ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד שמעון שרלי עדרי :

לפני כבוד השופטת ענת יהב

המאשימה:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד לאה נחום

נגד

הנאשם:
שמעון שרלי עדרי
ע"י ב"כ עו"ד גולן

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שניתן בהעדר הנאשם לאחר הסכמת הצדדים בפני ערכאת הערעור לעניין סוגיה זו ולאחר שדחיתי את בקשת ההגנה ביום 5/8/19.

כבר אומר, כי הדיון לעניין הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם נקבע ליום 16/9/19 במעמד הצדדים ולעניין זה עדיין לא ניתנה החלטה.

ביום 20/8/19 התייצבו הצדדים בפניי וטענו טענותיהם הנוגעות לבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין עד למועד קיום הדיון במעמד הצדדים, כאשר ההגנה תמכה את בקשתה בנימוקים רפואיים ובמחלה קשה ממנה סובל הנאשם ואשר מנעה את התייצבותו במועד בו נגזר דינו , כשהרחיבה לגבי מצבו הרפואי הקשה אשר דורש ממנו להיות מצוי בטיפולים ובניתוחים באופן תדיר, וכן הפנה לתיעוד הרפואי, משם עולה כי יום קודם לפסק הדין שניתן בהעדרו, אושפז ונותח.

עוד היפנה (בבקשתו בכתב) להלכת אלטורי, שם קובע ביהמ"ש העליון כי יש לעכב ביצוע עונש למי שנקבע דיון בערעור/ערר שאחרת ניטל העוקץ מההליך המבוקש.

הנאשם (אשר לא צירף תצהיר לבקשתו), אף הוא אמר את דברו בבית המשפט ונחקר נגדית על ידי המאשימה, ציין שהתקופה המדוברת (בה נשפט) הי יתה טראומתית עבורו, בה עבר קשיים וטיפולים והכול בעקבות מחלתו.

ב"כ המאשימה מצידה, מתנגדת לעיכוב הביצוע כשמציינת תוך הגשת מסמכים מתאימים המאששים את דבריה, שהנאשם ידע על גזר הדין כבר ביום 23/4/18, בעת שנעצר בעקבות ביצוע עבירת נהיגה במהירות, לא הפקיד את רישיונו, אלא רק בינואר 2019 ולאחר מכן עוד המשיך ונהג כשהוא פסול.
בנוסף, מדגישה, שהנאשם ידע על מועד הדיון, שמדובר בכתב אישום בגין עבירה משנת 2008 וכי בתקופות מסוימות אף היה מיוצג על ידי סנגור כשמכל התנהלותו של זה אשר כוללת, התעלמות וזלזול ובעיקר נוכח הזמן שחלף מאז ידיעתו את פסק הדין ועד להגשת הבקשה הרי שחלף זמן רב, פסק הדין הפך לחלוט, לא הוגש ערעור ואין לו אלא להלין על עצמו.

דיון והכרעה:

עיכוב (דחיית) ביצוע:
סמכות זו של בית המשפט נגזרת מסעיף 87 לחוק העונשין שם נקבע בס"ק (א) "... רשאי בית המשפט לדחות את הביצוע למועד אחר", כאשר הכללים לעיכוב ביצוע כבר נדונו בהרחבה בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, שם אוזכר הכלל הידוע ש"אין בעצם הגשת ערעור כדי להצדיק עיכוב ביצוע גזר הדין".

באותה הלכה נקבע, שעל בית המשפט בבואו להחליט בבקשה מעין זו, להפעיל את שיקול דעתו ולהביא בחשבון את האינטרס הציבורי אל מול זה של הנאשם, תוך שקלול פרמטרים נוספים כמו חומרת העבירה, נסיבות ביצוע העבירה, טיב העונש, אורכו ובעיקר סיכויי הצלחת הערעור, כשכמובן שככל שיהיו נימוקים טובים לעצם ההרשעה, כך גוברת ההצדקה להימנע מאכיפה מידית.

לכל אלו יש להידרש ולשקלל אף נתונים ונסיבות אישיות של הנאשם.

כלל השיקולים הללו הם בשים לב לחשיבותה ולמעמדה של זכותו של אדם לחירות ולניידות על פי רצונו ובהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

בענייננו הטענות ונימוקי ההגנה הם מצבו הרפואי של הנאשם במועד מתן גזר הדין וכי הוא "לא מודה במיוחס לו".

עוד קודם שאתייחס לטענות אלו אפנה להתנהלות הנאשם בהליך זה וזאת על מנת לבחון את טענתו בדבר הימנעותו מהתייצבותו לדיון, על מנת לאפיין את אורח התנהלותו וליתן לה משקל :

1. ראשית אומר, כי מדובר בתיק שבו על פי המיוחס, הנאשם נתפס ביום 3/8/2008 כשהוא נוהג בעיר תל אביב ונעצר ע"י שוטרים בגין עבירת תנועה שביצע, תוך כדי שהזדהה הנאשם באמצעות מסמכים של אחיו (עדרי אלוני) כאילו הוא הנוהג, וזאת מכיוון שנהג בעת שהיה פסול מלנהוג והפסילה הודעה לו.
לפיכך, העבירות שיוחסו לו הן: נהיגה בזמן פסילה, מסירת פרטים כוזבים, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח ונהיגה ללא רישיון נהיגה.

כתב אישום זה הוגש ביום 15/3/09 ונמחק לצורך איתור הנאשם.

2. ביום 24/9/15 – נפתח התיק מחדש בבית משפט לאחר איתורו.

3. ביום 19/11/15 הוגשה בקשה ע"י הנאשם לדחיית הדיון עקב מצב רפואי ונתקבלה תוך שהדיון נדחה ליום 3/1/16.

4. ביום 3/1/16 לא התייצב הנאשם לדיון והטלפון שציין בבקשה הסתבר כשייך לפרודתו שציינה בפני התובעת כי הודיעה על מועד הדיון לנאשם.

5. ביום 3/4/16 התייצב עו"ד יצחק נתן מטעמו וציין שעדיין לא הוסדר הייצוג וביקש לדחות את הדיון.

6. ביום 21/4/16 – לא התייצבו לא הסנגור ולא הנאשם.
כן לא התייצב הנאשם לדיונים נוספים ב-24/5/16 ו-14/7/16.

7. ביום 16/11/16 ולאחר שמצוי היה בידי בית המשפט אישור מסירה כדין הורשע הנאשם ונגזר דינו בהעדרו.

8. ביום 21/1/19 הופקד תצהיר מטעם הנאשם בבית משפט לתעבורה, שם הצהיר כי אין בידו רישיון להפקדה והונפק "אישור הפקדה רישיון" (זאת לאחר שידע על הפסילה כבר כשנה קודם לכן).

9. ביום 8/7/19 – הוגשה בקשת הנאשם לביטול פסק הדין.

הנה כי כן, מכל אלו עולה דמות של נאשם אשר פעם אחר פעם עושה שימוש לרעה בהליך, מתעלם מהוראות בית המשפט ובוודאי שאין להתייחס לטענתו הנוכחית לעניין אי התייצבותו במועד מסוים כמנותקת מסך התנהלותו ויש לראותה על רקע כך.

סיכויי הבקשה:
כפי שציינתי מראש בתיק זה עולה באופן ברור כי על אף שהנאשם ידע גם ידע על קיומו של ההליך הרי שכל התנהלותן אומרת ומעידה כי התחמק מלהגיע לדיונים פעם אחר פעם ולא הגיש בקשות לדחיית הדיונים (למעט פעמיים), לפיכך, היה עליו לדעת כי בהעדרו יכול ויישפט.

העובדה כי הנאשם באמצעות סנגורו, מצביע על תאריך אחד ויחיד בלבד שהוא ה-15/11/16 ככזה שהנאשם היה מאושפז ונאלץ להעדר וזאת בשל מחלה קשה, מעוותת את התמונה הכוללת שכן נאשם זה לא התייצב לכל הדיונים ולא שמעתי נימוק להעדרו משאר הדיונים.

בע"פ 9407/05 קינג אללה נ' מדינת ישראל נאמר: "לנוכח ריבויים של מקרי אי התייצבות, במיוחד בתיקי תעבורה, יש לקבוע כי ברגע שהנאשם הוזמן כדין, ניתנה לו האפשרות להיות נוכח במשפט ולנסות להוכיח את חפותו, ומשלא התייצב, אין לו אלא להלין על עצמו, ודי בכך כדי שיהיה לו יומו בבית המשפט.."

עוד ברע"פ 418/85 פרץ רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, קבע כבוד השופט שמגר, כי זכותו של נאשם ליומו בבית המשפט אינה אבסולוטית.

לפיכך, הנאשם היה צריך להודיע לבית המשפט על הימנעותו מלהתייצב לדיון באמצעות בקשה או כל דרך אחרת ורק זה כשלעצמו מונע כניסה לשערי בית משפט באותו נושא אלא אם כן יוכיח חשש לעיוות דין.

בחנתי את נימוקי הבקשה ולמעט אמירה לאקונית וכוללת שבה נאמר שהנאשם כופר במיוחס לו, לא נאמר דבר או עובדה ספציפית ברורה המעלה חשש כבד בדבר אותה כפירה והרשעה בעבירות המיוחסות, כך שגם על פי הפסיקה, אותה כפירה בעלמ א בשלב הזה אינה מספקת ועל הנימוקים להיות כאלו המעלים ומבססים חשש מעין זה.

לעניין זה ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, שם נאמר: "על מנת לשכנע את בית המשפט כי יש עילה טובה לביטול פסק הדין ולהניע את גלגלי המערכת השיפוטית מחדש.. שאי היעתרות לבקשה עלולה לגרם לעיוות דין"

וברע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט כי כפירה כשלעצמה אין בה כדי להוכיח עיוות דין.

כל ההלכות הללו (ונוספות), מצאו את ביטוין ואוגדו באופן שלם וקוהרנטי ברע"פ 8427/17 אמנון סאלם ואח' נ' מדינת ישראל, שם נפרשה באופן מלא כל סוגיית ביטול פסקי דין שניתנו בהעדר.

כך, לעניין היעדרות נאשם מן הדיון נאמר שם תוך הפנייה לע"פ 3313/17 עסאלה נ' מדינת ישראל: כי, "היעדרותו של המבקש מהדיונים בשל מצבו הרפואי מבלי שהתבקשה דחייה של הדיון, אינו מהוות סיבה מוצדקת לאי התייצבות".

וכך לעניין עילת החשש לעיוות דין נאמר שם באופן נחרץ וברור "כי גם כאשר מדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין.." ואף הורחב לעניין א ופיין של טענות אלה כי "טענות כלליות וסתמיות בדבר קיומו של עיוות דין, מבלי להניח תשתית ראייתית בעלת משקל לתמיכה בטענה, לא יובילו ככלל, לבטלותו של פסק הדין בעילה זו."

שיהוי
הנאשם נתפס נוהג במרץ 2018, אז נודע לו על פסק הדין שניתן בהעדרו כאשר רק ב- 21.1.19 הפקיד רישיון בדמות תצהיר, כאשר עד אז בתווך, בין ההודעה על פסילתו ועד להפקדת התצהיר, עוד נתפס נוהג בפסילה וביצע עבירות נוספות (בחלקן הודה).

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה כשנה וחצי לאחר שנודע לנאשם דבר הפסילה ומבלי שנזעק על חפותו.

בעניין זה מפנה לרע"פ 8895/12 איימן עיסוי נ' מדינת ישראל, שם דחה בית משפט בקשתו של עורר להאריך מועד בקשה להישפט, ואולם עניין השיהוי נכון כאן כמו שם, תוך שציין, כי "פרט לאמירה לאקונית של המצהיר, לא ניתן ללמוד מאותו תצהיר על עובדה מהותית אודות נסיבות ביצוע העבירה". (בענייננו אף לא צורף תצהיר).

ברע"פ 8353/12 נדונה סוגייה דומה שם נקבע כי העובדה שהבקשה להארכת מועד הוגשה כשנה לאחר מועד קבלת הדו"ח הרי שמדובר ב"שיהוי משמעותי ובלתי מוצדק, חרף מצבה הרפואי של אם המבקשת".

בתיק זה כל התנהלותו של הנאשם מוכיחה זלזול, גרירת רגליים, שיהוי והתחמקות מהתייצבות ונראה כי דרכו לא אצה להגיש את הבקשה מיד עם היוודע לו גזר הדין.

נימוק נוסף לעיכוב הביצוע הוא תאריך מועד הדיון שנקבע בהליך ש במקרה זה הדיון בבקשה גופא נקבע ליום 16/9/19 .

לפיכך, לטעמי על פי כל היבט, אין דין הבקשה להתקבל, מטעם השיהוי, התנהלותו של הנאשם, וקפיאה על שמרים במשך תקופה ארוכה, מועד הדיון שנקבע וסיכויי בקשתו לעניין ביטול פסק הדין וזאת נוכח היעדרות שאינה מוצדקת והיעדר נימוקים מפורטים וברורים לבקשה לביטול פסק הדין .

כאן אומר, כי הבקשה נקבעה לדיון בעיקר נוכח גזר הדין שנגזר בהעדרו של הנאשם ועל מנת לשמוע נימוקים במהלך הדיון בעניין זה, כשכמובן שבמועד זה יוכל הנאשם באמצעות ב"כ להעלות טענות נוספות ולהצטייד בתצהיר מפורט לצורך שכנוע בדבר ביטול הכרעת הדין.

לפיכך, אינני נעתרת לבקשת עיכוב הביצוע והבקשה נדחית.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ט, 23 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: שמעון שרלי עדרי
שופט :
עורכי דין: