ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שירביט חברה לביטוח בע"מ נגד אבו חמיש :

לפני כבוד השופט עמית אליהו קידר

התובעת:

שירביט חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעים:

1.אבו חמיש
2.הראל חברה לביטוח בע"מ
3.ראיס מידל איסט בע"מ

פסק דין

1. התובעת, במועדים הרלוונטיים לתביעה, ביטחה רכב מ"ר 69-482-70.

2. נתבע 1 היה, במועדים הרלוונטיים לתביעה, הנהג ברכב מ"ר 18-015-80. נתבעת 2 ביטחה רכב זה. נתבעת 3 הייתה המעסיקה של נתמך מ"ר 18-015-80.

3. על-פי הנטען בכתב התביעה ביום 4.12.11 חצה רכב התובעת צומת ישר בנתיב אמצעי. רכב הנתבע עקף את רכב התובעת משמאל ופגע בו וגרר אותו מספר מטרים.

4. בכתב ההגנה של נתבעת 2 נטען כי היא ביטחה נגרר מ"ר 18-015-80 ועל התובעת להגיש תביעתה נגד נהג הגורר ומבטחו. נגרר הנתבעים לא היה מעורב בתאונה.

5. בכתב ההגנה מטעם נתבעת 3 נטען כי אירוע התאונה לא התקיים כלל. היא נסעה ישר וגם המשאית נסעה ישר. המשאית בנתיב השמאלי ונתבעת 3 בנתיב הימני למשאית.

6. מר יצחק נירי מהנתבעת חברת ראיס מידל איסט בע"מ נקרא להעיד מי הנהג שנהג בעת התאונה ובאיזה גורר הוא נסע. בעדותו מסר כי יש להם 150 נגררים וכ-80 משאיות גוררות. הוא אינו יכול לדעת מיהו הנגרר ומיהו הנהג. לא היה נזק בנגרר שלהם ואף נהג לא דיווח על תאונה. חמיס אבו סייף הוא הבעלים של הנגרר, אך לא הנהג. הוא אינו יודע איזו משאית גררה את הנגרר באותו יום.

7. נהגת רכב התובעת, הגב' אביבה ניסים, העידה כי נסעה בנתיב האמצעי, משאית עקפה אותה מצד שמאל וגררה את רכבה. היא לא הצליחה לפתוח את הדלת ופתחה את הדלת השנייה. הגיעה משטרה והם צילמו את מספר המשאית. היא זיהתה את נתבע 1 באולם.

8. בחקירתה הנגדית השיבה כי היו 3 נתיבים והיא הייתה באמצעי. המשאית סטתה לנתיב האמצעי וגררה את רכבה. מי שיצא מהרכב לאחר התאונה הוא זה שזיהתה קודם באולם. היא לא הייתה ראשונה ברמזור, היו מכוניות לפניה. הדלת השמאלית ברכבה נפגעה ונכנסה פנימה. היא ראתה את המשאית בצד ימין וראתה שהיא חותכת אותה. המשאית היא שגררה את רכבה, התאונה אירעה ממש לאחר הרמזור. הפגיעה היא מהחלק הקדמי של המשאית. העדה עומדת על כך שלא סטתה ממסלולה.

9. נתבע 1, מר אבו סייף חמיס, בחקירתו הנגדית העיד כי הנגרר שלו והוא משכיר אותו לחברה שהיא בבעלות בנו. לבן יש מעל 100 משאיות. לבן יש תעודות משלוח לאן כל רכב נוסע. הנגרר שלו מתחבר לכל רכב. העד מכחיש כי נהג במשאית וטוען שאין לו רישיון נהיגה. הוא אינו יודע לאיזה בן שייכת העגלה. הוא כבר לא נוהג על משאית 36 שנים. הוא אינו מכיר את מוחמד טוויל.

10. מר יצחק נירי, מנהל בחברת ראיס מידל איסט, בחקירתו הנגדית השיב כי הוא מכיר את חברת א.ס. השפלה בע"מ. זו חברה להובלה. יש שיתוף פעולה בין החברות. הם לא משלמים על שכירת הנגרר. יש להם סדרן. הוא יודע מי נהג אך כיום אינו יודע היכן הוא. הסדרן לא הובא להעיד.

11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהן ושמעתי את העדים מצאתי כי:
א. בכתב התביעה המתוקן נכתב כי נתבע 1 נהג ברכב מ"ר 18-015-80, ו/או הבעלים של רכב זה.

ב. בכתב התביעה המתוקן נכתב עוד, כי נתבעת 3 הינה המעסיקה וגם/או השולחת של נתמך 18-015-80.

ג. התובעת בעדותה העידה כי הרכב, דהיינו הגורר פגע בה, בעוד שמכתב התביעה המתוקן עולה כי הנגרר הוא שפגע ברכבה.

ד. בכתב ההגנה של נתבע 1 נטען כי נתבעת 2 ביטחה את הנגרר ויש להגיש התביעה כנגד הגורר וחברת הביטוח שלו.

ה. גם הגורר וגם הנגרר נטען כי בוטחו על ידי נתבעת 2, אך לא צורפה פוליסת ביטוח של הגורר. הנתבע הכחיש את אירוע התאונה. כמו כן נטען כי אי אפשר לאתר את נהג הנגרר, לכן לא ניתן להוכיח כי לא היה לו רישיון בתוקף.
ו. נתבעת 3 טוענת כי היא המעסיקה או השולחת של רכב הנתמך 18-015-80.
האירוע לא התקיים כלל.

ז. ביום התאונה, על פי טענת נתבעת 3, הנגרר נתמך על ידי משאית מ"ר 56-716-69.
מי שעשה שימוש במשאית הוא מוחמד טוויל ת"ז XXXXXX041.

ח. הנהג שנטען כי נהג במשאית לא הוזמן לעדות, וגם לא דיווח לנתבעת 2 על התאונה.

12. המסקנה העולה מהאמור לעיל היא כי אין ספק שהנגרר לא פגע ברכב התובעת, וזאת גם לפי עדות עדת התובעת. הפוגע הוא הגורר עצמו.

13. לא הוצגה פוליסה של הגורר ומיהי חברת הביטוח שביטחה את הגורר.

14. מאחר והוכחשה התאונה על ידי נתבעים 1 ו-3, והידיעה מי נהג בגורר היא שלהם, היה עליהם להביא את נהג הגורר, אך זה לא הובא לעדות.

15. הטענה כי הפגיעה של הגורר הייתה בדלת שממול ולא בפגוש האחורי, לא נתמכה על ידי עדות מומחה.

16. הנהג של הגורר לא דיווח על התאונה ולכן גם לא שיתף פעולה עם נתבעת 2.

17. לנוכח האמור אני דוחה את התביעה נגד נתבעת 2 ומקבל את התביעה נגד נתבעים 1 ו-3.

18. לנוכח האמור אני מחייב את הנתבעים 1 ו-3 לשלם לתובעת סך של 15,688 ₪ בצירוף אגרת המשפט, שכר העדה ושכר טרחת עו"ד בשיעור 17.55%. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת 2 שכר טרחת עו"ד בסך 1,800 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ז אב תשע"ט, 17 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שירביט חברה לביטוח בע"מ
נתבע: אבו חמיש
שופט :
עורכי דין: