ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אנתסאר מולא נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הנשיא אלכס קוגן

המערערת
אנתסאר מולא
ע"י ב"כ: עו"ד פרח
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יעקובי

פסק דין

זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ענף ביטוח נכות) מיום 13.1.19 (להלן: "הוועדה"), אשר בפניה עמדו חוות דעת יועץ בתחום אף אוזן וגרון מיום 21.8.18 וחוות דעת יועץ בתחום העיניים מיום 22.8.19. הוועדה קבעה, כי למערער ת נכות יציבה משוקללת בשיעור 57%, החל מיום 1.3.18 (להלן: "ההחלטה").
העובדות הצריכות לערעור
המערערת, ילידת 1957.
ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערערת ביום 25.12.17 נכות יציבה משוקללת בשיעור 52%, בגין ליקויים אלה:
5% (מנופה) בגין ליקוי שמיעה;
0% בגין רטינופתיה;
10% (מנופה) בגין ליקוי ראיה;
20% בגין סכרת;
15% בגין מצב אחר ניתוח כתף;
20% בגין שחמת כבד;
0% בגין עודף משקל;
0% בגין עודף שומנים בדם;
10% בגין תת תריסיות.
המערערת השיגה על החלטת הוועדה (ראו: נימוקי הערר, צורפו לתיק ביום 28.8.19 ).
ביום 21.8.18 נבדקה המערערת על ידי יועץ לוועדה בתחום אף אוזן וגרון, ד"ר משה גולדשר, אשר קבע, כי למערערת נכות בשיעור 10% בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט ליקוי 72(1)(ג)(3) החל מיום 1.3.18.
ביום 22.8.19 נבדקה המערערת על ידי יועץ לוועדה בתחום העיניים, ד"ר יצחק בירן, אשר קבע, כי למערערת נכות (מנופה) בשיעור 10% בגין ליקוי ראיה לפי פריט ליקוי 52(1)(3)(ג) ונכות בשיעור 0% בגין רטינופתיה לפי פריט ליקוי 68(ב).
ביום 13.1.19 התכנסה הוועדה מושא הערעור לדון בערר. הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת ורשמה אותן כדלקמן:
"סובלת מסכרת מטופלת באינסולין זריקה אחת ביום.
נמצאת במעקב פרופ' עאסי נימר נהריה, לא מסוגלת לאכול כלום, סובל כאבי בטן ונפיחות בבטן."
הוועדה עיינה בחוות דעת היועצים וכן בבדיקות ובצילומים שעמדו בפניה ולגביהם נרשם כדלקמן:
"27.11.18 CT אבחנו בלט דיסק בגובה L2-5, נושקים לשק הטיקאלים ללא היצרות פורמנאלים או ספינאלית. L5-S1 בקע ללא לחץ על שק ללא היצרות ספינאלית או פורמנאלית."
הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית וסיכמה את החלטתה בזו הלשון (בסעיף 7 לפרוטוקול):
"פנימאי: משקל 84, גובה 157 ס"מ, BMI=34, עודף משקל הכבד נמוש מוגדל בשני אונותיו מתאים לכבד שחמתי האונה שמאלית מוגדלת אירטימה פלמארית אין מיימית ואין בצקת היקפית לפי בדיקות מעבד (אין בדיקות עדכניות) טרומבוציטופניה קלה.
שחמת על רקע כבד שומני לא אלכוהולי סוכרת מטופלת באינסולין הועדה דוחה מבחינה פנימית את הערר.
אורטופד: יושב על מיטת הבדיקה עם כיפוף של הגב 120 מעלות, SLR חיובי מימין הליכה ללא צליעה וללא אביזרים אורטופדים הועדה מקבלת את הערר וקוקבתע 10% לפי סעיף 37(7)(א) יתר נכויות אורטופדיות תואמים את מצבה.
הועדה עיינה בחו"ד א.א.ג ועיניים ומאמצת את מסקנותיהם."
החלטה זו של הוועדה היא מושא הערעור שלפניי.
טענות הצדדים והמחלוקת שנותרה
בהודעת הערעור טענה המערערת כנגד קביעות הוועדה בנוגע לליקויים הבאים: בתחום העיניים, בתחום אף אוזן וגרון, בתחום האורתופדיה ובנוגע לכבד. ביום 16.7.19 התקיים דיון בערעור בפני כבוד הרשמת אימאן נסראלדין, במסגרתו נשמעו טענות הצדדים, ולבקשת המערערת ניתנה לה שהונת להודיע אם היא עומדת על הערעור בעניינה. בהודעתה מיום 2.8.19 ציינה המערערת שהיא עומדת על הערעור בכל הנוגע לליקוי בכבד בלבד. לטענת המערערת, הוועדה קבעה שהיא סובלת משחמת בכבד אולם לא התייחסה לנושא ההפרעה בכבד בהתאם לתקנות. בפני הוועדה הונחו מסמכים רפואיים אודות הבעיה בכבד המעידים על חומרת הבעיה ובהתאם לאישור הרפואי מאת פרופ' עאסי מיום 18.11.12, מומחה למחלות כבד, מצב המערערת בכבד מזכה ב- 40% נכות (נספח ג' לערעור). עוד הפנתה המערערת לסיכום המידע הרפואי העדכני מיום 14.1.18 (מאת ד"ר מוחמד אחמד שיח') שעמד בפני הוועדה , בו נרשם לדברי המערערת שהיא סובלת מכבד שומני והיא נמצאת במעקב מרפאת כבד כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם באישור פרופ' עאסי מיום 18.11.12 (סיכום מידע רפואי מיום 14.1.18 צורף להודעת המערערת מיום 2.8.19). על יסוד האמור, ביקשה המערערת בהודעת הערעור להשיב את עניינה לוועדה רפואית לעררים, בהרכב אחר, מחשש שהוועדה הנוכחית תהא נעולה על עמדתה.
מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה. בתחום הפנימי הוועדה התייחסה לממצאים הקליניים והדגישה, כי אין בדיקות עדכניות ועל בסיס ממצאיה כמפורט בפרוטוקול ההחלטה הותירה הוועדה את קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון על כנה, קרי נכות בשיעור 20% בגין שחמת כבד. באשר לטענות המערערת בנוגע למכתבו של פרופ' עאסי נטען, כי דינן להידחות על הסף שכן מדובר במסמך בלתי עדכני אשר עמד בפני הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.8.13 וזו קבעה נכות בשיעור 20% בגין שחמת הכבד. ב"כ המשיב חזר על טענותיו בדיון בערעור ובהתאם להחלטת בית הדין הגיש ביום 18.7.19 העתק מפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.8.13 אליה התייח ס בטיעוניו.

דיון והכרעה
בשים לב לאמור בהודעת המערערת מיום 2.8.19, ההכרעה דנן מתייחסת לטענות המערערת בנוגע לליקוי בכבד בלבד.
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות. להלן אפרט טעמיי.
הלכה פסוקה היא, כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 231 (1999)).
למקרא פרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת, עיינה במסמכיה הרפואיים ובחוות דעת היועצים לוועדה בתחום העיניים ואף אוזן וגרון, ערכה למערערת בדיקה קלינית פנימית ואורתופדית שממצאיה פורטו ב סעיף 7 לפרוטוקול ובהתייחס לבעיה בכבד ציינה הוועדה, כי "הכבד נמוש מוגדל בשני אונותיו מתאים לכבד שחמתי האונה שמאלית מוגדלת אירטימה פלמארית אין מיימית ואין בצקת היקפית לפי בדיקות מעבדה", תוך שהוסיפה הוועדה וציינה, כי לא הוצגו בפניה בדיקות עדכניות. על בסיס ממצאי בדיקתה הקלינית הותירה הוועדה את קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון על כנה, קרי נכות בשיעור 20% בגין שחמת כבד, לפי פריט ליקוי 16(1)(א) הקובע כדלקמן:
"16. מחלות הכבד ודרכי המרה
שחמת הכבד
בצורה קלה, הגדלת הכבד, צהבת מזמן לזמן והפרעה קבועה בתפקודי הכבד 20%
..."
מדובר בקביעה רפואית מובהקת, ברורה, סבירה ומנומקת, הנמצאת במסגרת שיקול דעת הוועדה, הנסמכת על ממצאי בדיקתה הקלינית והחומר הרפואי שעמד בפניה, בה לא מצאתי מקום להתערב. בהקשר זה אוסיף, כי לא מצאתי בטענות המערערת בכל הנוגע לאופן התייחסות הוועדה למסמך הרפואי מאת פרופ' עאסי מיום 18.11.12 (נספח ג' לערעור) כדי לסייע לה. מדובר במסמך רפואי ישן מיום 18.11.12, אשר עמד בפני הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.8.13 שקבעה למערערת נכות בשיעור 20% בגין שחמת בכבד. זאת ועוד, באישור מאת פרופ' עאסי נרשם " לנ"ל מגיע נכות של 40% עקב שחמת כבד ולחץ" – קביעה שאינה מפורטת ולא ברור בהתאם לאיזה פריט ליקוי סבר פרופ' עאסי שלמערערת נותרה נכות בשיעור 40%, כאשר ממילא הוועדה הגיעה כאמור להחלטתה בהתאם לממצאים שעלו בבדיקתה הקלינית ובהיעדר בדיקות עדכניות שהוצגו בפניה – בדיקות שלא צורפו על ידי הוועדה לנימוקי הערר ואף לא הוצגו על ידי המערערת ב מסגרת ההליך דנן. ויוער, כי אין בסיכום המידע הרפואי מיום 14.1.18 כדי לשנות ממסקנתי. במסמך זה צוין, כי "ידוע על כבד שומני, במעקב מרפאת כאב" ואין ברישום זה לבדו, ללא הצגת מסמכים רפואיים עדכניים בנוגע לבעיה בכבד כדי להצדיק קבלת הערעור.
סוף דבר
על יסוד כל האמור ובהעדר טעות משפטית בפעולת הוועדה או בהחלטתה – הערעור נדחה.
אין צו להוצאות.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ב' אלול תשע"ט, (02 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אנתסאר מולא
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: