ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קופת חולים מאוחדת נגד א' מ ' :


בפני כבוד ה שופט יהודה ליבליין

המבקשת
קופת חולים מאוחדת

נגד

המשיבה
א' מ '

החלטה

בפניי בקשה נוספת מטעם הנתבעת להארכת מועד להגשת חוות דעת רפואית מטעמה, זאת לאחר שביום 22.10.2019 ניתנה החלטה לפיה, ככל שלא תוגש חוות דעת עד ליום 31.10.2019 , לא אתיר לנתבעת להוכיח עניין שברפואה.

בפתח ההחלטה, יש להידרש להתנהלות הנתבעת והצדדים בהליך, שיש בה להשקפתי, לכל הפחות מטעם הנתבעת, זלזול בהחלטות ביהמ"ש וזילות של ההליך השיפוטי.

כתב התביעה הוגש ביום 13.12.2018, כאשר לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית. אף שעל פי תקנות סדר הדין האזרחי יש להגיש חוות דעת נגדית בתוך 60 יום (ראו תקנה 128(ב)), הנתבעת הגישה כתב הגנה ביום 28.05.2019 ללא חוות דעת.

ביום 3.6.2019 ניתנה החלטה, ולפיה על הנתבעת להגיש חוות דעת לא יאוחר מיום 4.8.2019.

הנתבעת לא הגישה חוות דעת במועד, ואף לא הגישה כל בקשה מטעמה להארכת המועד , וביהמ"ש נאלץ לתזכר אותה, משל הוא נותן לה שירותי מזכירות, כי עליה להגיש חוות דעת מטעמה. ניתנה לנתבעת אפשרות להודיע עד ליום 10.09.2019 אם בכוונתה להגיש חוות דעת.

ביום 18.8.2019 הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד, ובה נרשם כי התובעת נבדקה ע"י המומחה מטעמה ביום 29.7.2019, וכי נדרשת לה שהות קצרה להגשת חוות הדעת. על אף האמור, ביקשה הנתבעת 60 יום לצורך הגשת חוות הדעת.

בהחלטה מיום 25.8.2019 ניתנה לנתבעת ארכה עד ליום 10.10.2019 , וזאת בשים לב למועד בו נפתח ההליך.

הנתבעת המתינה עד למועד שנקבע להגשת חוות הדעת, שאז הגישה בקשה נוספת להארכת מועד, ובה נרשם כי היא זקוקה להארכת מועד נוספת של 45 יום, היות והמומחה מטעמה ביקש תיעוד רפואי נוסף , וזה הושלם רק ביום 6.10.2019. גם הפעם נרשם , כי נדרשת אך שהות קצרה. כאשר לגישתה של הנתבעת 45 יום מהווים שהות קצרה.

בהחלטה מיום 22.10.2019 נקבע, כי ככל שלא תוגש חוות הדעת עד ליום 31.10.2019, לא אתיר לנתבעת להוכיח עניין שברפואה , ועל אף האמור, הגישה הנתבעת בקשה נוספת בהסכמת התובעת להארכת מועד להגשת חוות הדעת למשך 15 יום.

התנהלות הנתבעת מהווה זלזול בוטה בהחלטות ביהמ"ש, והתנהלות הצדדים אשר מושכים את ההליך במשך מספר חודשים במתן ארכות לנתבעת להגשת חוות דעת מטעמה, מבטאים זילות בהליך השיפוטי על חשבון ציבור המתדיינים.

הצדדים ובאי כוחם, ככל הנראה, לא הפנימו את העובדה שהמחוקק נתן את דעתו להתמשכות ההליכים המשפטיים, בכך שתיקן את תקנות סדר הדי ן האזרחי. הגם שאלה עדיין לא נכנסו לתוקף, הם מבטאים הלך רוח, הן של המחוקק והן של הציבור ולפיו, הליכים משפטיים צריכים להתנהל ביעילות ובמועדים קצובים.

בת"א (י-ם) 38158-02-16 גובראן נ' אבו חמיד (פורספ במאגרים משפטיים 29.1.2019) , קבע בית המשפט המחוזי כך:
"החלטות יש לקיים וככל שאלה אינן מקוימות ניתן וצריך למחוק את ההליך. המחיקה אינה פוגעת בזכויותיו של התובע אלא רק מחייבות אותו לנקוט בהליך מחדש ולעמוד שוב בתור התביעות הממתינות. המדובר בסנקציה מידתית ומתבקשת כאשר נעשה האיזון הראוי בין זכויות הצדדים להליך לבין זכויות הציבור הנפגע מהתנהלות דיונית שכזו.

לעניין זה יפים הדברים שנכתבו בימים אלה בע"א 5400/18 דוד מיר נ' יעקב מירון, עו"ד, פסקה 1 (28.1.2019):
'פרוצדורה אזרחית איננה "תכנית כבקשתך'. כלליה נועדו להבטיח בירור צודק ויעיל של סכסוכים בין אדם לחברו על ידי בתי המשפט. מנקודת ראות חברתית-כלכלית רחבה, מטרתם של כללים אלו היא להקטין ככל שניתן את עלות הטעויות בהכרעות שיפוטיות יחד עם עלות ההליכים של בירור האמת ומניעת טעויות בבתי המשפט... מטרה זו איננה זהה לאינטרס הפרטי של בעלי הדין השונים: תובע ונתבע, מערער ומשיב, ומתדיינים אחרים אשר ניצבים זה מול זה כשהמילה 'נגד' חוצה ביניהם. בעלי דין אלה חפצים לנצח במשפט כדי להגדיל את ממונם, כדי להגשים אינטרס לא ממוני, או, למצער, כדי לשמור על מה שמצוי בידם. מבחינתם, הגשמת משאלה פרטית זו עדיפה על השגת היעד החברתי של מזעור הסך המצרפי של עלויות הטעות והמניעה. במלים פשוטות יותר: בעל דין פרטי ירצה, על פי רוב, לנצח במשפט על חשבון האמת גם כשהדין איננו לצדו וגם כאשר מיצוי זכויותיו באמצעות הליכי משפט מטיל עלויות מופרזות ובלתי מוצדקות על החברה ועל הצד שכנגד...

כללים אלו יכולים רק לתמרץ את בעלי הדין הפרטיים, אשר פועלים כדי לקדם את טובתם האישית, לנהל התדיינות משפטית בדרכים שהותוו עבורם כדי לקדם את המטרה החברתית הכפולה של צדק ויעילות. כללי הפרוצדורה מציבים את התמריצים הדרושים בדמות סנקציות משפטיות המוטלות על בעלי דין שממאנים לפעול בדרכים מקובלות ותקינות. סנקציות אלה כוללות מחיקת כתבי טענות, חסימת תביעות, דחיית בקשות ותובענות, פסילת ראיות, חיוב בתשלום הוצאות, ועוד כהנה וכהנה.' [ההדגשה הוספה – א.ד.]

ההתחשבות באינטרס הציבורי של המתדיינים כולם ולא רק באינטרס הפרטי של הצדדים להליך כלולה גם בעקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות). אמנם התקנות החדשות טרם נכנסו לתוקף אך ניתן ללמוד מהן גם על דרך ההתנהלות הראויה באשר לתקלות דיוניות (השוו בש"א 5990/18 רננים חברה לפיתוח וייזום פרויקטים (מיתר) 1990 בע"מ נ' ישראל בודה , פסקה 2 (2.10.2018)). תקנה 5 לתקנות החדשות קובעת כי:

'בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, 'אינטרס ציבורי' – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי."

במקרה שלפנינו מדובר בהתנהלות שקשה לקבלה, הכוללת בין היתר התעלמות מהחלטות בית המשפט וממועדים שקבע יותר משלוש פעמים, באופן המביא להקדשת זמן מיותר לטובת תיק זה על חשבון הזמן שיכול להיות מוקדש לתיקים אחרים."

דברים אלה יפים לענייננו. אלמלא ההסכמה, הלא מובנת יש לומר, של התובעת למתן ארכה נוספת, על אף החלטת ביהמ"ש מיום 22.10.2019, הרי שהבקשה הייתה נדחית , וההליך היה מתנהל על בסיס חוות הדעת מטעם התובעת.

לאור הסכמת התובעת, אזי יש מקום לתת ביטוי לפגיעה באינטרס הציבורי בהתמשכות ההליך והזילות והזלזול באופן בו נוהגת הנתבעת בהליך זה ע"י פסיקת הוצאות משמעותיות לטובת אוצר המדינה. ראו: ת"א (ת"א) 19158-05-16 מדינת ישראל - משרד הבריאות נ' פלוני (פורסם במאגרים משפטיים 17.2.2019).

לאור הסכמת התובעת, כאשר יובהר שלא תינתן ארכה נוספת, ניתנת ארכה להגשת חוות הדעת עד ליום 15.11.2019.

בשל המתואר לעיל, הנתבעת תשלם הוצאות לאוצר המדינה בסך של 3,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.

המזכירות תודיע ותקבע ת"פ ליום 18.11.2019.

ניתנה היום, ג' חשוון תש"פ, 01 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קופת חולים מאוחדת
נתבע: א' מ '
שופט :
עורכי דין: