ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בן ענבר נגד רשות הטבע והגנים :

לפני: כבוד הרשמת מירב ניר שלו

התובע:
בן ענבר
ע"י ב"כ: עו"ד יניב נשיא

-
הנתבעת:
רשות הטבע והגנים
ע"י ב"כ: עו"ד נעמה שבתאי

החלטה

1. לפני בקשת התובע לתיקון כתב התביעה על דרך צירוף הממונה על השכר במשרד האוצר כנתבע נוסף בתיק.
לטענת התובע הצורך בתיקון עלה במהלך הדיון המוקדם אשר התקיים בתיק והיה מצופה מבית הדין להורות על הצירוף. כן נטען כי התיקון דרוש לצורך הכרעה בכלל השאלות אשר במחלוקת ועל כן הוא עומד בתנאי הפסיקה.

2. הנתבעת מתנגדת לתיקון כתב התביעה.
לטענתה הצורך בתיקון מתבסס על תכתובת של הנתבעת עם הממונה על השכר באוצר, אשר היו מצויות בידי התובע טרם הדיון המוקדם. כמו כן נטען כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר. כן טוענת הנתבעת כי עיון בנוסח כתב התביעה המתוקן מעלה כי התובע "שכלל" את כתב התביעה על דרך הוספת רכיב תביעה חלופי - פיצוי בגין חוסר תום לב בקיום חוזה עבודה וללא קשר לצירוף הממונה על השכר. כן מפנה הנתבעת לסעיפים 45 ו – 47 לנוסח כתב התביעה המתוקן אשר מתייחסים לתחשיב אשר צורף לכתב התביעה ו לאמור בכתב ההגנה (בהתאמה) תוך ניסיון לשפר את מצבו המשפטי של התובע.
לחילופין מבוקש לחייב את התובע בהוצאות בגין הטרחה והעלויות אשר כרוכות בהתנהלות התובע.

3. התובע הגיב לבקשה ובעיקר התייחס לדרישת הנתבעת לחייבו בהוצאות. כן הובהר בתשובה כי התיקון נדרש לנוכח טענת הנתבעת עצמה בדיון המוקדם כי ידיה כבולות וכי לו היה הדבר תלוי בה, היא היתה משלם את אשר התחייבה לו בהסכם. אשר להוסף רכיב תביעה חלופי, נטען כי העובדות אשר בבסיסו כבר נטענו בכתב התביעה המקורי וכי לצורך תיקון מסוג זה לא נדרש תצהיר.

4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשת התובע לתקן את התביעה על דרך צירוף הממונה על השכר במשרד האוצר.

5. המדובר בתביעה אשר הגיש התובע, אשר נכון למועד הדיון המוקדם, עדיין עובד ברשות הנתבעת.

טענות הצדדים בכתבי הטענות, בתמצית רבה –

לטענת התובע בכתב התביעה, עד לשנת 2008 הוא שימש כפקח אזורי במרחב צפון הגולן והחרמון בנתבעת. בשנת 2008, הוא נעתר לבקשת מנהל מחוז צפון לקבל את תפקיד ניהול שמורת החולה. התובע הסכים להצעה רק לאחר שניתנה לו הבטחה מצד בכירים בנתבעת, כי תנאי שכרו ימשיכו ויישארו כתנאי פקח אזורי, זאת מאחר ותנאי תפקיד זה - טובים יותר מתנאי תפקיד מנהל שמורה. התובע מתבסס על מסמך העברת תפקיד אשר צורף כנספח א' לכתב התביעה, אשר בו צוין "אין שינוי בתנאי העסקתך".
בשנת 2016 ועם המעבר למערכת ממוחשבת (פרוטוקול הדיון, עמ' 24-25) , גילה התובע כי לא משולם לו שכר עבור שעות נוספות בשבת, אותן ביצע בפועל וכי שעות אלו משולמות עד לתקרה של 17 שעות בחודש. לאחר פנייה של התובע לנתבעת ובהמשך פנייה של הנתבעת לממונה על השכר, שולמו לתובע שעות נוספות שביצע בפועל, עד לתקרה של 30 ש"נ.
לטענת התובע, הוא הגיש מדי חודש דו"ח שעות אשר אושר בחתימת מנהל המרחב והועבר לתשלום. נטען כי הנתבעת פעלה שלא בהתאם להסכם עמו והרעה את תנאיו. כן נטען כי לעמדת הממונה על השכר אין כל בסיס וצידוק משפטי כיוון שההבטחה ניתנה לו על ידי הצמרת הכלכלית והניהולית של הנתבעת. התובע עותר לחייב את הנתבעת בתשלום מלוא שעות השבת אותן הוא ביצע בפועל בתפקידו כמנהל השמורה.
כן טוען התובע כי ברבות הזמן התברר לו כי בשל המעבר הוא נותר בדרגה 12 ודרגתו לא עודכנה לדרגה 12+ בתאריך 1.10.2011 ולדרגה 13 בתאריך 1.10.2013. התובע עותר לפצותו בגין הפגיעה בשכרו ובזכויותיו הסוציאליות כתוצאה מכך.

לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, התובע הועסק כפקח אזורי החל מיום 15.7.2002. תנאי העסקתו בתפקיד זה נקבעו בהסכמים קיבוציים אשר נחתמו מעת לעת. תחום הדרגות שנקבע לפקח אזורי בהתאם להסכם הקיבוצי הוא 10-12. בעקבות הסכמת התובע להצעת מנהל המחוז, התמנה התובע לתפקיד של מנהל שמורת החולה אשר מתח הדרגות בתפקיד זה הינו 9-11. במעברו לתפקיד ביקש התובע כי מתח הדרגות 10-12 ישמר כיוון שכך הועסקו מנהלים קודמים בתפקיד זה . כמו כן, התובע המשיך לבצע ולקבל תשלום גלובלי בעבור 17 שעות שבת בחודש, כפי שהיה עוד קודם לכן בתפקידו כפקח והתובע לא פעל להגדיל את מכסת השעות מ- 17 ל- 30.
בעקבות פנייתו של התובע בשנת 2016 ועל אף שטענותיו התיישנו שכן הן מתבססות על הבטחה שניתנה לו בשנת 2008, פנו גורמים בנתבעת לממונה על השכר. הממונה על השכר השיב כי אין לאשר לתובע תוספת שכר בגין קידום שכר פוטנציאלי משום שבמעבר מתפקיד לתפקיד נשמרת הדרגה בלבד ולא מתח הדרגות. אשר למסגרת שעות השבת, אושר תשלום רטרואקטיבי, לפנים משורת הדין, עד למכסה של 30 ש"נ.
לאחר פנייה נוספת שבוצעה לממונה על השכר מצד נציגי הנתבעת, הוחלט על ידי הממונה כי אין להעתר לבקשות התובע, אף אם ניתנו לו הבטחות.
בכתב ההגנה צוין כי התחשיב לצורך תשלום השעות שאושר בוצע החל משנת 2008 אולם בפועל זכאי התובע לתשלום רק ביחס לתקופת ההעסקה שלא התיישנה, החל מחודש 10/2010 ועד 5/2016.
עוד נטען כי הצמדת מתח הדרגות, הינו בניגוד להסכם הקיבוצי ועל כן הוא מהווה חריגה מהרשאה. בנסיבות אלו, נדרשת הסכמה של הממונה על השכר במשרד האוצר לקבלת אישור חריג. הנתבעת פנתה לממונה על השכר אולם משבקשותיה נדחו – ידיה כבולות.

6. תקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת, כי "בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו". גישת בתי הדין הינה ליברלית ו היא בוחנת בעיקר האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמתית לדיון והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

7. מכתבי הטענות עולה כי צירוף הממונה על השכר אכן נדרש לצורך הכרעה במחלוקת. כפוף לטענות בנושא התיישנות ושיהוי, הנתבעת עצמה אינה מתכחשת להבטחות אשר ניתנו לתובע בדבר שמירה על תנאי ההעסקה לרבות בנושא מתח הדרגות. טענתה העיקרית הינה כי היא אינה יכולה לפעול בניגוד להנחיה מפורשת של הממונה על השכר שכן ההבטחה ניתנה שלא לפי הסכם הקיבוצי. זאת ועוד, בכתב התביעה טוען התובע כנגד החלטת הממונה על השכר, כי מדובר בהחלטה שאינה מוצדקת. בנסיבות אלו נראה כי אין מנוס מצירוף הממונה על השכר במשרד האוצר כצד לתיק.
אמנם הטענות כלפי הממונה הועלו כבר בכתב התביעה אולם מדובר בשלב מקדמי של הדיון כאשר תכתובת הנתבעת עם הממונה על השכר הועברה לידי התובע, כפי שצוין בתגובת הנתבעת, בחודש 12/2018 - ממילא לאחר הגשת כתב ההגנה בתיק.

8. אשר לשינויים אשר בוצעו בכתב התביעה, אכן לא היה מקום לניסיון לתקן את כתב התביעה באמצעות שינוי נוסח כתב התביעה המתוקן אשר צורף לבקשה, ללא כל אזכור של תיקונים אלו בגוף הבקשה.
לפיכך, אני מורה כי סעיפים 45 ו- 47 ימחקו מנוסח כתב התביעה מתוקן, זאת גם בשים לב לכך כי לא ניתן הסבר והתייחסות לכך בתשובת התובע לתגובת הנתבעת וכן משלא ראיתי כל טעם בתיקונים אלו. התובע ממילא רשאי להעלות טענות אלו בהמשך ההליך.
אשר להוספת רכיב חלופי של פיצוי בגין חוסר תום לב בקיום חוזה העבודה – טענות הועלו במסגרת כתב התביעה המקורי. אכן, היה מקום גם במקרה זה לבקש את התיקון מבית הדין תוך מתן אפשרות תגובה לנתבעת מבלי שיהא צורך מצידה בהשוואה בין שני הנוסחים. עם זאת, משניתן הסבר לכך בתשובת התובע לתגובת הנתבעת לבקשה, אני מתירה את התיקון.
כן יוער, כי הערת התובע בבקשתו כי לכאורה היה מצופה מבית הדין להורות מיוזמתו על הצירוף כלל אינה ברורה בשים לב לדברי באת כח הנתבעת כי היא מבקשת להגיב לבקשה ולדברי ב"כ התובע כי יגיש בקשה מסודרת.

9. לסיכום – אני מקבלת את בקשת התובע לתיקון כתב התביעה על דרך צירוף הממונה על השכר במשרד האוצר וכן את תיקון הסעיפים הנוגעים לעילת התביעה החלופית. כתב התביעה המתוקן בנוסח אשר מותאם להחלטה זו יוגש תחילה לעיון בית הדין, בתוך 7 ימים מהיום.

10. אשר להוצאות הבקשה, בשים לב לתוצאה אליה ה געתי, השלב המקדמי שבו מצוי הדיון ולעיתוי הגשת הבקשה כמפורט לעיל, מצד אחד ומצד שני - להתנהלות התובע כמתואר לעיל, כל צד יישא בהוצאותיו.

11. בשולי הדברים ומבלי לקבוע כל עמדה באשר לטענות הצדדים בתביעה, מוצע לצדדים וזאת על מנת לקדם את הדיון בתיק, לפעול לבחינת התחשיב אשר בוצע על ידי הנתבעת, כפי שצוין ממילא כי יעשה בדיון (עמ' 2 ש' 1), בשים לה לטענתה בכתב ההגנה כי התחשיב על בסיסו שולמו לתובע ש"נ לאחר שהתקבל אישור הממונה על השכר, בוצע החל משנת 2008 אולם בפועל נמצא כי התובע זכאי לש"נ רק החל מחודש 10/2010 (סעיף 41 לכתב ההגנה) כאשר יתכן וזהו המקור הפער הנטען על ידי התובע בין הצהרת הנתבעת ותוצאות החישוב.
בנוסף, מוצע לצדדים לבחון את טענת הנתבעת כי התובע כמנהל שמורת החולה המשיך לקבל ולבצע "תשלום שעות גלובלי בעבור 17 שעות שבת בחודש, וזאת כפי שהיה עוד קודם לכן בתפקידו כפקח (סעיף 21 ונספח ז' לכתב ההגנה) זאת בשים לב לטענת התובע כי התשלום נעשה לפי שעות נוספות בפועל, גם במקרה ששעות העבודה פחתו מ – 17 ש"נ. הנושאים ידונו בדיון המוקדם.

12. דיון מוקדם נוסף נקבע ליום 15.9.2019 בשעה 11:00.

ניתנה היום, י"ג אייר תשע"ט, (18 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: בן ענבר
נתבע: רשות הטבע והגנים
שופט :
עורכי דין: