ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נגד מרקו ליבו :

בפני כבוד השופט, סגן הנשיא עופר נהרי

מבקשת
מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז תל אביב פלילי
ע"י ב"כ עוה"ד וובאדיס מלכמו

נגד

משיב
מרקו ליבו
ע"י ב"כ עוה"ד שמעון מזרחי

החלטה

זוהי החלטה בבקשת המדינה להורות על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

בקשת המדינה הינה בעקבות כתב אישום אשר הוגש כנגד המשיב כנאשם ואשר בו מיוחסת לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות בנהיגה.

תאונת הדרכים הקטלנית אשר בה היה מעורב המשיב כנהג ואשר בעטיה מצא את מותו הולך רגל (בן 88 במותו) , התרחשה ביום 6.12.18 בשעה 07:30 בבוקר ברח' יפת בת"א וממועד זה ועד היום היה מצוי המשיב בפסילת רישיון (תחילה במסגרת פסילה מנהלית בת 90 ימים ובהמשך לכך עפ"י הסכמת ההגנה).

לצורך מתן החלטה בבקשה שמעתי בפני את טיעוני הצדדים , עיינתי בחומר החקירה וכן נתתי את דעתי לדבר הדין .

מסקנתי היא כי דין בקשת המדינה להתקבל וכי יש אכן להורות על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד אשר יסתיימו ההליכים המשפטיים נגדו.

להלן הנימוקים המצטברים להחלטה (והכל כאשר מודגש בהחלטה זו כי הדברים הנאמרים אודות תוכן הראיות הינם כמובן אך לכאורה בשלב זה ) :

עפ"י חומר הראיות עולה כי המנוח חצה במעבר חציה.

מעבר חציה זה היה מסומן באופן ברור ובולט על פני הכביש (ראה התמונות בלוח התצלומים).

מעבר החציה היה גם מתומרר כהלכה.

מגרסתו של המשיב כנהג עולה כי הוא לא הבחין בשום שלב בהולך הרגל אלא אך ורק בעת הפגיעה בו עם מכוניתו (ראה הודעתיו של המשיב במשטרה).

מגרסתו של המשיב כנהג עולה גוא בחר להתקרב למעבר חציה זה עם מכוניתו במהירות שבין 30 ל – 40 קמ"ש.

הסניגור טען בפני שכ לי רכב אשר חנו בצד ימין של הכביש הסתירו לנהג את שדה הראיה.
על כך, אשיב בכל הכבוד שני דברים:
ראשית – אם הנך מתקרב בנהיגה למעבר חציה – ועל אחת וכמה אם לטענתך שדה הראיה שלך כנהג אל עבר מעבר החציה הוא מוגבל – הדין הוא ש עליך להאט את מהירות נסיעתך עד כדי אפשרות עצירה . אין לקבל במצב שכזה נהיגה במהירות של 30 – 40 קמ"ש ללא האטה ואגב הימור שלא ייעשה שימוש במעבר החציה ע"י הולכי רגל עת תגיע אליו כנהג וכבר לא תוכל לעצור בשל המהירות שבחרת בה להגיע אליו. ובמילים אחרות: חובה עליך כנהג להתאים את מהירות נסיעתך לנסיבות וכן את ערנותך .
שנית – ספציפית באירוע זה עולה מן התצלומים אשר בתיק החקירה ומהחומר בכללותו כי הולך הרגל לא נפגע כלל בסמוך לקו כלי הרכב החונים (ככל שחצה מימין) אלא נפגע הרבה בתוך הכביש הדו נתיבי ,שהרי המשיב נהג (אליבא דגרסתו ולכל הדעות ) בנתיב השמאלי ולא בנתיב הימני, ומכאן שהולך הרגל הספיק לחצות מול עיני הנהג נתיב שלם (פנוי לגמרי) מבלי שהנהג (המשיב) יבחין בו כלל ויפעל. לא זו אף זו : עולה לכאורה מן החומר ומהתצלומים כי ניתן היה להבחין בהולך הרגל אף אפילו לפני כן.
בנסיבות אלה , אי הבחנה בהולך הרגל בשום שלב אומרת דרשני באשר למידת תשומת ליבו של המשיב כנהג ולנעשה מול עיניו בכביש וגם אומרת דרשני מבחינת התייחסותו לחובותיו כנהג עת הוא מתקרב למעבר חציה .

ועוד ייאמר בהקשר זה: מן התצלומים ומניסוי שדה הראיה עם הולך רגל מדמה עולה כי המכונית שחנתה מעט לפני מעבר החציה היתה נמוכה מהולך הרגל.
ובמילים אחרות ועפ"י החומר וניסוי שדה הראיה : אם חצה הולך הרגל מימין לשמאל אזי, לכאורה, צריך היה המשיב לראותו אף עוד בשלב מוקדם בהרבה , ובוודאי כאמור לכל הפחות לראותו כאשר הוא עושה את דרכו על מעבר החציה בקטע הדרך של הנתיב הימני (נתיב שלם שלא היתה בו כל הסתרה למשיב).
ואם חצה הולך הרגל משמאל לימין כיוון נסיעת המשיב , אזי עפ"י הראיות היה למשיב שדה ראיה אף רב עוד יותר וגם במצב שכזה אגב הספיק הולך הרגל לחצות כברת דרך ארוכה עד לפגיעה בו , ובכל זאת לא ראה המשיב בשום שלב את הולך הרגל.
ויוזכר ויודגש שוב: המשיב לא ראה את הולך הרגל בשום שלב.
ומעבר לכל אלה , הדין הוא כאמור שבהתקרב נהג למעבר חציה (ובפרט אם חש הוא ששדה הראיה שלו אל עבר תחילת מעבר החציה מוסתר חלקית ע"י מכוניות חונות) נדרש הנהג להתאים את מהירות נסיעתו ולא לנוע במהירות של 30-40 קמ"ש ובוודאי גם לא בכביש רטוב מגשם.

הוסף לכל אלה את גרסתו של המשיב (בהודעותיו במשטרה) על כי לא היו כל כלי רכב נוספים לפניו או לימינו (דהיינו שניכר שדבר לא הפריע לו לראות מול עיניו את הולך הרגל צועד על מעבר החציה ועושה את דרכו על פני רוחב נתיב שלם בטרם הפגיעה) וקיבלת מצב דברים שבו ניכרת (לכאורה) נהיגה רשלנית, בלתי מותאמת לנסיבות ולמקום בהתקרב למעבר חציה, וחסרת שימת לב לנעשה ממש מול עיני הנהג.

כאמור, אי הבחנה בהולך הרגל בשום שלב בנסיבות בהן ברור שניתן היה להבחין בו במהלך חציה של כ 4 - 5 מטר ים של חציה שלו במעבר חציה, מעידה בכל הכבוד, לכאורה כמובן, ובמובהק, על כשל חמור מצד האוחז בהגה.
עפ"י חומר החקירה , ולכאורה, היה בהחלט בידו של הנהג למנוע את התאונה.

התנהגות שכזו של נהג ואירוע שכזה ועם תוצאה שכזו, מלמדים על מסוכנות.

אכן, ניצב בפני נהג ותיק עם מיעוט של עבירות תעבורה , אך באשר לעבירות התעבורה הקודמות יושם נא לב שדווקא מן העת האחרונה יחסית יש בעברו של המשיב עבירה של אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייה בבטחה במעבר חציה וכן עבירת מהירות.
בפעם הקודמת - אי מתן האפשרות להולך רגל להשלים חציה בבטחה במעבר חציה הסתיימה רק במתן דו"ח תנועה .
הפעם הזאת - אי מתן האפשרות להולך רגל להשלים חציה בבטחה במעבר חציה הסתיימה למרבה האסון אחרת. ( כאמור, הכל נאמר אך ברמה לכאורית כמובן בשלב זה ).

לאור כל אלה, בצדק עתרה המדינה לפסילת הרישיון של המשיב עד שיסתיימו ההליכים המשפטיים.

וכאן אני מגיע בהחלטתי זו גם לאיזכור היבטים משפטיים בכגון זה.
עסקינן בתאונת דרכים קטלנית.
כידוע , המחוקק ערך זה מכבר שינוי בדין אשר בעקבותיו קיימת חזקה בקשר עם קיום מסוכנות וכי נהג הנאשם בגרימת מוות ברשלנות בנהיגה אשר מבקש להתנגד לבקשה לפסילה עד תום ההליכים נגדו , הוא שנדרש לנטל לסתור ולהראות כי אין בהמשך נהיגתו משם סכנה לציבור.
רוצה לומר שהכלל הוא פסילת רישיון הנהיגה עד תום ההליכים כשמדובר באישום בגרימת מוות בת.ד. קטלנית , ואילו היוצא מן הכלל הוא אי פסילת הרישיון .

לאור כל אשר פרטתי לעיל אציין כי לא השתכנעתי שאין בנהיגתו של המשיב משום סכנה לציבור . נהפוך הוא.

במקרה זה לא מצאתי כי נסתרה ע"י ההגנה החזקה המדוברת .

אני נעתר לפיכך לבקשת הפרקליטות ומורה על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו ובהתאם לסעיף 46ב(א) לפקודת התעבורה.

זכות ערר כחוק.

חומר החקירה יוחזר לנציג/ת הפרקליטות.
המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, 12 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.

שלומית


מעורבים
תובע: מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז תל אביב פלילי
נתבע: מרקו ליבו
שופט :
עורכי דין: