ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסיי פורינסון נגד עיריית ראשון לציון :

בפני כבוד ה שופטת איריס רבינוביץ ברון

עותר

אלכסיי פורינסון

נגד

משיבים

1.עיריית ראשון לציון
2.א.ב. רויאל גרדן נדל"ן בע"מ
3.אורי ממוקה

פסק דין

מבוא
לפני עתירה במסגרתה מבקש העותר כי בית המשפט יורה על ביטול ההחלטה של עירית ראשון לציון לפיה העותר לא זכאי לדירה במסגרת מכרז "רחוב האבות" ולקבוע כי בהתאם לתנאי המכרז העותר עומד בתנאים וגילו מתאים .

העתירה הוגשה לאחר שהעותר, שהשתתף בהגרלה לדירות במחיר מוזל ליחידים תושבי ראשון לציון בני 28-40, קיבל הודעה כי הינו זכאי לרכוש דירה. אולם , לאחר מכן, במעמד חתימת הסכם המכר, הוד יעה לו המשיבה 2 כי התברר שאינו עומד בתנאי הגיל שכן מלאו לו 40 במועד הרלבנטי ולכן זכייתו בוטלה.

העתירה הוגשה תחילה כנגד המשיבה 1, עירית ראשון לציון (להלן: "העיריה") בלבד . בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 6.2.19 צורפה חברת א.ב. רויאל גרדן נדל"ן בע"מ כמשיבה בעתירה (להלן: "המשיבה 2"). ביום 17.3.19 נ יתנה החלטה לפיה העתירה תומצא לכל מי שנמנים על רשימת ההמתנה בקבוצת היחידים בהצעה לרכוש את הדירה נשוא העתירה. בהתאם להחלטה הודע להם כי באפשרותם להצטרף כמשיבים לעתירה. ההחלטה הומצאה על ידי העותר. מביניהם, ביקש מר אורי ממוקה, מספר 7 לרשימת ההמתנה, להצטרף כמשיב בעתירה (להלן: "המשיב 3").

המשיבים 1 ו-3 הגישו כתבי תשובה.

התקיימו דיונים במסגרתם נשמעו טיעוני הצדדים.

המסגרת העובדתית

אין חולק כי העיריה החליטה להתקשר עם קבלנים בהסכמים אשר במסגרתם ניתנו להם הטבות ובתמורה הוקצו דירות ברות השגה שימכרו במחיר מופחת לזכאים, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי עירית ראשון לציון.

במסגרת הקריטריונים נקבעו שתי קבוצות. קבוצה של יחידים וקבוצה של זוגות צעירים נשואים.
בכל הנוגע ליחידים הזכאים להשתתף בהגרלה נקבע כך:
"קבוצה ב' – יחידים ללא ילדים: רווק/ה או גרוש/ה או אלמן/ה ללא ילדים שגילו/ה הוא בין 28 ל-40 שנים ". כמו כן נקבעו תנאים נוספים ובכללם דרישה כי הינם חסרי דירה ותושבי ראשון לציון.

במסגרת ההסכם שבין העיריה למשיבה 2 הוטל על המשיבה 2 לקיים את הליך ההגרלה, כאשר נקבע כי במעמד פתיחת המעטפות יהיו נוכחים אף נציגים מטעם העיריה.

העותר נרשם לקבוצת היחידים . העותר מילא את תאריך הולדתו (24.2.78) כנדרש ואין חולק כי באותו מועד היה בן 40 וחודשיים.

ביום 10.4.18 התקיימה הגרלה במסגרתה נפתחו המעטפות על ידי צוות הפיקוח, בנוכחות המשקיפים מטעם העיריה.

במועד פתיחת המעטפות, המעטפה ובה הצעת העותר נפתחה שניה. בפרוטוקול שנערך ואשר כלל טבלה ביחס לכל המשתתפים נרשם לגבי העותר "תקין" ביחס לכל אחד מהקריטריונים שנבדקו (מקום מגורים וגיל).

לאחר סיום ההגרלה, הודע לעותר על זכייתו וזכאותו לרכוש את הדירה .
העותר מציין כי ההודעה נשלחה אליו ביום 22.4.18.
ביום 26.4.18 הגיע העותר למשרדי המשיבה 2 הפקיד שיק בטחון על סך 40,000 ₪ ומסר בקשה לגבי בחירת יחידת הדיור.

ביום 29.4.18 נשלחה אליו הודעת דואר אלקטרוני אשר כללה טיוטה של הסכם המכר. העותר הוזמן להגיע למשרדי המשיבה 2 ביום 10.5.18 לצורך חתימה על הסכם מכר. הוא התבקש להביא עימו תעודת זהות, שיק בנקאי בגובה 7% ממחיר הדירה ושיקים רגילים.

ביום 10.5.18 התייצב העותר במשרדי המשיבה 2, הביא עימו את כל שהתבקש והחל בחתימה על ההסכם. במהלך צילום תעודת הזהות של העותר הבחינה עורכת הדין של המשיבה 2 בתאריך הולדתו של העותר. כתוצאה מכך הקפיאה את החתימה על החוזה ופנתה באמצעות המייל למשרד באי כוחה של העיריה בעניין.

בהקשר זה יש לציין כי במעמד פתיחת המעטפות נפתחו המעטפות אף ביחס לקבוצת הזוגות הנשואים. ביניהם, הופיעה משתתפת מס' 15 שלגביה התעוררה שאלה לגבי עמידה בתנאים מבחינת גיל ויתכן שאף מבחינת ילדים. כתוצאה מכך, בזמן פתיחת המעטפות נעשתה פנייה אל ב"כ העיריה והתקבלה תשובה לפיה מאחר וכבר מלאו למשתתפת מס' 15 ארבעים בטרם המועד הרלבנטי, היא איננה עומדת בתנאים.

העיריה צירפה (במסגרת נספח 8 לכתב התשובה שהוגש מטעמה) תכתובות דואר אלקטרוני בעניינה של המשתתפת 15. ביום 9.5.19 השיבה עורכת דין ממשרד ב"כ המשיבה 1 לב"כ המשיבה 2 כך: " עמדתי בשיתוף הלשכה המשפטית כי מקום בו בני הזוג בני למעלה מגיל ארבעים במועד הגשת ההצעות – אינם עומדים בדרישות המכרז ".

כתוצאה מכך, מועמדותה נפסלה ונשלחה לה על כך הודעה מתאימה.

כאשר נעשתה על ידי באת כוח המשיבה 2 פנייה לב"כ העיריה ביום 10.5.18, בעניינו של העותר כבר היתה ידועה עמדת העיריה, אולם העיריה התבקשה להתייחס למצב הדברים שנוצר בעניינו של העותר, אשר כבר הודיעו לו בדבר הזכייה.

תשובת העיריה היתה כי העותר איננו עומד בתנאים. כך, בהודעת הדוא"ל שנשלחה ממשרד ב"כ העיריה נכתב: " עמדתי כפי שהיתה בעבר בסוגית הגיל – מי שעבר את הדיל הרלוונטי במועד הגשת הצעות – הצעתו אינו כשירה " (כך במקור – א.ר.ב.).

המשיבה 2 הודיעה לעותר על ביטול הזכיה.

בהמשך, התקיימו מגעים שונים בין העותר למשיבה 2. המשיבה 2 הציעה לעותר להשלים את ההתקשרות תוך חתימה על כתב שיפוי, אולם העותר לא היה מעוניין בכך.

מכאן העתירה.

טענות הצדדים בתמצית

העותר טוען כי יש לפרש את תנאי הגיל בקריטריונים שקבעה העיריה בהתאם לסעיף 8 לחוק הפרשנות, התשמ"א – 1981 (להלן: " חוק הפרשנות"). לכן, לשיטתו, משעה ש "עד" משמעו עד ועד בכלל, הרי שהוא עומד בקריטריון כל עוד לא מלאו לו 41 שנים.

עוד טוען העותר להסתמכות בעקבות ההודעה בדבר הזכיה וכי המשיבה לא היתה זכאית לבטל את הזכייה.

העיריה טוענת כי חוק הפרשנות איננו חל על פרשנות הקריטריונים שנקבעו על ידה לעניין גיל, שכן אין המדובר ב"הוראת מינהל" אלא בהוראות בחוזה מנהלי שיש לפרשן בהתאם לדיני החוזים. לטענתה, כוונת העיריה היתה לתחום את קבוצת הגיל ויש לפרש את התנאי ככולל את מי שמלאו לו 28 שנה וטרם מלאו לו 40 שנה .

עוד טוענת העיריה כי כלל איננה צד ראוי להתדיינות שכן כל האחריות לעריכת ההגרלה היתה מוטלת על המשיבה 2 וכי מטעמה של העיריה נוכחו אך משקיפים.

העיריה מוסיפה וטוענת כי אין הצדקה להתערב בשיקול דעתה ומפנה לחזקה בדבר תקינות המעשה המינהלי.

העיריה פירטה לגבי האופן בו יש לפעול לטענתה, במקרה של ביטול זכיה בהתאם להוראות ההסכם.

המשיבה 2 הודיעה כי איננה נוקטת עמדה לגבי הפרשנות הנכונה וכי היא מחויבת להסכם שלה מול העיריה ולפעול על פיו.

המשיב 3 הצטרף בעיקרו של דבר לטיעוני העיריה.

המשיב 3 ציין בכתב התשובה כי מאז עריכת ההגרלה התחתן, אולם עמד בקריטריונים במועד בו נערכה ההגרלה ובמועד בו הוגשה העתירה.

דיון והכרעה

כאשר בוחנים את עניינו של העותר, נקודת המוצא היא , כ י לעותר נמסרה הודעה בדבר זכייתו. העותר כבר הפקיד שיק בטחון, בחר יחידת דיור, קיבל לעיונו טיוטה של הסכם המכר והוזמן לחתימה על הסכם המכר. העותר אף הגיע למעמד החתימה כאשר באמתחתו כל שנדרש להביא עימו ובעיצומה של החתימה על ידו על הסכם המכר, הוקפא התהליך על ידי המשיבה 2.

יש לבחון, אם כן, האם בנסיבות אלו היתה הצדקה לביטול הזכיה של העותר .

אציין כבר עתה, שטענת העיריה כי לא ברור לה מדוע היא צד לעניין ולעתירה איננה ברורה . העיריה, היא אשר קבעה את הקריטריונים ואף קבעה את אופן יישומם. על יסוד תשובתה לגבי האופן בו יש ליישם את מגבלת הגיל, בתשובתה לפניית המשיבה 2, הודיעה המשיבה 2 לעותר על ביטול הזכייה. למשיבה 2 לא היתה כל התנגדות להתקשר עם העותר בהסכם המכר, ככל שלא היתה מקבלת תשובה מהעיריה כי הדבר אינו תואם את הקריטריונים שנקבעו בהסכם.

ביטול הזכייה התבסס על קביעה כי התברר, בדיעבד, שהעותר אינו עומד בקריטריונים מבחינת הגיל. אין טענה כי העותר אינו עומד בקריטריון אחר .
במסגרת הקריטריונים אכן נקבע קריטריון הגיל.

העיריה טוענת כי יש לפרש את הקבוצה ככוללת את מי שטרם מלאו לו 40 שנה. לטענתה, יש לפרש את הקריטריונים בהתאם לדיני החוזים. תוך בחינת לשון הסעיף , נסיבות כריתת ההסכם ותכליתו ותוך עדיפות לפרשנות המשרתת את האינטרס הציבורי שהוא נועד לשרת. לטענתה, יש לפרש את התנאים בצמצום על מנת למנוע פגיעה בשוויון ובשקיפות ו באינטרס הציבורי, שכן הכוונה היתה לסייע לזוגות צעירים. לטענתה, אימוץ פרשנות מרחיבה איננה עולה בקנה אחד עם מדיניות העיריה.
מעבר לקביעה בקריטריון כי קבוצה הגיל בין "בין 28 -40 שנים " לא הצביעה העיריה על כל ראיה מעשית לכך שיש לפרש קבוצה זאת כמוגבלת למי ש טרם מלאו להם 40, כנטען על ידה.

הסוגיה של פרשנות דרישת הגיל קיבלה מענה, כאמור, לאחר עריכת ההגרלה, במסגרת תשובת העיריה (שניתנה ע"י ב"כ העיריה וצוין בה , כאמור, כי העמדה היא על דעת הלשכה המשפטית). בתשובה הובעה העמדה לפיה מי שלמעלה מגיל 40 לא עומד בקריטיריונים. לא נערך בתשובה שניתנה בשעתו ניתוח לשוני או תכליתי שמבסס תשובה זו של העיריה .

בהצעה שאושרה בזמנו בישיבת המועצה מיום 1.4.14 לגבי יחידים נכתב "...שגילו/ה הוא בין 26 ל-40" (במועד מאוחר יותר שונה גיל המינימום לגיל 28, נתון שאינו מעניינו). יצויין כי בהחלטה המועצה אף לא צוין "40 שנים"(הדגשה שלי – א.ר.ב.) כפי שנכתב במסמכי ההגרלה. מעיון בהחלטת מועצת העיר במסגרתה הוחלט על הקריטריונים, לא ניתן ללמוד האם כאשר נקבע הקריטריון האם הכוונה היתה לכלול גם את מי שמלאו להם 40 וטרם מלאו להם 41.

אכן, יש לפרש את התנאים שנקבעו באופן שוויוני, אך השאלה נותרת מהי הפרשנות הנכונה.

לטענת העירייה חוק הפרשנות איננו חל בענייננו שכן אין המדובר ב"הוראת מינהל" אלא בחוזה מנהלי בין העיריה למשיבה 2 שיש לפרשו בהתאם לכל לי הפרשות של חוזים. אך בהתאם ל הוראת ס' 25(ד) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 נ קבע לגבי מספר סעיפים בחוק הפרשנות ובכללם סעיף 8, כי הם: " יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור".

ב"כ העיריה הוסיפה וטענה כי בעניינו לא נכתב "עד" אלא מופיע מקף בין המספרים, אך אינני סבורה כי יש שוני ממשי בין תחימה של טווח גילאים אמצעות מקף לבין שימוש במילה "עד".

בנסיבות אלו, נראה כי בהחלט ניתן להיעזר בענ ייננו בחוק הפרשנות.

באשר למשמעות של הוראת סעיף 8 לחוק הפרשנות, ההוראה מציינת כי "עד – עד בכלל ". בהקשרים שונים פורשה הוראה זאת כקובעת כי סיום של זמן או מועד מסוים, משמעותו "עד בכלל" כלומר עד לסיום אותו מועד ( ר': דניאל פרידמן נילי כהן חוזים (כרך ג) 2003, בעמ' 244) . כך למשל , ב ע"א 121/81 שרה יוסיפוביץ נ' מנהל מס שבח מקרקעין, נתניה, לז (2) 627, בעמ' 632 נדונה, בין היתר, השאלה האם סעיף 39 לחוק מס שבח המאפשר ניכוי מיסים ותשלומי חובה ששולמו "עד לשנת המכירה", מאפשר אף לנכות את מס הרכוש ששולם בשנת המכירה, כאשר המחלוקת נסובה סביב פרשנות המילה "עד". בית המשפט פסק בחיוב, בהתבסס על הוראות סעיף 8 לחוק הפרשנות.

נראה, אם כן, כי בעניינו, בהקשר של הגבלת הגיל, כאשר מפרשים את הדרישה בקריטריונים שמשמעה עד 40 כ"עד בכלל", ניתן לפרש את הדרישה באופן שיש לראות את העותר כנכלל בקבוצה, שכן במועד הרלבנטי היה בן 40 וטרם מלאו לו 41.

כאשר בוחנים הוראות חוק אחרות הכוללות מגבלת גיל, ניתן להבחין כי הוראות רבות הן בהירות יותר, באופן שמונע תקלות וסוגיות פרשניות מהסוג שהתעורר במקרה זה. כך למשל בסעיף 1 בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986: "יוצא-צבא" – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים ...; "מיועד לשירות בטחון" – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי ..."; ראה גם סעיף 36א (א): "יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון ".
כך למשל בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 " אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר. "
ובס' 5 לחוק גיל הנישואין, תש״י – 1950 "(א) על אף האמור בחוק זה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה לתת היתר לנישואי קטין או קטינה אם מלאו להם שש עשרה שנים, ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה, לפי העניין, המצדיקות מתן היתר זה; בית המשפט לענייני משפחה יכריע בבקשה למתן היתר לאחר ששמע את הקטין או הקטינה, לפי העניין.
(ב) לא יכריע בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להיתר נישואין של קטין או קטינה שמלאו להם שש עשרה שנים אך טרם מלאו להם שבע עשרה שנים, אלא לאחר שקיבל תסקיר מאת עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין. "
בסעיף 3 לחוק גיל פרישה, תשס"ד – 2004 " הגיל שבהגיעו אליו זכאי אדם לפרוש מעבודתו בשל גילו ולקבל, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין או הסכם, גמלה בשל פרישתו מעבודתו כאמור, הוא גיל 67 לגבר, ובכפוף להוראות פרק ד' – גיל 62 לאישה (בחוק זה – גיל הפרישה). " (כל ההדגשות בציטוטים הוספו – א.ר.ב.).

לא נעלמה מעיני הטענה של העיריה לעניין הפגיעה בשוויון. אולם, שעה שהקריטריון נקבע באופן שאינו ברור די הצורך וכבר נמסר לעותר בדבר זכייתו ואף החלו במימוש הזכייה, באופן שהיה בו כדי ליצור הסתמכות אצל העותר, כנטען על ידו, אינני סבורה כי היתה הצדקה לביטול הזכייה.

לנוכח כל האמור, העתירה מתקבלת ואני מורה כי ההחלטה בדבר ביטול זכייתו בהגרלה – דינה להתבטל .

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט סיוון תשע"ט, 02 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלכסיי פורינסון
נתבע: עיריית ראשון לציון
שופט :
עורכי דין: