ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד טורקו נגד נאגי עמאש :

בפני כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

תובע

דוד טורקו

נגד

נתבעים

1.נאגי עמאש

2.אברהם עמרם ובניו בע"מ

3.ק"ש חתמים ח.פ. 514466630

פסק דין

רקע

1. בתאריך 27.9.17 סמוך לשעה 12:00, ברח' הנשיא בחדרה (להלן: "הצומת") , ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע מסוג מאזדה מ.ר. 80-473-65 ( להלן: "רכב התובע") לבין משאית מ.ר. 85-837-52 השייכת לנתבעת 2, בה נהג באותה עת נתבע 1 ואשר היתה מבוטחת על ידי נתבעת 3 (להלן: "המשאית").

2. התובע טוען כי במהלך נסיעתו ברח' הנשיא פגעה המשאית ברכבו מאחור פעמיים, ואילו נתבע 1 טוען כי היה זה רכב התובע שהתפרץ ממקום חניית רכבו אל תוך נתיב נסיעת המשאית בכביש וכתוצאה מכך נפגע . בנוסף לכך טוענים הנתבעים כי זמן לא רב לפני מועד התאונה הנדונה היה רכב התובע מעורב בתאונה אחרת וכי פנייתו אל השמאי במקרה הנוכחי נעשתה רק כחודשיים לאחר התאונה – עובדה שיש בה כשלעצמה כדי לנתק את הקשר הסיבתי.

גרסת התובע וראיותיו

3. בפתח עדותו בפני ציין התובע כי מזה כ- 30 שנים הוא עוסק בהוראת נהיגה, ואת נסיבות התאונה תיאר הוא כך: "....יצאתי מחניה כמאתיים מטר לפני הצומת המרומזר כאשר השתלבתי לנתיב הימני לעבר הרמזור. הרמזור היה ירוק, כמובן שהתקדמתי... הפגיעה על ידי הנתבע היתה קרוב להסתעפות של הרחובות לכיוון הרב קוק. התאונה התרחשה הרבה לאחר המקום שממנו יצאתי... הוא נסע אחרי ופגע בי בחלק האחורי ימני (צ"ל שמאלי – ר.ס.מ) של הרכב. זה קרה כבר עמוק בתוך הצומת ממש סמוך לתחנה... כאשר הייתי כבר בתוך הרמזור, חטפתי שתי חבטות מאחור. .. אני ראיתי את הנהג מחזיק טלפון בידו... אני לא יכול להוכיח את זה פה בוודאות שזה אכן כך היה וכשירדתי ראיתי אוחז טלפון בידו. אני נסעתי כחוק ברמזור שהוא ירוק ואת הפגיעה שלי חטפתי עמוק עמוק בתוך הרמזור ...".

4. לשאלת נציג נתבעת 3 מדוע לא ציין בכתב התביעה את דבר יציאתו מהחניה קודם לארוע, השיב התובע כי הדבר לא נראה היה רלבנטי בעיניו והסביר כי בעדותו בבית המשפט ציין זאת לאחר שעובר לדיון שמע "התלחשויות של הנתבעים" שטענו כי הוא התפרץ אל הכביש.

5. התובע אישר כי רכבו היה מעורב בתאונה קודמת, אך טען כי אז ניזוק הרכב בצדו הימני (דלת ומראה).

6. לתמיכת גרסתו וטענותיו הפנה התובע אל חוות דעת השמאי שבדק את רכבו והגיש את תצלומי הצומת ו שני כלי הרכב במצבם לאחר התאונה – ת/1.

גרסת נהג המשאית (נתבע 1) וטענות הנתבעים

7. נתבע 1 הטוען כאמור כי התאונה ארעה כתוצאה מהתפרצות רכב התובע ממקום חנייתו אל תוך נתיב נסיעתו בכביש, תיאר את שארע כך: "... אני נסעתי ברח' הנשיא לכיוון ישר בנתיב הימני, יש שם שני נתיבים. זה היה לפני הרמזור של הלל יפה ולא לפני הרמזור של הרב קוק. אני נסעתי בצד ימין. פתאום אני רואה אותו שיצא מצד ימין מהשביל של החניה שם בצבע ירוק כחול, ואז אני נסעתי והוא נסע מימין לשמאל ואז פגעתי בצד השמאלי שלו מהצד ולא מאחור. זה מה שהיה... ברב קוק אין רמזור ישר, יש רק לשמאל. זה היה ברח' הלל יפה, ברמזור לפני הפניה להלל יפה...".

8. בתשובותיו לשאלות התובע ולשאלותי השיב נתבע 1 כי לא ראה את רכבו של התובע יוצא ממקום החני ה ו/או מאותת, וכי הפעם הראשונה בה הוא הבחין בו היתה "... בדקה התשעים לפני הרמזור. בכלל לא חשבתי שהאוטו הזה נוסע. לפני הפניה להלל יפה...".

9. נציג נתבעת 3 טען כי מיקום הנזקים בצד השמאלי של רכב התובע, די בו כדי לתמוך בגרסת נתבע 1 ומשכך בקש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

10. לאחר ששמעתי את גרסאות שני הנהגים ונדרשתי לראיות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

ואלה הם נימוקי:

א. התובע אמנם עמד על כך שהתאונה ארעה בשעה שרכבו כבר היה "עמוק עמוק בתוך הרמזור..." ולא בשלב שב ו הוא יצא ממקום חנייתו קודם לכן, ו טען כי המשאית פגעה ברכבו מאחור פעמיים . דא עקא שעיון בתצלומי רכבו ובחוות דעת השמאי מטעמו מלמד על כך שהרכב ניזוק בפינה ובדופן השמאלית אחורית ולכן לא ניתן לקבוע כי המשאית פגעה בו בעת שנסעה בנסיעה ישרה מאחוריו, כגרסתו.
לשאלת נציג נתבעת 3 כיצד הוא מסביר עובדה זו, השיב התובע בשאלה: "האם יכול להיות שהוא סטה ברגע האחרון מהפגיעה הזו, או לא?" ולשאלתי השיב: "אני לא נסעתי עם הראש לאחור ולכן לא ראיתי אם הוא סטה שמאלה לפני שפגע בי".

ב. גם טענת התובע לפיה עובר לפגיעת המשאית ברכבו היה נתבע 1 עסוק בשימוש במכשיר הטלפון שלו לא הוכחה כנדרש, שכן הוא בעצמו אישינו בטוח שכך היה.

ג. מיקום פגיעת המשאית ברכב התובע (בדופן ופינה השמאלית אחורית) מלמד לדעתי על כך שנתבע 1 לא היה מספיק ער למתרחש בסביבתו הקרובה ולכן לא הבחין ביציאת רכב התובע ממקום חנייתו קודם לכן וככל הנראה פגע בו בשלב של

"התיישרותו" בנתיב הימני של הכביש מיד לאחר כניסתו אליו מימין, ולא בעת שזה היה כבר "עמוק עמוק בתוך הצומת" כגרסתו.

ד. לאור כל אלה, הנני קובעת כי התאונה ארעה כתוצאה משילוב של התרשלות התובע ביציאה מחניה לכביש שלא היה פנוי דיו באותה עת, עם התרשלות נתבע 1 באי מתן תשומת לב מספיקה לנעשה בדרך לפניו ואי שמירת מרחק מרכב התובע שיצא ממקום חנייתו לפניו בכביש.

ה. טענות הנתבעים בדבר תאונה קודמת ו/או חלוף זמן שיש בהם או באחד מהם כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק, לא הוכחו ו/או לא שכנעוני כי יש בהם כדי להצדיק את דחיית התביעה כולה.

11. סוף דבר, התוצאה היא שאני מחליטה לחלק את האחריות להתרחשות התאונה במקרה זה בין התובע ונתבע 1 באופן שווה (50%-50%).
הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, את מחצית נזקיו המוכחים בסך של 5,732 ₪ (מחצית מ- 800 ₪ שכ"ט השמאי + 9,865 ₪ עלות תיקון הנזק). סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בנסיבות המקרה לא מצאתי מקום לפסיקת הוצאות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, י"ג אייר תשע"ט, 18 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד טורקו
נתבע: נאגי עמאש
שופט :
עורכי דין: