ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד משה טובי :

בפני כבוד הרשם הבכיר צחי אלמוג

התובעת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבע

משה טובי

פסק דין

תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת בתאונה שקרתה ביום 16.11.15 בה היתה מעורבת משאית של הנתבע.

גרסת הנהגת ברכב התובעת, גב' עדי גולדברג:

נסעתי בצומת כנות, בנתיב הנגדי הגיעה משאית. באמצע הדרך יש פניה שמאלה, הוא נכנס לצומת בלי לתת לי זכות קדימה. שברתי את ההגה ימינה, כדי שהוא לא יפגע בי, ועליתי על אי תנועה.
ש. מה דיברתם אחרי התאונה?
ת. הוא יצא מהרכב, התנצל כמה פעמים, אמר שהוא מצטער, היה בהלם. הרכב הלך טוטל לוס. כשהגענו למחרת לבוחן המשטרה, הוא הגיע עם טענות אחרות, שהוא עצר ולא ראיתי, ואמר דברים שונים מיום קודם לכן.

גרסת הנהג במשאית הנתבע, מר תומר פריד:

באתי מכיוון בני עי"ש עם המשאית, לפנות שמאלה. עמדתי על הקו. עבר רכב, ואז אותה בחורה הגיעה, ומשום מה היא שברה את ההגה ימינה, אין לי מושג למה. זה מה שהיה. ירדתי ישר, הגשתי לה מים.

הנתבע זימן לעדות את רס"ב איתן בוסקילה, בוחן תאונות דרכים במשטרת ישראל (את"ן לכיש), אשר ערך דו"ח בוחן על התאונה נשוא תיק זה. חוות דעתו של רס"ב בוסקילה הוגשה והוא נחקר עליה על ידי ב"כ התובעת. אתייחס אליה בהמשך.

משאין מחלוקת שלא היה מגע בין רכב התובעת לבין משאית הנתבע, חלוקים הנהגים ביניהם בשאלה האם המשאית עצרה טרם הפניה, או שמא ביצעה פניה שמאלה ברצף ותוך קיפוח זכות הקדימה של רכב התובעת.
נהגת התובעת עמדה בחקירה הנגדית על הטענה כי המשאית לא עצרה בטרם הפנייה שמאלה, אלא נכנסה בנסיעה רציפה ללא מתן זכות קדימה. נהג המשאית גם הוא עמד על טענתו כי תחילה עצר ורק לאחר מכן החל בנסיעה. במובן הזה, עומדות בפני בית המשפט שתי גרסאות מנוגדות של כל אחד מהנהגים. על פניו, כאשר לא ניתן להכריע בשאלה העובדתית האם המשאית עצרה בטרם החלה לפנות, הרי שמדובר בגרסאות שקולות. מאחר ונטל השכנוע מוטל על התובעת, ובהעדר כל חיזוק אחר לגרסתה של נהגת התובעת, ניתן לקבוע כי התובעת לא הוכיחה את הטענה כי המשאית נכנסה בנסיעה רציפה.

אכן, בוחן התנועה היה ער בחוות דעתו לטענות שני הנהגים (הנהגת – המשאית חסמה דרכה ולכן סטתה ימינה; נהג המשאית – לא נכנס לצומת ולא חסם את דרכה של הנהגת) אך קבע כי נהגת התובעת עברה את הצומת ורק אז סטתה ימינה ופגעה בעמו ד ובמעקה, וכי אם נכונה טענת ה כי המשאית חסמה את דרכה הרי שרכב התובעת היה אמור להתנג ש במשאית, ומה עוד שהסטייה ימינה היתה אחרי שר כב התובעת עבר את הצומת. בסיכומו של דבר, קובע הבוחן כי הוא מגיע למסקנה שהמשאית לא חסמה את דרכו של רכב התובעת. במילים אחרות, אם נלך לפי גרסת נהגת התובעת הרי שהתאונה היתה צריכה להסתיים בהתנגשות חזיתית של רכב התובעת במשאית. אולם הממצאים בשטח, כפי שמצא הבוחן, אינם מתיישבים עם גרסה זו. לטעמי הם מתיישבים יותר עם גרסתו של נהג המשאית כי הוא עצר קודם, וכי לא נכנס לצומת תוך קיפוח זכות הקדימה של הנהגת.

חרף חקירה נגדית ארכנית למדי של הבוחן, מצאתי לקבל את מסקנותיו של הבוחן במלואן: הבוחן ביסס את חוות דעתו על חקירת שני הנהגים, שנערכה בבוקר למחרת התאונה; הוא ביקר בזירת התאונה כחצי שעה לאחר קבלת הדיווח והוא בחן את הממצאים בשטח בתכוף מאד לאחר התאונה. מדובר בבוחן משטרתי, שהינו נייטרלי, אשר ערך חוות דעת מקצועית, ואין מדובר בחוות דעת "מוזמנת" על ידי אחד מבעלי הדין. לפיכך, אין חשד כי חוות הדעת מוטה או נושאת פנים למי מהנהגים המעורבים. חוות הדעת נערכה במקצועיות ובניתוח מפורט של האירוע והיא מבוססת על תשתית ראייתית איתנה ו"טרייה".

בע"א 18850-09-16 ארז ואח' נ' נצר ואח' נקבע כי בעל דין, שבעל הדין שנגדו מחזיק בגרסה עובדתית רלוונטית הפוכה משלו, צריך לדאוג להצגת ראיות נוספות על עדותו שלו (דוגמת חוות דעת מומחה של בוחן תאונות דרכים על המסקנות המקצועיות שניתן להסיק מסוג הפגיעות ברכבים המעורבים ומזוויות עמידתם לאחר התאונה), וזאת, במטרה לשכנע בצדקת גרסתו (כדי להטות את מאזן ההסתברות). הדברים יפים במקרה שבו קיימות עדויות ישירות רק של שני הצדדים המעורבים. בית המשפט הבהיר כי אין זה תפקידו של ביהמ"ש לערוך ניתוח מקצועי שלם (המצריך מומחיות) של תמונות ונזקי הרכבים.

כאמור, הבוחן, מר בוסקילה, קבע בחוות דעתו, על יסוד ניתוח נתוני הצומת וגרסאות הצדדים בחקירות כי המשאית לא חסמה את דרכו של רכב התובעת. מאחר ומדובר בחוות דעת נייטרלית, ובהעדר כל חוות דעת נוגדת אחרת, הרי שחוות הדעת מטה את הכף בבירור לעבר העדפת גרסת נהג המשאית, כי לא חסם את הצומת וכי עצר בטרם הפניה. מכאן, שאני דוחה את גרסת התובעת כי הנהגת נאלצה לסטות ימינה מאחר שהמשאית לא נתנה לה זכות קדימה , וסביר כי התאונה נגרמה.

הבוחן הסביר בעדותו:

אני חקרתי את שני המעורבים תחת אזהרה, לא היה ברור לי בתחילת החקירה מי אשם. יחד עם זאת, היה ברור לי שהסטייה שלה מהדרך, הייתה, אחרי הצומת. כל הרכב שלה כבר עבר את הצומת. האורך של הרכב הוא כ-3 מטרים. 3.2 מטר. הסטיה שלה החלה כאשר היא 3.4 מטרים אחרי הצומת. זאת אומרת, שכל הרכב שלה כבר עבר את הצומת. זאת אומרת, שאם היה אי מתן זכות קדימה, היה מצופה שההתנגשות בתוך הצומת או לפני הקשת הפנייה של המשאית. או שלפחות הסטיה שלה לא תהיה אחרי הצומת, אם עברתי את הצומת ואז אין תאונה.

דברי המומחה ברורים ומובילים למסקנה כי הנהגת נכנסה לצומת טרם שהמשאית החלה להכנס, ועקב בהלה ו/או טעות בשיקול הדעת החליטה לסטות בחוזקה לימין, ולא מאחר שהמשאית חסמה את נתיב הנסיעה שלה.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ וכן את שכר עדותו של בוחן התנועה, כפי שנפסק.

ניתן היום, ב' סיוון תשע"ט, 05 יוני 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבע: משה טובי
שופט :
עורכי דין: