ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה יצחק זייבלד נגד הרוש ציון :

לפני כבוד ה שופטת מרים קסלסי

התובע

שלמה יצחק זייבלד
ע"י ב"כ עוה"ד יוסף בן דור

נגד

הנתבע
הרוש ציון
ע"י ב"כ עוה"ד אורון שוורץ ואח'

החלטה

בבקשה למתן צו מניעה זמני

א. מבוא
התובע כבן 80 בעלים של דירה בבנין ברח' הברון הירש 18 ירושלים, שחלק מדירותיו מושכרות בדיירות מוגנת, או מאוכלסות ע"י אותם שוכרים במשך עשרות בשנים.
הנתבע התגורר בדירה מ-16.5.82. על פי נסח הטאבו שצורף, המבנה נרשם כבית משותף ר ב-2011 (מדובר במבנה בן למעלה מ-50 שנים), כנראה שבמעמד זה חילקו בעלי הזכויות במבנה או יורשיהם את הדירות ביניהם.
חוזה השכירות לא קריא ולא ברור מי חתום עליו. בכל מקרה זכותו הקניינית של התובע בדירה, בין אם הוא הבעלים משנות ה-80 ובין אם ירש/רכש הזכות מאוחר יותר, כפופה לזכות השכירות של הנתבע, ככל שישנה כזו.
זכויות הנתבע שנויות במחלוקת. הנתבע טוען כי הוא דייר מוגן, כי השקיע בדירה סכומים נכבדים שהוא מתכוון לתבוע השבתם, ואילו התובע מתייחס לחוזה משנת 1982 כאילו מדובר בחוזה שכירות רגיל.
ביום 25.12.18 פרצה שריפה בבנין, שתי דירות נשרפו ביניהן הדירה נשוא הבקשה שלפניי.

ב. בקשות לסעדים זמניים
ביום 16.4.19 הוגשה בקשה בהולה לצו מניעה במעמד צד אחד במטרה למנוע חזרתו של הנתבע לדירה. לבקשה צורף תצהיר של אדם אחר ולא של התובע, שמתגורר בחיפה ונטען בשמו כי הוא אינו בקו הבריאות. מר אברהם יהודה סילבר הצהיר כי הוא מסייע לתובע בענייניו ויש לו ידיעה אישית בנושא. בתצהירו תואר הנתבע כמי שנטש הדירה "לפני שנים (למיטב ידיעתי בשל גירושיו מג'ורג'ט)". עוד נטען כי ביום 12.4.19 ביקש הנתבע לנצל את היות התובע קשיש כדי לקבוע "עובדות בשטח" "כאילו הוא הבעלים של הדירה", "והכניס לדירה חומרי בנין ופועלים"
לטענת המצהיר מטעם התובע, פקעו זכויותיו של הנתבע עם נטישתו של המושכר שנים קודם לשריפה ובוודאי שפקעו כעת כאשר הדירה אינה ראויה למגורים, ואף הוצא ב-19.219 הודעה על ידי העיריה כי מדובר במבנה מסוכן .
בקשה לצו ארעי במעמד צד אחד נדחתה על ידי ונקבע דיון במעמד שני הצדדים. הנתבע ביקש דחיה כדי שישיג עו"ד באמצעות הסיוע המשפטי, לדיון הנדחה הגיע עם אשתו השניה, שניהם נחקרו וכך גם נציג התובע. הוריתי על סיכומים בכתב כדי שיהיה סיפק בידי הנתבע להשיג ייעוץ משפטי, ואכן הסיכומים הוגשו ע"י באי כוחו. לסיכומים צורפו מסמכים שונים, בהתאם לרשות שניתנה על ידי, בהתחשב במהות הבקשה, בהיותו בלתי מיוצג בדיון כדי שמירב העובדות הרלוונטיות יוצגו בפניי ולמען עשיית הצדק.

מחקירתו של הנתבע ואשתו מרי ומהמסמכים שצורפו לסיכומים, עולה התמונה הבאה: הנתבע חי בדירה עשרות שנים, בשלב זה אין כל ראיה לכך שנטש אותה למשך שנים כטענת המצהיר מטעם התובע, למעט בחודשים הספורים שלאחר השריפה.
מאשתו הראשונה ג'ורג'ט הוא לא התגרש כהצהרת נציג המבקש, אלא התאלמן בשנת 1998. בשנת 2003 נישא הנתבע בנישואים אזרחיים עם אשתו הנוכחית מרי , אותה הכיר בדרום אפריקה, כשביקר את בתו מנישואיו הראשונים. מאשתו השניה נולדו לו שני ילדים ובמשך כל השנים התגוררו בדירה זו.

ביום 25.12.18, כאשר הנתבע שהה בחו"ל (ביקר את בתו) ואיש לא היה בדירה, אירעה שרפה שגרמה נזקים כבדים לדירה. לטענת הנתבע השריפה ארעה כתוצאה מכשל חשמלי בדירה שמעליו. העיריה הוציאה צו סגירה עד "לביצוע עבודות להסרת הסכנה".
אין מחלוקת כי בעקבות השריפה פינה הנתבע את הדירה והתגורר בשכירות ב שד' הרצל 52 ירושלים. הנתבע העיד כי בתו מנישואיו הקודמים שמתגוררת בחו"ל סייעה לו במציאת הדירה ובתשלום שכר הדירה. לסיכומיו צירף אישור המשכיר בדבר תקופת השכירות שהיתה בתחילה לשלושה חודשים והוארכה בחודש נוסף, עד 28.4.19.
אין מחלוקת נוכח התמונות שצורפו וביקורו של התובע בדירה כי הנתבע ביצע שיפוצים, וכי אלו לא הושלמו.

ב. טענות הצדדים התובע טוען לגופה של התביעה, כי הנתבע פלש לדירה ומבקש לקבל צו שיורה לו לסלק את ידו של הנתבע מהנכס. כן טוען התובע כי מאחר והנתבע נטש את הדירה הרי שלא קיימות לו היום כל זכויות בדירה. עוד טוען התובע כי הנתבע עשה דין לעצמו, כאשר ביצע פעולות בניה בדירה, וכי הוא חושש שהנתבע ישתלט על הדירה ויבצע בה פעולות שיש בהן כדי לפגוע בזכויותיו.
בעניין ההצדקה למתן צו מניעה זמני הרי ששמירת המצב הקיים צריכה להתייחס למצב שהיה בנכס בחודשים שבין דצמבר 2018, עת אירעה השריפה והנתבע פינה את הדירה, לבין חזרתו של הנתבע למגורים בדירה באפריל 2019, ולא למצב ששרר עשרות שנים קודם לכן, בהם התגורר הנתבע עם משפחתו בדירה.

לטענת הנתבע יש לדחות את הבקשה לסעד זמני משום שהנתבע מעולם לא עזב או נטש את הנכס כהגדרת התניה בסעיף 20 להסכם השכירות, אלא נאלץ לפנותו ארעית לאחר שפרצה בו שריפה. עוד טען הנתבע, כי אי הסכמת התובע להישארותו בנכס לאחר שהתאלמן התיישנה או השתהתה נוכח העובדה שהנתבע המשיך להתגורר בנכס במשך שנים רבות עם רעייתו השניה, ללא כל מחאה מצד התובע.

ג. דיון והכרעה
השיקולים במתן סעד זמני
השיקולים למתן צו מניעה זמני הינם כפולים – מחד גיסא, קיום ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התביעה וזכות לכאורה, ומאידך גיסא, מאזן הנוחות במסגרתו יישקל הנזק ממתן צו המניעה הזמני, לעומת הנזק שייגרם אם לא יינתן הצו והתועלת בשניהם. "שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים – מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע" [דברי כבוד השופט א. גרוניס ברע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ (2006), כשהוא מפנה ל רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר (2001) , ראו גם ספרו של גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 912-913].

בעניין קיומה של עילת תביעה, הרי שבשלב מקדמי זה הבחינה נעשית באורח לכאורי בלבד. במקרה שלפניי, על פניו קמה לתובע עילת תביעה, שהרי אין מחלוקת כי הוא בעל הזכויות הרשומות בלשכת רישום המקרקעין, הסכם השכירות לא נוקב באופן מפורש כי מדובר בשכירות מוגנת, ובכל מקרה נטל ההוכחה בענין זה על הנתבע. כן יש צורך בבחינת טענות הצדדים בנוגע לשאלה האם בשלב כלשהו בין הצדדים הגיעה השכירות לקיצה, בהתאם לסעיף 20 להסכם השכירות. עילת הפינוי ככל שקיימת תתברר לאחר שמיעת ראיות בתביעה העיקרית.

לעניין שיקולי "מאזן הנוחות" ועצם מתן הסעד הזמני למי שפעל בכוח לשינוי המצב, אומר כי בהינתן העובדה שאינה שנויה במחלוקת לפיה הנתבע התגורר בדירה החל ממועד החתימה על הסכם השכירות ביום 16.5.1982 ועד למועד בו פרצה השריפה בדירה ביום 25.12.18 וזאת ברציפות, הרי שמעשה הנתבע כאשר החל לשפץ את הדירה לאחר השריפה בחודש מרץ 2019 וחזרתו להתגורר בה לאחרונה יכולים להיחשב כהשבת המצב לקדמותו ולא כעשיית דין עצמי, והנה התהפכו היוצרות, בעל הנכס מבקש למנוע מהנתבע השבת המצב לקדמותו, ויובהר איש לא טען כי הנתבע אחראי לפרוץ השריפה.

הטענה כי יש להקפיא המצב הקיים קרי; בין החודשים דצמבר 2018 ועד אפריל 2019 ולא למצב שהיה קיים עשרות שנים קודם למועד זה היא מקוממת ומתחכמת וראוי שתידחה. השוו לרע"א 5711/12 נ.מצה בע"מ נ' דלק חב' הדלק הישראלית בע"מ (25.2.2013), שם קבע כבוד השופטת דנציגר כי מדובר ב"טענה מלאכותית לנוכח העובדה כי 'המצב הקיים' ערב הגשת התביעה הינו תוצר ישיר של פעולות חד צדדיות שננקטו.. ולפיכך הינו שונה מהותית מהמצב שהתקיים ערב ההפרה ובמשך שנים רבות קודם לכן..."

אשר על כן יש לדחות את הבקשה לסעד זמני משום שמדובר בשינוי מצב קיים ולא בשימורו. גם הטענה כאילו אי היענות לבקשה תגרום נזק בלתי הפיך אין לה על מה לסמוך.

לעניין טענת התובע כי מגורי הנתבע הם בניגוד לצו העירייה וכי לא ניתן מטעמה כל מסמך המלמד על הסרת הסכנה, הרי שהנתבע צירף הצהרת מהנדס לפיה הסכנה הוסרה וכי המבנה אינו מסוכן עוד לאדם ולרכוש (ראה נספח ה' לתגובת הנתבע), לפיכך מגורי הנתבע כיום בנכס אף אינם בניגוד לצו העירייה. לא זו אף זו, ב דיון הראשון שהתקיים ביום 28.4.19 התאפשר לתובע להביא מהנדס "וככל האפשר מי מטעם העיריה אשר יבחנו את הסכנה הנשקפת למגורי אדם בדירה נשוא התביעה, וכן את האמצעים הדחופים שיש לנקוט, אם ניתן, כדי להכשיר הדירה למגורים." בדיון השני התברר כי נציג התובע הגיע לדירה באקראי, לבדו, פגש שם את בנו של הנתבע, הוא שוטט בחלק מהדירה, לא נכנס לחדר שהיה סגור בוילון (שם טען הנתבע שנהג לישון), ולא ביצע כל בדיקה הנדסית שהיא, ולכן בשלב זה מסקנתי היא כי הטענה בדבר הסכנה שבמגורי הנתבע או אחר בדירה לא הוכחה, ואינה מהווה טעם למניעת חזרתו של הנתבע לדירה.

סוף דבר
הבקשה למתן צו מניעה זמני - נדחית. ככל שיש לתובע עילת תביעה לסילוק ידו של הנתבע, תתברר התביעה בראיות ובדרך המקובלת ואין להקדים המאוחר.
אני מחייבת את המבקש בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

בשל מצבו הכספי של הנתבע, אני מורה כי הסכום יופקד בקופת בית המשפט בתוך 30 ימים ועד לסיום ההליכים. ככל שהנתבע יחויב בהליכי ביניים בהוצאות כלשהן (הוצאות משפט בהליכי ביניים, מימון חוו"ד וכיו"ב), או יינתן פסק דין לחובתו, יילקח הסכום המופקד בחשבון, במקרה של דחיית התביעה, יועבר הסכום לנתבע.

אני מאשרת את הגשת כתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבע באיחור. יתכן שמדובר בחוסר הבנה של ההליך המשפטי, ומכל מקום לא היה זה מחדלו של הנתבע, בנסיבות הענין והתוצאה החמורה של סילוק אדם מדירה בה התגורר, בטרם התבררה עילת התביעה עד תום, וכאשר טענות ההגנה ממילא נטענו בסיכומים שהוגשו וניתן היה לראותם ככתב הגנה , אני דוחה את בקשת התובע למתן פסק דין, ללא צו להוצאות.

מזכירות תעביר למותב שידון בתביעה.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלמה יצחק זייבלד
נתבע: הרוש ציון
שופט :
עורכי דין: