ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין Onyia Ngozi Geraldine דרכון מס' 05499535A נגד א.א.9 ניהול ואחזקות בע"מ :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

נציגת ציבור (עובדים) גב' חנה קפלניקוב
נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני

התובעת:
Onyia Ngozi Geraldine דרכון מס' 05499535A
ע"י ב"כ עו"ד תמיר שטינוביץ
-
הנתבעת:
א.א.9 ניהול ואחזקות בע"מ ח.פ. 514261734
ע"י ב"כ עו"ד אריק שלו ו/או עו"ד אבירן עסיס ואח'

פסק-דין

האם עבדה התובעת בחברת ניקיון ולכן היא זכאית להפרשות פנסיוניות ולקרן השתלמות מהיום הראשון לעבודתה – אלו הן חלק מהסוגיות העומדות להכרעתנו בתיק דנא.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

1) התובעת עבדה אצל הנתבעת מחודש 4/17. התובעת עבדה בסך הכל 4 חודשים.

2) התובעת עבדה 6 ימים בשבוע. התובעת עבדה בניקיון הוסטל ובניקיון בתים.

3) התובעת קיבלה שכרה במזומן.
4) על פי תלושי השכר השתכרה התובעת 40 ₪ לשעה (על פני 4.5 שעות) וכן השתכרה שכר של 28 ₪ לשעה.
5) בין הצדדים נחתם הסכם העסקה.
6) התובעת מילאה דו "ח שעות.
7) ביום 11.8.17 הודיעה התובעת למנהלה, אבי, כי בכוונתה לסיים את יחסי העבודה ביניהם (נספח ד' לכתב התביעה). התובעת סיימה לעבוד בסוף חודש 8/17.

טענות הצדדים

טענות התובעת:

על הצדדים חל צו ההרחבה בענף הניקיון ולחלופין, צו ההרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם.
תלושי השכר שהוצגו אינם משקפים את מלוא שכרה של התובעת. התובעת הציגה דוחות נוכחות ידניים אשר נרשמו על ידה, אשר שונים מדוחות הנוכחות של הנתבעת. התובעת השתכרה 28 ₪ לשעה בעבודתה בהוסטל ו-40 ₪ לשעה בניקיון בתים אצל גב' תמר קירשנבוים.
הנתבעת לא ידעה להסביר כיצד חושב שכרה.
הנתבעת נמנעה מלהציג לביה"ד דוחות נוכחות תקניים שיש ברשותה או תלושי שכר תקינים (נתבע פיצוי בסך 5,000 ₪).
התובעת מכחישה את חתימתה על ההודעה לעובד אשר הוצגה על ידי הנתבעת (נתבע פיצוי בסך 2,500 ₪).
הנתבעת לא הציגה אישור ששילמה לתובעת ביטוח רפואי ועל כן זכאית התובעת להחזר בגין כספים שנוכו משכרה של התובעת בגין ביטוח רפואי ( נתבע סך של 585.33 ₪).
הנתבעת קיזזה לתובעת דמי הודעה מוקדמת על אף שהודיעה מבעוד מועד על כוונתה לסיים את עבודתה (נתבע החזר בסך 1,764 ₪).
דוחות הנוכחות אינם תואמים את מספר שעות העבודה אשר מופיעים בתלושי השכר. הנתבעת נותרה חייבת לתובעת גמול שעות נוספות (420 ₪).
בתלושי השכר הנתבעת לא צברה ולא פדתה לזכות התובעת את מלוא ימי החופשה. הנתבעת לא הציגה פנקס חופשה. הנתבעת נותרה חייבת סך של 896 ₪ בגין חופשה שנתית.
בתלושי השכר, הנתבעת לא צברה או פדתה לזכות התובעת דמי הבראה. הנתבעת נותרה חייבת לתובעת סך של 985.59 ₪ בגין דמי הבראה.
התובעת לא בוטחה בקרן פנסיה (3,504.44 ₪) ולא הופרשו לה כספים לקרן השתלמות (1,462.5 ₪).
שכרה של התובעת שולם לה רק ב- 10 לחודש. התובעת עותרת להלנת שכר בגין האיחור הקבוע בתשלום.

טענות הנתבעת:

התובעת חתמה על הודעה בדבר תנאי העסקתה בשפה האנגלית.
נציג הנתבעת נתן לתובעת הלוואה על סך 1,500 ₪. התובעת חתמה על אישור הלוואה (נת/1) (לא ניתנה הודעת קיזוז בכתב ההגנה ).
אין נפקות לכך שהתובעת החזיקה רישיון לעסוק בענף הניקיון. התובעת לא הועסקה ע"י הנתבעת בעבודות ניקיון.

התובעת ביצעה עבודות כלליות . צווי ההרחבה אינם חלים על הצדדים .
התובעת עבדה רק 4 חודשים ולכן איננה זכאית להפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות ואינה זכאית לדמי הבראה.
על פי ההודעה לעובד, התובעת ידעה מהו שכרה. התובעת חתמה מידי חודש כי קיבלה את שכרה ולא הלינה מעולם על שכרה.
התובעת קיבלה שכר מינימום.
התובעת קיבלה כדין גמול שעות נוספות, כפי שניתן לראות בדוחות הנוכחות ובסכומי הכסף להם הייתה התובעת זכאית. התובעת לא הציגה פערים בין דוחות הנוכחות שערכה לדוחות הנוכחות של הנתבעת. אם קיימים פערים, הרי שאלה נובעים מאי הפחתה של ההפסקות אותן נטלה התובעת .
התובעת התפטרה, לא מסרה מכתב התפטרות ולא נתנה הודעה מוקדמת. התובעת התפטרה בהודעת וואטסאפ למרות שבחוזה התחייבה ליתן הודעה מוקדמת בת 14 יום. התובעת לא הוכיחה כי אכן היה וי כחול בהודעה שכן הציגה דף שחור לבן והאופציה להודעות בוִי כחול חסומות לנציג הנתבעת. יש מקום לקזז חלף הודעה מוקדמת (1,764 ש"ח).
התובעת קיבלה את כל הסכומים המגיעים לה, קיבלה דוחות נוכחות ובהתאם להם שולם שכרה.
לבקשת התובעת נעשה לה ביטוח בריאות מורחב.
תביעת התובעת מופרכת ובלתי מנומקת.

הכרעה:

לאחר ששמענו את עדות התובעת ואת עדותו של מר אבי כהן, מנהל הנתבעת, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה.

האם חל על הצדדים צו ההרחבה בענף הניקיון?

מהראיות עלה כי התובעת עבדה בניקיון (עמ' 6 שורות 13-12 לעדות התובעת). אף בכתב ההגנה נכתב כי התובעת עבדה בניקיון בתים (ס' 15 לכתב ההגנה) וכן העיד אבי כהן: "אני לא מכחיש שהיא עבדה ביום שישי בניקיון." (עמ' 15 לפ' שורה 19 לעדות אבי כהן ).

על פי רשימת קבלני שירות המונפק ע"י משרד הכלכלה (נספח א' לכתב התביעה) לנתבעת רישיון שעיסוקה בתחום הניקיון:

"ש. אני מראה לך את נספח א' לכ. התביעה רשימת קבלני שירות. האם נכון שיש לך רשיון קבלן נקיון מס' 3294 .
ת. אם זה נכון עכשיו?
ש. בתקופת העבודה.
ת. בתקופה הרלבנטית החזקנו ברשיון ...
ש. היה לך רשיון נקיון?
ת. אנו מחזיקים ברשיון קבלן שירות ורשיון קבלן כ"א, זה אותו רשיון." (עמ' 18 שורות 28-22 לעדות אבי כהן)

העד הודה שעיסוקה של הנתבעת הוא בניקיון. ברי אם כן כי נוכח ראיות אלו היה על הנתבעת להזים את נספח א' דלעיל ולהוכיח כי עיקר עיסוקה אינו בניקיון. משכך חל על הצדדים צו ההרחבה בענף הניקיון.

היקף משרתה של התובעת:
התובעת החלה לעבוד ב- 18.4.17 ועבדה אצל מספר לקוחות. התובעת עבדה בהיקף של 160 שעות ו בנוסף עבדה בימי שישי (לקוחות פרטיים).

נסיבות סיום העסקתה של התובעת:

התובעת התפטרה מעבודתה אצל הנתבעת וה נתבעת קיבלה מ התובעת הודעת התפטרות בוואטסאפ או למצער לא הוכח אחרת:

"ש. איך הסתיימה העבודה, איך הודעת לו, מתי?
ת. ב- 11.8 התקשרתי ואמרתי לו שאני עוזבת וגם שלחתי לו הודעה בווטסאפ.
ש. ואז?
ת. אמרתי לו שאני אפסיק לעבוד בסוף החודש, אוגוסט. אז בסוף אוגוסט הפסקתי לעבוד. הלכתי למשרד שלו לקחת את המשכורת והוא שילם לי 700 ₪ אבל לקח לי 1,700 ₪ מהמשכורת.
ש. מה שרשמתי פה בכתב התביעה הכול נכון?
ת. כן.
...
ש. מפנה אותך לכתב התביעה חודש 8/17. עכשיו אמרת שפנית לאבי ב- 11.8 והודעת לו שאת מתפטרת.
ת. כן. " (עמ' 6 שורה 27 עד עמ' 7 שורה 12 לעדות התובעת)

התובעת הציגה את הודעת הוואטסאפ מיום 11.8.17 (נספח ד' לכתב התביעה) שבה נכתב:
"…. sir I will stop work by the end …. This month my husband asked me to stop because of private issues we have. Thanks."

התובעת העידה שההודעה נתקבלה אצל מנהל הנתבעת:

ש.ת. שלחתי הודעה, ראיתי שהוא לא עונה, התקשרתי אליו ומסרתי לו שאני מפסיקה לעבודה בסוף החודש.
ש. אם השיחה התבצע מיד לאחר שליחת ה- SMS בוודאי היתה לך אפשרות לצרף אישור שיחת טלפון ושאכן השיחה התקיימה, מדוע לא צירפת?
ת. שלחתי את ההודעה, והתקשרתי אליו, ראיתי שיש וי כחול שהוא ראה את ההודעה.
ש. האם את עומדת על כך שהיו שני וי כחולים?
ת. אני לא מבינה את השאלה. כן. ראיתי את 2 הוי הכחול.
(עמ' 12 לפ' שורות 18-12 לעדות התובעת)

הנתבעת הודתה שהתובעת התפטרה אולם הכחישה שראתה הודעת וואטסאפ אך בכתב ההגנה אישרה שהתובעת שלחה הודעת וואטסאפ:

"ש. מאיפה עורך הדין שלך המציא שהוא ידע להמציא שההתפטרות של התובעת נעשתה בהודעת וואצאפ אם אתה מעולם לא ראית שום הודעת וואצאפ, האם עורך הדין שלך שיקר?
ת. אני לא יכול לענות בשם עורך הדין שלי , אני מניח שעורך הדין שלי כתב כי הודעת הוואצאפ עליה הוא הגיב.
ש. סעיף 22 לכתב ההגנה – מה תגובתך ?
ת. אני לא יכול להתייחס להודעת וואצאפ כי לא ראיתי וואצאפ. בגלל שצירפת הודעת תמלול של וואצאפ סביר להניח שהוא הגיב , תשאל את עורך הדין. אני פיטרתי אותו. "
(עמ' 16 שורות 28 – 33 ועמ' 17 שורות 3 – 4 לעדות אבי כהן)

הנתבעת קיזזה לתובעת 7 ימי הודעה מוקדמת.

טוענת הנתבעת כי על פי הסכם העבודה הייתה מחויבת התובעת ליתן 14 יום הודעה מוקדמת (סעיף 22 לכתב ההגנה). טעות בידה של הנתבעת. כבר נקבע בעבר מפי הנשיאה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כתוארה אז) , כבוד השופטת רוזנפלד (בדימוס) :

"...בקשר לכך נפנה להוראות ס' 12 לחוק, הקובע כי "אין הוא בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד". עובד לא יוכל לוותר על זכות המוקנית לו מכוח החוק והוראותיו אינן ניתנות לויתור.

משכך, שעה שבחוזה עבודה נקבעת תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שנקבעה בחוק הודעה מוקדמת, לא יהיה מעביד רשאי לנכות משכרו של עובד תמורת הודעה מוקדמת בגין תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שנקבעה בחוק. על כך גם נמצא במאמרו של מ' גולדברג, "הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות", הפרקליט מו (תשס"ב) 218, בעמ' 223):

"כאן המקום לציין שהחוק כיתר חוקי העבודה קובע הוראות מינימום לגבי העובד. ואינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה (ס' 12 לחוק). במילים אחרות מקום בו בהסכם קיבוצי-מפעלי או בחוזה אישי נקבעה תקופת הודעה מוקדמת העולה על זו שנקבעה בחוק, תחייב הוראה זו אך ורק את המעביד, בעוד העובד יצא ידי חובתו, חרף האמור בהסכם הקיבוצי החל עליו או בחוזה העבודה האישי שנעשה איתו, במתן הודעה מוקדמת בפרק הזמן (הקצר יותר) הנקוב בחוק".
(דמ (י-ם) 6700/04 לוי יניב נ' כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ , ניתן ביום 1.1.2006 – פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם סעיף 33).

התובעת שלחה את הודעת ה וואטסאפ ביום 11.8.17 ועבדה עד ליום 22.8.17. אחרי 4 חודשי עבודה היה על התובעת לתת 4 ימי הודעה מוקדמת בלבד . קרי, התובעת נתנה הודעה מוקדמת מעבר לדין. משכך, לא היה מקום לקיזוז דמי ההודעה המוקדמת ועל הנתבעת להשיב לתובעת את דמי ההודעה המוקדמת שקוזזו בסך 1,764 ₪.

הסכם עבודה:

לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדותה של התובעת. התובעת היססה בתשובותיה באשר לחתימותיה על גבי כל המסמכים שהוצגו בפניה :

"ש. תאשרי לי שזו החתימה שלך בהסכם ההתקשרות?
ת. אני לא בטוחה."
(עמ' 12 לפ' שורות 20-19 לעדות התובעת)

"ש. היית חותמת על אישור שהיית מקבלת את הכסף ?
ת. לא יודעת. אני לא בטוחה.
ש. האם החתימה היא שלך והאם זה שמך ?
ת. לא בטוחה. (אמרה את שמה).
ש. מציג לך אישור על קבלת שכר במזומן , האם כתבת את השם הזה?
ת. אני לא בטוחה.
ש. הצגתי בפניך את כל האישורים על קבלת שכר שעליהם חתמת והתשובה שלך "אני לא בטוחה". האם יכול להיות שלגבי כל האישורים שעליהם חתמת את לא בטוחה שחתמת על כל האישורים?
ת. אני לא בטוחה לגבי החתימה. אבל אישרתי את השם."
(עמ' 13 לפ' שורות 13-4 לעדות התובעת)

"ש. תאשר לי האם זו חתימתך (על נת/6 – הוספה לא במקור – א.ג.כ) ?
ת. אני לא בטוחה.
...
"ש. האם יכול להיות שבמסגרת השעות שרשמת זו החתימה שלך נת/6?
ת. לא זוכרת."
(עמ' 13 לפ' שורות 22-21 וכן עמ' 14 ש' 16-15 לעדות התובעת)

וכן:
"ש. תאשרי לי שזו חתימתך על המסמך שאני מציג לך?
ת. כן."
(עמ' 7 לפ' שורות 22-21 לעדות התובעת)

ההודעה היא בשפה האנגלית, כפי שהמתורגמנית בדיון הייתה מתורגמנית לשפה האנגלית. משהוצג לנו הסכם עבודה שנחזה להיות חתום על ידי התובעת ומשלא הוכח אחרת – דין רכיב פיצוי בגין אי מתן ה סכם עבודה או אי מתן הודעה על תנאי העסקה - להידחות.

פיצוי על פי חוק הגנת השכר:
תלושי השכר מפרטים שעות עבודה ושכר עבודה אף הם מעוררים תמיהות ויש בהם כדי להזיק להגנת הנתבעת:

ש. לדוגמא מאחר ולא היה לי אפשרות לבחון את כל הדוחות הממוחשבים קודם לכן, לקחתי את חודש אפריל הממוחשב. סכמתי את כמות השעות פה , תגיע ל- 43.8 שעות בחודש אפריל, זה חודש קצר , התחילה באמצע החודש, חילקתי את השכר ששולם לתובעת עבור השעות והגעתי לתוצאה שהיא לא שכר המינימום שאמרת והיא לא השכר שמצויין בתלוש, יצא לי 27.78 ₪ לשעה באפריל.
ת. זה רק מראה כמה אתה לא מדויק במה שאתה אומר, כי היא עבדה בפועל 45 שעות כמו הדוח הממוחשב . אם אנו מחלקים אנו מגיעים ל- 26.93 ₪ לשעה. אמרת בכוונה כדי להטעות מספר שעות קטן יותר 43 במקום 45 ולכן הגעת לסכום קטן יותר.
(עמ' 20 שורות 30-24 לעדות אבי כהן).

צודקת התובעת בחישוביה. כעולה מתלוש השכר לחודש אפריל 2014 (נת/7) עבדה התובעת 40 שעות אולם כל חישוב אריתמטי לא מוביל לשכר של 28 ₪ כפי שנכתב בתלוש השכר ולא ל-43.8 שעות עבודה , כפי שנכתב בדו"ח הדפסת דו"ח עובד (נת/7).

מבדיקת תלושי השכר מול דוחות הנוכחות עולה כי אין התאמה לשכרה השעתי של התובעת (חלוקת שכרה במספר השעות על פי הדוחות – לפי ה- 100% בלבד). התוצאה שונה מ- 28 ₪ לשעה.

משכך, ומשתלושי השכר אינם ערוכים כדין, הננו מחייבים את הנתבעת בפיצוי על חוק הגנת השכר בסך 2,000 ₪.

שכר יסוד:
היה על הנתבעת לנכות משכרה של התובעת עד 1/3 מעלות הביטוח הרפואי. לא הוצג בפנינו עלות הביטוח הרפואי. על פי הדין הנתבעת זכאית לנכות סך של 123.24 ₪ משכרה של התובעת ועל כן זכאית התובעת להחזר בסך 258.8 ₪ בגין ניכויי יתר משכרה.

שעות נוספות
כעולה מרישומי הנתבעת בתלושי השכר, התובעת ביצעה שעות עבודה נוספות וכך גם עולה מהדו"חות הממוחשבים (נת/2, נת/3, נת/4, נת/5) אולם לא שולמו לה גמול שעות נוספות בתלושי השכר. אי לכך, התובעת זכאית לגמול שעות נוספות. לא הוגש תחשיב נגדי ע"י הנתבעת. הנתבעת תשלם לתובעת גמול שעות נוספות על פי הנתבע בסך 420 ₪.

חופשה שנתית
לא שולמו לתובעת פדיון ימי חופשה ולא הוכח כי ניתנו לה ימי חופשה במהלך תקופת עבודתה. לא הוצג פנקס חופשות ומעיון בתלושי השכר עולה כי נצברו לזכות התובעת יום חופשה לכל חודש עבודה.

לכן, זכאית התובעת ל- 4 ימי חופשה בעב ור 4 חודשי עבודה. על הנתבעת לשלם לתובעת 896 ₪ (4X 224 ₪).

דמי הבראה:
התובעת לא עבדה שנה שלמה אולם על פי צו ההרחבה בענף הניקיון זכאית התובעת לדמי הבראה מהשנה הראשונה לעבודה (סעיף 11 לצו ההרחבה) . שווי יום הבראה על פי צו הרחבה בענף הניקיון הוא 423 ₪ (סעיף 11 לצו ההרחבה בענף הניקיון). הנתבעת לא הגישה תחשיב נגדי. על הנתבעת לשלם את הסך הנתבע בסך 985.59 ₪.
פנסיה וקרן השתלמות :
על פי צו ההרחבה בענף הניקיון התובעת זכאית להפרשות פנסיוניות מהחודש הראשון לעבודתה. הנתבעת לא ביטחה את התובעת בקרן פנסיה וקרן השתלמות והיה עליה לעשות כן מהיום הראשון לעבודתה ( סעיפים 9 - 10 לצו ההרחבה). על הנתבעת לשלם לתובעת 3,504.44 ₪ פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה וסך של 1,462.5 ₪ פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות.

הלנת שכר
לא הוכח על ידי הנתבעת כי השכר שולם לתובעת כל ה-10 לחודש. לפיכך, נדחה רכיב תביעה זה.

סוף דבר:

על הנתבעת לשלם לתובעת את הרכיבים הבאים:

פיצוי על פי חוק הגנת השכר בסך 2,000 ₪
החזר בגין ניכוי ביתר עבור ביטוח רפואי בסך 258.8 ₪ .
החזר בגין ניכוי הודעה מוקדמת שלא כדין בסך 1,764 ₪.
שעות נוספות בסך 420 ₪
חופשה שנתית בסך 896 ₪.
דמי הבראה בסך 985.59 ₪.
פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה בסך 3,504.44 ₪.
פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות בסך 1,462.5 ₪.

לסכומים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.9.17 ועד לפירעון המלא.

24. הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 1,300 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ‏ב' אב תשע"ט ( ‏03 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים.

גב' חנה קפלניקוב,
נציגת ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר גיל אלוני,
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: Onyia Ngozi Geraldine דרכון מס' 05499535A
נתבע: א.א.9 ניהול ואחזקות בע"מ
שופט :
עורכי דין: