ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורה חזיזה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט אלעד שביון

המערערת:
אורה חזיזה
ע"י ב"כ עו"ד גיל גולדרייך
-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אלי מושונוב

פסק דין

1. בפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 23/6/16 (להלן - הועדה), אשר דחתה את ערר המערערת על פי תקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ"ד – 1984 (להלן – התקנות) .

העובדות

2. המערערת, ילידת 1956 סובלת משיתוק ילדים והגישה תביעה לקצבת נכות כללית. פקיד התביעות קבע כי דרגת אי הכושר של המערערת היא בשיעור 60% החל מיום 1/2/16. הודעה בעניין דרגת אי הכושר נשלחה למערערת ביום 2/3/16.
ביום 14/4/16 הגישה המערערת באמצעות בא כוחה ערר על החלטה זו .

3. הוועדה התכנסה לדון בעניינה של המערערת ביום 15/6/16 אך המערערת לא התייצבה לדיון זה. יצוין כי זימון לדיון זה לא הוצג ולטענת ב"כ המשיב הזימון נשלח למערערת ביום 30/5/16. עוד יש לציין, כי לפי דברי ב"כ המערערת, זימון לדיון זה לא התקבל אצל המערערת (או אצל בא כוחה).

לפי דברי ב"כ המשיב בדיון הערכה מוקדמת, זומנה המערערת טלפונית לדיון נוסף שנערך ביום 23/6/16 (להלן גם – הדיון השני). לטענת המערערת, ביום 22/6/16 נשלח באמצעות פקס מכתב בא כוחה המופנה למחלקת ועדות רפואיות בסניף רמת גן של המשיב. במכתב נרשם כי המערערת מבקשת לדחות את הדיון השני שנקבע, שכן בא כוחה (עו"ד אוהד שמואלי) אינו יכול להופיע לדיון עקב סיבות אישיות (נספח ז' לכתב הערעור).

ביום 23/6/16 התכנסה הוועדה וקבעה כך: "התובעת לא הופיעה פעם שנייה לוועדה. דחייה עקב תקנה 4".

4. ביום 6/7/16 נשלחה למערערת הודעה כי הוועדה דחתה את הערר לאחר שפעמיים לא התייצבה (להלן – מכתב הדחייה). העתק המכתב נשלח גם לב"כ המערערת. במכתב זה נרשם כי ניתן לערער על ההחלטה בתוך 12 חודשים בתביעה לבית הדין לעבודה.

5. בגין ההחלטה האמורה הוגש הערעור וזאת ביום 1/8/17 .
המשיב טען כי יש לדחות את הערעור מחמת התיישנות ולגופו של עניין .

טענות הצדדים בתמצית

6. לטענת המערערת, הערעור הוגש במועד שכן מכתב הדחייה התקבל אצלה רק בחודש 12/2016 לאחר שבא כוחה פנה לסניף בעצמו משלא התקבלה אצלו כל החלטה מאת המשיב. עוד נטען כי הזימונים לוועדה נשלחו למערערת בלבד ולא לבא כוחה ובכך נפל פגם בהתנהלות המשיב. בנוסף טענה המערערת כי המשיב התעלם מבקשתה לדחות את הדיון השני. המערערת עותרת להשיב את עניינה לדיון בוועדה לעררים (אי כושר).

7. המשיב טען מנגד, כי לא נפל פגם בכך שהזימונים לדיוני הוועדה נשלחו למערערת ולא לבא כוחה. עוד נטען כי אין כל ראייה לכך שמכתב הדחייה התקבל אצל ב"כ המערערת רק בחודש 12/2016 ומכל מקום היה על המערערת להגיש תביעה בעיתוי מוקדם יותר ולא להמתין לחלוף המועד על פי מכתב הדחייה. המשיב הפנה לכך שהמערערת לא הציגה תיעוד לגבי פניות לבירור החלטת הוועדה. כמו כן, לטענת המשיב אין כל ראייה לכך שהבקשה לדחות את הדיון השני אמנם התקבלה אצל המשיב ואף אישור הפקס שצורף אינו קריא.
דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור מהנימוקים שיפורטו להלן.

אשר לטענת ההתיישנות שהעלה המשיב, דינה להידחות. אכן, צודק המשיב כי בתצהיר ב"כ המערערת לא צוין במפורש מועד קבלת מכתב הדחייה. עם זאת, אין טעם שלא לקבל את טענת ב"כ המערערת, הנתמכת בתצהיר, כי חל עיכוב בקבלת מכתב זה. בהינתן עיכוב כאמור, אין הצדקה לדחות את הערעור מחמת התיישנות, שכן הערעור הוגש בסמוך לאחר תום 12 החודשים ממועד משלוח המכתב.

זאת ועוד, גם בהנחה כי המכתב התקבל אצל ב"כ המערערת בסמוך למועד שליחתו, מדובר במועד החל בסמוך לפגרת בתי המשפט. במכתב הדחייה נרשם כי המועד להשיג עליו הוא בתוך 12 חודשים. שעה שהמשיב ציין כי המועד להגשת ערעור עומד על 12 חודשים, אין מקום לטענה כי היה על המערערת להגיש ערעור בתוך 60 יום. הנה כי כן ובפרט נוכח טענת ב"כ המערערת לגבי עיכוב בקבלת מכתב הדחייה, נראה כי המועד להשיג על ההחלטה חל לכל המוקדם בתקופת פגרת בתי המשפט (בחלוף 12 חודשים) ולדידה של המערערת, אף לאחריה.

על פי ההלכה הפסוקה, ככל שמועד הגשת התביעה חל בתקופת פגרה הוא נדחה למועד הראשון שלאחר הפגרה (ע"א 3141/99 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עו"ד ש' ז' פונדמינסקי, פ"ד נה(5) 817).

בהתחשב בכך שלכל המוקדם המועד להגשת הערעור היה לאחר פגרת הקיץ ובפועל הוגש הערעור בתקופת הפגרה, אני סבור כי אין מקום לדחותו מחמת התיישנות.
לסיכום, טענת התיישנות נדחית.

9. לגופו של עניין, תקנה 4 לתקנות קובעת כך:

"ערר התובע ולא התייצב לפני הועדה הרפואית לעררים במועד ובמקום שנקבעו בהזמנה, רשאית הוועדה לדון ולהחליט בערר שלא בפניו, אולם אם נבצר ממנה להחליט והעורר לא הופיע בפניה לאחר הזמנה נוספת - יידחה הערר; הודיע העורר, לפני המועד שנקבע לדיון בערר או לאחריו, שאינו יכול להתייצב מסיבה סבירה שפירש, רשאית הועדה לקבוע מועד אחר לדיון".

12. במקרה זה, לא נסתרה טענת המערערת ובאי כוחה כי הזימון לדיון ביום 15/6/16 לא התקבל אצל המערערת. ככל שכך הדבר, אזי לא התקיימו תנאי תקנה 4 לצורך דחיית הערר. אמנם, אין חולק כי המערערת לא התייצבה לדיון השני שנקבע, אולם אם לא זומנה כדין לדיון הראשון, אין לראות באי התייצבותה לדיון השני כאי התייצבות לדיון שהתקיים "לאחר הזמנה נוספת" כלשון התקנה. הלכה למעשה מדובר בדיון ראשון אליו זומנה.

זאת ועוד, אין טעם שלא לקבל את טענת המערערת כי בא כוחה ביקש לדחות את מועד הדיון השני ושלח מכתב בעניין באמצעות פקס (נספח ז' לכתב הערעור). התקנה קובעת כי אם העורר הודיע שאינו יכול להתייצב, רשאית הוועדה לקבוע מועד אחר לדיון.

13. נוכח נסיבות אלה, לדעתי אין זה ראוי כי המשיב יעמוד על דחיית הערר מטעמים פרוצדוראליים בלבד. עוד יש לזכור, כי בהתאם לאמור בתקנה 4 גם אם לאחר הדיון המערער מודיע על כך שלא התייצב "מסיבה סבירה שפירש" רשאית הוועדה לקבוע מועד נוסף לדיון. הסמכות לפי התקנות לבחון שאלה זו נתונה לוועדה. עוד יש לזכור כי גם אם מתעורר ספק בשאלה האם זומנה המערערת לדיון הראשון, או האם התקבל פקס שנשלח מטעם בא כוחה, ראוי כי הספק יפעל לטובת המערערת.

סיכומו של דבר, בנסיבות המקרה, על מנת לתת למערערת את יומה בפני הוועדה יש לזמנה לדיון נוסף בערר. הוועדה תדון לגופו של עניין בערר שהוגש על החלטת פקיד תביעות בעניין דרגת אי הכושר.
הערעור מתקבל והמשיב יזמן את המערערת כמפורט לעיל.
המשיב יישא בהוצאות המערערת בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, א' אדר ב' תשע"ט, (08 מרץ 2019) ב העדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אורה חזיזה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: