ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלי רואש חברה לבנין והשקעות בע"מ נגד ישיבת בני עקיבא רעננה :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המערערת - המבקשת

אלי רואש חברה לבנין והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורית דן ועו"ד אפרים קרנון

נגד

המשיבה

ישיבת בני עקיבא רעננה
ע"י ב"כ עו"ד אביאל פלינט ועו"ד אייל בן שושן

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כבוד סג"נ השופטת סיגל רסלר - זכאי) מיום 28/1/19 בתיקים המאוחדים ת.א. 20536/01, ת.א. 41717/ 01 ו- ת.א. 12203/01 בבקשה מס' 62 ולפיה הוחלט למחוק סעיפים רבים מתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעם המבקשת - התובעת.

ההחלטה מיום 28/1/19 ניתנה ביחס לבקשה מס' 61 - דחיית בקשת המבקשת לסלק על הסף תביעה שכנגד שהוגשה על ידי המשיבה וביחס לבקשה מס' 62.

בקשת רשות הערעור הוגשה רק ביחס לבקשה מס' 62 ואתייחס רק אליה.

2. ראשיתו של ההליך והתביעה הראשית, בבקשות לביצוע צ'קים שהוגשו על ידי המבקשת בתיקי הוצל"פ בשנים 1999-2000.

המשיבה הגישה התנגדות לביצוע צ'קים וטענה כי הצ'קים נמסרו לתשלום בגין עבודות בנייה.

נטען כי המשיבה שילמה למבקשת את כל תמורת הבנייה ואף שולמו תשלומים ביתר וכי התובעת - המבקשת ניסתה לגבות שלא כדין תשלומים נוספים.
ניתנה רשות להתגונן לפני כ- 18 שנה וההליכים הושהו. ככל הנראה על מנת להמתין להכרעה בהליך פלילי שהתנהל נגד אחד מבעלי התפקידים אצל המשיבה בתקופה הרלוונטית לפרויקט הבנייה.

ההסכמה הדיונית
3. בין הצדדים הושגו הסכמות דיוניות שקיבלו תוקף של החלטה על ידי בית משפט.
כך למשל החלטה מיום 11/7/10.
ביום 24/5/11 מינה בית משפט, בהסכמת הצדדים , מומחה הנדסי מטעמו. המינוי לא יצא לפועל ולאחר מכן מונה בהסכמה מומחה אחר. בסופו של דבר, רק בחודש ינואר 2017 מונ ה מומחה מוסכם, המהנדס דב זלינגר, זאת לאחר שבישיבת בית משפט מיום 7/12/17 נקבע בהסכמה:
"ניתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש המהנדס דב זלינגר, הינו מומחה מוסכם על ידי שני הצדדים, אשר הכרעתו בכל הפולגתאות ההנדסיות תהא מכרעת. למען הסר ספק, הינו רשאי לדון בכל הסוגיות שהועלו על ידי ב"כ התובעת ואליהן יתייחס ב"כ הנתבעת בהתאם להנחיות שנתתי.
עוד, ניתן תוקף להסכמת הצדדים למינויו של השופט בדימוס מר גלדשטיין לבורר מוסכם, אשר הכרעתו גם כן תהיה סופית ללא זכות ערעור בכל הסוגיות המשפטיות שיוותרו לדיון, ככל שיוותרו, לאחר שתתקבל חוות דעתו של מר זלינגר כולל טענות הנתבעת לגבי עבודות שאינן רלבנטיות.
הצדדים מסכימים כי הבורר לא יהיה כפוף לסדרי דין ודיני ראיות, אולם יהיה כפוף לדין המהותי וינמק את פסק דין.
בהמשך להסכמות הצדדים, ניתנות על ידי הנחיות כדלקמן:

  1. הנתבעת תעביר למומחה את המסמכים לרבות התייחסות לטענות התובעת, עד ליום 7.1.18.
  2. עד ליום 15.1.18, יודיע מר זלינגר מהו שכ"ט המבוקש על ידו. מוסכם כי שכ"ט ישולם על ידי שני הצדדים, בחלקים שווים, 7 ימים לאחר קבלת כל דרישה. המומחה מתבקש להעביר העתק דרישתו לשכ"ט לבית המשפט.

3. המומחה רשאי לזמן את הצדדים לצורך קבלת הבהרות. מובהר כי המומחה אינו רשאי לפנות באופן אישי לאחד מהצדדים, כל פניה תעשה במקביל לשני הצדדים עם העתק לבית המשפט.
4. חוות הדעת תוגש עד ליום 1.3.18.
5. הצדדים יעדכנו את עו"ד גלדשטיין, בתוך 7 ימים מהיום בדבר המינוי ויקבלו הסכמתו להיות בורר בתיק זה. ככל שעו"ד גלדשטיין לא יוכל לשמש בורר בתיק זה, יעדכנו הצדדים את בית המשפט וכן יודיעו על זהותו של בורר מוסכם מטעמם. ככל שלא יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמה על זהותו של בורר, תינתן החלטה על ידי.
הצדדים עדכנו את בית המשפט בעלות שכ"ט הבורר, אשר באפשרותם לשאת לאחר שקיבלו הסכמת מרשיהם, כך שככל שימונה בורר אחר, לא יאלצו לשאת בשכ"ט גבוה מזה...".

4. לאחר שהתקבלה חוות דעת המומחה ביום 8/5/18 התקיימה ישיבת תזכורת במעמד הצדדים ביום 16/5/18.
הצדדים התבקשו לקבוע מועד לתחילת הליך בוררות בהתאם להסכמה הקודמת לניהול הליך בוררות.
נקבע מועד לתיקון כתב הגנה וכתב תשובה בהתאם לתקנה 136 לתקסד"א.
נקבע כי ישיבת הבוררות תקבע לא יאוחר מיולי 2018 ויש לעשות מאמץ לסיום הבוררות בתוך 3 חודשים.

5. בישיבת תזכורת שהתקיימה ביום 25/10/18 במעמד הצדדים התברר, כי לא אצה הדרך לבעלי הדין בתיק שהחל בשנת 2001.
אמנם ב"כ התובעת הקודם חלה אך נקבע, כי יש לקדם התיק.
בינתיים הוגש כתב תביעה שכנגד. כתב הגנה לתביעה שכנגד וחוות דעת מומחה מוסכם.
נקבעו מועדים לשמיעת הוכחות למאי 2019 וישיבת קדם משפט למרץ 2019.

6. בקשה מס' 62:
ביום 18/1/19 הגיש ב"כ המשיבה בקשה למחיקת תצהירי התובעת - המבקשת.
לאחר קבלת תגובה ותשובה לתגובה ניתנה ביום 28/1/19 החלטה מפורטת ומנומקת אשר קיבלה את בקשת המשיבה ברובה.
נקבע, כי הסכמה דיונית מפורשת בין הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה היתה למנות מהנדס מוסכם, אשר הכרעתו בפלוגתאות ההנדסיות תהא מכרעת. אמנם בית משפט אישר לתובעת - המבקשת בדיון שהתקיים ביום 20/1/19 לזמן את המומחה לחקירה אך לא תותר חקירה אשר יש בה משום דיון, בירור או טענה לעבודות והיקפן אשר נטענו לפני המומחה או העומדות כתוספת או בסתירה לחוות דעתו.
נקבע, כי סעיפים בתצהירים אשר עוסקים בעניינים שהמומחה הכריע בהם ימחקו (סעיף 43 להחלטה).

יצוין, כי לאחר ההחלטה, הוסכם בין הצדדים, כי אין למחוק את סעיפים 51-56 לתצהיר ובי ת משפט קמא אישר, כי סעיפים אלו לא ימחקו.
עוד נקבע כי לא תותר הרחבת חזית.
נקבע בסעיף 45 להחלטה:
"כאמור בענייננו, לא ניתן להרחיב חזית מעבר לטענות שנטענו במסגרת התביעה השיטרית, ההתנגדות ובתביעה שכנגד. המחלוקת הנטועה בין הצדדים, הפלוגתאות שנקבעו בתביעה השטרית ובתביעה שכנגד גודרות את המחלוקת בין הצדדים לשאלות יתרת החוב ככל שקיים לנתבעת לתשלום לתובעת או הדרישה להשבה ופיצוי...".

נקבע בסעיף 46 להחלטה, אילו סעיפים מהווים הרחבת חזית ואילו לא. חלק מהסעיפים בתצהירים נמחקו לפי החלטת בית משפט קמא ולכן לא היה צריך לדון בשאלה, אם סעיפים אלו יהוו הרחבת חזית.
נקבע, כי יוגשו תצהירים מתוקנים לפי ההחלטה, ואילו - אכן הוגשו.

7. בבקשת רשות הערעור נטען, כי אין זה מתקבל על הדעת, שלאחר 19 שנה מפתיחת ההליך ומשניתנה למבקשת - התובעת הזדמנות לפרוש את מלוא היריעה העובדתית, מוחק בית משפט עשרות סעיפים מתצהיריה באופן גורף, זאת בזמן שהוא מתיר לנתבעת - המשיבה לתקן את כתב טענתה.
עוד נטען, כי אין למנוע מהמבקשת לחקור את המומחה וכי הצד שכנגד כלל לא ביקש זאת. לא היה מקום למחוק סעיפים אלא לכל היותר במסגרת פסק הדין ניתן יהיה ליתן משקל נמוך לאותם סעיפים בתצהיר, ככל שבית משפט ימצא לנכון לעשות כן.
נטען, כי המומחה חרג מסמכותו והכריע בעניינים שאינו מוסמך כלל להכריע בהם וכי בית משפט אינו מחויב לפסוק לפי חוות דעת מומחה, גם אם מדובר במומחה מוסכם מטעמו.
המבקשת מנמקת מדוע אין למחוק כל סעיף וסעיף בתצהירי העדים מטעמה.

8. המשיבה בתשובתה לבקשת רשות הערעור מבקשת לדחות את הבקשה.
מדגישה, כי החלטת בית משפט קמא מונעת מהמבקשת לחזור בה מהסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה.
ההסכמה הדיונית היתה למינוי מומחה שיכריע במחלוקות העובדתיות ולאחר מכן יידונו רק הפלוגתאות המשפטיות.
רק לאחר שהמומחה המכריע דחה את טענות המבקשת, היא ניסתה לחזור בה מהסכמתה הדיונית. הגישה תצהירים הנוגדים להסכמה הדיונית ובית משפט קמא צדק כאשר מנע זאת ממנה.
המשיבה מציינת, כי החלטת בית משפט קמא היא החלטה דיונית הנוגעת לסדרי הדין, שאין מקום להתערבות ערכאת ערעור בעניינה, וכי חלק מהטיעונים המועלים בבר"ע לא נטענו בבית משפט השלום.

9. לאחר עיון הגעתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער. לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א ולדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:
א) יש בהחלטת בית משפט קמא כדי להשפיע באופן מהותי על זכויות מי מבעלי הדין וניהול ההליך ועל כן מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על החלטת הבינים.

דין הערעור להידחות לגופו.

ב) החלטה בנוגע להרחבת חזית מחלוקת בין צדדים וכפועל יוצא מכך, החלטה העוסקת בסעיפים בתצהירים אשר חורגים מחזית המחלוקת היא החלטה דיונית, המצויה בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית ורק במקרים חריגים מתערבת ערכאת ערעור בהחלטה מסוג זה.
ראה לעניין זה: רע"א 150/19 שרכת כהרבא מחפטית אל קדס אל מסאחמה אל מחדודה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, סעיף 10 (29/1/19 ).

ג) בעניין מחיקת סעיפים מתצהירי עדות ראשית, נקבע בפסיקה כי השאלה אם להכריע בסוגיה בשלב מקדמי או שמא רק במסגרת פסק דין, היא תלויית נסיבות בכל תיק ותיק.
ראה לעניין זה: רע"א 368/13 הרשות הפלשתינית נ' אירנה ליטבק נורזיק (23/4/13), שם נקבע בסעיף 12:
"החלטות בית משפט קמא, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות כגון דא (השוו החלטת השופט זילברטל ב רע"א 6115/12 קל-בנין נ' אינטל אלקטרוניקה בע"מ [פורסם בנבו] (26.8.2012)). לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור, כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התיק על כל היקפו, לעומת ערכאת הערעור הנדרשת אך ל"פלח" מצומצם של התיק בדמות החלטה ספציפית המובאת בפניה במסגרת בקשת רשות ערעור. לא הרי השופט הדן בתיק ואשר יושב "בשורה הראשונה" של הדיון, כשופט ערכאת הערעור המרוחק יותר מהמגרש הדיוני (כביטויו של השופט הנדל ברע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר [פורסם בנבו] (25.10.2012)). לכן, וכעניין שבמדיניות, אני סבור כי יש ליתן לשופט הערכאה הדיונית "מרחב תימרון" במסגרת האוטונומיה הניהולית של התיק, בהיותו הפורום הנאות לקבלת ההחלטות הדיוניות והטכניות בכל הקשור לניהול התיק.
יש שופטים אשר מקדישים משאבי שיפוט בשלב הגשת תצהירי עדות ראשית וטרם שמיעת הראיות, ולבקשת מי מהצדדים מורים על מחיקת חלקים מתצהיר זה או אחר, פוסלים ראיה כזו או אחרת וכיו"ב. שופטים אחרים מעדיפים לדחות הכרעות של קבילות ורלוונטיות ככל שניתן לסוף הדיון. אעיד על עצמי, כי בשבתי

כשופט בערכאות הדיוניות, העדפתי לנקוט בגישה בתרא, באשר פעמים רבות בעיות שנראו קרדינליות וסבוכות לפני תחילת מסע, נמוגו בהמשך הדרך. לעיתים, החלטה על מחיקה של חלקים מתצהיר או פסילת ראיה בשלב מקדמי, אף עלולה להתברר כהחלטה שגויה, מאחר שבקעת המחלוקת האמיתית נגלית אך בהמשך הדרך או בסופה. מנגד, יש לזכור כי בעל דין אמור לדעת מהן הטענות המשפטיות והעובדתיות עמן הוא צריך להתמודד, ובהתאם, כיצד עליו להיערך מבחינת עדים והבאת ראיות לסתור. לא ניתן אפוא לקבוע מסמרות, ושופט הערכאה הדיונית נדרש ל"תפירה ידנית" בכל תיק בהתאם למאפיינים הייחודיים של התיק ושל הנפשות הפועלות במסגרתו".

(הדגש אינו במקור - א.כ.).

.
ג) ומן הכלל אל הפרט -
במקרה דנן, הערכאה הדיונית שמכירה היטב את התיק ואת הסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של החלטות, עוד טרם נכנסו ב"כ המבקשת הנוכחיים לייצוג, הגיעה למסקנה כי ניתן להכריע בסוגיה כבר עתה. ההסכמה בדבר היותו של המהנדס, מהנדס מכריע ולא רק מוסכם היתה ברורה ומובהקת. שינוי ייצוג אינו עילה לסגת מההסכמה.המומחה יוזמן לחקירה לבקשת ב"כ המבקשת אך בית משפט קבע כבר עתה כי אין לסגת מההסכמה הקודמת, וכתוצאה מכך קבע את שקבע בסעיף 42 להחלטתו.
הכרעה בשלב הנוכחי, על בסיס הסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה חוסכת גם מזמנם של בעלי הדין בישיבת הוכחות. המחלוקת הרי היתה צריכה הכרעה במועד ישיבת ההוכחות ולא היתה הצדקה לדחות את מועד ההכרעה כאשר הטענות כבר ברורות וידועות עתה.
בעל דין אינו יכול לחזור מהסכמה דיונית מפורשת שקיבלה תוקף של החלטה ועל בסיסה מונה מומחה מוסכם שהכרעתו בכל הפלוגתאות ההנדסיות "תהא מכרעת".

לפיכך, בדין נקבע בהחלטת בית משפט קמא, אשר נקבע ,ואין מקום להתערב בהחלטה.

10. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה לגופו.

ב) המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

ג) הערבון יחולט ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלי רואש חברה לבנין והשקעות בע"מ
נתבע: ישיבת בני עקיבא רעננה
שופט :
עורכי דין: