ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין habtagargish mhari נגד בוני אלפא ניהול וביצוע בע"מ :

27 אפריל 2019
לפני: כבוד הרשמת קארין ליבר-לוין

התובע:
habtagargish mhari

-
הנתבעות:
בוני אלפא ניהול וביצוע בע"מ
תדהר בניה בע"מ

החלטה

לפני בקשת הנתבעת 2 לחייב את התובע בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאותיה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר המצוי בתיק , ולאחר שהתובע בחר שלא להגיש תגובה על אף שלפנים משורת הדין ניתנה לו הארכת מועד לצורך כך, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. להלן אפרט טעמיי.

הוראת תקנה116 א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות" קובעת כי שעה שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיובו בהפקדת ערובה, למעט בחלופות המנויות בסעיף קטן (ב) - המצאת ראשית ראייה; הוכחת יכולת פירעון; טעמים מיוחדים.

ההלכה הפסוקה קבעה כי זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד מן המעלה הראשונה, אולם אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול הזכות של הנתבעים. כך שבמסגרת ההכרעה בבקשה להפקדת ערובה, יש לאזן בין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכותו של בעל הדין הנתבע לכך שיוכל לגבות את הוצאותיו במידה והוא נגרר להליכי סרק ו/או אם וככל שתדחה התביעה כנגדו.

התובע אינו תושב ישראל אם כי נתין מדינת אריתריאה - מדינה אשר אמנת האג אינה חלה עליה. על כן, יש להורות על הפקדת ערובה בהתאם לתקנה 116א לעיל, אלא אם תביעתו עומדת באחת החלופות המנויות בסעיף קטן (ב) לתקנה האמורה כמפורט לעיל.

בדברי ההסבר לתיקון התקנות[1] האמור נקבע כי תכלית התיקון הוא הצורך הגובר להבטיח שהנתבעים יוכלו להיפרע מתובעים שאינם תושבי ישראל מאחר שבדרך כלל אינם בעלי נכסים בישראל ועלול להיווצר קושי באיתורם ואכיפת פסק הדין כלפיהם ככל שיפסידו בתביעתם וייפסקו הוצאות לטובת הנתבעים. עוד נקבע שם כי :
"על מנת להיפטר מהפקדת ערובה, על התובע להביא "ראשית ראיה" להוכחת התביעה, וזאת באמצעות אסמכתאות המוכיחות את התביעה, בין היתר אודות קיומם של יחסי עבודה בין התובע לנתבע בתקופה המנויה בכתב התביעה ובנוסף לכך שיש יסוד לכך שהנתבע לא שילם את שכרו של התובע כפי שהתחייב, או לא קיים חבות אחרת שלו." (ההדגשה אינה במקור).

מעיון בכתב התביעה ובתגובת התובע לבקשה ניתן להסיק כי טענות התובע כלפי הנתבעת, מועלות בשל היותה מעסיקה במשותף ו/או מזמינת שירות שהתובע טוען כי הוצב בחצרה. לכתב תביעתו לא צירף התובע כל מסמך. תגובה לבקשה להפקדת ערובה לא הוגש מטעמו. על כן טענותיו אלו אינן נתמכות בכל אסמכתא. הנתבעת 2 צירפה כרטיסי עבודה של התובע ופירטה כי הועסק בחצריה באמצעות הנתבעת 1 למשך 6 חודשים בלבד. ההתקשרות עם הנתבעת 1 היתה לצורך השמת כוח אחדם. מאחר ועצם שהות התובע בחצרי הנתבעת 2 לחלק מתקופת התביעה אינה מעידה על קיום יחסי עבודה ביניהם וגם אם כן ניתן היה להסיק זאת מכך, הרי שהתובע לא עמד בחלק השני הנדרש לצורך הנחת ראשית ראיה ולא הראה כי הנתבעת 2 חבה כלפיו חוב כלשהו. לאור זאת, לא מצאתי כי התובע הניח "ראשית ראיה" לגבי תביעתו כנגד הנתבעת 2 . כתב טענות אינו ראשית ראיה, שאלת אחריותו של מזמין השירות – בין מכוח היותו מעסיק במשותף ובין מכוח היותו מזמין שירות היא שאלה מורכבת, הכרוכה בין השאר בשאלת זהות המעסיק ובשאלת הרציונל העומד בבסיס חיוב מזמיני שירות בנסיבות מסוימות. לאור האמור, דין הבקשה להתקבל, והכל בהתאם לתנאים שקבעה התקנה האמורה.

האמור לעיל נשען על המסמכים המצויים בתיק בשלב זה וטענות הצדדים ועל כן מדובר בקביעה לכאורית, אולם בית הדין מחויב לבצעה בשלב זה לאור הוראות התקנה האמורה.

למעלה מן הדרוש, על אף שדי בכך כדי לקבל את הבקשה שכן מדובר בחלופות ולא בתנאים מצטברים, הרי שהתובע לא עמד אף בחלופה השניה של סעיף 116א(ב) ולא הוכיח כי ניתן יהיה להיפרע ממנו.

אף בטרם התיקון לתקנות נקבע כי ככלל אין להטיל ערובה על עובד זר רק בשל היותו עובד זר וכי יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו. נפסק[2] כי כדי להטיל ערובה על עובד זר שהמדינה שהוא תושב בה אינה חברה באמנת האג יהיה על המעסיק להוכיח אחד מאלה : התביעה מופרכת על פניה, ייגרם למעסיק נזק כתוצאה מהגשת התביעה, העובד לא שילם הוצאות בהליך שהתקיים בעבר בבית הדין.
התקנה החדשה שינתה את המצב המפורט לעיל והעבירה את נטל ההוכחה בדבר ראשית הראיה ויכולת הפירעון לכתפי התובע, נטל שהתובע כאמור – לא עמד בו.

מכל הטעמים שמניתי לעיל, אני סבורה כי יש מקום להטיל ערובה על התובע לצורך הבטחת הוצאות הנתבעת 2 בהליך זה.

באשר לסכום הערובה - לאחר שנתתי דעתי מחד לזכות התובע לגישה לערכאות שהיא זכות יסוד, ומנגד לזכות הנתבעת שלא לצאת בחיסרון כיס, ולהוצאות הנפסקות בבית דין זה, ולאור סכומה של התביעה, מצאתי לנכון, לחייב את התובע בהפקדת ערובה בסך של 1,500 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת 2 .

לאור האמור, אני מורה כי התובע יפקיד 1,500 ₪ בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות הנתבעת 2 וזאת בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן תימחק תביעתו כנגדה ללא התראה נוספת.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ט, (27 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: habtagargish mhari
נתבע: בוני אלפא ניהול וביצוע בע"מ
שופט :
עורכי דין: