ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נגד יפתח הספל :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובעת

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אסף ורשה ואח'

נגד

הנתבעים
1.יפתח הספל
2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אייל בוזגלו ואח'

פסק דין

מבוא
לפניי תביעת שיבוב במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים 1-2, לשלם לה סך כולל של 4,294 ₪, תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחתה- גב' אמירה ח'ורי, בגין נזקים שנגרמו לרכבה הפרטי מסוג ניסאן קשקאי (להלן: "הפרטית"), על ידי פגיעת רכבו המסחרי של הנתבע 1-מר יפתח הספל, מסוג דודג' רם (להלן : "המסחרית") המבוטח אצל נתבעת 2, בתאונה שקרתה ביום 02/12/17 בתרשיחא . מטעמי נוחות יכונו להלן; הנהגים בשמותיהם הפרטיים בלבד.

תמצית טענות הצדדים
אין חולק על כך שלפני התאונה, עמדה הפרטית בכביש כשחלקה הימני חונה על המדרכה שאבני השפה בצדה צבועים ב"אדום לבן", בצמוד לחנות ממנה רכשה המבוטחת מתנות לרגל חג המולד. לטענת נהגת התובעת אמירה, הדלת הימנית אחורית ברכב נפתחה ע"י אחייניתה נור שהייתה אז כבת 7-8 שנים, או אז, המסחרית של יפתח שיצאה במהירות ממעגל תנועה, פגע ה בדלת שהייתה פתוחה וגרמה את הנזקים מושא התביעה. מנגד, לטענת הנתבעים, ה תאונה נגרמה כתוצאה מכך שבעת נסיעת המסחרית, בזהירות במקביל לפרטית, נפתחה במפתיע הדלת ופגעה ב מסחרית.

דיון והכרעה
על התובע מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, בהתאם לעקרון "המוציא מחברו עליו הראייה". לעניין נטל השכנוע נקבע בפסיקה כי :
" ... נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"די נז (4) 981].

מחדל נהגת התובעת –יצירת "סיכון תחבורתי" למשתמשי הדרך אמירה יצרה "סיכון תחבורתי " למשתמשי הד רך ובכללם יפתח, בכך שהחנתה את הפרטית, בכביש צר , בניגוד לחוקי התעבורה , כאשר חלקה הימני חונה על המדרכה ב"אדום לבן" וחלקה על הכביש.

מוקד הנזק במסחרית מאמת את גרסת הנתבעים לתאונה העובדה שלא נגרם נזק בחזית המסחרית, אלא בכנף ימנית קדמית, מלמדת על כך שדלת הפרטית, לא הייתה פתוחה בטרם קרות התאונה.

מי נהג ברכב התובעת לפני התאונה?
לטענת הנתבעים, מי שנהג בפרטית לפני התאונה היה אוסאמה בעלה של אמירה, בעוד שאמירה ובתה העידו כי אמירה היא זו שנהגה בפרטית, בסמוך להחנייתה במקום התאונה. אין ספק ששאלת זהות הנהג/ת בפרטית, יש בה כדי להשליך על אמינות הגרסאות של העדות מטעם התובעת. יחד עם זאת, מכיוון שהתאונה קרתה כשהפרטית הייתה בחניה, זהותו/ה של נהג/ת הפרטית, אינה מעלה או מורידה, לעניין קביעת האחריות לתאונה ומתייתר הצורך להכריע בעניין זה.

מחדל התובעת- אי זימון הבעל לעדות
התובעת לא הציגה הסבר כלשהו, לעובדה שלא זימנה למתן עדות את אוסאמה בעלה של אמירה. עדותו הייתה יכולה לשפוך אור על המתרחש ברכב, טרם קרות התאונה ולאחריה ולחזק את גרסת התובעת. מה גם שיפתח ורעייתו, העידו כי ראו במו עיניהם והם בטוחים כי מי שנהג בפרטית היה אוסאמה ולא אמירה.

מחדל התובעת- אי הצגת סרטון אבטחה
לטענת אמירה, בהודעתה למבטחת –התובעת, היה בטלפון הנייד שלה, סרטון אבטחה שקיבלה מהחנות שבסמוך אליה חנתה הפרטית. בסרטון צולמה התאונה והוא מאמת את גרסתה לתאונה, אולם הסרטון נמחק. סבורני, בכל הכבוד, שאופן התנהלות זה איננו סביר. כאדם מן היישוב, היה מצופה מאמירה כי תפעל היטב לשמירת הראייה, שיש בה כדי לאמת את גרסתה לתאונה. היה על אמירה לשמור הע תק של הסרטון במחשב וכן לשלוח עותקים ממנו לתובעת –המבטחת, ליפתח ולנתבעת- מבטחתו. לו אמירה הייתה פועלת כראוי, סביר להניח כי היה נמנע הצורך בהגשת התביעה דנן.

המשמעות של הימנעות בעל דין מזימון עד או הצגת ראיה שיש בו/בה, כדי לאמת את גרסתו לתביעה " ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" ( ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]).
וכי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת הימנעות בעל דין מלהביא לעדות ראייה עדות כנגדו" (ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ. טלקאר חברה [פורסם בנבו]).
בנסיבות העניין, המחדל נזקף לחובת התובעת ומכרסם באמינות גרסתה לתאונה.

התרשמותי מ העדויות מטעם הצדדים
התרשמתי לטובה מעדויות יפתח ורעייתו. עדותם הייתה רציפה, קולחת ובוטחת וראויה לאימון בימ"ש. זאת, בניגוד לעדויותיהן של אמירה ובתה ח'לה שהיו נפתלות, מהוססות ואינן ראויות לאמון בימ"ש. במהלך עדותה של אמירה, התברר כי עדותה היא למעשה "עדות מפי השמועה" שכן, היא עמדה לפני הפרטית כשפניה מופנות לעבר חנות המתנות, לכן לא היה באפשרותה לראות את אופן התרחשות התאונה.(ש' 10-23 ע' 2 לפרוטו') בחקירתה הנ גדית (ש' 5-6 ע' 3 לפרוטו'). הודתה אמירה כי לא ראתה את המסחרית סוטה לעבר רכבה. זאת, בניגוד לנטען בס' 3 לכתב התביעה.

אף הבת ח'לה עמדה לפני הפרטית על גבי המדרכה במרחק של 5 מ' מהרכב כך שכלל לא בטוח שראתה את אופן התרחשות התאונה. מה גם שהיא לא זכרה האם האחות סאלי הייתה ברכב בעת שנור ירדה ממנו, או שמא נור נשארה לבדה ברכב. התובעת לא זימנה את סאלי למתן עדות בעניין זה. יוער כי אם סאלי הייתה ברכב אזי לא ברור מדוע לא ניסתה למנוע מנור לצאת מהרכב מצדו הימני. גם הטענה כי חלף פרק זמן של 10-20 שניות מפתיחת הדלת ועד לפגיעת המסחרית בדלת, איננה סבירה שכן פרק זמן זה היה מספיק לנור לסיים את יציאתה מהרכב בבטחה ואף לסגור את הדלת.

המסגרת המשפטית
תקנה 80 לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 קובעת :
"פתיחת דלת וסגירתה תק' (מס' 3) תש"ל-1970
80 . ( א)לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.
(ב) לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע."

האם ליפתח אשם תורם בשיעור כלשהו לקרות התאונה ברור לי כי אמירה יצרה סיכון תחבורתי כך שהחנתה את הפרטית במקום אסור, בניגוד לדין ובכך הפריעה ליתר משתמשי הדרך ובכללם יפתח. כמו כן, הדלת נפתחה בניגוד לדין. השאלה הנשאלת היא: האם יפתח היה יכול לצפות את התאונה ולמנוע אותה ?

14. יפתח ורעייתו העידו כי נסיעתם הי יתה בזהירות רבה, נוכח תנאי הדרך : כביש צר שלעיתים שני כלי רכ ב לא יכולים לנסוע בו, באותה עת , וכן אופן החניית הפרטית כשח לקה על הכביש. לא מצאתי כי עדי התובעת סתרו את גרסתם, מה גם שהנטל להוכיח את אחריות המסחרית לתאונה, מוטל על כתפי התובעת. כמו כן, אני מקבל את גרסאותיהם כי נסעו בזהירות ולא הייתה אפשרות לצפות כי דלת הפרטית תפתח לעברם.

הכרעה

15. לפיכך, אני קובע כי אין לייחס אשם תורם בשיעור כלשהו ל נתבע 1. התוצאה היא שהאחריות המלאה לקרות התאונה ולתשלום נזקיה, מוטלת על כתפי נהגת התובעת בלבד.

סוף דבר
16. לסיכום, אני מורה על דחיית התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבע ים 1-2 יחדיו , שכר טרחת עו" ד בס ך כולל של 1,800 ₪ וכן הוצאות בסך כולל של 900 ש"ח (450 ש"ח לכ"א) לנתבע 1 ולרעייתו מירב, שהגיעו לדיון מנהרייה.

זכות ערעור על פסק הדין לבימ"ש מחוזי מרכז לוד בתוך 45 ימים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים .

ניתן היום, ב' כסלו תש"פ, 30 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
נתבע: יפתח הספל
שופט :
עורכי דין: