ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים דגה נגד עומרי שורץ :

בפני כבוד ה שופט רונן פלג

התובע
חיים דגה ת.ז. XXXXXX002

נגד

הנתבעים

  1. עומרי שורץ ת.ז. XXXXXX681
  2. נעם שורץ ת.ז. XXXXX616

ב"כ התובע עו"ד גדי אפריאט
ב"כ הנתבעים עו"ד יוסף אורינגר

פסק דין

1. התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה כספית לסך של 176,135 ₪ (התביעה הוגשה במקור נגד הנתבע 1 בלבד), בטענה לאי תשלום מלוא שכרו כקבלן משנה בפרויקט בניה ברעננה.

2. התובע והנתבעים הם קבלני בניין ושיפוצים. הנתבעים התקשרו עם עיריית רעננה בהסכם לביצוע עבודות בנייה בפרויקט "בית בנג'י" ברעננה (להלן: "הפרויקט") . בחודש יוני 2014 הצדדים התקשרו בהסכם, שלפיו התובע יבצע עבור הנתבעים עבודות בנייה בפרויקט.

תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות

3. בכתב התביעה נטען כך:

א. הצדדים ערכו רשימת עבודות וכמויות, שלפיה התובע אמד את עלות העבודה והחומרים בסך של 300,000 ₪. לאחר מו"מ וקיזוז אלמנטים הוסכם על תשלום בסך של 240,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ב. התובע סיים את עבודות הבניה בין החודשים אוגוסט עד דצמבר 2014 וביצע תיקונים והשלמות, לפי ביקורת, עד לחודש פברואר 2015. במהלך שלבי הבנייה הנתבעים שילמו לתובע סך של 120,000 ₪.

ג. בסיום העבודות בוצעה בין הצדדים התחשבנות על רקע שינויים בכמויות וביטולים של חלק מהעבודות. בשלב זה נתגלעה ביניהם מחלוקת - הנתבעים טענו ליתרת חוב כלפי התובע בסך של 85,173 ₪, ואילו התובע טוען ליתרה בסך של 143,413 ₪ , בתוספת סך של 3,500 ₪ עבור עבודות נוספות וסך של 2,500 ₪ בגין אבדן כלי עבודה שהתובע השאיל לנתבעים.
ד. הנתבעים אף נמנעו מתשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת, בטענה שעיריית רעננה הפחיתה להם סך של 100,000 ₪ מהתמורה ועל כן הם מפחיתים בהתאמה את התשלום לתובע.

ה. התובע אינו שותף של הנתבעים וממילא ידוע לו שעיריית רעננה שילמה להם סכומים גבוהים פי כמה. למרות זאת, הנתבעים התחמקו שוב ושוב מפניות התובע ונמנעו מתשלום יתרת שכרו.

ו. התביעה כוללת את סך החוב הנטען 151,135 ₪ בתוספת סך של 25,000 ₪ עבור פיצויים לא ממוניים ונזקים עקיפים.

4. בכתב ההגנה נטען כך:

א. הנתבע 1 הוא עובד שכיר בעסק של אביו, הנתבע 2, כך שיש לדחות את התביעה האישית נגדו.

ב. הנתבע 2 זכה במכרז של עיריית רעננה לביצוע הפרויקט, על בסיס מפרט טכני שהעירייה קבעה ובפיקוח של מפקח מטעמה.

ג. הצדדים הסכימו שהתובע יבצע את העבודות לפי המפרט הטכני בתוך חודשיים ימים מיום מתן צו תחילת העבודות, ובתמורה ישולם לו סך של 205,173 ₪ בתוספת מע"מ, שהם 240,052 ₪.

ד. צו תחילת העבודות ניתן ליום 15/9/14, אך התובע לא סיים את העבודות עד ליום 15/11/14, אלא זנח את הפרויקט והותיר את הנתבעים בפני שוקת שבורה.

ה. במהלך ביצוע העבודות התקבלו מספר רב של התראות ודו"חות ביקורת על ביצוע חלקי ולקוי על ידי התובע. המסמכים הוצגו לתובע פעמים רבות, אך הוא לא קיים את התחייבותו לבצע השלמות ותיקונים.

ו. הנתבעים שילמו לתובע סך כולל של 189,000 ₪, ולמרות זאת הוא ביצע עבודות באופן לקוי ואף לא השלים את הביצוע.

ז. כתוצאה מכך עיריית רעננה לא שילמה לנתבעים סך של כ- 108,000 ₪ בתוספת מע"מ וסירבה להחזיר להם ערבות ביצוע בסך של 60,000 ₪. לאחרונה הושג סיכום עם העירייה, כי הנתבעים יבצעו תיקונים תמורת סך של 3,000 ₪ והחזר של הערבות הבנקאית.

ח. תוך כדי העבודות התובע גרם נזק למערכת מתזים וגרם להצפת מים ולנזקים למעלית. הנתבעים חויבו בתשלום לחברת המעליות בסך של 4,026 ₪ ובנוסף הם נדרשים לשלם סך של 6,794 ₪ בגין נזקי המעלית בקומת המרתף. התובע חייב לפצות את הנתבעים בגין סך הנזק המצטבר 10,820 ₪.

ט. אם ייקבע כי על הנתבעים להוסיף ולשלם לתובע, יש לקזז את הפגיעה בשמם הטוב ובמוניטין של העסק בסך של 50,000 ₪, כמו גם את נזקי המעלית ואת הסכום שלא שולם לנתבעים על ידי עיריית רעננה.

השתלשלות העניינים בהליך

5. במהלך קדם המשפט בית המשפט מינה את מהנדס הבניין ניר אנגל כמומחה מטעמו. המומחה הגיש לבית המשפט חוות דעת מיום 20/11/17, לאחר שערך סיור בפרויקט בנוכחות נציגת עיריית רעננה. המומחה השיב לשאלות הבהרה מטעם הנתבעים ולא נדרש להתייצב לחקירה נגדית על חוות דעתו.

6. בהיעדר הסכמות הוגשו לתיק תצהירי עדות ראשית של התובע ושל הנתבע 2. בדיון ההוכחות נשמעו חקירותיהם הנגדיות של שני המצהירים ובהמשך לכך הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.

דיון והכרעה

7. הנתבע 2 השתתף במכרז פומבי 33/2014 של עיריית רעננה לביצוע עבודות שיפוצים בבית בנג'י וזכה בו, כעולה מהודעת העירייה מיום 28/8/14 (נספח ב' 1 לתצהיר הנתבע 2). המכרז התבסס על מפרט טכני של העבודות הנדרשות לביצוע, שפירט את היקפי העבודה ואת הכמויות (נספח ב' לתצהיר הנתבע 2).

8. אין חולק כי בהמשך לכך הצדדים הסכימו כי התובע יבצע את העבודות בפועל, כקבלן משנה של הנתבעים.
פרק א' - ההסכמות בין הצדדים

א'1 - מי התקשר בהסכם עם התובע מצד הנתבעים

9. כאמור התביעה הוגשה בתחילה נגד הנתבע 1 בלבד, שטען בכתב ההגנה כי הוא אינו בעל הדין הנכון, אלא אביו נעם. בהסכמת הצדדים, האב צורף כנתבע 2 בפתח דיון ההוכחות (עמ' 10 לפרוטוקול), כך שחשיבותה של המחלוקת פחתה.

10. התובע טען כי הוא התקשר עם הנתבע 1 בהסכם בחודש ספטמבר 2014 (ס' 2 לתצהירו).

הנתבע 2 הצהיר שהוא בעל הדין הנכון בתביעה, שכן הוא היה הבעלים של בית העסק "עמרי בניין וסחר", במובן זה שהעסק נוהל תחת מספר עוסק מורשה שהוא מספר תעודת הזהות שלו (ס' 2-1 ונספח א' לתצהירו).

בניגוד לכך, הצ'קים ששולמו לתובע עבור עבודתו, נספח 6 לתצהירו, נושאים דווקא את השם "שורץ עומרי - עומרי בנין וסחר" ואת מספר תעודת הזהות של הנתבע 1. הנתבע 2 הודה בעובדה זו, אך טען שהנתבע 1 הוא רק בעליו של החשבון העסקי ולא בעל העסק (עמ' 16, ש' 13-1). לדבריו העסק מתנהל מאז שנת 2010, תחילה תחת מספר עוסק מורשה של הנתבע 1 ובהמשך, לפני מועד ההתקשרות עם התובע, תחת מספר עוסק מורשה של הנתבע 2, נוכח העובדה שהנתבע 2 הוא קבלן רשום והנתבע 1 לא (עמ' 16, ש' 26-14). עם זאת, כיום העסק מתנהל תחת שותפות רשומה של שני הנתבעים (עמ' 17, ש' 13-10).

הנתבע 1 בחר שלא להעיד כלל לפניי ואי עדותו בעניין מעורבותו בעסק ובהתקשרות מול התובע אומרת דרשני.

11. מסקנתי היא, שבתקופה הרלוונטית הנתבעים ניהלו את העסק במשותף ויצרו כלפי התובע מצג ברור , כי הנתבע 1 הוא מבעליו של העסק שהתקשר עמו בהסכם. לפיכך אם יימצא שהעסק נותר חייב כספים לתובע, החיוב יחול על שני הנתבעים ביחד ולחוד.

א'2 - האם הסיכום הכספי כלל מע"מ ?

12. התובע העיד שלצורך גיבוש הצעת מחיר הוא עבר על המפרט שצורף למכרז ואמד את העלות הכוללת בסך של כ- 300,000 ₪, ואולם לאחר מו"מ וקיזוז אלמנטים הוסכם כי הנתבעים ישלמו לו סך של 240,000 ₪ בתוספת מע"מ (ס' 3 לתצהירו).
נספח 1 לתצהירו של התובע הוא מפרט המכרז של עירית רעננה, שעליו התובע התבסס, ואולם לטענתו הוא חסר את הדף האחרון, המצוי ב רשות הנתבעים, שם נכתב הסכום הכללי 245,000 ₪ ובנוסף סך המע"מ (עמ' 13, ש' 27-19 ; עמ' 14, ש' 15-12).

13. הנתבע 2 טען שהסיכום בין הצדדים היה על תשלום בסך של 240,000 ₪ כולל סך המע"מ (ס' 19-13 לתצהירו). הנתבע 2 הפנה לכך שבהודעת הזכייה מטעם העירייה, נספח ב'1 לתצהירו, נכתב סכום ביצוע העבודה כולל מע"מ (ס' 10 לתצהירו). עיון במסמך מעלה כי אכן הסכום נרשם באופן כולל ואולם העירייה הקפידה לכתוב "כולל מע"מ (18%)".

לשאלה מדוע לא צורפה לתצהירו הצעתו לעירייה , הנתבע 2 השיב כי המסמך מ צוי ברשות העירייה. הנתבע 2 הודה כי באופן טכני המע"מ מתווסף על הסכום הכולל של ההצעה בדף האחרון של מסמך המכרז נספח ב' לתצהירו (עמ' 17, ש' 35-25). עם זאת, הנתבע 2 שלל את הטענה שגם התובע מילא את הצעתו בכל פריט ללא מע"מ והוסיף את סך המע"מ בסוף ההצעה. לטענתו הוא הציע לתובע סך של 240,000 ₪ כולל מע"מ והתובע הסכים להצעה, אלא שאין בנמצא מסמך המעיד על הסיכום (עמ' 18, ש' 25-5).

14. ההשוואה בין נספח ב' לתצהירו של הנתבע 2 לבין נספח 1 לתצהירו של התובע, מעלה שהתובע הגיש לנתבעים את הצעתו על גבי מסמך הזהה למפרט המכרז של עיריית רעננה. מדובר גם בהתנהלות הגיונית, שכן הנתבעים שכרו את שירותיו של התובע, כדי שיבצע עבורם כקבלן משנה את אותן העבודות שהם התחייבו לבצע כלפי עיריית רעננה. במסמכי ההצעה על המציע לציין עלות בכל פריט ללא מרכיב המע"מ, לסכם את כל העלויות בדף האחרון של ההצעה ואז להוסיף את רכיב המע"מ. כך הגישו הנתבעים את הצעתם לעירייה וכך סביר להנ יח שעשה גם התובע בהצעתו לנתבעים.

בהיעדרו של הדף האחרון של מסמך ההצעה, דף מספר 14, לא ניתן לראות את הסכומים שסוכמו במקור בין הצדדים. התובע טען שהדף האחרון אינו ברשותו ואילו הנתבע 2 כלל לא הציג את מסמך ההצעה של התובע, שאמור להיות ברשותו.

15. במסגרת המחלוקת על רכיב המע"מ, הצדדים התמקדו במסמך שצורף כנספח 11 לתצהירו של התובע. התובע העיד שהמסמך נכתב לאחר שהוא סיים את עבודתו, במסגרת התחשבנות סופית בינו לבין הנתבע 2 , ועלה ממנו שהנתבע 2 הודה בחוב בסך של 85,173 ₪ ללא מע"מ (ס' 23-22 לתצהירו). התובע הפנה לכך שבתחתית הדף השני של המסמך מצד שמאל נרשמה התחשבנות בכתב ידו של הנתבע 2 , שהוסיפה את רכיב המע"מ ( עמ' 13, ש' 18-10 ; עמ' 13, ש' 29 - עמ' 14, ש' 6).
16. הנתבע 2 אישר שהמספרים בצד שמאל בדף 2 של נספח 11 - למעלה , באמצע ובתחתית הדף - רשומים בכתב ידו (עמ' 18, ש' 31-30). הנתבע 2 לא היה בטוח האם הסכום בדף הראשון 137,400 והסכום בדף השני 45,035 רשומים בכתב ידו, ו הסכים שהסכומים בדף הראשון 55,835 ו- 146,080 נרשמו בכתב ידו של התוב ע (עמ' 18, ש' 32 - עמ' 19, ש' 9).

הנתבע 2 אישר למעשה, שבמסגרת החישובים שנערכו בכתב ידו בדף השני של נספח 11 בפינה התחתונה משמאל, הוא הוסיף את רכיב המע"מ (עמ' 19, ש' 26-21).

17. המסקנה העולה מנספח 11 היא שבהתחשבנות בין הצדדים, הפריטים השונים נאמדו ללא רכיב המע"מ, שהתווסף לאחר סיכום כל הפריטים. התנהלות זו עולה בקנה אחד עם טענות התובע גם ביחס לחישוב ההצעה וסותרת את טענות הנתבע 2.

18. אף המומחה מטעם בית המשפט, אינג' ניר אנגל, התייחס בסעיף 8 לחוות דעתו למחלוקת בשאלת המע"מ כדלקמן:

"אין לי כל צל של ספק שהמחיר בהצעת המחיר המקורית של הקבלן היה ללא מע"מ וזאת לאור כך שהוא הוגש על גבי פלט תוכנת 'בנארית' אשר מחשבת ומוסיפה את המע"מ לאחר כימות וחישוב סעיפי כתב הכמויות".

איני מקבל את טענת הנתבעים כי המומחה התייחס למחלוקת עובדתית השמורה להכרעת בית המשפט. הערת המומחה בעניין זה מתבססת על נתון מקצועי הקשור לתוכנה שבה נעשה שימוש, ובפן הזה מדובר בעדות שבמומחיות. יצוין שוב, שהנתבעים בחרו שלא לזמן את המומחה לחקירה בעניין זה או בכלל.

19. מסמכי ההצעות של המכרז, מסמך ההתחשבנות נספח 11 לתצהיר התובע והאמור בחוות דעתו של המומחה, מביאים למסקנה כי סביר יותר שלהצעת המחיר של התובע התווסף רכיב המע"מ. לפיכך קביעתי היא שהצדדים סיכמו כי תמורת עבודתו של התובע ישולם לו סך של 240,000 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 280,800 ₪ (בעת ההתקשרות חל מע"מ בשיעור של 18%, אך לצורכי פסק דין זה המע"מ מחושב לפי שיעורו כיום 17%).

פרק ב' - ביצוע העבודות על ידי התובע

20. התובע טען שהוא החל בביצוע העבודות בשלהי חודש ספטמבר 2014 וסיים אותן באופן מלא לקראת חודש דצמבר 2014, כולל תיקונים והשלמות לפי ביקורת המפקחת מטעם עיריית רעננה (ס' 5 לתצהירו ; עמ' 15, ש' 25-24).

התובע צירף כנספח 4 לתצהירו דו"ח של חברת "י.מ. קריזל הנדסה" בע"מ מיום 19/11/14, שכותרתו "עבודות שיפוץ ותיקונים בית בנג'י רעננה". צוין בו שבעת עריכת הביקורת נכחו התובע, הנתבע 1, נציגת העירייה יעל לשם, מנהלת הבית והמפקח מיקי קריזל. הדו"ח מציין השלמות ותיקונים נדרשים. בסעיף 4 נכתב שלוח הזמנים הוא חודשיים מיום 15/9/14 ושהקבלן לקראת סיום העבודות (עדות התובע בעמ' 11, ש' 15-6).

21. הנתבע 2 טען כי היה על התובע להשלים את העבודות ביום 15/11/14, אך הוא זנח אותן ולא ביצע תיקונים, באופן שפגע בשם הטוב ובמוניטין של עסק הנתבעים. לטענתו התובע הגיש לו חשבונות לתשלום עבור עבודות שכביכול הושלמו, ואולם כאשר הדיווחים הועברו לעירייה היא ערכה ביקורות שהצביעו על אי ביצוע או על ליקויים, כך שבהתאמה העירייה לא שילמה לנתבעים. הנתבע 2 הפנה לדו"חות פיקוח וביקורת שצורפו כנספחים ה'1-ה'6 לתצהירו, שהצביעו לטעמו על ביצוע חלקי ולקוי, ובהם דו"ח ה'6 מיום 9/11/16, כשנתיים לאחר מועד סיום ביצוע העבודות הנטען (ס' 32-28 ו- 34 לתצהירו).

לטענת הנתבע 2, עיריית רעננה עיכבה לנתבעים תשלומים ואף סירבה להחזיר ערבות בנקאית בסך של 60,000 ₪, עד שלקראת סוף שנת 2016 הערבות צומצמה לסך של 10,000 ₪ עד לחודש ינואר 2018, המועד שבו הנתבעים ביצעו תיקונים על חשבונם. במהלך ביצוע התיקונים התברר שהתובע לא התקין בעשרות ברזים "רוזטות" מתאימות, והנתבעים החליפו את כולן. כמו כן, הנתבעים נאלצו לאטום מרפסת שהתובע כלל לא אטם (ס' 39-36 לתצהירו).

22. כאמור לתצהירו של הנתבע 2 צורפו שישה דו"חות ביקורת כדלקמן:

א. דו"ח של חברת "י.מ. קריזל הנדסה" בע"מ מיום 16/12/14 (נספח ה'1) - כותרת הדו"ח היא "עבודות שיפוץ ותיקונים בית בנג'י רעננה" וצוין בו שהתובע נכח בעת עריכת הביקורת כנציג הקבלן, לצד נציגת העירייה, מנהלת הבית והמפקח . הדו"ח פירט רשימת תיקונים לביצוע בקומה ב' של המבנה. בסיכום הדו"ח נכתב שחלק מסעיפי הביקורת נכללים בעבודת הקבלן וחלק הם הערות לעבודות נוספות , לצורך שיפור מראה המבנה. עוד נכתב כי על הקבלן להגיש דו"ח טרום סופי ובמקביל להתקדם בהשלמת העבודות הכלולות בחוזה ומפורטות בדו"ח, כולל עבודות בקומות הנוספות של המבנה.

ב. מסמך טבלה מיום 19/9/15 (נספח ה'2) - לא נרשם במסמך מי ערך אותו. על פני הדברים נרשמו בו דרישות שונות בשווי של 36,905 ₪, שהופחת מסך של 67,768 ₪, כך שלכאורה אושר תשלום בסך של 30,863 ₪.

ג. מסמך "הבית של בנג'י חשבון 3" מיום 8/10/15 (נספח ה'3) - החשבון עובר על פריטים לפי מספרי הסעיפים של המכרז וכולל הערות שונות, ללא שורת סיכום.

ד. הודעת דוא"ל מאת נציגת העירייה הגב' יעל אשל מיום 4/12/15 (נספח ה'4) - המסמך נושא את הכותרת "שיפוצים בבית של בנג'י - פרוטוקול פגישה שניה ושלישית בנושא עבודות שהוגשו בחשבון 3 מיום 4/11/15 ו- 19/11/15". ההודעה מופנית אל הגב' רינה שורץ (מטעם הנתבעים) ואל החברה המפקחת, וככל הנראה היא מתייחסת למסמכי הטבלאות בנספחים ה'2 ו- ה'3. בהודעה נרשמו ליקויים ודרישות לביצוע לפי מספרי החדרים בפרויקט . בהערות בסוף המסמך צוין שיש לתאם כניסה לעבודה מול הנהלת הבית וכי אין לבצע עבודות שלא בוצעו, אלא תיקון ליקויים בלבד.

ה. מסמך מיום 25/1/16 הנושא את הכותרת "טבלת תיקונים הבית של בנג'י" (נספח ה'5) - המסמך כתוב בכתב יד של גורם לא ידוע והוא מפרט דרישות תיקון שונות לפי מספרי החדרים בבית בנג'י, מבלי לנקוב בסכומים.

ו. דו"ח מיום 9/11/16 תחת הכותרת "הבית של בנג'י חשבון 3" - הדו"ח כולל טבלה מפורטת לפי מספרי הסעיפים של המכרז ומציין סכומים ששולמו בחשבון 3, סכומים שעוכבו, סכומי ם להגשה בחשבון 3 לאחר קיזוז והערות. סה"כ אושר לתשלום סך של 405,696 ₪ לאחר קיזוז הפחתות והנחה. מסך זה הופחתו תשלומים קודמים בסך של 402,923 ₪, כך שאושר לתשלום סך של 2,773 ₪ בתוספת מע"מ.

23. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אינג' ניר אנגל נערכה, בין היתר, על בסיס ביקורו של המומחה באתר ביום 6/11/17 בהשתתפות הצדדים ונציגת עיריית רעננה הגב' יעל לשם, שסייעה למומחה רבות וחשפה לפניו את נתוני העירייה (סעיפים ב' ו- ג'(6) לחוות הדעת).

המומחה הפנה לכך שהתשלומים בפרויקט שולמו לפי ביצוע העבודות בפועל. מפקחי העירייה ונציגיה בדקו את החשבונות החלקיים שהנתבעים הגישו להם, אישרו כמויות ושילמו להם לפי מחירי היחידה הקבועים במכרז, בשונה ממחירי היחידה שהוסכמו בין הנתבעים לבין התובע (סעיפים 7(ב) ו- 7(ד) לחוות הדעת).

במועד שבו המומחה ביקר באתר, כבר לא ניתן היה לבחון את אופן ביצוע העבודות (סעיף 7(ד) לחוות הדעת).

24. התמונה שהצדדים הציגו לפני בית המשפט היא תמונה חלקית בלבד ולא מספקת. על פני הדברים נראה שהתובע ביצע את חלק הארי של העבודה, שעמדה לפני סיום בכפוף לתיקון ליקויים, כעולה מדו"חות מפקחת הפרויקט מהתאריכים 19/11/14 ו- 16/12/14. ראיה נוספת לכך היא עריכת מסמך ההתחשבנות בין התובע לבין הנתבע 2 (נספח 11 לתצהיר התובע). לא יכול להיות חולק על כך שב שלב הבא נותרו ליקויים לתיקון. התובע השתתף לטענתו בתהליך הביקורות והתיקונים, ואולם באותו שלב הנתבעים הפסיקו לשלם את שכרו (ס' 7 לתצהיר ו), כך שיש להניח שבשלב כלשהוא הוא הפסיק לשתף עמם פעולה. בהקשר זה יש לציין כי חשבוניות מס של התובע נערכו על שם הנתבעים גם בתאריכים 31/8/15 ו- 1/9/15 (חלק מנספח 8 לתצהיר התובע), זמן ניכר בתוך תקופת התיקונים.

25. כאמור, לא הוצגה תמונה מסודרת וברורה של היקף העבודה שהנתבעים ביצעו לאחר עזיבת התובע ושל הערכים הכספיים שלה. הנתבעים לא הציגו את יומני העבודה של האתר ואף לא את מסמכי ההתחשבנות מול עיריית רעננה - החשבונות החלקיים והסופיים שהוצגו לעירייה אל מול התשלומים שהתקבלו. מסמכים אלו יכולים היו ללמד מה היה היקף העבודות ששולמו נכון למועד שבו התובע לכאורה הפסיק לעבוד באתר.

צד הנמנע מלהציג ראיה מעורר את החשש כי מחדלו נובע מהחשש שהראיה תשמש נגדו (השופט י. קדמי, דיני ראיות, (חלק שלישי), תשנ"ט, עמ' 1391). ככלל, אי הצגתו של מסמך רלוונטי המצוי בחזקתו האפשרית של בעל דין ואשר יש בו כדי לתרום לגילוי האמת, יוצר הנחה כי אילו הוצג היה מערער את גרסתו של הצד אשר נמנע מהצגתו (ע"א 548/78 נ.ש. ואח' נ' י.ל., פ"ד לה(1) 736 בעמ' 763-762).
26. כמו כן, הנתבעים לא זימנו לעדות עדים רלוונטיים שהיו יכולים לאמת את טענותיהם בדבר היקף העבודות שבוצעו בתקופת עבודתו של התובע, אל מול היקף הליקויים והתיקונים שבוצעו לאחר מכן, אם בכלל.

הנתבעים היו יכולים לזמן לעדות את נציגת עיריית רעננה הגב' יעל לשם ואת המפקח מר מיקי קריגל. לכך יש להוסיף את העובדה שבאופן תמוה הנתבע 1 לא העיד בתיק זה.

אי העדתם של עד ים רלוונטי ים, אשר יש בעדותם כדי לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה כי דבריהם היו עלולים לערער את גרסתו של הצד שהיה אמור להזמינ ם ולא עשה כן (ע"א 293/90 גרינהולץ ואח' נ' מרמלשטיין (פורסם במאגרים - 28/12/94)). כך גם נאמר בע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח', פ"ד מה(4) 651, בעמ' 658:

"אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד".

27. מחדלי הנתבעים, באי הצגת המסמכים הרלוונטיים ובאי זימונם של עדים רלוונטיים , פוגעים באופן משמעותי ביכולתם להוכיח את טענותיהם כי התובע ביצע את העבודות באופן חלקי ולקוי בלבד, אשר חייב את הנתבעים בהשלמת העבודות על חשבונם.

פרק ג' - ההתחשבנות הכספית בין הצדדים

ג'1 - הסך המלא לתשלום

28. כאמור, החוזה מול עיריית רעננה היה חוזה מדידה, כך שהתשלומים חושבו לפי ביצוע בפועל. המומחה אנגל ציין כי התובע והנתבעים סיכמו על תמורה בסך של 240,000 ₪, אלא שקיימת ביניהם מחלוקת האם הסך הנ"ל כולל מע"מ, כגרסת הנתבעים, או שיש להוסיף עליו מע"מ כגרסת התובע. המומחה הותיר את הקביעה העובדתית לבית המשפט והעריך את הסך הכולל שעל הנתבעים לשלם לתובע לפי שתי האפשרויות (ס' 10 לחוות הדעת):

א. בהנחה שהסך של 240,000 ₪ כלל את מרכיב המע"מ, החשבון הסופי הוא 145,938 ₪ בתוספת מע"מ.

ב. בהנחה שהסך של 240,000 ₪ לא כלל את מרכיב המע"מ, החשבון הסופי הוא 196,111 ₪ בתוספת מע"מ.
29. כפי שנקבע לעיל, הסיכום בין הצדדים היה בסך של 240,000 ₪ בתוספת מע"מ. לפיכך, ובהתאם לחוות הדעת, היה על הנתבעים לשלם לתובע עבור עבודתו בפועל סך של 196,111 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 229,450 ₪.

ג'2 - הסך שהנתבעים שילמו לתובע

30. התובע טען כי במהלך שלבי ההתקדמות בביצוע העבודות שולמו לו סכומים המסתכמים ב- 120,000 ₪, הכוללים קיזוז בסך של 10,000 ₪ בגין נזק נטען למעליות. עם זאת, התובע טען שהפיק לנתבעים חשבוניות בסך של 125,000 ₪ (ס' 11 ו- 14 לתצהירו).

נספח 6 לתצהירו של התובע כולל צילומי צ'קים בסך כולל של 110,000 ₪, שהוא קיבל לטענתו מהנתבעים עבור הפרויקט נשוא התביעה כדלקמן:

א. צ'ק מס' 871 על סך של 25,000 ₪ לתאריך פירעון 8/2/15.
ב. צ'ק מס' 847 על סך של 15,000 ₪ לתאריך פירעון 5/3/15.
ג. צ'ק מס' 922 על סך של 30,000 ₪ לתאריך פירעון 21/6/15.
ד. צ'ק מס' 840 על סך של 40,000 ₪ לתאריך פירעון 8/2/16.

נספח 8 לתצהירו של התובע מציג את החשבוניות שהתובע הפיק לנתבעים על סך כולל של 125,000 ₪ כדלקמן:

א. חשבונית מס' 0248 מיום 30/11/14 ע"ס 50,000 ₪ "עבור עבודות שיפוץ בית בנג'י רעננה".

ב. חשבונית מס' 0249 מיום 31/12/14 ע"ס 45,000 ₪ "עבור עבודות בית בנג'י רעננה".

ג. חשבונית מס' 0208 מיום 31/8/15 ע"ס 15,000 ₪ "עבור עבודות שיפוץ בית בנג'י רעננה".

ד. חשבונית מס' 0209 מיום 1/9/15 ע"ס 15,000 ₪ "עבודות שיפוצים בית בנג'י".

התובע העיד שהוא קיבל צ'קים מהנתבעים וערך תמיד חשבוניות בגינם, מבלי לרשום את מספרי הצ'קים על החשבוניות. לדבריו היו מקרים שסך החשבונית עלה על סך הצ'ק והוא היה אמור לערוך התחשבנות סופית עם הנתבע 1, שלבסוף לא נערכה (עמ' 11, ש' 29-25 ; עמ' 12, ש' 15 - עמ' 13, ש' 9). עוד צוין כי הנתבעים מסרו לתובע צ'קים דחויים עד ל- 120 יום, כך שהתובע נאלץ לנכות אותם בחברות העוסקות בכך (ס' 13 ונספח 9 לתצהירו).

31. הנתבע 2 טען שבמהלך ביצוע העבודות שולמו לתובע צ'קים בסך כולל של 189,000 ₪. נספח ח' לתצהירו מציג צילומים של 8 צ'קים, שהם ארבעת הצ'קים שצירף התובע בתוספת לצ'קים הבאים (ס' 40 לתצהירו) :

א. צ'ק מס' 821 על סך של 15,000 ₪ לתאריך פירעון 30/9/14.
ב. צ'ק מס' 787 על סך של 12,000 ₪ לתאריך פירעון 27/10/14.
ג. צ'ק מס' 768 על סך של 12,000 ₪ לתאריך פירעון 20/11/14.
ד. צ'ק מס' 832 על סך של 40,000 ₪ לתאריך פירעון 7/12/14.

עם זאת, בסעיף 43 לתצהיר, הנתבע 2 הודה שצ'ק מס' 821 ניתן לתובע עבור עבודות אחרות, כך שעבור העבודות בפרויקט "בית בנג'י" שולם סך כולל של 174,000 ₪, בצ'קים שנרשמו , לבקשת התובע , ללא ציו ן שמו ונפרעו על ידי גורמים זרים (ס' 33 לתצהירו).

הנתבע 2 צירף כנספח ט' לתצהירו את 5 החשבוניות אשר התקבלו לטענתו מהתובע עבור העבודות נ שוא ההליך, שהן 4 החשבוניות שהתובע צירף, בתוספת חשבונית מס' 0244, שהמחלוקת לגביה תפורט להלן.

32. נמצא שהמחלוקת בין הצדדים ביחס לסכומים ששולמו בפועל לתובע עבור עבודתו היא בסך ההפרש שבין 174,000 ₪ ל- 110,000 ₪, דהיינו 64,000 ₪ ששולמו לטענת ה נתבעים ב- 3 צ'קים מס' 787, 768 ו- 832.

ג'3 - צ'ק מס' 768 וחשבונית מס' 244 על סך 12,000 ₪

33. חשבונית מס' 244 של התובע נערכה ביום 15/9/14 ע"ס 12,000 ₪ ונכתב עליה שהיא "עבור שיפוץ בניין". התובע טען שהיא נערכה עם קבלתו של צ'ק מס' 768 ( החשבונית והצ'ק צורפו כנספח 10 לתצהירו) בגין עבודות שהוא ביצע עבור הנתבעים בבניין ברמת השרון (ס' 21-20 לתצהירו). התובע הסביר בעדותו, שהכיתוב על גבי החשבונית מעיד על כך שלא מדובר בעבודות בבית בנג'י, מה גם שצו תחילת העבודות בבית בנג'י רק ניתן ביום 15/9/14 והנתבעים לא שילמו מקדמות, אלא נתנו בהמשך צ'קים דחויים עבוד עבודות שכבר בוצעו (עמ' 11, ש' 25 - עמ' 12, ש' 5).

34. הנתבע 2 צירף לתצהירו את החשבוניות שהתקבלו מהתובע בגין העבודות שבוצעו בבניין ברמת השרון וטען שהכיתוב עליהן כלל תמיד את המילים "עבור שיפוץ חוץ", לעיתים תוך ציון "רמת השרון", כך שחשבונית 244 שייכת להבנתו לפרויקט "בית בנג'י" ולא לעבודות ברמת השרון (ס' 49-45 ונספח י' לתצהירו).

הנתבע 2 נשאל האם נכונה הטענה שהנתבעים שילמו לתובע בצ'קים דחויים ל- 60 יום והודה שכמנהל העסק הוא לא עסק בהנהלת החשבונות אלא בנו הנתבע 1 ואשתו. הנתבע 2 נשאל אם כך מדוע הנתבע 1 לא זומן להעיד ולא ידע לתת תשובה (עמ' 21, ש' 16-10).

הנתבע 2 עומת עם העובדה שצ'ק מס' 821 על סך של 15,000 ₪, שכאמור אין מחלוקת כי ניתן עבור עבודות אחרות, נכתב לתאריך הפירעון 30/9/14, אך נוכה עבור התובע כבר ביום 10/8/14, כעולה מהקבלה שצורפה על ידי התובע (נספח 9 לתצהירו), ומכאן שהוא ניתן לתובע לפחות 50 יום קודם לכן. למרות זאת, הנתבע 2 המשיך לטעון שאפשר שהצ'ק שבמחלוקת מס' 768 ניתן כתשלום מזומן וכמקדמה לתובע עבור העבודות באתר "בית בנג'י" (עמ' 21, ש' 35-17).

35. המסקנה הברורה היא שהסך של 12,000 ₪, אשר ניתן לתובע בצ'ק מס' 768 והופקה בגינו חשבונית מס מס פר 244, התקבל עבור עבודות שאינן העבודות נ שוא התביעה, וכפי הנראה עבור העבודות ברמת השרון. הצ'ק ניתן , כמנהגם של הנתבעים , לתאריך דחוי עבור עבודות שכבר בוצעו, דהיינו זמן ניכר לפני יום פירעון הצ'ק 15/9/14. נוכח העובדה שבאותו יום רק ניתן צו תחילת העבודות בבית בנג'י ברעננה, הרי שהוא לא ניתן בקשר אליהן. גם הכיתוב על גבי החשבונית מעיד על כך שהיא לא ניתנה עבור העבודות נ שוא התביעה, שכן בכל 4 החשבוניות האחרות שהתובע ערך, צוין במפורש "בי ת בנג'י".

ג'4 - יש לדחות את גרסת הנתבע 2 לגבי שני הצ'קים הנוספים שבמחלוקת

36. התובע טען בתצהירו, שהוגש לפני תצהירו של הנתבע 2, כי הנתבעים מנסים להסתמך על צ'קים שניתנו עבור עבודות אחרות (ס' 16-15 לתצהירו). הנתבע 2 אישר שהתובע ביצע עבור הנתבעים עבודות אחרות, אך כאמור כלל את הצ'קים מס' 787 ו- 832 בצ'קים שלטענתו שולמו לתובע עבור העבודות בפרויקט (ס' 12 ו- 40 לתצהירו).

37. שני הצ'קים עצמם, נספחים ח'2 ו- ח'5 לתצהירו של הנתבע 2, אינם מציינים עבור אלו עבודות הם ניתנו. שניהם מופי עים בכרטסת של התובע אצל הנתבעים, נספח יב' לתצהיר הנתבע 2 מיום 19/9/16, אך אין בכרטסת ציון של מספר החשבונית המתאימה לכל צ'ק שניתן. עוד יש לציין שצורף דף אחד בלבד של הכרטסת מתוך שניים. לתצהירו של התובע צורף כנספח 5 הדף השני של אותה הכרטסת מתאריך הפקה אחר 9/8/16, אשר התקבל אצלו מהנתבעים. גם ממסמך זה לא ניתן להפיק מסקנה כלשהיא.

38. בעניין זה שוב רלוונטית העובדה שהנתבע 2 לא עסק בהנהלת החשבונות של העסק, אלא בנו הנתבע 1 ואשתו, אשר באופן לא מוסבר לא העידו בתיק זה. מן הצד השני, התובע לא הציג לפני בית המשפט את הכרטסת על שם הנתבעים שהתנהלה בעסקו.

39. בשים לב לכך שהנתבעים לא הציגו חשבונית שניתנה עבור הצ'קים מס' 787 ו- 832, ובהיעדר עדויות רלוונטיות של הגורמים אשר עסקו בהנהלת החשבונות בעסק הנתבעים, הרי שטענת הנתבע 2 כי הצ'קים הנ"ל ניתנו במסגרת הפרויקט לא הוכחה והיא נדחית.

40. חיזוק נוסף לדחיית טענות הנתבעים בעניין זה עולה מכך שבמסמך ההתחשבנות, נספח 11 לתצהיר התובע, הנתבע 2 הפחית בדף השני באמצע סך של 120,000 ₪ מהסכום לתשלום (לאחר שראה לנכון להפחית גם הנחה בשיעור של 20%) . הנתבע 2 נשאל על משמעותו של הסך הנ"ל והשיב שאינו יודע, אך יתכן שמדובר בסך שכבר שולם לתובע (עמ' 20, ש' 10-6). משמע התשלומים נעו סביב 120,000 ₪ ולא הסתכמו ב- 189,000 ₪ כנטען היום.

ג'5 - סיכום ההתחשבנות

41. בהתאם לעבודות שבוצעו על ידי התובע בפועל, היה על הנתבעים לשלם לו סך של 196,111 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 229,450 ₪.

42. הוכח שהנתבעים שילמו לתובע סך של 110,000 ₪ בצ'קים דחויים. עם זאת, התובע הפיק חשבוניות מס בסך כולל של 125,000 ₪. אמנם לא הוצג הצ'ק ששולם כנגד החשבונית האחרונה מס' 0209 מיום 1/9/15 ע"ס 15,000 ₪, ואולם בהיעדר הסבר של ממש, התובע מחויב במסמך שנערך על ידו. מכאן שהנתבעים שילמו לתובע עד כה סך של 125,000 ₪. לא הוכח לפניי שהחשבוניות כלל ו את סכומי הנזק למעלית בסך של כ- 10,000 ₪.

43. לפיכך היתרה לתשלום היא בסך של 104,450 ₪ כולל מע"מ.

פרק ד' - טענות להפחתות, לקיזוזים ולנזקים שהתובע גרם לנתבעים

ד'1 - טענה לנזקי שם טוב ולמוניטין וכן לעיכוב כספים וערבויות על ידי עיריית רעננה

44. הנתבע 2 טען כי עיריית רעננה עיכבה תשלומים בסכומים נכבדים עקב אי השלמת העבודות על ידי התובע וכן שהיא לא החזירה ערבויות ביצוע שהופקדו אצלה עד לשנת 2018, באופן שהכביד מאד על ניהול העסק (ס' 37-35 לתצהירו). כפועל יוצא נטען לפגיעה בשמו הטוב של הנתבע 2 בעיריית רעננה (ס' 63 לתצהירו).

45. טענותיו של הנתבע 2 לא נתמכו בעדויות רלוונטיות. האדריכלית יעל לשם הייתה האחראית למעקב אחר הפרויקט מטעם עיריית רעננה, שגם מינתה את המפקח מיקי קריזל מחברת "י.מ. קריזל הנדסה" בע"מ (ס' 11 לתצהיר הנתבע 2). שניים אלה יכלו לתמוך בטענות הנתבעים בדבר עיכובים בביצוע וכפועל יוצא בעיכובי תשלום ובאי שחרור ערבויות ביצוע, אלא שהנתבעים לא הזמינו אותם למתן עדות והדבר אומר דרשני.

46. יתרה מכך, המומחה מטעם בית המשפט ניר אנגל ציין בחוות דעתו שנציגת העירייה הגב' יעל לשם סייעה לו רבות וסיפקה לו נתונים (ס' 6 לחוות הדעת). כעולה מסעיף 11 לחוות הדעת, נציגת העירייה התייחסה לטענות בדבר איחורים באופן שולי והבהירה למומחה מטעם בית המשפט, שלא הוטלו על הנתבעים קנסות ו שלא קוזזו תשלומים בקשר ללוח הזמנים.

47. הנתבע 2 צירף כנספח ו' לתצהירו את אישור העירייה מיום 26/12/16 להקטנת הערבות הבנקאית מ- 60,000 ₪ ל- 10,000 ₪, ואולם אין במסמך כדי להוכיח ולהסביר מדוע הדבר נעשה רק באותו שלב והאם יש קשר כלשהוא ללוחות הזמנים או לליקויי ביצוע.

48. התובע טען מצדו שהמפקחת מטעם העירייה לא העלתה טענות בדבר אי שביעות רצון מהעבודות שבוצעו ולא קיזזה לנתבעים תשלומים בקשר לעבודות של התובע, אלא שילמה תמיד את החשבונות שהתובע הגיש (ס' 9-8 לתצהירו ; עמ' 14, ש' 30-25).

49. מסקנתי היא שהנתבעים לא הוכיחו את טענותיהם לנזקים כספיים או אחרים שנגרמו להם בהתנהלות מול עיריית רעננה ועל כן דינן להידחות.

ד'2 - קיזוז עבור נזקי מעלית

50. הנתבע 2 טען כי במסגרת העבודות של התובע ופירוק תקרה במבנה, הוא גרם נזק למערכת מתזי הכיבוי ולהצפה של קומה ושל מעלית. בגין תיקון נזקי המעלית הנתבעים שילמו סך של 4,026 ₪ ונדרשו לשלם סך נוסף של 6,794 ₪, שיש להפחית משכר עבודתו של התובע (ס' 52 לתצהירו).

לתצהיר צורפו מסמכי התשלום בסך של 4,026 ₪ והודעת דוא"ל של המפקח מיקי קריזל מיום 20/10/14, שציינה את הצורך בהחלפת רכיבים נוספים בעלות של 6,794 ₪ (נספחים יג'1-יג'2 לתצהיר). עם זאת, הנתבע 2 הודה בעדותו שאין אסמכתא לתשלום הסך של 6,794 ₪ , אלא לתשלום הראשון בלבד (עמ' 23, ש' 17-10).

51. הסך שהוכח שיש לקזז מהכספים המגיעים לתובע הוא לפיכך 4,026 ₪.

ד'3 - עבודות שהנתבעים ביצעו במקום התובע

52. הנתבע 2 טען כי הנתבעים ביצעו עבור התובע עבודות שונות. בסעיף 53 לתצהירו נטען למגוון עבודות בסכומים שונים ללא שום אסמכתא וביסוס . טענות הנתבע 2 התמקדו בכך שהסכום שסוכם בינו לבין התובע עבור ניקוי ופינוי פסולת עמד על 2,000 ₪ בלבד, אלא שהתובע שינה את הסכום ל- 12,000 ₪, מה גם שהנתבעים הם אלה שפינו את הפסולת בפועל. הנתבע 2 ציין שהמומחה מטעם בית המשפט דרש מהתובע להציג חשבוניות עבור הזמנת מכולות ופינוי הפסולת או הטמנתה, אך התובע לא סיפק את המבוקש (ס' 57-54 ו- 60 לתצהירו של הנתבע 2).

53. כעולה מנספח 1 לכתב התביעה, דף הכמויות והצעת המחיר הראשונית שהתובע הגיש לנתבעים, בפרק 01 "עבודות הכנה וכלליות" בסעיף 01.1.010 "ניקוי פסולת כללי בבניין מגג המבנה וחצרות", נר שם במחיר היחידה 12,000 וכך גם נרשם בטור הסיכום. הנתבע 2 נשאל בחקירתו מדוע הוא לא הציג את אותו המסמך המצוי בידיו כדי להראות סתירה וזיוף, אך לא ידע לספק תשובה עניינית. במקום זאת הוא חזר על גרסתו והביע רצון "ללכת לגרפולוג", אלא שחוות דעת גרפולוגית לא הוגשה והנתבעים נותרו במחדלם (עמ' 23, ש' 27-18).

54. התובע טען מצדו שפינוי מכולת פסולת הוא בעלות של 1,000 ₪ ושסה"כ סעיף פינוי הפסולת תומחר ב- 12,000 ₪. לטענתו המומחה אכן דרש ממנו ניירת, אך אין בידו מסמכים, שכן הפסולת פונתה על ידו בעגלה נגררת שלו לאתר ריכוז פסולת בהוד השרון, משם עיריית הוד השרון דואגת לפינוי מסודר, מבלי שהיא מפקחת על המשליכים או מספקת תעודות (עמ' 14, ש' 31 - עמ' 15, ש' 13).

55. להשלמת התמונה, המומחה מטעם בית המשפט ציין בסעיף 5 לחוות דעתו, שהצדדים חלוקים ביניהם בשאלה מה היה מחיר סעיף הניקוי. הנתבעים הפנו שאלת הבהרה אל המומחה בעניין זה, והוא השיב שמדובר במחלוקת עובדתית ושעיריית רעננה שילמה בפועל עבור פינוי פסולת. בתשובה לכך הנתבע 2 טען בתצהירו שעיריית רעננה שילמה עבור פינוי פסולת שהנתבעים ביצעו.

56. טענות הנתבעים שהם אלו שפינו את הפסולת אף הן לא גובו במסמך כלשהוא , כגון תעודות הטמנה או חשבוניות תשלום עבור פינוי. התובע מצדו סיפק גרסה שלא נסתרה בדבר פינוי חינם לאתר של עיריית הוד השרון.

57. מכל מקום, הנטל להוכיח את הטענה מוטל על הנתבעים והם לא הרימו אותו, כך שאין לקבל את טענת ההפחתה בסעיף פינוי הפסולת.

ד'4 - טענות התובע לחוב עבור עבודות נוספות ול חוב עבור כלי עבודה

58. התובע טען שהוא ביצע עבודות נוספות שלא תומחרו בכתב הכמויות הראשוני בעלות של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף התובע טען שהוא השאיל לנתבע 1 כלי עבודה בשווי של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, שלא הוחזרו לו (ס' 29-28 לתצהירו).

59. הטענות נטענו ללא שום הוכחה. התובע לא הציג אישור בדבר העבודות הנוספות או מסמכים המעידים על שוויים של הכלים שאבדו. לפיכך הטענות נדחית.

סיכום

60. הצדדים הסכימו, שהתובע יהי ה קבלן המשנה של הנתבעים בפרויקט עבודות בניה ושיפוצים ב-"בית בנג'י" ברעננה, שיזמה עיריית רעננה. ההתקשרות הייתה בין התובע לבין שני הנתבעים.

61. הסיכום בין הצדדים היה שעבור ביצוע כל העבודות במכרז, ישולם לתובע סך של 240,000 ₪ בתוספת מע"מ, דהיינו 280,800 ₪ (לפי מע"מ בשיעור של 17%).

62. הנתבעים לא הוכיחו את טענותיהם, שהתובע ביצע את העבודות באופן חלקי או לקוי או שהם ביצעו עבודות במקומו .

63. עבור העבודות שבוצעו על ידי התובע בפועל, היה על הנתבעים לשלם לו סך של 229,450 ₪ כולל מע"מ. הנתבעים שילמו לתובע סך של 125,000 ₪ בלבד. ההפרש בין הסכומים הוא בסך של 104,450 ₪. מסכום זה יש להפחית סך של 4,026 ₪ עבור נזקים שנגרמו למעלית כתוצאה מעבודתו של התובע וששולמו על ידי הנתבעים.

64. יתר טענות הצדדים נדחו כפי שפורט לעיל בפסק הדין. לא נעלמו מעיניו של בית המשפט טענות נוספות של הצדדים, אשר לא היה בהן כדי להשפיע על תוצאת פסק הדין.

65. נוכח האמור, התביעה מתקבלת בחלקה. על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. סך של 100,424 ₪ כולל מע"מ וכנגד חשבונית מס. לסך זה יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום מתן פסק הדין.

ב. אגרת התביעה (שתי מחציות) בסך של 4,423 ₪.

ג. הוצאות חלקו של התובע בשכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט.

ד. שכ"ט עו"ד בסך של 17,000 ₪ בתוספת מע"מ.

66. סכומי פסק הדין ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ט, 26 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חיים דגה
נתבע: עומרי שורץ
שופט :
עורכי דין: