ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם אבנרשוילי נגד קרנליוס בע"מ :

לפניי
כבוד ה רשמת הבכירה דליה אסטרייכר

תובע

אברהם אבנרשוילי

נגד

נתבעת

קרנליוס בע"מ

פסק דין

לפני תביעה כספית להשבת שכר לימוד בגין קורס לימודי סייבר ואבטחת מערכות מידע , שרכש התובע מהנתבעת.

לטענת התובע, הוא נרשם לקורס לימודי סייבר ואבטחת מערכות מידע אצל הנתבעת, לאחר שפותה על יד נציג מטעם הנתבעת. לטענת התובע, היה לו לבטים רבים האם להירשם לקורס או לאו , ש כן הוא לא מגיע מרקע מחשובי, הוא אב א טרי וממילא אין לו מספיק זמן להשקיע מחוץ לשעות הקורס, אך בעקבות לחץ ומסע שכנועים ארוך מצד נציג הנתבעת החליט התובע להירשם. לאחר מספר שיעורים ואי הגעה של מרצה קבוע והבנה כי הקורס דורש השקעה משמעותית מחוץ לשעות הלימודים, ביקש התובע לבטל את לימודיו ולקבל את כספו, אלא שהנתבעת סירבה להשיב לתובע את מלוא הסכום. מכאן תביעה זו.

יצוין, כבר בשלב זה, כי התובע שכח לציין בכתב תביעתו כי הנתבעת השיבה לו עם דרישתו לעזוב את הקורס סך של למעלה מ- 60% משכר הלימוד ששילם.

הנתבעת מצדה, הכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לטענתה, התובע עבר את מבחן ההתאמה ואף נאמר לו שלאור ציונו הנמוך במבחן ההתאמה המעיד על רמתו הנמוכה בתחום בו נדון הקורס יהיה עליו להשקיע זמן נוסף מעבר לשעות הלימוד לצורך הצלחה בקורס. בתום פגישת הייעוץ, אף פנה יועץ הלימודים לתובע בכדי שיוכל לשקול את החלטתו בצורה שקולה, והוצע לו להגיע לשיעו ר ניסיון על מנת לקבל תמונת מצב רחבה יותר לגבי אופן הלימוד ודרישות הקורס , המרצים ורמת חומר הלימודי באופן כללי. התובע הגיע לשיעור ניסיון ביום 20.02.2019 ולאחר שהביע את שביעות ר צונו בחר באופן חופשי להירשם לקורס. התובע החל בהשתתפות בקורס ורק לאחר מספר שיעורים משמעותי בו השתתף ביקש לבטל את הרישום ולקבל החזר כספי מלא. הנתבעת נעתרה בחיוב לבקשתו, לפנים משורת הדין ולמרות שלא היה זכאי הן בהתאם להוראות החוק והן בהתאם להסכם ההתקשרות לביטול הקורס החזירה הנתבעת לתובע 60 אחוז מכספו.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

תקנה 2(3) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א-2010, מורה כי ביטול עסקה יעשה "בתוך 14 ימים מיום עשיית ההסכם ובלבד שהביטול ייעשה 14 ימים שאינם ימי מנוחה לפחות, קודם למועד תחילת השירות".

לא הייתה מחלוקת כי התובע נרשם ללימודים אצל הנתבעת לאחר פגישות ייעוץ, מבחן התאמה ושיעור ניסיון שבועיים לפני תחילת הקורס . כ מו כן, לא הייתה מחלוקת כי התובע חתם על תנאי הרשמה ותנאי ביטול הרישום לקורס. התובע אישר כי נכח בלא פחות מ- 32 שעות מתוך הקורס וממילא פנה אל הנתבעת לראשונה לבטל את השתתפותו חודש לאחר תחילת הקורס.

לטענת התובע, הרצון לבטל את העסקה נבע ממספר כשלים אצל הנתבעת. בין היתר, טען לכך שלא הציגו בפניו את תכנית הקורס ותוכן הלימוד ואף הטעו אותו. אלא שבפועל, אף לא טענה אחת מטענותיו נתמכה בראיה כלשהי להוכחת טענותיו כאשר מנגד סתרה הנתבעת טענותיו אחת לאחת. כך למשל, בניגוד לטענת התובע, רישומו לקורס לא היה אלא לאחר שקיבל הסבר מלא על אודות הקורס, קיים פגישות ייעוץ עם נציגי הנתבעת, השתתף בשיעור ניסיון ו הונחה לפניו האינדיקציה להבין כמה שעות אם בכלל ידרש להשקיע מעבר לשעות הנוכחות הפרונטאליות . בהקשר זה יצוין כי התובע אישר כי נרשם עם חברו לקורס וממילא פנה מיוזמתו אל הנתבעת והתעניין ספציפית בקורס זה לאחר ברור שערך מטעמו שכן שקל לבצע הסבת מקצוע . שוכנעתי כי לפניי תובע הונחו כל הנתונים הרלוונטים על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת אם כדאי לו או לא להירשם לקורס נוכח נתוניו האישיים ומצבו המשפחתי. בעניין זה אני דוחה את טענת התובע, כאילו נציג המכירות של הנתבעת "שכנע" אותו וניצל את תמימותו והפעיל עליו לחצים רבים להירשם ללימודים בשל סגירת הקורס להרשמה. לא היתה, כאמור, מחלוקת כי התובע הוא שהתייצב במשרדי הנתבעת והתעניין בקורס ופנה אליה בבקשה לברר פרטים על אודות הקורס. התובע אדם בוגר, אשר הדעת נותנת כי הבין למה נרשם. גם תנאי ההתקשרות בהסכם עליו חתמו הצדדים ברורים, נהירים מתיישבים עם הוראות החוק ומדברים בעד עצמם וזאת בשים לב כי מאז הרישום ועד תחילת הקורס חלף פרק זמן של שבועיים ואף יותר אשר בהן יכול היה הת ובע לשקול את הרישום לחשוב על הקורס ודרישותיו, לשנות את דעתו, להתחרט אז היה מוחזר לו כספו אלא שהתובע המתין את אותם השבועיים כמו גם לאחר תחילת הקורס השתתף ב - 32 שעות ממנו .

במהלך הדיון שהתקיים לפני התברר כי הסיבה להפסקת הקורס היא העדר יכולת לשלב את העבודה עם המשך הקורס ולא מעבר לכך כמו גם הרעיון לבצע הסבה מקצועית כבר פחות קסם לו. כל טענות התובע באשר ליחסיו של המרצים בקורס לא בא זכרן בכתב התביעה וממילא נטענו- מבלי שהוכחו- לראשונה במסגרת הדיון שהתקיים לפני.

לגופו של עניין, נוכחתי כי המדובר בקורס מבוקש מאוד וממילא כי מספר התלמידים בקורס הוא מוגבל. ככל שהתובע מסיבותיו שלו בחר לעזוב את הקורס הרי שמקומו בא על חשבון מקום משתתף אחר כאשר לצד זה ובהתאם למספר המשתתפים משקיעה הנתבעת את משאביה והוצאותיה ונדרשת היא להוצאות הקורס, הציוד, שכירות ותשלום שכר המרצים. ככל שהרגיש התובע כי "שוכנע" תחת לחצים וניצול תמימותו יכול היה לבטל החל מיום למחרת ועד לשבועיים שחלפו לאחר ביצוע הרישום והיה מקבל החזר עבור מלוא כספו. אלא שהתובע ב חר שלא, פקד את הקורס למשך מספר משמעותי של שיעורים אשר בסופם טען כי לא מעוניין להמשיך בקורס.

טענת התובע כי נאלץ לבטל את השתתפותו בגין אי יכולת לשלב את הלימודים עם מקום עבודתו ועם הולדת ב נו אינה מעניינה של הנתבעת. בהקשר זה אציין כי אין לתובע להלין אלא על עצמו, ככל שנרשם ללימודים היה עליו לקחת זאת בחשבון לפני שהתחייב ללימודים את הימים והדרישות של הקורס וממילא האם יוכל לשלב אותם עם עבודה. כך או כך , אין בכך כדי להוות עילה לביטול העסקה , וודאי לא בשלב בו נתבקשה. לא מצאתי כל פגם באופן התנהלות של הנתבעת. יתרה מזאת, שוכנעתי כי הנתבעת פעלה על מנת לסייע לתובע להתגבר על המגבלות אשר מנעו ממנו לשיטתו לה משיך בקורס והציעה לו חלופות ופתרונות אלא שהתובע דחה את הצעותיה פעם אחר פעם . בין היתר, לא היתה מחלוקת כי משפנה התובע לנתבעת וטען כי השיעורים קשים עבורו הציעה לו שיעורים פרטיים אלא שהתובע בחר לדחות הצעה זו בטענה כי "לא ראיתי צורך" (פרוטוקול עמ' 2 שורה 9). חרף נסיונותיה לסייע לתובע והגם שלא מחוייבת היא על פי הדין, ועל מנת ללכת לקראתו של התובע ולרצותו השיבה לו הנתבעת בפועל למעלה מ- 60% משכר הלימוד ששילם. עובדה, כאמור, ששכח התובע לציין בכתב תביעתו.

סוף דבר- התובע בחר להירשם לקורס אצל הנתבעת לאחר שהונח לפני כל המידע הרלוונטי על אודות הקורס. חודש לאחר שהתחיל הקורס ולאחר שנכח ב- 32 שעות ממנו התובע החליט מסיבותיו האישיות שלא להמשיך בקורס. הנתבעת ניסתה לסייע לתובע והציעה לו חלופות ותגבור אשר נדחו על ידו ובסופו של יום, לפנים משורת הדין, השיבה לו למעלה מ- 60% משכר הלימוד. נוכח המועד בו ביקש התובע לבטל את הקורס ומשלא מצאתי כי הופעל לחץ על ה תובע בעת הרישום לקורס וכי לא הוכח כי היו אי סדרים חריגים במסגרת הלימודים אשר מנעו מהתובע להשלי ם את הקורס ולאחר שנתתי דעתי לאופן התנהלות הנתבעת לא מצאתי כי יש מקום לזכות את התובע בהחזר כספי כלשהו מעבר לזה אשר כבר הושב לו על ידי הנתבעת ווודאי לא לביטול העסקה.

התביעה נדחית.
התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 600 ₪. סכום זה ישא רבית והפרשי הצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכ ז- לוד.

ניתן היום, ט"ז תשרי תש"פ, 15 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם אבנרשוילי
נתבע: קרנליוס בע"מ
שופט :
עורכי דין: