ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מירב רוזנס נגד גליה עופר :

בפני כבוד הרשמת הבכירה טלי מירום

התובעת

מירב רוזנס

נגד

הנתבעת

גליה עופר

פסק דין

במרכז תובענה זו שאלת פרשנותו של הסכם שנחתם ביום 3.8.16 בין התובעת מצד אחד ובין הנתבעת והעסק שלה, "מגע בתיאום", מצד שני.
עיקרו של ההסכם הוא הסדרת שירותי שיווק ומכירות שתספק על פיו התובעת, הקרויה בהסכם "הספק", לנתבעת, שעיסוקה מתן הרצאות והדרכות בנושא מניעת פגיעות מיניות בילדים, והקרויה בהסכם "המזמינה", כל זאת למשך שנה אחת, החל מיום 4.8.16 ועד ליום 3.8.17.
עיקר המחלוקת בין הצדדים הוא, האם מדובר בהסכם למתן שירותי שיווק גרידא, כטענת הנתבעת, או שמא הסכם שותפות, כטענת התובעת.
לטענת התובעת, הגם שבתחילה הוגדר תפקידה כשיווק ומכירות, הרי שבפועל ותוך כדי עבודה הפכו השתיים למעשה לשותפות מלאות, וחלקו ברווחי העסק לאחר ניכוי שעות הדרכה בפועל, עלות נסיעה וזמן נסיעה.
לטענת התובעת, היא יצרה תכנים - מצגות, הרצאות, התכתבויות ומיילים, השקיעה שעות עבודה רבות, תיאמה הרצאות וסדנאות מול לקוחות שונים (בעיקר רשויות מקומיות ומוסדות חינוך) ואף העבירה בעצמה הרצאות וסדנאות.
לטענת התובעת, כשנה וחדשיים לאחר תחילת עבודתן יחד החליטה הנתבעת לסיים את ההתקשרות ביניהן בשל קשיים כלכליים אליהם נקלעה. לטענתה, הנתבעת סירבה למסור לה נתונים אודות הסדנאות וההרצאות שהועברו לאחר סיום ההתקשרות ביניהן ולפרט את התקבולים שהתקבלו בגינן, וכן סירבה לשלם לה את חלקה מתוך תקבולים אלו.
בתביעתה מפרטת התובעת את הסכומים שהיא אמורה לקבל מידי הנתבעת בגין סדנאות שבוצעו בתוך תקופת ההסכם וכן את חלקה מתוך תשלומים שהיא מעריכה שהנתבעת קיבלה לאחר סיום ההתקשרות ביניהן מסדנאות והרצאות שנקבעו על ידי התובעת עוד בתקופת ההסכם, וזאת על פי הערכתה, משהנתבעת לא הסכימה, כאמור, למסור לה פרטים על ההכנסות בפועל. סך כל התביעה הועמד על 33,550 ₪.
הנתבעת טוענת מנגד, כי היא עובדת סוציאלית בהכשרתה, וכי בשנת 2005 הקימה עסק בשם "מגע בתיאום", למתן הרצאות וסדנאות בנושא מיניות בריאה ומוגנות מינית ולטיפול בילדים ו/או במשפחות הזקוקים ליעוץ וטיפול בנושא מיניות ו/או נפגעי פגיעה מינית. לטענתה, בשנת 2005 היה העסק במעמד של עוסק פטור, ובשנת 2012 הפך לעוסק מורשה. במהלך השנים הללו פעלה הנתבעת מול רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, קיבוצים וישובים קהילתיים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.
לטענת הנתבעת, התובעת היא זו שפנתה אליה בהצעה לקדם את העסק שלה, הציגה עצמה כעובדת סוציאלית בהשכלתה על אף שמעולם לא עסקה בכך, והציעה לה שירותי שיווק ומכירות לעסק שלה. לטענת הנתבעת, כיוון שבאותה תקופה צבר העסק שלה תאוצה והיא היתה זקוקה לעובד נוסף שיענה על מיילים וישווק את העסק, היא הסכימה להצעת התובעת והשתיים חתמו על ההסכם נשוא התביעה. לטענתה, מעולם לא היתה כוונה ליצור שותפות בין השתיים ומעולם גם לא נוצרה שותפות כזו בפועל, העסק היה ונותר עסקה של הנתבעת לבדה, ואילו תפקידה של התובעת הסתכם בתיאום מועדי פגישות ושליחת הצעות מחיר בלבד, בגינן שילמה הנתבעת באופן שוטף לתובעת את כל המגיעה לה, בהתאם לחשבוניות שהוציאה לה התובעת.
לטענתה, ביום 9.10.17 הודיעה לתובעת על הפסקת קבלת שירותי תיווך ומכירות ממנה, זאת עקב חוסר שביעות רצונה מתפקודה ואי השקעת זמן ראויה בעסק שלה.
לטענתה, כל נסיונותיה להגיע להבנות עם התובעת עלו בתוהו ועל כן הגישה התובעת תביעה זו, שהינה מופרכת, חסרת אסמכתאות ומופרזת, ולראיה - הועמדה על תקרת סמכותו של בית משפט זה, ללא כל ביסוס או פירוט. לאור זאת עותרת הנתבעת לדחיית התביעה.
דיון והכרעה
שקלתי את טענות בעלות הדין בכתבי הטענות מטעמן ובדיון בפניי, ואת ה מסמכים שהגישו לפני הדיון, במהלכו לאחריו. מצאתי לדחות את טענותיה של הנתבעת ולקבוע, כי בפועל התקיימ ה שותפות בין התובעת ובין הנתבעת וכי אין לומר כי התובעת שימשה בתפקידי מזכירות ותיאומים בלבד, כטענת הנתבעת. סבורני כי האופן בו הציגה הנתבעת את מצב הדברים בכתבי הטענות ובבית המשפט רחוק מלשקף, בלשון המעטה, את ההסכמות ואת ההתנהלות בפועל. מצאתי, כי גרסת הנתבעת בכתבי הטענות ובבית המשפט עומדת בסתירה להסכמות שהועלו על הכתב בזמן אמת. כן אני מוצאת, כי לא ניתן להסתמך על המסמכים שהציגה הנתבעת לאחר הדיון כתמיכה, לכאורה, בטענותיה. אני מוצאת, כי טענותיה של הנתבעת בכתבי הטענות ובבית המשפט לא הועלו אלא בנסיון לגמד ולהמעיט בחלקה של התובעת בעסקן המשותף, תוך נסיון להציגה כמזכירה גרידא או כאשת מכירות ותו לא.
להלן טעמיי.
אכן, מלשון ההסכם עולה לכאורה, כי מדובר במתן שירותי שיווק ומכירות, תוך שכל אחת מהצדדים להסכם ממשיכה לנהל את עסקה בנפרד; עם זאת, בהסכם עצמו מופיעה מעת לעת התייחסות מפורשת אל שתי בעלות הדין כשותפות; למשל, כינוי של כל אחד מהצדדים להסכם כ"שותף" בסעיף 4(א) להסכם ובסעיף 4(ד) להסכם.
בנוסף, כל הסדר חלוקת הרווחים על פי ההסכם מצביע בבירור על שותפות: הרווחים - משמעם ההכנסות בניכוי ההוצאות השוטפות והתשלומים המשולמים לכל אחת מהצדדים להסכם, כאשר כל אחת מהן מדווחת במייל לרעותה על סיכום שעות עבודתה מידי חודש בחודשו; חלוקת הרווחים מתבצעת בחלקים שווים בין שתי הצדדים להסכם, וזאת לגבי כל עסקה שנקשרה במהלך תקופת ההתקשרות, ולמשך שלוש שנים ממועד ביצוע העסקה הראשוני, ובלבד שמדובר בעסקה מתמשכת, קרי, כזו שנמשכה לשנה נוספת מעבר לשנה הראשונה. כך גם באשר לקביעה, כי ההוצאות הישירות של העסק יחולקו שווה בשווה בין שתי בעלות הדין, וזאת לאחר ששתיהן אישרו את ההוצאה.
מעבר לכך, השתיים הציגו עצמן כשותפות מלאות לדרך גם בפרסומי העסק בפלטפורמות השונות: כך, למשל, הוצגו השתיים באתר האינטרנט של העסק "מגע בתיאום":
"גליה עופר ומירב רוזנס - עובדות סוציאליות בעלות נסיון בתחום ההדרכות והטיפול.
לקחנו על עצמנו לקדם תכניות מניעה של פגיעות מיניות בילדים ובנוער.
מתוך כך אני מקיימות הרצאות וסדנאות להורים ולילדים בתחום של חינוך למיניות בריאה ומניעת פגיעות מיניות בילדים.
גליה עופר - בוגרת לימודי עבודה סוציאלית אוניברסיטת תל אביב, בעלת ניסיון וותק מקצועי של למעלה מ - 20 שנה בתחום. עוסקת בהדרכת הורים בנושאי הורות בכלל ובנושאים הקשורים למיניות ילדים ונוער בפרט. מטפלת בילדים שנפגעו מינית. בעלת נסיון רב בהעברת הרצאות וסדנאות לילדים, הורים וצוותים חינוכיים.
מירב רוזנס - בוגרת לימודי עבודה סוציאלית אוניברסיטת תל אבי ובעלת תואר שני במנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי. בעלת נסיון בהדרכות והרצאות, בעלת טיפול בילדים במרכב חירום לילדים בסיכון וטיפול בילדים בעזרת משחק. מתנדבת במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית.
אחת הדרכים להתמודד עם תופעת הפגיעות המיניות היא ללמד ילדים חינוך מיני מהגיל הרך. קיים מחסור חמור בידע וכלים להורים כיצד לעשות זאת. על כן הקמנו את בית הספר להכשרת הורים למחנכים מיניים.
אנו פועלות מתוך תשוקה גדולה לעשייה חברתית אמיתית ומונעות מתוך שליחות לשמור על שלומם הנפשי והגופני של ילדים ונוער בישראל."
תמונת הנושא של דף הפייסבוק של "מגע בתיאום - סדנאות להורים, אנשי חינוך, נוער וילדים" כוללת את פרטי שתי בעלות הדין: "גלית עופר - עובדת סוציאלית, מטפלת, מנחת קבוצות, מומחית במיניות ילדים ונוער", וכן מספר הטלפון וכתובת המייל שלה; ולצדה - "מירב רוזנס - עובדת סוציאלית, מדריכה ומרצה בנושאי מיניות ילדים ונוער", עם מספר הטלפון וכתובת המייל שלה.
בפוסטים שהעלתה הנתבעת בדף הפייסבוק שלה היא מתייחסת לתובעת כשותפה לכל דבר ועניין. כך, למשל, בפוסט שלה מיום 26.2.17:
"לאחרונה יש המון דברים חדשים שאני ושותפתי Merav Rozanes (שם מתוייג - ט.מ.] עושות. הרצאות להורים בכל כיתות בית הספר, סדנאות לילדים בכיתות ב' (!!), לחדרי מורים, גננות לסייעות..."
הפוסט כלל צילום ידיעה ב"ידיעות השרון" מיום 24.2.17, המדווחת על פיילוט חברתי שהושק בבית הספר היסודי "מגד" ברעננה -
"בשם "מגע בתיאום" של גליה עופר ומירב רוזנס [...] מדובר בסדנאות שיעבירו מירב רוזנס מרעננה וגליה עופר מכרכור, עובדות סוציאליות במקצוען. הן ישוחחו עם הילדים על גוף האדם, חינוך למיניות בריאה ועוד. לדברי רוזנס ועופר, ילדים מוצפים במסרים ובתכנים מיניים בסדרות טלויזיה [...] החזון של עופר ורוזנס הוא להגיע עם הסדנה לכל ילד, ילדה והורה בישראל [...] טרם תחילת הסדנה, קיימו השתים שיחה עם הורי התלמידים על מנת להכינם לקראת הסדנה [...]"

דוגמא נוספת - פוסט מיום 2.3.17:
"שלא תגידו שלא ידעתן או לא שמעתן! בנים בכתה ו' מטרידים מינית את בנות כיתתן!
כבר שנים שאני ביחד עם Merav Rozanes מעבירות סדנה "מגע בתיאום" לחינוך מיני-חברתי. השבוע קיימנו מפגש ראשון של הסדנה באחת הערים בגוש דן...."
גם המשך הפוסט כתוב בלשון רבות, קרי, בשם הנתבעת והתובעת גם יחד.
בנוסף, על ברכות "חג אביב שמח" ו"חג שבועות שמח" שפורסמו בדף הפייסבוק של "גליה עופר - מומחית במיניות ילדים ונוער", חתומות "גלית ומירב" , כאשר לטענת התובעת, הילדה המופיעה בתצלום של שתי הברכות היא בתה שלה.
גם במייל שכתבה הנתבעת לתובעת ביום 4.10.17, בנסיון להגיע להסכמות לאחר ההחלטה להפסקת ההתקשרות ביניהן, כתבה הנתבעת:
"על מנת שאוכל להרשות לעצמי להמשיך בשותפות ועל מנת שאהיה בפניות מלאה לפיתוח העסק תקווה שבהמשך ינ יב מספיק רווחים שנוכל להתפרנס ממנו שתינו בכבוד. ההחלטה היא שאני אעביר את כל הסדנאות מלבד במקרים שנוצר הכרח במציאות להעברה במקביל [...]
נעבור על קובץ האקסל ונבדוק איזה לקוחות הם בשותפות מלאה בינינו בחלוקת הרווחים והגיעו דרך קשרים ועבודה שלך, כמו למשל יקנעם, אור יהודה, פתח תקווה, ואיזה לקוחות הגיעו אלינו כתוצאה מקשרים שיש לי כמו הלקוחות שהגיעו בעקבות הקשרים שלי עם קלאודיה."
גם הלקוחות ראו בשתיים שותפות ובהתאם המליצו עליהן. לדוגמא, מכתב המלצה מיום 25.4.17 ממנהלת בית ספר "הדר" ברעננה, יונה רוזנברג, ומיועצת בית הספר ניני פוגל, בו נכתב:
"התוכנית של גליה ומירב אצלנו כללה חמישה מפגשים [...]
אנו רואים חשיבות רבה בקיום מפגשים אלו, הם הועברו בצורה מקצועית ואיכותית. גליה ומירב קשובות ומוכנות להתאים את התכנים והמבנה בהתאם לצרכים ולרצון בית הספר."

פרט לפרסומים המשותפים, בהן הוצגו שתי בעלות הדין כשותפות לכל דבר ועניין, עצם העבודה מלמדת על שותפות בין השתיים, כאשר הוצגו מיילים רבים ששלחה התובעת לתיאום הרצאות וסדנאות. בנוסף, מתוך תכתובת המייל והוואטסאפ בין השתיים עולה, כי התובעת הכינה בפועל מצגות והעבירה סדנאות, הנתבעת ביקשה ממנה לחוות דעתה על מצגות שהכינה הנתבעת ולערכן, לרבות לעניין התוכן והמהות (למשל, מייל מיום 9.9.17), ולא רק בפן הטכני, כטענת הנתבעת.
אין בידי לקבל את טענת הנתבעת, כי היא זו שביקשה להביא לסיום את ההתקשרות בין השתיים עקב אי עמידתה של התובעת במשימותיה. ראשית, הפעילות המשותפת בפועל נמשכה מעבר לתקופת ההתקשרות ההסכמית , קרי, לאחר ה - 3.8.17; על כך ניתן ללמוד ממייל ששלחה הנתבעת לתובעת ביום 2.10.17 ובו מעדכנת הנתבעת את התובעת לגבי סדנאות שיש לתאם מול בית הספר "פעמונים" ברעננה, פנייתה של הנתבעת לתובעת מיום 26.9.17 כי תעביר סדנא ביום 28.11.17, ותכתובת הוואטסאפ השוטפת באותה התקופה, המלמדת על המשך עבודה במתכונת הקיימת. אלו, בצירוף המייל הנזכר לעיל מיום 4.10.17, בו מציעה הנתבעת המשך עבודה משותפת, שומטת את הקרקע מתחת לטענתה לחוסר שביעות רצונה מהתובעת, שהרי לו לא היתה מרוצה מעבודתה, לא היתה ממשיכה את ההתקשרות עמה לאחר תום תקופת ההסכם ולאחר קרות "המשבר", כלשונה. לא למותר לציין, כי לא הוצגה ולו הזדמנות אחת בה הועלתה חוסר שביעות הרצון הנטענת על הכתב, בין בוואטסאפ, בין במייל ובין במכתב רשמי.
אגב, אף הנתבעת מודה בהארכת תקופת ההתקשרות אל מעבר לתקופה ההסכמית, קרי, עד ליום 9.10.17, זאת בסעיף 7 לתגובה שהגישה בעקבות הדיון בבית המשפט.
סיכומו של דבר, אני קובעת, כי בין השתיים התקיימה כוונת שותפות וכן שותפות בפועל, ומכאן, שהתובעת זכאית למחצית רווחי העסק בהתאם לתנאי ההסכם.
ההתקשרות עם מוסדות חינוך ברעננה
בסעיף 4(א) להסכם נקבע, כי "עסקאות שבוצעו טרם מועד חתימת הסכם זה לא ייכנסו להסכם וכל הרווחים שייגזרו מאותן עסקאות יישארו בחזקת השותף שביצע את העסקה, בין אם היא קשורה לתחום העיסוק ובין אם לאו."
לטענת הנתבעת, הואיל והתקשרותה עם עיריית רעננה, וכפועל יוצא - עם כל בתי הספר העירוניים ברעננה - החלה שנים טרם ההתקשרות עם התובעת, הרי שההכנסות הנובעות מהפעילות מול גורמים אלו אינן חלק מהכנסות העסק המשותף, ואין לתובעת זכות או חלק בהן.
התובעת טוענת מנגד, כי פעילותה של הנתבעת בעבר בעיר רעננה הצטמצמה לכיתות א' בלבד, בעוד שהעסק המשותף יצר סדנאות לכיתות ב'-ג' ולכיתות ה'-ו', סדנאות חדשות לחלוטין, שהתובעת היתה שותפה מלאה להכנתן וליצירתן.
על מנת להפריך טענה זו הציגה הנתבעת מכתבים מבעלות תפקיד שונות בעיריית רעננה, שמסרו כי הנתבעת העבירה סדנאות לכיתות ו' עוד משנת 2009 (מכתב איילת דליות מעיריית רעננה); כי העבירה סדנאות לכיתות ב'-ג' בתחילת שנת 2016 ועניינה את בית הספר לגבי סדנאות לכיתות ו' בשנים 2016-2015 (מכתב סימונה ספורטס, יועצת ביה"ס שקד ברעננה); וכי העבירה סדנאות לבנות כיתות ו' בבית ספק בצור יגאל בשנת 2011 וכן סדנאות לכיתות ה'-ו' בבית הספר (מכתב ניני פוגל מבית ספר ברעננה).
אין בדעתי לתת משקל רב למכתבים אלו שהציגה הנתבעת - לא משום שהם לא צורפו לכתב ההגנה אלא רק כתגובה לתשובת התובעת לכתב ההגנה ( לנוכח הגמישות הנתונה לבית המשפט לתביעות קטנות בכל הקשור לסדרי הדין ולדיני הראיות) - אלא משום שהתרשמתי כי אלו מכתבים מוזמנים שנולדו לצורך התביעה. במיוחד נכונים הדברים ביחס למכתבה של ניני פוגל, שהצהירה, במכתבה מיום 5.8.19 הממוען אל המותב דכאן, כי תיאום וקיום הסדנאות היה מול גליה בלבד, ורק תיאום התאריכים היה מול מירב, שאת שם משפחתה היא אף אינה זוכרת; בעוד שבמכתבה מיום 25.4.17 שצוטט בסעיף 21 לעיל גמרה אותה ניני פוגל את ההלל על גליה ועל מירב שתיהן יחדיו, בתור מי שהעבירו את הסדנאות "בצורה מקצועית ואיכותית", והיו "קשובות ומוכנות להתאים את התכנים והמבנה" לצרכיו של בית הספר. שני מכתבים שונים אלו שהוצאו תחת ידה של הגב' פוגל בפער של כשנתיים אינם יכול ים לדור בכפיפה אחת, ועל כן אין בדעתי לתת משקל למכתבה המאוחר ולהסתמך עליו.
זאת ועוד, סבורני כי את התנאי בסעיף 4(א) להסכם יש לפרש כפשוטו בהתאם ללשונו, קרי, כי "עסקאות" שבוצעו טרם מועד חתימתו לא ייכללו בחלוקת הרווחים; "עסקאות", פשוטו כמשמעו - "עסקאות". לא הוסכם על "לקוחות" שההתקשרות עמם היתה טרם מועד חתימת ההסכם, ומכאן, שלא ניתן לקבל את טענת הנתבעת, כי כל העסקאות הקשורות בדרך כלשהי לעיריית רעננה ולבתי הספר שבתחומה או באחריותה אינן חלק מן ההסכם.
התקשרות עם מוסדות חינוך אחרים
טענת הנתבעת בכתב ההגנה, כי סדנאות שהועברו בקצרין, ברמת הגולן, באור יהודה, בדברת וביקנעם הן תוצאה של עסקאות שנקשרו לאחר תקופת ההתקשרות בין הצדדים ולא ביוזמת התובעת, אלא ביוזמת מפקחת ממשרד החינוך שיצרה קשר עם הנתבעת, ועל כן אין לתובעת כל זכות ברווחים מהן, גם היא דינה להידחות ; זאת לנוכח הודאתה הכתובה של הנתבעת במייל מיום 4.10.17 לת ובעת (סעיף 20 לעיל), בו היא כותבת באופן מפורש כי ההתקשרות עם מוסדות החינוך ביקנעם ובאור יהודה נקשרה בעקבות קשרים של התובעת. סתירה מהותית זו בגרסאות הנתבעת והצגת מצב דברים שונה בתכלית מזה שהוצג בהתכתבות בין הצדדים מטיל צל על טענות הנתבעת בכללותן.
הסכומים הנתבעים על ידי התובעת
בטבלה בסעיף 7.1 לכתב התביעה תובעת התובעת כספים עבור הרצאות וסדנאות ביקנעם, ברעננה ובנתניה, אשר נקשרו בתקופת ההסכם (2016 - 2017) , בסך כולל של 2,477 ₪. לגבי שתיים מהסדנאות ביקנעם ישנה ראיה תומכת באישור מחלקת הרכש של עיריית יקנעם. יצויין, כי לגבי חלק מהפעילויות הללו הסכימה הנתבעת לשלם סך של 750 ₪, לפנים משורת הדין ולצרכי פשרה. אני פוסקת לתובעת את מלוא הסכום הנתבע, סך הכל 2,477 ₪.
התובעת לא הוכיחה כי היה המשך התקשרות מול כל הגופים הללו במשך שנה נוספת - תנאי מוקדם לתשלום למשך שלוש שנים על פי ההסכם - ועל כן אינני פוסקת לתובעת סכום זה למשך שנים נוספות.
בטבלה בסעיף 7.2 לכתב התביעה תובעת התובעת כספים עבור הרצאות וסדנאות שנקשרו כולן בחודש ספטמבר 2017, קרי, בתוך תקופת ההתקשרות שהוארכה אל מעבר לתקופה ההסכמית (סעיף 23 לעיל), ומכאן שהתובעת זכאית לחלקה ברווחים עבור פעילויות אלו, ככל שהתקיימו.
ראיות למועדי סגירתן של חלק מהפעילויות הללו, ביקנעם וברעננה, צורפו על ידי התובעת ולא נסתרו על ידי הנתבעת.
לעומת זאת, לא הובאו תימוכין על סגירת סדנאות באור יהודה ועל העברת סדנאות כאלו בפועל שם , על אף שהנתבעת הודתה במייל מיום 4.10.17, כי ההתקשרות עם גורמים באור יהודה נעשתה ביוזמתה ובזכותה של הנתבעת. בעניין זה אין די בהערכה או בהשערה ויש צורך בהצגת ראיות ממשיות, מה שלא נעשה על ידי התובעת.
כך גם בכל הקשור לגורמים ברמת הגולן, קצרין ודברת; אין די בכך שהתובעת היתה מעורבת בהכנת התכנים עבור גורמים אלו, היה עליה להציג ראיות חותכות לכך שהתקיימה שם פעילות בפועל. שוב, אין די בהשערות ובהערכות.
יובהר, כי חרף סירובה של הנתבעת למסור מידע זה, פתוחות היו בפני התובעת דרכים להוכחת הנתונים, על ידי זימון הגורמים המעורבים עצמם למתן עדות בבית המשפט.
יצויין, כי גם לגבי חלק מהפעילויות הללו הסכימה הנתבעת לשלם סך של 1,659 ₪, לפנים משורת הדין ולצרכי פשרה.
סיכומו של דבר, מתוך טבלה 7.2, אני פוסקת לתובעת את התשלומים עבור הפעילויות שהתקיימו בפועל, בסך כולל של 2,437 ₪.
גם לגבי פעילויות אלו, התובעת לא הוכיחה המשך פעילות בשנה שלאחר מכן ולפיכך אינני פוסקת לה תשלום עבור שלוש שנים נוספות.
ביחס לטבלה הנוספת שפורטה בהודעת התובעת מיום 26.7.19, אני פוסקת לתובעת את התשלומים עבור הפעילויות שהתקיימו בפועל, למעט סדנא להורי כיתות ו' מיום 10.12.17 בביה"ס "דליות" ביקנעם, אשר נכללה בטבלה בסעיף 7.1, ולמעט סדנת חדר המורים בביה"ס "פעמונים" ברעננה, שלא צויין מועדה, ומשלא הובאה ראיה פוזיטיבית לקיומה של הסדנה. אציין, כי לגבי אחת מהסדנאות (סדנא להורי כיתות א-ג ביום 25.12.17 בביה"ס "דליות" ביקענם) ישנו אישור פוזיטיבי באישור מחלקת הרכש של עיריית יקנעם. סך כל התשלומים המאושרים בגין טבלה שלישית זו: 2,366 ₪.
אציין, כי הנתבעת לא חלקה על הסכומים הנתבעים בטבלאות, אלא רק על עצם זכותה של התובעת לקבלם.
סך כל הסכומים שמצאתי לנכון לפסוק לתובעת, מתוך שלוש הטבלאות, הינו 7,280 ₪.
אינני פוסקת לתובעת החזר בגין ליווי משפטי. בבית המשפט לתביעות קטנות אין יצוג לעורכי דין, ועל כן אין החזר עבור יעוץ משפטי. זכאי בעל דין, כמובן, להתייעץ עם עורך דין, אולם אינו זכאי לקבלת החזר העלות, שאם לא כן יחתור הדבר מתחת למטרתו ותכליתו של ההליך.
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט (לרבות החזר אגרה ששילמה) בסך של 700 ₪.
אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 7,980 ₪.
סכום זה ישולם לתובעת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הערה:
בדיון שהתקיים ביום 23.7.19 הגישה התובעת חמישה מסמכים אשר סומנו על ידי ת/1 - ת/5. אלו הועברו במעמד הדיון לעיונה של הנתבעת ולא הושבו על ידיה. בהחלטה שניתנה לאחר סיום הדיון התבקשה הנתבעת להשיבם לתיק בית המשפט, אולם לא עשתה כן. ארבעה מתוך חמשת המוצגים הללו צורפו שוב לתיק במסגרת קובץ של שמונת עמודי הנספחים להודעתה של התובעת מיום 26.7.19, וכדלקמן:
עמודים 3-1 - ת/1;
עמוד 5 - ת/2;
עמודים 7-6 - ת/3;
עמודים 4 ו -8 - ת/4.
לצערי, החשבונית מיום 23.3.18 שסומנה ת/5 לא הוגשה ועל הצדדים לפעול להגשתה לתיק לאלתר.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ד אב תשע"ט, 25 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מירב רוזנס
נתבע: גליה עופר
שופט :
עורכי דין: