ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד חגית גיגי נגד קוואלטי קרדיט פאנד :

בפני כבוד ה שופטת סיגלית מצא

המבקשים:

1.עו"ד חגית גיגי
2.מנשה גיגי
3.נוגה גיגי

נגד

המשיבים:

1.קוואלטי קרדיט פאנד, שותפות מוגבלת
2.דיוק פאב בע"מ

פסק דין

1. בפניי תובענה למתן פסק דין הצהרתי המורה על ביטול חמישה הסכמי הלוואות שנכרתו בין הצדדים וכן ביטול שעבודים שנרשמו להבטחת פירעון ההלוואות.
א - רקע
2. המבקשת מספר 1 (להלן: "המבקשת") הנה עורכת דין במקצועה, והמבקשים 2 ו-3 (להלן: "המבקשים") הנם הוריה.
3. לטענת המבקשת נקלעה לקשיים כלכליים עקב עסקת קומבינציה שיזמה. לאחר שבנק דיסקונט החל בהליכי מימוש משכנתא שהוטלה על דירת המבקשים, ולאחר שאף אחד מהבנקים לא הסכים להלוות לה כספים, פנתה, באמצעות יועצת משכנתאות בשם שולי בן זקן, לחברה העוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות – היא המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") (ע' 3, ש' 18-27).
4. בעקבות דברים אלה נכרת בין המבקשת לבין המשיבה ביום 15.1.2017 הסכם הלוואה מכוחו הלוותה המשיבה למבקשת סכום של 1,399,367 ₪ (להלן: "הלוואה 1"). כנגד מתן ההלוואה ש עבדה המבקשת נכס מסחרי שבבעלותה, המושכר לצדדי ג'.
5. מאחר והסכום שהתקבל לא הספיק לכיסוי חובותיה של המבקשת, פנתה למשיבה בבקשה להלוואה נוספת. ביום 31.1.2017 נכרתו שני הסכמי הלוואה נוספים (להלן: "הלוואה 2" ו"הלוואה 3") , כאשר הלווים הפעם הם המבקשת והמבקשים והבטוחה למתן ההלוואה היא דירת מגוריהם של המבקשים. ההסכם ביחס להלוואה 2 נכרת עם המשיבה ו ההסכם ביחס להלוואה 3 נכרת עם המשיבה 2.
6. ביום 1.11.2017 נכרת בין המבקשת והמבקשים לבין המשיבה הסכם הלוואה נוסף. כך גם ביום 1.5.2018. סך הכל נכרתו בין הצדדים חמישה הסכמי הלוואה.
7. בגין כל אחת מארבעת ההלוואות שהעניקה למבקשת ולמבקשים גבתה המשיבה הוצאות וריבית – אשר נוכו מראש מסכום ההלוואה.
8. תקופת ההלוואה בכל ההסכמים (למעט האחרון) הייתה שנה (12 חודשים). תקופתו של ההסכם האחרון הייתה שמונה חודשים.
9. המועד להחזר ההלוואות חלף. אין חולק כי המבקשת או המבקשים לא החזירו את ההלוואות שנטלו או חלקן (ע' 2, ש' 20-21).
10. לאחר שהמשיבות החלו בהליכים למימוש המשכנתאות שהוטלו על הנכסים ששועבדו, הוגשה התובענה.
ב – הסכמי ההלוואה
11. להלן פרטי ההסכמים:
מועד מתן ההלוואה
הלווים
שיעור הריבית
הנכס שמושכן
15.1.2017
המבקשת
15%
נכס מסחרי הנמצא ברחוב השחם 32, פתח תקווה (הידוע כגו"ח 6393/242/37)
31.1.2017
המבקשת והמבקשים
15%
דירת מגורים הנמצאת ברחוב ברנדייס 45/7 פתח תקווה (הידועה כגו"ח 6355/340/7)
31.1.2017
המבקשת והמבקשים
21%
דירת מגורים הנמצאת ברחוב ברנדייס 45/7 פתח תקווה (הידועה כגו"ח 6355/340/7)
1.11.2017
המבקשת והמבקשים
15%
דירת מגורים הנמצאת ברחוב ברנדייס 45/7 פתח תקווה (הידועה כגו"ח 6355/340/7)
1.5.2018
המבקשת והמבקשים
8%
דירת מגורים הנמצאת ברחוב ברנדייס 45/7 פתח תקווה (הידועה כגו"ח 6355/340/7)

12. להלן סכומי ההלוואות, סכום הריבית וסכום ההוצאות שנגבו בכל כל אחת מההלוואות , והסכום שהועבר למבקשת.
מועד ההלוואה
סכום ההלוואה בש"ח
סכום הריבית בש"ח
סכום ההוצאות בש"ח
הסכום שהועבר למבקשת בש"ח
15.1.2017
1,399,367
209,905
83,962
930,000
31.1.2017
855,063
128,259
51,304
(לא נרשם בהסכם)
31.1.2017
569,620
119,620
--
450,000
1.11.2017
130,285
19,543
10,742
100,000
1.5.2018
370,393
29,631
18,520
96,800

ומכאן לטענות הצדדים.
ג – טענות הצדדים
ג.1 - טענות המבקשת והמבקשים
13. לטענת המבקשים, ניצלה המשיבה את מצוקתם, תמימותם וחוסר בקיאותם בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות"), על דרך של גביית ריביות נשך וריביות המוסוות כהוצאות שונות. לטענת המבקשים, הפרו המשיבות את הוראות סעיפים 17 ו-18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") עת ניצל ו מצוקתם ותמימותם של המבקשים. עוד טוענים המבקשים כי המשיבות פעלו בחוסר תום לב תוך הטעייתם – בניגוד להוראות סעיפים 12 ו-15 לחוק החוזים , כי יצרו מצג שווא וניצל ו את מצוקתם.
14. טוענים המבקשים כי המשיבות הפרו את חובות הגילוי החל ה עליה ן מכוח סעיף 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
15. עוד טוענים המבקשים כי למשיבה אין רישיון למתן שירותים פיננסיים כנדרש על פי סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן: "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים").
16. טוענת המבקשת כי מהה לוואה שניתנה ביום 15.1.2017 (הלוואה 1) הועבר סכום של 175,000 ₪ לטובת חברת "קאסל מימון ושיווק נדל"ן" (להלן: "חברת קאסל") בגין תיווך עמלת מימון – שלא בידיעתה או הסכמתה של המבקשת. סכום של 1,055 ₪ נוכה שלא כדין.
17. מההלוואות שניתנו ביום 31.1.2017 (הלוואות 2 + 3) קיבלו המבקשים סכום של 800,000 ₪ בלבד. גם בגין הלוואות אלה העבירו המשיבות לחברת קאסל מימון ושיווק סכום של 175,000 ₪ בגין תיווך עמלת מימון – שלא בהסכמת המבקשים או רצונם.
18. טוענים המבקשים כי חוק הלוואות חוץ בנקאיות הגביל את שיעור העלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא צמוד שנתי ל-8%, ועבור 8 חודשים – 5% - בעוד המשיבה גבתה מהמבקשים ריבית בשיעור 15%. עוד טוענים המבקשים כי ההוצאות שגבתה ממנה המשיבה מהוות ריבית מוסווה וכי בהתאם לחוק הלוואות חוץ בנקאיות, כל תוספת שקיבל הלווה מעבר לסכום הקרן נחשבת לריבית. משכך, טוענים המבקשים, נוגדים ההסכמים את תקנת הציבור, בניגוד להוראת סעיף 30 לחוק החוזים.
19. עוד טוענים המבקשים כי ההסכם מיום 31.1.2017 מכוחו הלוותה המשיבה 2 למבקשים סכום של 569,620 ₪ (הלוואה 3) הנו הסכם למראית עין, בניגוד להוראות סעיף 13 לחוק החוזים. בהקשר זה טוענים המבקשים כי נזקקו לסכום של 800,000 ₪ בלבד, ולפיכך לא היה צורך בהלוואה זו (נוסף להלוואה על סכום של 855,063 ₪ שהועמדה למבקשים על-ידי המשיבה באותו יום, היא הלוואה 2). המבקשים אף לא מכירים את המשיבה 2 ולא פגשו אותה מעולם.
ג.2 - טענות המשיבות
20. המשיבות מדגישות כי כל הסכמי ההלוואה הופרו על-ידי המבקשים.
21. לעניין גובה הריבית מפנות המשיבות לכך שבהתאם לסעיף 15(ב)(1) ל הוראות חוק אשראי הוגן, תשנ"ג-1993 (להלן: "חוק אשראי הוגן"), הלוואה בסכום העולה על 1,200,000 ₪ אינה מוגבלת בשיעור הריבית שניתן לגבות בגינה . כך נקבע גם בסעיף 15(ב)(1) ל חוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. עוד מפנות המשיבות לסעיף 1 לתוספת הראשונה לחוק אשראי הוגן הקובע כי שיעור העלות המרבית של האשראי לגבי הלוואה הניתנת בשקלים חדשים הנה ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות האחוז – כלומר כ-18%. משכך, טוענות המשיבות , שיעור הריבית שגבתה תואם את הוראות החוק אף לו לא היה מדובר בהלוואות הפטורות מהגבלה בעניין זה.
22. לטענת המבקשים כי אינה מחזיקה ברישיון לפי חוק שירותים פיננסיים מפנה המשיבה לכך שבמועד העמדת ההלוואות לא היה צורך ברישיון, וזה קם רק עם כניסתו לתוקף של חוק אשראי הוגן. למעלה מן הדרוש מציינת המשיבה כי ניתן לה אישור משרד האוצר לעסוק במתן הלוואות חוץ בנקאיות (נספח ג' לתגוב ת המשיבות).
23. בכל הנוגע לטענות המבקשים באשר להעברת הכספים לחברת קאסל מציינות המשיבות כי העבירו את כספי ההלוואה על פי כתב ההוראות לנאמן (כתב הוראות לנאמן ביחס להלוואה 1 צורף כנספח ד' לתגובה) עליו חתמה המבקשת. למשיבה אין כל קשר עם חברת קאסל העוסקת בייעוץ למתן משכנתאות, מלבד היותה גורם המפנה למשיבה לקוחות לצורך קבלת הלוואות. ביום 31.10.2019 הגישו המשיבות לתיק בית המשפט כתב הוראות לנאמן נוסף, עליו חתמה המבקשת, ומתייחס להלוואות 2 + 3. טוענות המשיבות כי ככל וסבורה המבקשת כי נגרם לה עוול כלשהו על-ידי חברת קאסל, הרי עליה לתבוע אותה.
ד - דיון והכרעה
ד.1 – רישיון למתן שירותי אשראי
24. לא מצאתי ממש בטענת המבקשים כי המשיבה הטעתה אותם עת הציגה עצמה כבעלת רישיון למתן שירותי אשראי.
25. ביום 9.11.2019 יכנס לתוקפו תיקון רחב לחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. במסגרת התיקון אף שונה שמו של החוק לחוק אשראי הוגן. בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך אשראי הוגדר בסעיף 1 לחוק כ"בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כמשמעותם בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים." לעניין "מערכת לתיווך באשראי" מפנה סעיף 1 לחוק אשראי הוגן להגדרה שבסעיף 25יז לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, שהיא: "מערכת מקוונת הפועלת באמצעות רשת האינטרנט או באמצעים טכנולוגיים אחרים שקבע השר, בצו, המשמשת לתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי ולתפעולן של עסקאות כאמור ."
26. דא עקא, בענייננו מדובר במתן הלוואה ולא במתן אשראי, ולפיכך לא נדרש רישיון להפעלת מערכת לתיווך אשראי לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים . זאת ועוד, כל ההלוואות ניתנו בטרם נכנס חוק אשראי הוגן לתוקפו (החוק אמור להיכנס לתוקף ביום 9.11.2019), ולפיכך ממילא לא רלבנטיות הוראותיו לעניין הצורך במתן רישיון. לא זו אף זו, המשיבה הציגה אישור שניתן לה ביום 6.6.2017 (נספח ג' לתגובה) להמשך מתן שירותי אשראי.
ד.2 – חובת הגילוי
27. סעיף 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות קובע כי יש לתת ללווה עותק מהסכם ההלוואה והזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו. כן מפורטים בסעיף זה הפרטים שעל חוזה ההלוואה לכלול, לרבות: שמות הצדדים, סכום ההלוואה, הסכום שקיבל הלווה בפועל, שיעור הריבית, ציון כל התוספות וסכומיהן , תקופת ההלוואה.
28. הסכמי ההלוואה שצורפו כנספחים א'-ה' לתובענה הנם מפורטים כדבעי וכוללים את כל הפרטים הנדרשים על פי סעיף 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. אין בכך שפרט אחד נשמט מההסכמים (כגון הסכום שיועבר למבקשים לאחר ניכוי הריבית וההוצאות שאינו מופיע בהסכם הלוואה 3) בכדי לבסס טענה לפגם בחובת הגילוי החלה על המשיבות, במיוחד נוכח כתב הוראות לנאמן שנחתם על-ידי המבקשת ובמסגרתו פורטה אופן העברת הסכומים לגורמים השונים.
29. לא נעלמה מעיניי טענת המבקשים כי ההסכמים לא הוצגו להם עובר למועד החתימה. דא עקא, המבקשים לא הציגו כל טענה או בקשה שהעלו בעניין זה כלפי המשיבים עד להגשת התובענה – כשלוש שנים ממועד כריתת הסכם ההלוואה הראשון, נספח א' לתובענה. יש לזכור כי בין הצדדים נחתמו חמישה הסכמים בשלושה מועדים שונים. המבקשים לא טענו וממילא לא הציגו בקשה לקבלת העתק מההסכמים עובר למועד החתימה – וממילא נוסח ההסכמים זהה (למעט הסכומים). יוסף כי סעיף 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אינו מחייב כי המלווה יציג ללווה את ההסכם פרק זמן מסוים לפני מועד החתימה אלא אך כי תינתן ללווה הזדמנות סבירה לעיין בו. המבקשת לא הכחישה כי ניתנה לה הזדמנות לעיין בהסכם עובר לחתימתו ואף טענה כי היו לה הערות בנוגע לנוסחו – אלא שאלה נדחו על-ידי המשיבה. משכך, הטענה לפגם בחובת הגילוי המוטלת על המשיבה – נדחית.
ד.3 – הטעיה, עושק, כפיה, מרמה וחוסר תום לב 30. אף לא מצאתי ממש בטענות המבקשים לעושק, מרמה, הטעיה, כפיה וחוסר תום לב. כאמור, חלפו כשלוש שנים ממועד כריתת ההסכם הראשון ביום 15.1.2017. המבקשים לא הצביעו על כל טענה שהעלו בעניין זה נגד המבקשים עד הגשת התובענה, לאחר המועד המוסכם להחזר ההלוואות. זאת ועוד, במהלך התקופה שחלפה ממועד כריתת ההסכם הראשון נכרתו בין הצדדים ארבעה הסכמי הלוואה נוספים, בשני מועדים נוספים , בלא שהמבקשים העלו טענה כלשהי כלפי המשיבים.
31. טענות, ובמיוחד טענות חמורות כגון אלה שטוענים המבקשים, יש להעלות במועד. טענה המועלה בדיעבד, במיוחד במועד בו הועלו הטענות (לאחר שהמשיבה החלה בהליך מימוש השעבוד שהוטל על הנכסים ששימשו כבטוחה להחזר ההלוואות לאחר שההלוואות לא הוחזרו) "חשודה" בהיותה טענה הבאה לשרת אינטרס מסוים, ובענייננו – התחמקות מהחזר ההלוואות . לא הובאו כל ראיות התומכות בטענות המבקשים. מטעם המבקשים העידה אך המבקשת, לא זומנו עדים נוספים ועדותה של המבקשת לא הייתה מהימנה עליי . כידוע, חזקה היא כי אדם יודע על מה חתם. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בשים לב להיותה של המבקשת עורכת דין בהכשרתה ויזמית נדל"ן, כמו גם התקופה הארוכה לאורכה נמשכה מערכת היחסים בין הצדדים ומספר ההסכמים שנכרתו . משכך, אני דוחה את הטענה.
ד.4 – העלות הממשית של האשראי
32. סעיף 5(א) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות קובע כדלקמן:
"בחוק זה, 'שיעור עלות האשראי המרבי' – פי שניים ורבע מן השיעור שיפרסם בנק ישראל מדי חודש בחדשו, של העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים שנקבעו על ידי בנק ישראל."
33. להלן העלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא-צמוד במועדים הרלבנטיים, כפי שפורסמו על-ידי בנק ישראל:
א. דצמבר 2016 – 3.48% ;
ב. אוקטובר 2017 – 3.53% ;
ג. אפריל 2018 – 3.47% .
34. משכך, שיעור עלות האשראי המרבי במועדים הקובעים לכריתת הסכמי ההלוואה (בחודש הקודם למועד כריתת כל אחד מההסכמים) הנה כדלקמן:
א. דצמבר 2016 – 3.48% * 2.25 = 7.83% ;
ב. אוקטובר 2017 – 3.53% * 2.25 = 7.94% ;
ג. אפריל 2018 – 3.47% * 2.25 = 7.8% .
35. בפועל, שיעורי הריבית שנקבעו בהסכמים הנם 15% (הלוואות 1, 2 ו-4), 21% (הלוואה 3) ו-8% (הלוואה 5), מעל שיעור עלות האשראי המרבית הקבועה בסעיף 5(א) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
36. המשיבים הפנו, כאמור, לסעיף 1 לתוספת הראשונה לחוק אשראי הוגן, הקובעת כי שיעור העלות המרבית של האשראי לגבי הלוואה הניתנת בשקלים חדשים – ריבית בנק ישראל בתוספת 15 נקודות האחוז – כלומר כ-18%. דא עקא, חוק אשראי הוגן ייכנס לתוקפו רק ביום 9.11.2019 – ולפיכך הוראותיו אינן חלות על ההלוואות בגינן הוגשה התובענה.
37. עוד מפנות המשיבות להוראות סעיף 15(ב) לחוק אשראי הוגן (וחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות), הקובעים כי סעיפים 5 ו-6 לחוק לא יחולו על הלוואות שגובהן, נכון להיום (ואף למועדי כריתת ההלוואות) מעל 1,197,707 ₪. להלן נוסח סעיף 15(ב) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות:
"(ב) הוראות סעיפים 5 ו־6 לא יחולו על –
(1) הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,000,000 שקלים חדשים (משנת 2014: 1,197,707.36 ש״ח), או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
...
(ג) הסכום האמור בפסקה (ב)(1) ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה על השינוי תפורסם ברשומות."
38. ואולם, הוראה זו רלבנטית רק ביחס להלוואה 1 – הלוואה מיום 15.1.2017 על סך 1,399,367 ₪ . שאר ההלוואות הנן בסכום נמוך מהסכום הקבוע בסעיף 15(ב)(1) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. יתר על כן, אף עלות האשראי בגין הלוואות שגובהן עולה על סכום של 1,197,707 ₪ כפופה לשיקול דעתו של בית המשפט, במקרים המתאימים, כאמור בסעיף 9 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אליו אתייחס בהמשך – באשר הסעיף מחריג את תחולתם של סעיפים 5 ו-6 בלבד ולא את תחולתו של סעיף 9 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ( לעניין זה ראו: ע"א 9348/09 ליבו נכסים והשקעות בע"מ נגד אריאל יהודה לשם (28.6.2011); פר"ק 31337-11-11 גמלא הראל נדל"ן למגורים בע"מ ואח' נגד קרויזר ואח', (22.2.2013) סעיף 10 לפסק הדין. יודגש , כי אין להתייחס לכלל ההלוואות כמכלול (ע"א 1259/05 סאלח עג'מי נגד פואנקינוס טל מוריס, (5.10.2006) סעיף 13 לפסק הדין).
38. משכך, שיעורי הריבית שנקבעו בהסכמים (למעט הלוואה 1) גבוהים משיעור עלות האשראי המרבית הקבועה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
39. זאת ועוד, שיעור עלות האשראי המרבית אינה כוללת רק את הריבית, אלא את כלל התשלומים המנוכים מסכום ההלוואה, לרבות הוצאות המלווה לשם גיוס האשראי . לעניין זה ראו פסק הדין ברע"א 5888/95 קווי אשראי לישראל (ראשל"צ) בע"מ נגד וניני, פ"ד נא (1) 424, בעמ' 427:
"הגדרתו של 'שיעור העלות הממשית של האשראי', הנזכר בסעיף 5(ב) לחוק, מצויה בסעיף 1 לחוק, וזה לשונה:
'"שיעור העלות הממשית של האשראי" – היחס שבין סך כל התוספות לבין הסכום שקיבל הלווה בפועל, בחישוב שנתי '.
הנה-כי-כן, 'שיעור העלות הממשית של האשראי' הינו היחס שבין כל ה 'תוספות', שאותן חייב הלווה לשלם למלווה, לבין קרן ההלוואה שקיבל ממנו. תוספות אלה אינן ריבית בלבד. אלה יכולות להיות תוספות בגין הצמדה ובגין כל הוצאות או תוספות אחרות נוספות שבהן יחויב המלווה, יהיה שמן או כינוין אשר יהיה. הניסיון מלמד, שכדי לקבל תמורה גבוהה יותר בעבור ההלוואה, נהגו מלווים 'ליצור' חיובים תחת כינויים שונים, וזאת מתוך כוונה להערים בדרך זו על הגבלת שיעור הריבית המותר בחוק.
עיון בהצעת החוק, אשר קדמה לחוק ילמד שבהצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993 הייתה הגדרת 'העלות הממשית של האשראי' כדלקמן:
'סך כל התוספות על הסכום שקיבל הלווה בפועל ושהוא מחויב בהן לפי חוזה ההלוואה, לרבות ריבית, ריבית דריבית, בהתאם למועדי פירעון ההלוואה, הפרשי הצמדה, הפרשי שער, הוצאות, עמלות הקצאה, ביטוח, שמאות, ושירותים מקצועיים, ולמעט ריבית פיגורים' (סעיף 1 להצעה).
רואים אנו, שההגדרה כוללת סוגי 'תוספות' שבהן נהגו מלווים לחייב את הלווים. חלקן של תוספו ת אלה נועד להסוות את שיעורה האמתי הממשי, של עלות ההלוואה.
בחוק לא נכללה הגדרה רחבה כזו, המפרטת את סוגי התוספות. ההגדרה של 'שיעור העלות הממשית של האשראי' הנזכרת בחוק מסתפקת באמירה כללית, ששיעור העלות ייקבע על-פי היחס שבין 'כל התוספות', בלי לפרטן, לבין סכום ההלוואה. ברי שהכוונה היא שכל תוספות מכל סוג ומין, אשר דוגמאות להן ראינו בהגדרה שהופיעה בהצעת החוק, תובאנה בחשבון.
סעיף 5(ב) לחוק קובע ש'שיעור העלות הממשית של האשראי' – שיעור שדיברנו בו לעיל – לא יעלה בחישוב שנתי על 'שיעור עלות האשראי המרבי' לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה. ומהו 'שיעור עלות האשראי המרבי'? הדבר נקבע בסעיף 5(א) לחוק. שיעור זה הוא פי שניים ורבע 'מן השיעור שיפרסם בנק ישראל מדי חודש בחדשו, של העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא-צמוד הניתן לציבור על-ידי הבנקים שנקבעו על-ידי בנק ישראל' (להלן – שיעור בנק ישראל).
הנה-כי-כן, שיעור בנק ישראל האחרון כפי שפורסם עד למועד חתימת חוזה ההלוואה, כשהוא מוכפל פי שניים ורבע (להלן – השיעור המרבי), הוא אשר תוחם את הגבול העליון של שיעור העלות הממשית של האשראי המותר על-פי סעיף 5(ב) לחוק."
(לעניין זה ראו בם פסק הדין ברע"א 2200/95 גלופה יבוא וסחר בע"מ נגד אברהים סעיד סלים, פ"ד נא (3) 237, בעמ' 239-240 – לעניין ריבית פיגורים)
40. בענייננו, נוכו מכל הלוואה (למעט הלוואה 3) סכומים נוספים בשל הוצאות. כל אלה נגבו שלא כדין , באשר הסכומים שנגבו עולים על שיעור האשראי המרבי המותר על פי סעיף 5(א) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. שיעור עלות האשראי בגין ההלוואות שנתנו המשיבים למבקשים הנה כדלקמן:
מועד מתן ההלוואה
סכום ההלוואה בש"ח
סכום הריבית בש"ח
הוצאות בש"ח
עלות האשראי באחוזים
15.1.2017
1,399,367
209,905
83,962
21
31.1.2017
855,063
128,259
51,304
21
31.1.2017
569,620
119,620
--
21
1.11.2017
130,285
19,543
10,742
23.2
1.5.2018
370,393
29,631
18,520
13

41. מצאתי, אם כן, כי המשיבים הפרו את חובתם החוקית בכל הנוגע לעלות המרבית של האשראי שרשאים היו לגבות מהמבקשים – הלווים. בתובענה שהגישו עותרים המבקשים כי אורה על ביטול ההלוואות והמשכנתאות שנרשמו על הביטחונות שניתנו לפירעונן . הגם שקבעתי כי עלות האשראי בהלוואות עולה על העלות המרבית הקבועה בחוק, איני מוצאת כי הדבר מצדיק את ביטולן של ההלוואות או קביעה כי ההסכמים אינם עומדים בתקנת הציבור . תוצאה מעין זו אינה מתיישבת עם חופש ההתקשרות ואת הכבוד שיש להעניק לבחירות שמבצע אדם. מכבוד זה נגזרת אף הטלת אחריות בגין תוצאותיהן של אותן בחירות, גם אם בלתי רצויות הן. אכן, כבר נקבע כי "בדרך כלל לא יהיה מקום לבטל הסכם על פי סעיפי חוק החוזים מקום שהלווה לא הוטעה בפועל, בין מחמת שידע את התנאים ובין מחמת שנמנע מלהתעניין בהם" (ת.א. 1215/05 גרני ליאורה ואח' נגד עו"ד לפידות שמעון, (13.8.2008)סעיף 44 לפסק הדין והאסמכתאות המובאות שם). כך גם לגבי חריגת הלווה מעלות האשראי המרבי שהותר לו לגבות על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. לעניין זה ראו גם דברי כבוד השופטת א' חיות (כתארה אז) בת.א. (ת"א) 1277/00 לולה ישראל נגד אלחנתי יהודה ואח' (30.7.2002), סעיפים 20, 21 לפסק הדין:
"חופש ההתקשרות בחוזים, הוא עקרון מוכר וחשוב שיש לכבדו. יחד עם זאת, כאשר אנו נתקלים בחוזה ששיעור הריבית הקבוע בו, הינו כה חריג וזועק לשמיים, עד כי ניכר הדבר שמדובר בחוזה הנוגד את תקנת הציבור והסוטה מכל מידה של הגינות וסבירות, כי אז ראוי לו לבית המשפט להתערב בדבר ולהפחית את שיעור הריבית, ולו במחיר של פגיעה בעקרון חופש ההתקשרות בחוזים, על מנת שלא יימצא בית המשפט נותן ידו להתקשרות בלתי מוסרית, שתנאי העוול שבה זועקים לשמיים.
(ר' להשוואה ע"א 18/89 חשל חברה למסחר ונאמנות בע"מ נ' חיים פרידמן, וערעור שכנגד, פ"ד מו (5) 257).
לנוכח מסקנה זו, לא ראיתי מקום לייחס משמעות מכרעת לסעיף הויתור הנכלל בהסכם הפשרה מיום 6.9.95.
בהתחשב באמור לעיל, מקובלת עליי טענתה החלופית של התובעת, לפיה יש לבטל את תנאי השטר בכל הנוגע לריבית הפיגורים, ולהעמיד ריבית זו על שיעור מופחת של פי שלושה מן השיעור, שנקבע על ידי בנק ישראל מידי חודש בחודשו על העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא צמוד, הניתן לציבור על ידי הבנקים שנקבעו על ידי בנק ישראל.
בהפחתה זו עשיתי שימוש בנוסחה הקבועה בסעיף 5(א) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תוך הגדלת השיעור הקבוע שם, מפי שניים ורבע לפי שלושה, וזאת בהתחשב בגובה סכום ההלוואה קרן במקרה שלפנינו (31,500 ₪), וביחס שבין סכום זה לבין הסכום המרבי של הלוואות (25,000 ₪), עליהן חלו במועדים הרלוונטיים סע' 5 ו- 6 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
לעניין משמעות המונח 'שיעור עלות אשראי מירבי' ודרך חישובו, ר' בר"ע 5888/95 קווי אשראי לישראל (ראשל"צ) בע"מ נ' וניני עמנואל, פ"ד נא (1) 424, וכן רע"א 2200/95 גלופה יבוא וסחר בע"מ נ' אברהים סעיד סלים, פ"ד נא (3) 237."
42. אשר על כן, איני מורה על ביטול ההסכמים. בנסיבות העניין, משקבעתי כי המשיבות חרגו מעלות האשראי המרבי שרשאיות היו לגבות על פי חוק, אולם לא מצאתי כי המבקשים ביססו עילה או כי נכון וצודק לבטל את ההסכמים, ניתן להיעזר בסמכות שקמה לבית המשפט מכוח סעיף 9 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, הקובע כדלקמן:
"(א) ראה בית המשפט בתובענה בקשר לחוזה הלוואה, כי החוזה או תנאי בו אינם מתאימים להוראות סעיפים 5, 6 או 7, או כי המלווה לא גילה גילוי מלא של הפרטים המהותיים לחוזה ההלוואה, יורה בית המשפט, ביוזמתו או על פי בקשה, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק, ולפי העניין.
(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) או מכל תרופה אחרת שבדין, רשאי בית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים על פי סעיפים 5 ו־6, או לקבוע שיעור נמוך יותר, לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, לחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו ללווה, וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות העניין."
43. כפי שנקבע לא אחת, סעיף 9 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות מסמיך את בית המשפט להתערב בהסכם הלוואה חוץ בנקאית נוכח הפרת הוראותיו על-ידי המלווה. בבחינת התוצאה המתחייבת מההפרה יש לבחון את כלל נסיבות המקרה, חומרת ההפרה כמו גם התנהגות הלווה (ע"א 1634/06 ע.כ. אשראי ופיתוח (1994) בע"מ נגד הראל בועז ואח' (10.9.2008) ; ע"א 20783-01-15 ח'אלד מחמיד נגד אליאס נסיר ואח' (10.5.2015)).
44. בנסיבות העניין, אני מעמידה את עלות האשראי בגין הלוואות 2-4 על עלות האשראי המרבית הקבועה בחוק בכל אחד מהמועדים הקובעים (2.25 * העלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא צמוד שפרסם בנק ישראל בחודש הקודם לחודש בו ניתנה ההלוואה) . ויודגש, עלות האשראי כוללת את תשלומי הריבית ואת כלל הוצאות המשיבים.
45. הלוואה 1 הנה בסכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף 15(ב)(1) לחוק הסדרת הלוואות חו ץ בנקאיות, ולפיכך לא חלות עליה הוראות סעיף 5(א) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בעניין שיעור עלות האשראי המרבי. כאמור, אין בהוראת סעיף 15(ב)(1) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות כדי לייתר את הוראות סעיף 9 לחוק, באשר הסעיף אינו מחריג סעיף זה מתחולתו. בענייננו, סכום הלוואה 1 קרוב לסכום הקבוע בסעיף 15(ב) (1) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (1,399,367 – 1,197,707 ₪) , בעוד שיעור עלות האשראי שנגבתה גבוהה באופן משמעותי מזו המרבית הקבועה בסעיף 5(א) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (פי 2.68 מהעלות האשראי המרבית המותרת, פי 6 מהעלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא צמוד שפרסם בנק ישראל ביחס לחודש דצמבר 2016). מנגד, לא התרשמתי כי בנסיבות העניין היו פערי כוחות בין הצדדים. בנסיבות העניין, ובשים לב לשיקולים שמנתה כבוד השופטת א' חיות בפסק הדין בעניין לולה, אני מעמידה את העלות המרבית של האשראי (ריבית + הוצאות) בגין ההלוואה שניתנה ביום 15.1.2017 (הלוואה 1) על פי 3 מהעלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא צמוד שפרסם בנק ישראל בחודש דצמבר 2016.
ד.5– העברת הכספים לקאסל
46. המשיבות צרפו לכתב תגובתן "כתב הוראות בלתי חוזרות לנאמן" המפרט את אופן חלוקת כספי הלוואה מספר 1. ביום 31.10.2019 הגישו המשיבות לתיק בית המשפט "כתב הוראות בלתי חוזרות לנאמן" נוסף, המתייחס לחלוקת כספי הלוואות 2 + 3. המבקשים התייחסו לכתב ההוראות שצורף אולם לא הודיעו כי הם מתנגדים להגשתו. משכך, אתייחס גם אליו.
47. בשני כתבי ההוראות מצוין כי חלק מכספי ההלוואה יועברו לחברת קאסל. שני כתבי ההוראות חתומים על-ידי המבקשת.
48. כעולה מדברי המשיבים, הסכום הועבר לחברת קאסל על פי הוראות המבקשת, בהתאם להסכם שנכרת בינה לבין חברת קאסל. עוד הובהר כי מדובר בחברה נפרדת ושונה מהמשיבים, העוסקת במתן שירותי ייעוץ למשכנתאות ומפנה, במקרה הצורך, לחברות הנותנות אשראי חוץ בנקאי – לרבות המשיבות . כאמור, שיעור עלות האשראי על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות כוללת את כל התוספות לסכום ההלוואה . ואולם, המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת לקביעה כי הסכום שהועבר לחברת קאסל הנו חלק מעלות האשראי. חברת קאסל אינה מוזכרת בהסכמים (המפרטים את סכומי הריבית וההוצאות). מדובר בחברה אחרת ונפרדת מהמשיבים ולא הובהר מהו השירות שנתנה למבקשים והאם זה מהווה הוצאה לשם מתן אשראי.
49. לטענת המבקשת בעדותה אינה יודעת מיהי חברת קאסל ומדוע שולמו לה כספים, ומכל מקום אין לה כל הסכם עמה. ברי כי משלא צורפה חברת קאסל כמשיבה לתובענה ולא נשמעה עמדתה באשר לכספים שהועברו לה, לא ניתן לפסוק בשאלת מהותם של כספים אלה והאם יש לכללם בשיעור עלות האשראי. אין באמור לעיל בכדי למנוע מהמבקשים, ככל ורצונם בכך וככל וסבורים הם כי חברת קאסל קיבלה מהם כספים שלא כדין, לפ עול למיצוי זכויותיהם.
ה – סופו של דבר
50. אשר על כן, אני מקבלת את התובענה בחלקה.
51. המשיבים יערכו תחשיב של עלות האשראי המרבית בהתאם להוראות סעיף 5(א) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (2.25 כפול שיעור האשראי על פי פרסומי בנק ישראל לחודש הקודם למועד מתן ההלוואה ביחס להלוואות 2-5 ו-3 כפול שיעור האשראי על פי פרסומי בנק ישראל לחודש הקודם למועד מתן ההלוואה ביחס להלוואה 1 ).
המשיבים יזכו את המבקשים בסכום השווה להפרש בין סכום זה לבין הסכומים שהופחתו מההלוואות בגין ריבית והוצאות.
52. אין באמור לעיל בכדי לפגוע בתוקפן של ההלוואות, כפוף לתיקון הסכום בהתאם לחישוב בסעיף 51 לפסק דיני, או בתוקפם של השעבודים שניתנו ביחס לבטוחות שנתנו המבקשים לפירעון ההלוואות.
53. המשיבות ישלמו למבקשים הוצאותיה ם בסך 3,000 ₪.
המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ג' חשוון תש"פ, 01 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עו"ד חגית גיגי
נתבע: קוואלטי קרדיט פאנד
שופט :
עורכי דין: