ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פישמן מאיר נגד המוסד לביטוח לאומי :

16 אוקטובר 2019
לפני: כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (עובדים) מר איסר באומל

התובע:
פישמן מאיר
ע"י ב"כ: עו"ד י. זלצמן ומ. לביטוב

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ש . ברדוגו

החלטה

האם יש מקום להכיר בפגיעה בגבו של התובע כפגיעה בעבודה ? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:
התובע יליד 1965 הועסק ברשות השידור כצלם טלוויזיה במשך כ 30 שנה (1986-2015).
ביום 20/4/15 התובע פנה לנתבע בתביעה להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה בגין תאונת עבודה שאירעה לו לטענתו ביום 14/1/15 בעת שצילם כתבה במלון פלז'ה בירושלים.
ביום 13/8/15 נמסרה לתובע הודעה כי תביעתו נדחתה מן הטעם שלא הוכח אירוע תאונתי וכי מדובר בתחלואה טבעית .
התובענה דנן הוגשה ביום 22/6/16 ובישיבת קד"מ שהתקיימה ביום 5/3/17 נקבע כי בהליך דנן תתברר הן הטענה בדבר קרות אירוע תאונתי והן הטענה בדבר פגיעה מסוג "מיקרוטראומה".

טענות התובע
התובע טוען כי עלה בידו להוכיח כי אירעה לו פגיעה בעבודה ביום 14/1/15 בעת שביצע תנועה סיבובית חדה לצורך הרמת המצלמה, בעת שסיקר אירוע פריימריז במלון פלז'ה בירושלים. לטענתו, עדותו בדבר נסיבות האירוע התאונתי נתמכה בעדות ביתו אשר נדרשה להגיע למקום כדי לקחת אותו לביתו במודיעין משום ש בעקבות האירוע לא היה ביכולתו לנהוג בכוחות עצמו. עוד מצביע התובע על כך שבזמן אמת, למחרת האירוע מסר לרופא המטפל מידע לפיו מאז אתמול הוא סובל מכאבים וכי ביצע תנועת פיתול.
אשר לפגיעה מסוג מיקרוטראומה התובע טוען כי עדותו בדבר שגרת עבודתו אשר כללה תנועות חוזרות ונשנות של הרמה והורדה של מצלמה לכתפו (הימנית) וכן תנועות ימינה שמאלה, למטה למעלה עם הגב כאש ר המצלמה על כתפו (הימנית) נתמכה בעדויות של חברו לעבודה מר אילן הישפלד ושל הממונה עליו מר שרלי שטרית וכי העובדות הללו מקימות תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה.
מטעם התובע העיד התובע בעצמו, וכן העידו חברו לעבודה מר אילן הירשפלד וכן בתו גב' גל פישמן. וכן הוגשה חוות דעת רפואית של מומחה מטעמו, לפיה יש קשר סיבתי בין הפגיעה בגבו לבין עבודתו.

טענות הנתבע
הנתבע טוען כי בגרסתו הראשונה, כפי שנשמעה בפני חוקר המל"ל התובע לא תאר כל אירוע תאונתי אלא כאב שהתפתח במהלך יום עבודה שגרתי. הגרסה בדבר הופעת הכאב בסמוך לאחר תנועה סיבובית הופיעה לראשונה בתצהיר העדות הראשית של התובע.
הנתבע טוען כי גרסתו של התובע אף לא נתמכת באנמנזה הרפואית הראשונה מיום 15/1/15, שבה אין אזכור של הרמת משא כבד תוך תנועת פיתול ואין כל רמז לפגיעה בעבודה. וכן הוא טוען כי חברו לעבודה של התובע, אשר היה איתו ביום 14/1/15 לא התייצב על מנת לתמוך בטענותיו, וכי עדות בתו , לפיה התיצבה על מנת להסיע אותו הביתה בעקבות פגיעתו בעבודה לא היתה אובייקטיבית, וכאשר ניתנה לה הזדמנות לתמוך אותה בראיות אובייקטיביות (כגון פלט שיחות טלפון/דו"ח איכון) לא עלה בידה לעשות כן.
אשר לנוכחות המצלמה על כתפו הימנית של התובע טוען הנתבע כי מדובר במנח סטטי אשר כשלעצמו איננו מקים עילה למינוי מומחה לפי תורת המיקרו טראומה, מה גם שהתובע בעצמו העיד כי בעת שהמצלמה היתה על כתפו ביצע אינספור תנועות מגוונות. לטענת הנתבע אין לקבל את טענת התובע כי הרים והוריד את המצלמה עשרות פעמים ביום אלא שיש להעדיף את עדות הממונה עליו לפיה הפעולה של הרמה והורדה של המצלמה מבוצעת 6 פעמים ביום.

הכרעה

האם אירע לתובע אירוע תאונתי ביום 14/1/15.
לאחר עיון במכלול הראיות שהובאו לפני אנו סבור ים כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי אירע לו אירוע תאונתי בעבודה ביום 15/1/15.
ראשית אציין כי מקובלת עלי טענת הנתבעת לפי הגרסה בדבר תנועה סיבובית קונקרטית תוך כדי הרמת המצלמה, שלאחריה פרץ כאב מידי היא גרסה חדשה, אשר אין לה זכר בחקירתו הראשונה של התובע בפני חוקר המל"ל.
לטעמנו, עיון באנמנזה הראשונה, מיום 15/1/15 איננו יכול להוביל למסקנה כלשהי התומכת באיזו מגרסאות הצדדים שכן מהאנמנזה (ראה נ/2) עולה אמנם כי הכאבים התחילו ביום 14/1/15 ואולם כלל לא ברור באיזה הקשר מופיע באנמנזה הביטוי "תנועת פיתול" ואימתי בוצעה , אין כל אזכור להרמת משא תוך כדי פיתול או לכך שהפגיעה היתה בעבודה ולא בבית.
עוד יש להזכיר בהקשר זה, כי תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ניתנה לתובע רק ביום 22/3/15 (נ/ 3) אף עניין זה איננו מתיישב עם טענת התובע בדבר אירוע ברור ונקודתי של פגיעה בעבודה אשר גרמה מיידית להפסקתה.
על אף שהדיון נדחה על מנת לאפשר לתובע לזמן לעדות את חברו לעבודה הסאונדמן שנכח עימו באתר בעת האירוע הנטען, בנסיבות שלא הובהרו לא עלה ביידי התובע לזמן את העד על מנת שיתמוך בטענותיו אודות אירוע נקודתי .
תחת הבאת העד הרלוונטי, זימן התובע את בתו על מנת שתעיד כיצד התקשר אליה בשעות הערב וכיצד נדרשה לנסוע ממודיעין לירושלים על מנת להסיעו לביתו בשל פגיעתו בעבודה , אלא שכאשר התבקשה הבת להציג מסמכים התומכים בטענותיה כגון דו"ח איכון / דו"ח שיחות טלפון, מטעמים תמוהים ביותר של הגנה על פרטיות, והגם שבית הדין הציע כי תמחק מהדו"ח פרטים הפוגעים בפרטיותה - לא עלה בידה לעשות כן. לפיכך אנו מתקשים, וזאת בלשון המעטה, ליחס משקל כלשהו לעדותה בפנינו בכל עניין שהוא.
לנוכח כל האמור לעיל, לדידנו אין מנוס מלקבוע כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי אירעה לו תאונת עבודה ביום 14/1/15.

האם עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה?
בית הדין הארצי לעבודה קבע בשורה ארוכה של פסקי דין את הכללים להכרה בפגימה כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה. בעב"ל 317/97 המל"ל נ' יניב פד"ע לה 532, 533 נקבע כדלקמן:
"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח".
בעב"ל 1012/00 אלי שבח – המל"ל (פסק הדין מיום 28/7/02 פורסם בנבו) נקבע:
"יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה.. בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו האירוע – האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה"
כפי שנקבע בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח [פורסם בנבו] (22.12.2014) על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. רק מקום שבית הדין מתרשם כי ניתן לבודד תנועה קונקרטית, חוזרת ונשנית, יש מקום למינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לבין הפגימה.
לאחר שעיינו בעדות התובע ובעדויותיהם של חברו לעבודה מר אילן הירשפלד ושל הממונה עליו מר שרלי שטרית, אנו סבורים כי בנסיבות העניין עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית לפי תורת המיקראומה.
מעדויות שלושת העדים עולה כי עבודתו של התובע כצלם טלוויזיה היתה בעיקר בצילומי חוץ (צילומים באתרים שונים מחוץ לאולפן) וזאת לצורך הכנת כתבות ליומן החדשות ולתכניות דוקומנטריות. צילומים מסוג זה נעשים כאשר המצלמה איננה מונחת על חצובה אלא מוחזקת בידו של הצלם כשהיא מונחת על כתפו.
העבודה של התובע כצלם חוץ כללה פעולות חוזרות ונשנות של הרמה והורדה של מצלמת הטלוויזיה אל כתפו הימנית וביצוע תנועות חוזרות ונשנות - ימינה שמאלה למעלה ולמטה כאשר המצלמה על הכתף הימנית. מדובר אמנם בעשרות תנועות שהן שונות מבחינת הזויות ואולם המשותף לכולן הוא שכולן מבוצעות כאשר מצלמה כבדה מצויה הכתף הימנית ולדידנו יש בכך כדי למלא אחר הקביעה שבפסיקה לפיה מדובר בתנועות שהגם שאינן זהות הרי שהן זהות במהותן.
אשר למשקל המצלמה (שהשתנה במהלך השנים) אבחנה זו תמצא את ביטויה בעובדות אשר יועברו למומחה על יסוד עדותו של הממונה על התובע .
החלטה בדבר מינוי מומחה תנתן בנפרד .

ניתנה היום, י"ז תשרי תש"פ, (16 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מא איסר באומל
נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד


מעורבים
תובע: פישמן מאיר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: