ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פייר נג'אר נגד עיריית חיפה :

בפני כבוד ה רשם בכיר נדים מורני

תובע

פייר נג'אר
ע"י ב"כ עו"ד איתי שחר
רח' ספיר 14/15 עפולה

נגד

נתבעת

עיריית חיפה
ע"י ב"כ עו"ד רועי זאבי
מעלה השחרור 15 חיפה

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת ע"ס 42,500 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לרכבו מ.ר. 10-997-79 מדגם אלפא רומיאו שנת ייצור 2011 (להלן: "רכב התובע") מיום 20/12/16, עת רכב התובע אשר היה נהוג על ידו נסע בדרך ההגנה (לאחר מחלף אלנבי בחיפה) בשעת ערב ועלה על בורות שהיו פעורים בכביש (כטענת התובע) וחש התובע בחבטה עזה ברכבו וכתוצאה מכך נגרמו לרכבו נזקים כבדים.

2. התובע צירף לתביעתו חוות דעת שנערכה ע"י השמאי אביהו רפפורט מיום 13/3/17 אשר העריך את הנזקים שנגרמו לרכב התובע בסך 40,214 ₪. כמו כן, צורפה חשבונית תיקון מטעם מוסך הבונים וכן קבלה ע"ס 1,800 ₪ בגין שכ"ט שמאי.

3. התובע טען בתביעתו כי לאחר שחש בחבטה ברכבו, הוא עצר את רכבו וכשירד ממנו גילה כי בנתיב בו נסע קיימים בורות המהווים מפגע מסוכן ואלו אשר הביאו לפגיעה העצומה ברכבו.
במהלך הדיון הוגשו תמונות מזירת האירוע שסומנו כמוצג ת/1 המראות את המפגע בכביש ואת רכב התובע לאחר שנעצר.

4. הנתבעת הינה רשות מקומית האחראית לניהולה השוטף של העיר חיפה שבתחום שיפוטה נמצא הכביש שבו אירעה התאונה והיא אחראית על תחזוקתו של הכביש הנ"ל, בהתאם להוראות סעיפים 235(2), 249(ה) לפקודת העיריות (נוסח חדש) המחייב את הנתבעת לדאוג למצבם התקין של כל רחוב הנמצא בתחומה.

5. התובע טען בתביעתו כי מדובר בבורות שהיו בכביש ולא בקילופי וגירודי אספלט, כפי שנטען ע"י הנתבעת.

6. נטען ע"י התובע שהנתבעת הפרה את התחייבויותיה והפרה את חובת הזהירות המושגית כלפי הציבור וחובת הזהירות הקונקרטית כלפיו.

7. הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה, בין היתר, כדלקמן:

א. ביום 29/12/16 התקבלה במוקד העיריה הודעה אנונימית בדבר בורות בכביש ברחוב ההגנה בחיפה.

ב. ביום 11/1/17 בוצע תיקון של שכבת האספלט במקום, שנשחקה. יודגש כי לא היו במקום בורות.

ג. מחלקת הדרכים של הנתבעת פועלת בכל עת על מנת למנוע מפגעים בכבישי העיר וזאת במסגרת תקציב העירייה.

ד. הבורות בכבישים נפערים כתוצאה משחיקה של האספלט ולא ניתן למנוע את השחיקה והיווצרות הבורות וכי המפגע הנ"ל יכול להיווצר בפרק זמן קצר יותר.

ה. כשמתגלה בור בכביש פועלת הנתבעת באמצעות מחלקת הדרכים לכיסוי הבור ואם הכביש רטוב ולא ניתן לתקנו העירייה פועלת לסימונו.

ו. במקום הנטען עוברות מדי יום מאות, אם לא אלפי מכוניות ומשאיות ולא נתקבל דיווח על המפגע לפני הדיווח האמור.

ז. התובע לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים.

8. עיקר המחלוקת שבין הצדדים הינה סביב שאלת האחריות.

דיון והכרעה:

9. הנתבעת הודתה בכתב ההגנה שההודעה על המפגע נתקבל אצלה ביום 29/12/16 לעומת זאת, התיקון בוצע רק ביום 11/1/17.
היה זמן מספיק לנתבעת לתעד את המפגע, היקפו, עומקו וכו', אולם, מעדותו של מר כהן אהרון (להלן: "מר כהן") המשמש כראש תחום תביעות נזיקין, לא ניתן למצוא כל נתונים על המפגע הנ"ל.

10. התובע טוען שמדובר בבורות בכביש, לעומת זאת, הנתבעת טוענת שמדובר בגירוד אספלט בלבד בעומק של 2 ס"מ.
לא התובע ולא הנתבעת מסרו פרטים על עומק הבורות וביהמ"ש, בהסתמך על התמונות שהוגשו, קובע שאין מדובר בקילופי אספלט ואף לא מדובר בבורות עמוקים, אולם די בבורות הנ"ל בכדי לגרום לנזקים כמו אלה שנגרמו לרכב התובע, במיוחד במידה ורכב התובע עבר מעליהם במהירות.

11. ביהמ"ש אינו מאמין לעדות התובע שהוא נסע ברכבו במהירות המותרת 70-80 קמ"ש וזאת בהסתמך על הנזקים העצומים שנגרמו לרכבו.
התובע טען שקטע הכביש שבו אירעה התאונה היה חשוך, עובדה זו דווקא מחייבת אותו לנהוג בזהירות יתר ובמהירות נמוכה.

12. הבורות המופיעות בתמונות נמצאות בשולי הנתיב ובסמוך לקו השוליים הצהוב מצידו הפנימי ו במידה והתובע היה נוהג בזהירות הדרושה, יתכן והוא היה יכול להתרחק מאותן בורות, אף מבלי לסטות מנתיב נסיעתו.

13. אמנם העירייה ופקחיה לא יכולים להיות בכל פינה בעיר ובכל זאת, המפגע נשוא התביעה לא נוצר תוך זמן קצר, תוך שעות או יממה, מפגע זה נוצר תוך זמן ארוך והנתבעת היתה צריכה להבחין בקיומו בעוד מועד ולדאוג לתיקונו ולא להמתין עד קרות תאונה.

14. התובע העיד שהוא גרר את רכבו ממקום התאונה, אולם, הוא לא הציג כל קבלה המעידה על הגרירה ממנה ניתן ללמוד על מיקום התאונה.
התובע אף לא טרח להעיד את חברתו שהיתה עמו ברכב בעת אירוע התאונה, דבר שיש לזקוף אותו לחובתו .

15. בנסיבות המתוארות, ביהמ"ש קובע שהנתבעת אחראית לקיום הבורות בכביש ואחראית לאירוע התאונה, אולם, ניתן לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 25%, עקב כך שנסע במהירות שאינה סבירה בנסיבות הכביש, התקרב יותר מדי לשולי הנתיב שבו נסע ולא הבחין בבורות שהיו בכביש בעוד מועד.

הכרעה בשאלת הנזק:

16. הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית מטעמה ואף לא ביקשה לחקור את השמאי מטעם התובע.
לפיכך, הנזק הינו כפי שהוערך ע"י השמאי מטעם התובע.

17. על אף זאת, התובע העיד שהוא מחליף את הצמיגים ברכבו פעם לשלושה חודשים והוא לא ידע לומר מתי הוא ביצע את הטיפול האחרון ברכבו.
עפ"י חוות הדעת של השמאי מטעם התובע, עלות החלפת 2 הצמיגים שנפגעו הינה בסך 5,800 ₪ בתוספת מע"מ.
ביהמ"ש רואה לנכון להעמיד את הנזק הנ"ל ע"ס 2,900 ₪ + מע"מ מתוך הנחה שהצמיגים שניזוקו הינם משומשים.
בנוסף, כל החלקים שאושרו ע"י השמאי הינם חלקים מקוריים חדשים ולא צוין מדוע לא הותקנו חלקים משומשים, על אף גיל הרכב (משנת 2011).

ביהמ"ש קובע שראוי להפחית מסכום החלקים המקוריים שבאו להחליף חלקים שנפגעו, סכום נוסף של 5,354 ₪ + מע"מ לפי 20% מסך 26,771 ₪.

18. יוצא שיש להפחית מסכום הנזקים שצוינו בחוות הדעת סך של 9,657 ₪
(117%X 2,900+5,354) לפיכך, סכום הנזק יעמוד ע"ס 30,557 ₪, כאשר מהסכום הנ"ל יש להפחית 20% בגין אשם תורם והיתרה תהא בסך 24,446 ₪.

19. לסיכום:
אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן:

א. סך של 24,446 ₪ בגין הנזק שנקבע.
ב. סך של 1,067 ₪ בגין אגרות ששולמו.
ג. סך של 4,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

הסכומים שנפסקו לעיל ישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פסק דין זה לידי ב"כ הנתבעת, שאם לא כן הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לב"כ הצדדים ותסרוק את המוצגים ת/1, נ/1 בתיק.

ניתן היום, ו' אב תשע"ט, 07 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פייר נג'אר
נתבע: עיריית חיפה
שופט :
עורכי דין: