ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף חזיזה נגד שלמה צבקל :

בפני כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

תובעים

1.יוסף חזיזה

2.נועה חזיזה

נגד

נתבעים

1.שלמה צבקל

2.סימה צבקל

פסק דין

לפני תביעה להשבה ופיצוי בגין כשלון תמורה בהזמנת חופשה.

רקע

1. בתאריך 18.4.18 התארחו התובעים וילדיהם באחת מיחידות הא ירוח של הנתבעים בישוב חד נס (להלן: "יחידת האירוח").

2. בעתירתם לחיוב הנתבעים בהשב ת הסכום ששילמו להם בעד האירוח (סך של 1,100 ₪) ובתשלום פיצוי בסך 2,000 ₪ נוספים, טענו התובעים כי האופן שבו פורסמה יחידת האירוח באתר האינטרנט היה מטעה וכי הנתבעים הפרו את התחייבותם לא ירוח ב"צימר נקי ומפנק" שכן יחידת הארוח לא עמדה בסטנ דרטים של נקיון או תחזוקה ראויים ובריכת השחיה שהובטח כי תעמוד לרשותם היתה "ירוקה ומלאה בעובש".

3. הנתבעים, אשר ככל הנראה מחמת אי הבנה לא הגישו כתב הגנה, טענו להגנתם בעל פה כי יחידת האירוח היתה נקיה, וכי הגם שהבריכה הצמודה אליה אכן לא היתה ראויה לשימוש בשל תקלה, אזי ניתנה לתובעים האפשרות להשתמש בבריכה אחרת והראיה

לכך שהם נהנו מהבילוי במקום היא שהם נשארו לבלות במקום עד שעות הלילה המאוחרות של היום למחרת.

טענות התובעים וראיותיהם

4. בהתייחסותו לטענות ההגנה של הנתבעים שנשמעו לראשונה בפתח הדיון כאמור, תיאר התובע את השיחה שהיתה לו עם הנתבע במעמד ביצוע הזמנת יחידת האירוח, וגם את מה שארע לאחר מכן, כך: "...שאלתי איפה הבריכה כי עוד לפני כן אמרתי שאני בא בשביל הבריכה והבהרתי שאני לא בא בשביל הג'קוזי שהוא הציע. נכון שיש שם שתי בריכות. בריכה קטנה של 4 מטרים ובריכה גדולה של הסוויטה ששכרנו שעם כל הכבוד, הסוויטה המדוברת, היא לא הושכרה לנו, אלא הוא נתן לנו מבנה של שכנה שלו שהיא מתחם צמוד... רק בדיעבד התברר שהצימר שבו היינו לא שייך בכלל לנתבעים אלא לשכנה... מהערב שהגענו הוא אמר לי שזה יטופל ותוך שלוש שעות נוכל להיכנס לבריכה ב – 11 בלילה... בבוקר הוא הזעיק את הבחור שלו של הבריכות, והוא אמר לו על ידי שאין מצב שהבריכה תהיה מוכנה. הנתבעת באה אלי ואמרה לי שנכנסה לפה מישהי עם חולצה ירוקה והמים נהיו ככה. אני גדלתי בחיפה, בקישון שחינו ולא היו מים כאלה עכורים...".

5. לתמיכת טענות אלה צרפו התובעים לכתב תביעתם את צילום הבריכה הנדונה כפי שהיא מו צגת באתר האינטרנט של הנתבעים, את תצלום הבריכה כפי שנראתה בפועל וצילומים נוספים ממהלך הבילוי שבילו בלית ברירה (כ ך לטענתם) ביחד עם ילדיהם, בנהר הירדן הסמוך.

6. עם זאת, בשיחה המוקלטת אותה השמיע התובע במהלך עדותו בפני, נשמע הנתבע אומר ש"יש לו צימר עם ספא ג'קוזי פרטי יפה". לשאלת התובע לגבי בריכה השיב כי יש במתחם בריכה שהיא משותפת.

גרסת הנתבעים

7. הנתבע אישר בהגינותו כי הבריכה הנראית בתצלום המופיע באתר האינטרנט שלהם היא אותה בריכה בה אמורים היו התובעים וילדיהם לבלות במהלך שהייתם ביחידת האירוח שהזמינו, וכי הגם שיחידת האירוח עצמה נוקתה לפני הגעתם, אזי נותרו בה קורי עכביש ויתכן שאף חדרו אליה נמלים, עכבישים או ג'ו קים שכן מדובר בסביבה כפרית בטבע. אשר לבריכה טען הנתבע כי ניתנה לתובעים אפשרות להשתמש בבריכה אחרת (משותפת ולא פרטית) והם השתמשו בה: " ... כשבית המשפט אומר לי שיכול להיות שהמנקה לא ניקתה מספיק טוב, אני אומר שבדרך כלל אנחנו עוברים אחריה... דבר אחד שלא נגלה לעיני שאני מודה, זה הקורי עכביש שהיו על הנברשת ולא ראיתי אותם. חוץ מזה הצימר היה נקי. זה צימר שעובד. נכון שהיתה לנו בעיה עם אחת הבריכות שלגביה טוענים התובעים שהמים בה היו ירוקים, אבל יש לנו שתי בריכות והם הופנו להשת מש בבריכה השניה והם השתמשו בה... נמלים באות מבחוץ גם. אנחנו גרים ברמת הגולן, פותחים את הדלת והן ייכנסו. זה טבע. זה רמת הגולן אחרי הכל... ". לשאלה מדוע לא הודיע לתובעים מלכתחילה על התקלה שארעה בבריכה הצמודה ליחידת האירוח שהוזמנה על ידם, השיב הנתבע: "... הבריכה המדוברת היתה עם חומר לפני זה, היא היתה צריכה להיות כבר מסודרת, היא לא הסתדרה, אבל הם קיבלו בריכה אחרת חלופית של 6 על 3 מקורה, מחוממת, ובאותה תקופה לא היה צריך לחמם אותה.
זו בריכה משותפת ולא פרטית...".

7. דא עקא, שבהמשך אישר הנתבע את דברי התובע אשר טען כי דבר קיומה של הבריכה הנוספת המשותפת נודע לו ולבני משפחתו רק בשעות אחר הצהריים של היום למחרת, בעת שפגשו את הנתבע בנהר הירדן במקרה, וכדברי התובע: "..... כשהוא אמר לי ללכת לבריכה המשותפת השניה, זה אחרי שכל החבר'ה שם פינו אותה וזה אחרי שחזרנו אחה"צ מנהר הירדן, אז הלכנו לשם.... לפני כן לא קיבלנו את האפשרות להשתמש בבריכה המשותפת השניה. לא ידעתי על קיומה של הבריכה השנייה, אלא רק מתי שהיינו בנהר... גם בערב כשהתלוננו הוא לא אמר לנו שיש בריכה נוספת...".

דיון והכרעה

8. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונדרשתי לראיות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

ואלה הם נימוקי:

א. גרסת התובעים נשמעה לי ואף התבררה כמהימנה והם הצליחו לשכנעני כי רק בהגיעם אל יחידת האירוח, לאחר שהבהירו לנתבעים כי הם באים ללילה אחד ומצפים לכך שתהיה להם בריכה לבלות בה עם ילדיהם, הסתבר להם שהבריכה שאמורה היתה לשמש אותם אינה תקינה ודבר האפשרות של שימוש בבריכה האחרת לא הובא לידיעתם באותה עת אלא בשלב מאוחר הרבה יותר.

ב. התובעים אמנם מצאו לעצמם תחליף בדמות בילוי בנהר הירדן, ואולם לא זו היתה כוונתם מלכתחילה ואופי החופשה אותה דימו לנגד עיניהם בשלב ההזמנה, היה אחר.

9. במצב הדברים המתואר לעיל, בהעדר ראיות נוספות שתבססנה את טענת התובעים בדבר מצב תחזוקה לא תקין של יחידת האירוח עצמה (מלבד תצלום אחד של כתם על אחד הקירות ואישור הנתבע לקיומם של נמלים וחרקים במקום בשל מיקומו בסביבה טבעית ) ולנוכח העובדה שהנתבעים הציעו לתובעים להי שאר ביחידת הארוח עד לשעות המאוחרות של יום המחרת והם קבלו את ההצעה ונשארו במקום, סברתי כי נכון אעשה אם אקבל את תביעתם בחלקה ואחייב את הנתבעים להשיב להם את הסך של 1,100 ₪ ששולם על ידם, ללא פיצוי נוסף. זאת מאחר שלטעמי מדובר היה במקרה של כשלון תמורה חלקי (בכל הנוגע לבריכה) , אך הוא לא טופל על ידי הנתבעים באופן ראוי על אף שהיה עליהם והם יכולים היו לטפל בו אחרת.

10. סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעים ישיבו לתובעים, ביחד ולחוד, את הסך של 1,100 ₪, ישאו בהוצאות תביעתם בסך של 500 ₪ נוספים (סה"כ 1,600 ₪) ויעשו כן בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיהם, שאם לא כן יישא הסכום הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.

ניתן היום, י"ג אייר תשע"ט, 18 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף חזיזה
נתבע: שלמה צבקל
שופט :
עורכי דין: