ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיישבי הקריה 26 בניה ויזמות בע"מ נגד שי בגליל נכסים והשקעות ח.פ. :

בפני כבוד ה שופטת אפרת הלר

תובעת

מיישבי הקריה 26 בניה ויזמות בע"מ

נגד

נתבעת
שי בגליל נכסים והשקעות ח.פ.514642230

החלטה

לפני בקשת הנתבעת, חברת שי בגליל נכסים והשקעות בע"מ לסילוק התובענה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית ולחלופין להעברת מקום הדיון לבית המשפט המחוזי.

הבקשה נוגעת לתובענה אותה הגישה התובעת, חברת מיישבי הקריה 26 בניה ויזמות בע"מ בדרך של המרצת פתיתה כנגד הנתבעת, לשינוי רישום ייעוד במקרקעין.

על פי עובדות כתב התביעה, ביום 20.10.13 התקשרה התובעת עם הנתבעת בהסכם לרכישת 2896/5743 חלקים מהזכויות במגרש השייכות לנתבעת, עליו נבנה פרויקט בניה בתמורה לתשלום סך של 6,360,000 ₪ (להלן: "ההסכם").

לטענת התובעת, במסגרת ההסכם צוין כי החלק במגרש שנמכר לתובעת כולל בתוכו את זכות התובעת לבנות יחידות מגורים. התובעת הקימה שני בניינים למגורים והנתבעת שני בניינים נוספים כאשר ארבעת הבניינים מהווים ביחד פרויקט שנקרא "פרויקט אריסטון" (להלן: "הפרויקט").

התובעת טוענת כי במסגרת ההסכם הצהירה הנתבעת כי לא ידוע לה על קיומו של צו כלשהו לגבי המקרקעין ולא התקבלה אצל הנתבעת התראה כלשהי בעניין המקרקעין וכי שולמו מלוא דמי ההיוון בגין השטח הבנוי במקרקעין.

עוד טוענת התבועת כי מבדיקה שבוצעה על ידי שמאי מטעם בנק למשכנתאות אליו פנה אחד מרוכשי הדירות בפרויקט, התברר כי בהסכם החכירה של המגרש עליו הוקם הפרויקט ואשר נחתם ביום 03.02.08 מול מנהל מקרקעי ישראל, צוין כי מטרת החכירה הינה "בית מרגוע לשוטרים".

התובעת טוענת כי מאחר ומטרת החכירה אינה מוגדרת למטרת מגורים, החליט הבנק לא לאשר משכנתה לטובת הרוכש הנ"ל כל עוד קיימת הגדרת הייעוד בהסכם החכירה כבית מרגוע לשוטרים.

לטענתה, הנתבעת ידעה על המחדל ובכך הפרה את התחייבויותיה כלפי התובעת ובעקיפין כלפי הדיירים, שרכשו את הדירות ממיטב כספם.

בכתב התביעה התובעת עותרת להורות לנתבעת לפעול לשינוי רישום ייעוד המקרקעין כפי שהתחייבה בהסכם.

בבקשה שלפניי הנתבעת טוענת כי הסעד המבוקש הינו צו עשה, שעל פיו מתבקש בית המשפט להורות לנתבעת לפעול לשינוי רישום ייעוד המקרקעין.

לדידה של הנתבעת, הסעד המבוקש אינו סעד המצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום, אלא מדובר בסעד המצוי בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, מכוח סמכותו השיורית לדון בענייני מקרקעין.

התובעת לא הגישה תגובה לבקשה וזאת על אף החלטה שניתנה בעניין.

דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את טענות הנתבעת ובהעדר תגובה מטעם התובעת, אני מקבלת את הבקשה וקובעת כי הסמכות העניינית לדון בתביעה דנן נתונה לבית המשפט המחוזי בנצרת, כפי שיפורט להלן.

הלכה פסוקה היא כי מבחן הסעד הוא המבחן הקובע לעניין הסמכות העניינית ולפיו נקבעת הסמכות על פי הסעד שעותר לו התובע בכתב התביעה (ע"א 8130/01 מחאג'נה נ' אגבאריה (פורסם ב מאגרים)).
בענייננו, עיון בסעיף 20 לכתב התביעה מלמד כי התובעת עותרת מבית המשפט "להורות לנתבעת לפעול לאלתר לשינוי רישום ייעוד המקרקעין כפי שהתחייבה בהסכם הרכישה... ". ( ההדגשה אינה במקור).

בירור טענותיה של התובעת והסעד הנתבע בכתב התביעה, מעלה כי עניינם שינוי רישום ייעודם של המקרקעין בהם נבנה הפרויקט ולא בתביעה שעניינה נופל באחד העניינים המנויים בסעיף 51 (א) 3 במקרקעין לחוק בתי המשפט.

בהתאם לסעיף 51 (א)(3) ל חוק בתי משפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 בית משפט שלום מוסמך לדון בתביעות הנוגעות למקרקעין (יהא שווים אשר יהא) בעניינים הבאים:

חזקה ושימוש במקרקעין.
חלוקת השימוש במקרקעין משותפים.
חלוקת מקרקעין (פירוק שיתוף).
תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה ושימוש במיטלטלין.

בכל יתר התביעות הנוגעות למקרקעין שאינן חזקה, שימוש, חלוקת מקרקעין או חלוקת שימוש, הסמכות העניינית מסורה לבית המשפט המחוזי שלו סמכות שיורית לדון בכל עניין אזרחי שאינו בסמכות בית משפט השלום.

מכאן, שעה שלא מדובר בתביעה הנוגעת לחזקה ושימוש או חלוקת המקרקעין בלבד, אלא הסעד הנתבע הינו שינוי רישום ייעודם של המקרקעין, אזי אין מסמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה.

אבהיר כי לא ראיתי לסלק את התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, אלא להשתמש בסמכותי בהתאם לתקנה 101 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, (להלן: "התקסד"א") שכן הלכה היא כי מקום שניתן לתקן את הפגם ולא לסלק על הסף את התובענה יש לעשות כך, "הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, היא, כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה" (ראה: א' גורן שלעיל, שם 375).

סוף דבר

מצאתי לקבל את טענת הנתבעת ואני קובעת כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.

עם זאת, על פי תקנה 101(ב) לתקסד"א לא ייעתר בית המשפט לבקשת דחייה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את העניין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי סעיף 79(א) ל חוק בתי המשפט.

על כן, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 79(א) ל חוק בתי המשפט, אני מורה על העברת התביעה, לבית המשפט המחוזי.

מורה על חיוב התובעת בהוצאות הבקשה בסך של 1500 ₪.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ט, 16 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מיישבי הקריה 26 בניה ויזמות בע"מ
נתבע: שי בגליל נכסים והשקעות ח.פ.
שופט :
עורכי דין: