ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שיכון ופיתוח נגד עיזבון המנוח עמרני :


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא022109/07

(ת"א 1613/05)

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

08/02/2008

בעניין:

חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

באום

המבקשת/ צד ג'

נ ג ד

1. עמרני שלמה

2.אשרם ציפורה

3. שבח רבקה

4. גלעד בלפוריה

5. עיזבון המנוח יוסף עמרני ז"ל

6. עירית חולון

ע"י ב"כ עו"ד

1 - 5. הרפז

6. צילקר

המשיבים/התובעים והנתבעת

החלטה

צד ג' עותרת למחיקת התביעה על הסף מפאת התיישנות וחוסר סמכות עניינית. הנתבעת סבורה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה. התובעים מתנגדים.

אציין, ראשית, כי טעמים אלה מצדיקים, באופן עקרוני, את דחיית התביעה על הסף, ולא מחיקתה, וזאת על פי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

במסגרת התובענה, עתרו התובעים לקבלת פיצויי הפקעה, בגין הפקעה שבוצעה בשנת 1963, וזאת בטענה שדבר ההפקעה לא הובא לידיעתו של המנוח (שהתובעים הם יורשיו).

ביום 27/7/04 הוגשה בקשת רשות למסור הודעת צד ג', לאור תוכנו של "ההסכם המשולש" שנערך בין הנתבעת, וצד ג'. הבקשה התקבלה בהחלטתה מיום 3/5/05 של כב' השופטת נורית אחיטוב, והוסכם כי בקשת הרשות תהווה הודעת צד ג'.

צד ג' טוענת, כי כתב התביעה אינו מגבש עילה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), שכן במסגרת חוות דעת המומחה, העריכו התובעים את שווי הזכויות התיאורטיות במידה שבעלי הקרקע המופקעת יהיו מפוצים על ידי הנתבעת בקרקע חלופית, ובכך הם הרחיבו את חזית התביעה, כך שהיא מוגדרת כעת, כתביעה לפיצוי כספי בגין הפרת החובה החקוקה המעוגנת בסעיף 5 לפקודת הקרקעות.

לפיכך, טוענת צד ג', כי מדובר בתביעה כספית לכל דבר ועניין, הכפופה לתקופת התיישנות של 7 שנים, ונתונה לסמכות בית משפט השלום, על פי סכומה.

בקשה לדחייה על הסף מפאת התיישנות, הוגשה בעבר מטעם הנתבעת (בש"א 7356/04) ונדחתה בהחלטתה מיום 21/6/04 של כב' השופטת (כתוארה אז) הילה גרסטל. כב' השופטת גרסטל קבעה, כי נקודת המוצא היא שתובענה המתייחסת לזכות לקבלת פיצויי הפקעה היא תובענה כספית, שחלה עליה תקופת התיישנות של 7 שנים, אלא שבמקרה הנוכחי, הנתבעת מסרה הודאה כתובה בדבר זכאותם של התובעים לפיצוי, ביום 19/3/97, ובהתחשב בנוסחו של סעיף 9 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, המסקנה היא, שהתביעה טרם התיישנה.

כלומר, גם אילו, כפי שטוענת צד ג', מדובר בתביעה לפיצוי כספי, המסווגת כתביעה כספית רגילה, הרי שהיא טרם התיישנה, לאור תחולתו בענייננו של סעיף 9 לחוק ההתיישנות.

מכל מקום, אציין, כי כפי שעולה מהחלטת כב' השופטת גרסטל, זוהי תביעה לפיצויי הפקעה, מכוח פקודת הקרקעות.

במסגרת התובענה, עתרו התובעים, בין היתר, לקבלת פיצויי הפקעה לפי שווי החלקה המופקעת בשוק במועד פרסום הודעת ההפקעה, ולחלופין, לפיצויי הפקעה ולדמי חכירה המהווים את הפיצוי על אובדן ערך הפיצויי עקב הזמן הרב שחלף ממועד ההפקעה (מועד פרסום ההודעה) ועד למועד הגשת התובענה.

בחוות דעתו של השמאי יובל דנוס, הוערך הפיצוי הראוי בסכום של 98,600$, שהוא הממוצע בין שתי אפשרויות התחשיב שהוצעו בחוות הדעת.

בניגוד לטענת צד ג', איני סבור כי חוות הדעת השמאית מרחיבה את חזית התביעה, אלא רק מחשבת ומכמתת את סכום הפיצוי הראוי, לו עותרים התובעים בתובענה עצמה. מעבר לכך, גם אילו היה מדובר בהרחבת חזית, לא ניתן לבקש דחייה על הסף לאורה של גירסה המוצגת בחוות דעת מומחה, ולא מוצאת את ביטויה בכתבי הטענות, אלא לכל היותר, ניתן לבקש את מחיקת החלקים המהווים הרחבת חזית, מחוות הדעת.

התובענה כוללת למעשה שתי עילות- עילת תביעה כספית לפיצויי הפקעה ועילת תביעה נזיקית של פיצויי הפקעה המחושבים לפי שווי קרקע חלופית , בשל הפרת החובה המוטלת על הנתבעת בסעיף 5 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור).

סכום הפיצוי הנזיקי, שנקבע בחוות הדעת השמאית, מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום, אך עם זאת, כפי שטוענים התובעים בתשובתם לתגובה, כריכת התביעה לפיצוי בגין הפרת חובה חקוקה יחד עם התביעה לפיצויים בגין הפקעת המקרקעין, מקנה את סמכות השיפוט לבית המשפט המחוזי, אליו הוגשה תביעת הפיצויים (התובעים מפנים לספרו של אריה קמר, דיני הפקעת מקרקעין, מהדורה שישית, עמ' 302).

לאור זאת, התביעה בכללותה נתונה לסמכות בית משפט זה, ואין מקום לפיצול.

הבקשה נדחית.

צד ג' ישא בהוצאות התובעים בסך 7,000 ₪ + מע"מ.

ב"כ התובעים תודיע תוך 10 ימים אם ניתן לקדם את התובענה על דרך של הגשת ראיות.

ניתנה היום ב' ב אדר א, תשס"ח (8 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו