ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עומר כעביה נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט אור לרנר

מבקשים

עומר כעביה
נגד
משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית למשך 60 ימים, אשר הושתה על המבקשת בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים ביום 21.4.19 (להלן: "התאונה").

כעולה מהבקשה, מהדיון ומחומר החקירה שהונח בפניי, בתאריך 21.4.19 נהג המבקש ברכבו בכביש המחבר בין היישובים עדי והרדוף ובאחד העיקולים איבד את השליטה ברכב, פגע במעקה הנמצא בצד הכביש ולאחר מכן התהפך עם רכבו בו היו, בנוסף אליו, שני אחיו הצעירים ממנו.

המבקש טוען כי אין סכנה לציבור מהמשך נהיגתו וכי התאונה אירעה עקב סנוורו על ידי רכב ג' שהגיע ממולו. כן טוען המבקש כי השימוע היה למראית עין בלבד וכי אין הצדקה לפסול אותו. עוד טוען המבקש כי רישיונו נדרש לו לפרנסתו, ביצוע בדיקות רפואיות עקב נכותו (קטיעה חלקית של אחת מאצבעות ידיו- צירף תעודת נכה מטעם המל"ל), ולטיפול באמו הסובלת מבעיות רפואיות.

במסגרת הדיון חזר ב"כ המבקש על האמור בבקשה והמבקש עצמו הוסיף כי הוא ואחיו כלל לא רצו להתפנות אבל צוות האמבולנס שהגיע הכריח אותם.

ב"כ המשיב התנגדה לבקשה וטענה כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין, מאחר וקיימות ראיות לכאורה והתיק עדיין נמצא בשלב החקירה. כן הפנתה לעברו של המבקש, נהג צעיר הנוהג משנת 2016 ולחובתו 4 הרשעות קודמות ופסילה מותנית ברת הפעלה, ותיק נוסף תלוי ועומד נגדו.

דיון והכרעה
קיימות די ראיות לשלב זה של ההליך (יסוד להניח), כאשר עצם התאונה מלמד על רשלנותו הלכאורית של המבקש וזאת בהתאם לכלל הדרך. עצם העובדה שגם המבקש וגם אחד מאחיו מוסרים כי היה רכב ממול שסנוור אותם, אינה שוללת את אחריותו של המבקש או את קיומן של הראיות לכאורה וטענה זו דינה להתברר במסגרת ההליך העיקרי, לאחר שתסתיים עבודת הבוחן וחקירת התיק. יחד עם זאת, ניתן וראוי להתחשב בטענה זו במסגרת כלל השיקולים ובחינת אורך תקופת הפסילה.

כן יש להתחשב, במסגרת האיזון הכולל, בתוצאותיה הקלות של התאונה. על אף הרשלנות הלכאורית והתהפכות הרכב, מזל גדול הוא כי כלל המעורבים כמעט ולא נפגעו ועיון בתעודות הרפואיות המצויות בתיק מלמד כי אף אחד מהמעורבים לא נפגע ברמה המגיעה לכדי חבלה של ממש (וזאת מבלי להתעלם מהשפשוף בשפה התחתונה של ראמי כעביה).

מאידך, לחובתו של המבקש, יש להתחשב בעובדה שעל אף וותק נהיגתו הקצר, צבר המבקש לחובתו 4 הרשעות קודמות, שתיים בעלות אופי דומה- סטייה מנתיב נסיעה, וכן עבירות חמורות של אי עצירה בעצור ואי ציות להוראת שוטר במדים בגינה תלוי ועומד נגדו עונש פסילה מותנית של חודשיים שהינה ברת הפעלה לכאורה.

בסופו של יום, לאחר ששקלתי את כלל השיקולים הנדרשים לעניין (לרבות רמת הרשלנות, תוצאות התאונה טענותיו העובדתיות של המבקש, ההרשעות הקודמות, וותק הנהיגה הנהיגה הקצר וכו'), ותוך ששמתי לבי לפסיקה הנוהגת לפיה "[אחזור על] מושכלות יסוד והן שהן הקצין וקל וחומר ביהמ"ש מוסמך ואף חייב להפעיל את שיקול דעתו ואין מדובר בהחלטות בינאריות של 0 או 30 ימי איסור שימוש (והדברים תקפים אף בנוגע לתקופות פסילה)" (ע"ח (מחוזי חיפה) 4462-09-17 מ"י נ' פחימה [פורסם בנבו]), ותוך שנתתי משקל לנסיבותיו האישיות של המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי צדק הקצין המשמע עת החליט לפסול את המבקש מנהלית ולו מהטעם שנדרש צינון מנהיגה, אך ניתן לקצר את התקופה במידת מה.

מכל הטעמים האמורים לעיל, מצאתי להעמיד את תקופת הפסילה המנהלית על 45 ימים מיום תחילתה- 21.4.19.

זכות ערר כחוק.
ניתנה היום, ז' אייר תשע"ט, 12 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עומר כעביה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: