ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נעם לינדנבאום נגד יניב וולנברג :

בפני כבוד ה שופטת רחלי טיקטין עדולם

תובע

נעם לינדנבאום ת.ז. XXXXXX893

נגד

נתבע

יניב וולנברג ת.ז. XXXXXX013

פסק דין

לפניי סכסוך בין מזמין עבודה לבין בעל מקצוע.
התובע מתגורר במושב נאות הכיכר. לתובע עסק לאירוח תיירים - אכסניה וכן צימר במושב.
הנתבע הינו קבלן עבודות עץ.
התובע ביקש לבנות על גג האכסניה מתקן סולריום – מתקן המאפשר להיחשף לשמש למטרות רפואיות. התובע שכר לצורך כך את שירותיו של הנתבע בחודש 11/18.
התובע שילם לנתבע סך של 18,750 ₪ (לכתב התביעה צורפו קבלות).
בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב.

התובע טוען כי הנתבע הבטיח לו כי ידאג לאיטום הגג (פרו' עמ' 2 שורה 7). בכתב התביעה טען גם כי הנתבע נתן לו אחריות לאיטום הגג (ראה סעיף 5 לכתב התביעה) .
לאחר סיום העבודה, החלה נזילה מהגג. הנתבע סירב לתקן את הנזק למרות שהאיטום היה באחריותו. לתובע נגרמו נזקים כבדים כתוצאה מהנזילה, כך למשל, מים נזלו על ארון החשמל וגרמו לנזקים ללוח החשמל, אותם נאלץ התובע לתקן בסך של 2,527 ₪ (חשבונית בגין התיקון צורפה לכתב התביעה) הנזילות גרמו גם לעגמת נפש לתובע ולאורחים ששהו אצלו בזמן שאירעו הנזילות.
בשל רשלנות הנתבע וסירובו לטפל בבעיה, נאלץ התובע לפרק את הסולריום והתקין איסכורית על הגג, לשם מניעת נזילות.
על הנתבע להשיב לתובע את הסך ששילם לו בגין ביצוע העבודות, שכן, כאמור לעיל, התובע נאלץ לפרק את הסולריום ויצטרך לבנותו מחדש. כמו על הנתבע לפצות את התובע בסך 5,000 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.

הנתבע טען כי עבודות התקנת הסולריום כללו - בניית מחיצות במבוק והתקנת אגנית למקלחת.
לאחר ביצוע העבודות, התקבל צו הריסה מהמועצה האזורית מכיוון שהשכנים של התובע התלוננו כי התובע השתלט על שטח ציבורי לצורך בניית הסולריום.
הנתבע לא ידע שישנה בעיה חוקית לבנות את הסולריום, והדבר הוסתר ממנו על ידי התובע.
הנתבע נאלץ לפרק את העבודות שביצע, והתבקש על ידי התובע לבנות מחדש את המתקן על גג בית המגורים הצמוד. בין הצדדים סוכם כי התובע ישלם לנתבע תוספת תשלום בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.
לאחר פירוק גג הרעפים, טרם התקנת הסולריום, הבהיר הנתבע לתובע כי המשטח אינו אטום וכי יש צורך בחידוש צינורות להולכת החשמל על ידי חשמלאי מוסמך. לאחר פירוק גג הרעפים התברר כי הגג הוזנח במשך שנים, צינורות הפלסטיק התפוררו והבידוד לא היה קיים. הנתבע הבהיר לתובע שהוא אינו מבצע עבודות איטום ועבודות חשמל. הנתבע אף פנה לבעלי המקצוע העוסקים בעבודות מסוג זה וביקש וקיבל הצעות מחיר, והעבירן לתובע, אולם התובע דחה את ההצעות וטען שאין צורך לבצע את התיקונים.
הנתבע הדגיש כי הבהיר לתובע מספר פעמים שאינו מוסמך לטפל בנושאים אלו. מאחר והתובע דחה את ההצעות לתיקון הליקויים, ביצע הנתבע על חשבונו איטום למשטח הבטון על ידי מספר שכבות פוליגג. צינורות החשמל אולם לא תוקנו והם נותרו מתפוררים עקב הזנחה ארוכה, ולפיכך מים חודרים דרכם.
על מנת להביא את הגג למצב תקין, צריך לפרק את כל גג הרעפים, לצקת בטון קל לצורך יצירת שיפועים ולהתקין יריעות ביטומניות לאיטום. כמו כן, כאמור לעיל, צריך לבצע עבודות חשמל מקיפות לצורך איטום המערכת וחידוש כבלי חשמל חשופים. המדובר בעבודה המוערכת בכ- 45,000 ₪. לתובע הובהר שאין לנתבע מומחיות בעבודות איטום ועבודות חשמל.
לקראת סיום העבודה הגיע צו הריסה מהמועצה האזורית, בו התברר כי למבנה אין ולא היה מעולם היתר בניה. על מנת למנוע מהתובע את עלויות הפירוק על ידי קבלן שתשלח המועצה, פירק הנתבע את הדרוש פירוק.
במהלך כל ביצוע העבודות, ריחפו כאמור, צווי הריסה שהוצאו על ידי המועצה האזורית. הנתבע נקרא לבירורים במועצה בגין צווים אלו. התובע לא יידע את הנתבע אודות אי החוקיות, וגרם לו בכך לעבור על החוק , וחשף אותו לבעיות מול הגופים שאוכפים את החוק.
התובע הזמין מהנתבע עבודות נוספות, אולם בעת ביצוע התשלום, ניסה לטעון כי הסכומים שדרש הנתבע אינם הסכומים שסוכמו בין הצדדים, אך לאחר מכן כשהתברר שטעה, החליט התובע לא לשלם לנתבע עבור העבודות הנוספות שהזמין. מאחר והנתבע התרשם שהתובע אינו אדם סביר, אשר נתון להתנהגויות קיצוניות, החליט הנתבע שלא לתבוע את המגיע לו מהתובע, בגין מכלול העבודות שביצע. מדובר בסך של 14,550 ₪ (ר' הפרוט בכתב ההגנה).

לאחר שעיינתי במסמכים בתיק, וכן במסמכים שהוצגו לפניי בדיון (הודעות אסמס, והן תמונות של המקום), ולאחר ששמעתי את הצדדים, אני קובעת שדין התביעה להידחות.
בין הצדדים לא נכרת חוזה חתום, באשר לביצוע העבודות.
יש לפניי גרסה מול גרסה באשר למה שסוכם בין הצדדים, ובאשר לחילופי הדברים ביניהם בזמן ביצוע העבודות.
בעוד שהתובע טוען שהנתבע הבטיח לו לדאוג לאיטום הגג (סעיף 5 לכתב התביעה), הנתבע טוען שהסביר לתובע שאין לו מומחיות באיטום וחשמל, ואף הציע לו לפנות לבעלי מקצוע העוסקים בתחום.
בעוד התובע טוען שהנתבע היה צריך לטפל בגג ולהביאו למצב ללא נזילות, טוען הנתבע כי הפנה את התובע לכך שיש צורך בחידוש צינורות הולכת החשמל, והפנה אותו לבעלי מקצוע העוסקים בתחום (הנתבע העיד שהעבודות הדרושות לצורך איטום הגג וטיפול בצינורות החשמל המתפוררים, עשוי לעלות סדר גודל של כ- 45,000 ₪), ואולם התובע לא פנה לאותם בעלי מקצוע , בשל רצון לחסוך כסף.

מאחר ויש לפניי גרסה מול גרסה, כאשר שתי הגרסאות הגיוניות באותה מידה, ומאחר ונטל ההוכחה מוטל על התובע – אני קובעת כי נטל זה לא הורם.

למעלה מן הצורך אציין שגרסתו של הנתבע, מצאה חיזוק בהודעת אסמס שנמצאה בפלאפון של התובע, בה רשם התובע לנתבע כי יש לו בעיה בחשמל וביקש ממנו לנסות לטפל בה, כאשר בהמשך ההודעה ציין כי ידוע לו שהנתבע לא מתלהב לטפל בחשמל. הדבר מתיישב כאמור עם טענות הנתבע בכתב ההגנה ועם עדותו לפניי, לפיה הסביר לתובע שאין לו ר ישיון לאיטום ואין לו רישיון לחשמל ואמר מספר פעמים לתובע, שאינו מתמחה בכך (ראה למשל פרו' עמ' 2 שורות 16 – 19).
גם גרסת הנתבע לפיה כל העבודה התבצעה תחת לוחות זמנים של צווי הריסה, התבררה כנכונה מעיון בהודעות בפלאפון של התובע.
גם גרסת הנתבע לפיה התובע הודיע לו שלא ישלם על העבודות הנוספות, מקבלת חיזוק בהודעות בפלאפון (בעניין זה ר' עמ' 3 לפרוטוקול ש' 16-17). ראו גם צילומים של ווטסאפ שהציג הנתבע ונסרקו לתיק, מהן עולה שהתובע סבר שלנתבע מגיע עוד כסף , אך קיזז לו הכספים המגיעים לו בשל הנזקים. דומה היה שראוי שהתובע יציין נושא זה בכתב התביעה.

בדיון ההוכחות קבל התובע על כך שהנתבע לא הציג הוכחות על כך שהציע לו להביא בעלי מקצוע לעניין איטום וחשמל. נעלם כנראה מעיני התובע, שהוא עצמו לא הביא כל הוכחה לכך שהנתבע - קבלן עבודות עץ, הבטיח לדאוג לאיטום הגג....

התובע טען שהנתבע בפעולותיו גרם לנזקים לאיטום. כך למשל טען שהנתבע חיבר את קורות העץ עם מסמרים, דבר שגרם לנזילות (פרו' עמ' 1 שורה 22). הנתבע טען מנגד, שחיבור ק ורות העץ כלל לא נעשה עם מסמרים (פרו' עמ' 2 שורה 22. במקום "הוא אומר שהקורות פוגעות בגג המוצר שלי צרף עליו" צ"ל: "הוא אומר שהקורות פוגעות בגג המוצר שלי צף עליו").
התובע לא תמך את תביעתו בחוות דעת, או במסמך של מומחה כזה או אחר. התובע לא הביא מומחה ו/או מסמך, בו יש אינדיקציה כלשהי לטענת התובע לפיה הנתבע גרם לנזקים במהלך ביצוע העבודות.
התובע לא הביא מסמכים/חוות דעת מבעלי המקצוע שביצעו תיקונים במקום – כמו למשל ממי שתיקן את לוח החשמל, כמו למשל ממי שהניח את האסכורית על הגג – שיכלו לשפוך אור על הגורם האחראי לנזקים.

התובע טוען שראיה לאחריותו של הנתבע, הינה העובדה שהנזילות החלו לאחר ביצוע העבודות, ולפיכך אין כל צורך בחוות דעת.
אני דוחה טענה זו.
הנתבע העיד שכאשר הוסרו הרעפים טרם התקנת הסולריום, התגלו הבעיות בגג. דובר בבעיות שהיו קיימות במקום עוד קודם לביצוע העבודות ואשר נחשפו עם הסרת גג הרעפים, ללא כל קשר לעבודתו של הנתבע. הנתבע כאמור העיד וטען, שהסביר לתובע שעליו לבצע עבודות בגג באמצעות בעלי מקצוע מתאימים, אולם התובע דחה את הצעתו. בנסיבות אלו, העובדה שטרם בניית הסולריום לא היו נזילות ולאחר מכן כן היו נזילות (ככל ועובדה זו נכונה) - אינה מכריעה את הכף.

במהלך הדיון שאלתי את הנתבע מדוע הסכים לבצע את עבודות התקנת הסולריום, על אף שהתובע סירב להצעתו, לבצע קודם כל את התיקונים הדרושים בגג. חזר הנתבע על טענתו לפיה הציע לתובע לבצע את התיקונים בגג באמצעות בעלי מקצוע מתאימים, טרם התקנת הסולריום, וכי הציב לפני התובע את העובדות, אך הוא סירב, וכי מדובר בהחלטה של התובע - של מזמין העבודה (ראה פרו' עמ' 2 שורות 21 – 22).
מצאתי לנכון לקבל תשובה זו. התובע הוא בעל המקום וככל ודחה ההצעה, אין לו לבוא בטענות אלא אל עצמו.

ממה שהוצג לפני עלה כי התובע רצה שקבלן עבודות עץ יפתור לו "על הדרך" גם את בעיות הניקוז והחשמל, במקום לשכור שירותיהם של בעלי מקצוע בתחומים אלו ולשלם להם סכומים המגיעים עבור עבודתם. התובע רצה לחסוך בעלויות, ולפיכך אין לי על מי שילין אלא על עצמו.

באשר לטענת התובע לפיה, בדיעבד הסתבר לו, כי הנתבע מסר לו חשבוניות מחברות שונות (ר' החשבוניות שצירף לכתב התביעה), הרי שהנתבע נתן לכך הסבר הולם ( פרו' עמ' 3 למעלה). כך או כך לא מצאתי שיש בכך כדי להעלות או להוריד, וראוי גם לציין שהטענה עלתה רק בדיעבד, כאשר בזמן אמת, הדבר לא הפריע לתובע.

אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידיו.

הודע לצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין תוך 15 יום מיום קבלתו לידיהם.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ט' חשוון תש"פ, 07 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נעם לינדנבאום
נתבע: יניב וולנברג
שופט :
עורכי דין: