתבע: איילון חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: